Himitsu no Akko-chan

על המטוס בחזרה ארצה כולם מסביבי העדיפו לראות “טד”, “עלייתו של האביר האפל” או – הילדים הקטנים – את “עידן הקרח 4”. הייתי בין הבודדים שהעדיפו להיכנס קודם כל לקטגוריית הסרטים הזרים במירוץ אחר סרטים יפנים או דרום קוריאנים. המבחר, למזלי הרב, משובח בהחלט, אך המשובח מבין כולם הוא דווקא הסרט ממנו היו לי הכי מעט ציפיות.

“Himitsu no Akko-chan” (או “Akko’s Secret” במערב) מגולל את סיפורה של אטסוּקוּ קאגאמי, או ‘אקו-צ’אן’ בפי חבריה. אקו-צ’אן היא תלמידה ביסודי שמאסה באינפנטיליות של חבריה, וחלומה הוא להיות כבר מבוגרת. לילה אחד, לאחר שנשברה בטעות מראת האיפור שלה, מופיע בפניה השד של המראה. כאות תודה על התמדתה של אקו-צ’אן בשמירה על מראת האיפור, מעניק לה השד מראה חדשה המאפשרת לה להפוך לכל מה שהיא רוצה: שוטרת, דיילת, בננה וכו’.


מהרגע הזה מתחילה מסכת הרפתקאות בה אקו-צ’אן הופכת למגוון דמויות, אך רוב הזמן היא מעדיפה להישאר אקו-צ’אן…רק 12 שנה מבוגרת יותר. תפנית גורלית מביאה אותה לעבודה בחברת קוסמטיקה מפורסמת, שם היא מייעצת למנהל צעיר וגאון בשם נאוטו [מאסאקי אוקדה המככב גם בלייב אקשן של “Space Brothers” עליו אכתוב ברגע שהוא יתורגם]. נאוטו כמובן לא מודע לעובדה כי הבחורה חיננית הגזרה שהוא שכר היא למעשה ילדה בת 10. אל דאגה, הסרט כמעט לא פונה לכיוונים המטרידים שהסיטואציה הזו הייתה יכולה להוביל אליהם. כמעט.

הארוקה אייסה היא גאונה קומית.
הקונספט של ילד או ילדה צעירים שהופכים בדרך פלא למבוגרים הוא לא חדש, רק שכאשר מבוגר מתנהג כמו ילד קטן, התוצאה נעה בדרך-כלל בין מביכה למביכה מאוד (בעיקר אצל טום הנקס בסרט “Big” שם הוא אמור היה לגלם בן 15 אך יצא לו בן 5). הארוקה אייסה – שבזמנה הלא-ילדותי מעדיפה להצטלם ככה – היא הראשונה שמצליחה באמת ובתמים להיכנס לראש של ילדה בת 10; מדרך הדיבור שלה ועד ההליכה, מתנועות הידיים ועד הבעות הפנים. התנהגותה הנוירוטית בשילוב התמימות הילדותית שלה (“מה זה ניירות ערך?”) הופכות כל סצנה בכיכובה למכרה זהב. 


חלקים קומיים לא פחות טהורים מתרחשים כאשר אקו-צ’אן הופכת לא רק לגרסה מבוגרת של עצמה, אלא עוטה על עצמה אישים אחרים; כך למשל נאלצת אקו-צ’אן להתחזות למנהלים בכירים ואפרוריים בחברה. התוצאה מצחיקה אפילו יותר. מילא מישהי בת 22 שמשחקת בת 10. אבל גבר בן 65? פה כבר הייתי על הרצפה מרוב צחוק (משהו שדי מסובך כשאתה במטוס). 

30 דקות אל תוך הסרט נכנסים מה שאקו-צ’אן הייתה קוראת לזה ‘צרות של מבוגרים’. קונגלומרט מתחרה מעוניין להשתלט בעסקה מלוכלכת על חברת הקוסמטיקה. כאשר אני אומר ‘עסקה מלוכלכת’ אני מתכוון לכך; בריוני יאקוזה, בעלי מניות, ממשלה ואפילו פצצה – כולם נכנסים לפתע לתוך הסיפור, עניין שמעלה במספר מדרגות את העלילה; מילדותית ותמימה היא הופכת לילדותית ופחות תמימה. לא אלאה אתכם בפרטים, אך אגיד שהעלילה הזו מספקת הצצה מעניינת (אם כי ודאי מעט מוגזמת) לתוך עולם העסקים האפור של יפן. 


חסרונו העיקרי של הסרט הוא אורכו. 120 דקות הוא זמן סביר לכל הדעות, אך “Akko-Chan” ממשיך חצי שעה אחרי שאמור היה להסתיים. העלילה באותה חצי שעה אינה מיותרת בכלל, להפך: היא עוטפת את הסיפור בצורה אופטימלית, אך פתח לאותו סיום אופטימלי יכול היה להגיע מוקדם יותר. לסרט יש יותר מקליימקס אחד, וזו בעיה.

מדובר בזוטות כמובן כאשר מדובר בסרט כל-כך מצחיק ואפילו מרגש (אשקר אם אגיד שלא הזלתי דמעה). עבור היפנים “Akko-chan” זו מורשת שמגיעה כעת לשיאה: הסרט החל את דרכו כמנגה בשנות ה-60, מנגה שהצליחה מאוד ואף זכתה לשתי סדרות אנימה בשנים שלאחר מכן. זו הפעם הראשונה שהסדרה הפופולרית הופכת ללייב-אקשן, והתוצאה מוצלחת ביותר גם עבור מי שלא ראה את המקור (כמוני וכמוכם).

כאשר תהיה לכם הזדמנות, צפו ב-“Akko-chan” (הסרט עוד לא יצא ל-DVD אז באסה לכם); הוא יחזיר אתכם לילדות או יכין אתכם לחיים הבוגרים, תלוי בני כמה אתם.


הטוב: מצחיק עד דמעות; עלילה מותחת; משחק (לשם שינוי) לא רע.
הרע: ארוך מעט מהרצוי.
והמכוער: לבכות במטוס.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס

[Himitsu no Akko-chan [Akko’s Secret | יפן, 2012 | 120 דקות | קומדיה, פנטזיה, רומנטיקה, איפור | הארוקה אייסה [איצ’י מ-“Ichi”], מאסאקי אוקדה [היביטו מהסרט של “Space Brothers”], ריקוֹ יושידה [ארינה מ-“Wenny Has Wings”] | במאי: יאסוהירו קאוואמורה [סדרת הלייב אקשן של “Nodame Cantabile”] | יוצר מקורי: פוג’יאו אקאטסוקה

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם