Hibike! Euphonium

הרבה כבוד אני רוחש לקרבות המרהיבים של Fate/stay night ולפירוט הסביבתי המרשים ב-Zankyou no Terror – אך אם תשאלו “מראה מראה שעל הקיר, מהי סדרת האנימה הכי יפה בעיר?”, המראה לא תענה לכם. כי היא מראה. אבל אם תשאלו אותי, Hibike! Euphonium תהיה התשובה.

KyoAni תמיד עשו סדרות אנימה שנמצאות ברמה אחת מעל כולן, לפחות בהיבט הוויזואלי. אוּלם רצף בינוני של סדרות תוצרת הסטודיו גרם לנו לשכוח זאת. לא עוד! Hibike! Euphonium מזכירה לנו שבמלחמה על כס המלכות, המתמודדת הוותיקה עודנה במשחק. עוזרת גם העובדה שבלי קשר כיצד היא נראית, זו סדרה ממש טובה.

alt

קוּמיקוֹ השתייכה בחטיבת הביניים לתזמורת כלי הנשיפה של בית הספר. התכנית שלה בתיכון החדש אליו עלתה היא א’) לעשות חיים. ב’) לא להיות בתזמורת כלי הנשיפה. זאת אינה החלטה פשוטה כל-כך בהתחשב בחברותיה החדשות בכיתה שדווקא כן רוצות להתקבל לתזמורת. שלוש הבנות מבקרות בחדר החזרות שם קומיקו מגלה לתדהמתה כי התזמורת לא מי-יודע-מה איכותית. היא לא היחידה שחושבת כך, לכן אל אנסמבל הצעירים הזה מצטרף מורה חדש, גאון בתחומו, שמתכנן לקחת אותם רחוק (לתימן! כי הוא חברה’מן). האם קומיקו תישאר מאחור?

(לא היא לא).

מי מכם שחושב כי Hibike! Euphonium דומה במידה רבה ל-K-ON, טעות מרה בידיו. מאוד אהבתי את K-ON, אך היא לא סדרה בה רואים הרבה כלי נגינה, בואו נודה. היא סדרה על בנות ששותות תה ומדברות על דברים. Hibike! Euphonium לעומת זאת היא סדרה מוזיקלית לכל דבר ועניין: התלמידים נושמים (ונושפים) את עולם התזמורות, מתאמנים לכל תחרות כאילו הם בקונסרבטוריום, ולוקחים את כל העסק ברצינות. קצת כמו בסרט וויפלש, מינוס ההתעללות המנטלית.

alt

ולא בכדי הזכרתי דווקא את וויפלש במקום סרט רנדומלי שגיבוריו ממש אוהבים לנגן או לשיר. מה שמבדיל את Hibike! Euphonium מ… למשל… פיץ’ פרפקט, זו האווירה: כל פרק בסדרה הוא פזל קטן שמתחבר לכדי סרט בן 4 שעות. לא סתם סרט, אלא סרט אינדי. אתם יודעים: כמו סרטי הפסטיבלים האיכותיים שאתם תמיד אומרים שתראו ובסוף לא. נדיר לראות את הסגנון הזה באנימה, ונדיר עוד יותר בסדרת אנימה. זו לא אנימה של Moe, אין כאן זכר לפנסרביס, העלילה היא בעיקר דרמה מתובלת בעוד קצת דרמה, ואם תהיו ילדים טובים תקבלו רגע קומי נחמד.

KyoAni חורגים במקרה הזה מהסגנון המקובל עליהם, אך הוא לא זר לסטודיו: כל מי שצפה בסרט The Disappearance of Haruhi Suzumiya (עד היום אחד מסרטי האנימה הטובים בכל הזמנים) ירגיש את האווירה המוכרת הזו של שקט ומתח, היכן שדיאלוגים הם שבונים את הסיפור. בשלב הזה כבר אפשר להכתיר את טאטסויה אישיהארה, הבמאי של Haruhi, Clannad ו-Hibike! Euphonium, כגאון, אם כי רק כשמתחשק לו. אבל אני סולח על Chū-2.

alt

ההשקעה בסדרה ניכרת לא רק באספקט הוויזואלי ובתסריט המלוטש, אלא גם בפס-קול; כמו במקרה של Your Lie in April (לאלבכותלאלבכותלאלבכות), הוקלטו עבור האנימה שעות על גבי שעות של מנגינות, ובמגוון רחב של דרכים: מקצועיות יותר ופחות, העיקר שתהיה אותנטיוּת בין כותלי מוסד הלימודים. הרי הגיבורים הם תלמידי תיכון, לא לואי ארמסטרונג.

זו כנראה לא סדרה לכולם, כיוון שהיא דורשת סבלנות – ולא תמיד הצפי מהעלילה ישתלם כיוון שאין קיצורי דרך. כל פרט קטן באימונים והחזרות מתואר לפרטי פרטים. לקראת סוף העונה כבר למדתי שאם אומרים ‘עוד מעט יקרה X’, ה-X הזה יקח את הזמן שלו לפחות 3 פרקים. הסיבה לכך היא מגוון דמויות המשנה: זוהי סדרת אנסמבל, לכן ישנן יותר דמויות מכפי שניתן לזכור. מצד אחד המצב לא קיצוני כמו ב-Shirobako, מאידך: ל-Shirobako יש פי 2 יותר פרקים להכיר את הנפשות הפועלות, מה גם שכל אחת מהן נראית ומתנהגת שונה. Hibike! Euphonium מורכבת מתלמידים שעבור חלקם הגדול יש אותו אופי, סגנון ומראה פשטני (כמו במציאות). את העונה סיימתי מבלי שאני באמת מכיר את כל הנגנים, וזה בסדר גמור: מספיק לזכור שמונה דמויות חשובות.

alt

אין באפשרותי לקבוע אם תאהבו את האנימה הזו או לא, אך אני לא יכול להרשות למישהו לוותר על הזדמנות לצפות בה. זו סדרה שמשלבת סיפור טוב, נופים מהממים, דמויות מרתקות, אנימציה ברמה של סרט, ולא מעט מוזיקה טובה. אחרי שנמנעתי מסדרות של הסטודיו במשך תקופה ארוכה (ובצדק, על סמך הקונצנזוס), נראה ש-KyoAni חזרו לעצמם: זו הסדרה השנייה שלהם ברצף שאני מרים ומסיים, אחרי Amagi Brilliant Park שגרמה לי לצחוק כאילו מדגדגים אותי. צפו ב-Hibike! Euphonium, תלמדו משהו על עולם כלי הזמר, ותיהנו מכל רגע.


הטוב: מסדרות האנימה האיכותיות שראיתי; לא ציינתי לעומק, אבל באמת לומדים ממנה הרבה.
הרע: דורשת מידה של סבלנות.
והמכוער: הם מנגנים בכל חור בבית הספר. איך אפשר לנהל שם שיעורים?

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס פלוס

 [Hibike! Euphonium [Sound! Euphonium | יפן, 2015 | 13 פרקים | סטודיו Kyoto Animation | מוזיקה, דרמה, Slice of Life, ‘פוווו’, ‘פוווווו’ | טוֹמוֹיוֹ קוּרוֹסָאוָוה [אוֹטוֹמה מ-“!Aikatsu”], צ’יקה אנזאי [צָ’איקה מ-“Chaika – The Coffin Princess”], איָקה אסָאי [מִיאוֹ מ-“The Testament of Sister New Devil”], מוֹאְה טוֹיוֹטָה [סָאקוּרה אינַאמִי מ-“Beyond the Boundary”], טאקאהירוֹ סאקוּראי [שוֹגוֹ מָאקִישִימַה מ-“Psycho-Pass”] | במאי: טאטסויה אישיהארה | יוצרת מקורית: אייָנוֹ טאקדה

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם