Hanasaku Iroha: Home Sweet Home

זו ביקורת על Hanasaku Iroha: Home Sweet Home, סרט שמיועד בעיקר רק למי שצפה ב-Hanasaku Iroha (ולחובבי-אנשים-שצופים-בסרטים-של-סדרות-שהם-לא-ראו), על כן אני לא מתכנן לפרט כאן על מה הסדרה, אלא לדבר על הסרט עצמו. אם לא צפיתם בסדרה, כדאי מאוד לקרוא קודם את הביקורת עליה


רבות חיכיתי לסרט של Hanasaku Iroha, אחרי הכל – מאוד אהבתי את הסדרה בזמנו, היא אף הגיעה למקום 17 ברשימת הסדרות הטובות ביותר של 2011 ממש כאן בבלו… רגע, רק 17? מה? אבל נתתי לה ציון חיובי. עד כמה טובה הייתה 2011? *קורא שוב את הביקורת* אה, מסתבר שרטנתי על כך שאוהנה, גיבורת הסדרה, מעצבנת. הממ… מסתבר שגם לא אהבתי כיווני עלילה תמוהים. מוזר, יכולתי להישבע שזו סדרה מושלמת. 

ככה זה עם נוסטלגיה, אפילו אם מדובר בסדרה שהסתיימה לפני שנתיים. 

Hanasaku Iroha עודנה נחשבת לסדרה איכותית, אך מגודל הציפייה שלי ל-Home Sweet Home – כך גם גודל האכזבה; בשנתיים שחלפו הספקתי להדחיק כל זכרון שלילי שהיה לי מ-Hanasaku Iroha, והנה מגיע הסרט לו המתנתי כה רבות, רק כדי לגלות שציפיתי לקצת יותר ממה שהייתי צריך. 

הבעיה הראשונה לה שמים לב ב-Home Sweet Home היא מספר הדקות: 67 דקות הוא לא אורך סטנדרטי של סרט, לפחות לא כזה שהוקרן בקולנוע. לאור העובדה שזו סדרת קאסט (קאסט של 13 דמויות, אם לדייק), כדאי שתהיו מוכנים לקיצוצים כואבים. סרט בן שעה הוא סרט שמסוגל לעקוב, בקושי, אחר שש גיבורות. כל שאר גיבורי הסדרה נמצאים בסרט על תקן החתמת שעון נוכחות.

הבעיה השנייה, ובכן: ציר הזמן. 

מי מכם שצפה בסדרה יכול להעיד שהדבר שהוא רוצה יותר מהכל הוא עלילת המשך. הסדרה הסתיימה באופן מעורר מחלוקת, לטובה ולרעה, ובמקום לגעת בפתיל הרגיש שהמעריצים מייחלים לו – בוחרים יוצרי הסרט למקד את אור הזרקורים בסיפור שמתרחש אי שם באמצע הסדרה. הסרט עצמו אינו לוקח את העלילה למקומות חדשים, לא משתעשע עם גיבוריו ורוב רובו נשאר עם הרגליים על הקרקע. לזה אתם קוראים 'סרט קולנוע'?  למעשה, Home Sweet Home מרגיש יותר מהכל כמו סגה בת שלושה פרקים שבשל מצוקת מקום נדחקה החוצה. 

סיפור הסרט מתרחש בשני מישורים. אחד מהם הוא חייה של אוהנה ב-קיסוייסוּ. הצעירה בת ה-16 מורגלת לג'וב באונסן שמנהלת סבתהּ הנוקשה. אוהנה כבר מספיק טובה בעבודתה, עד שאפילו מטילה עליה הסבתה משימה חשובה: להדריך את יוּאינָה – דמות שנבראה לצורכי פנסרביס בלבד (לעזאזל, אני בכל זאת מת עליה). בין לבין עליה ועל צוות המקום להתמודד עם הפסקת חשמל יזומה בת מספר ימים, דבר שמותיר את אוהנה על הרגליים יותר מהרגיל. אלא שאז מוצאת אוהנה שריד מימי עבר שמתאר את חיי אמהּ, סאטסוקי, בעת שזו עצמה הייתה נערה באותו מקום. מאותה נקודה עובר הסרט (לסירוגין) למישור השני שלו.

סאטסוקי היא דמות שהייתי שמח לראות סדרה בכיכובה. הפלשבקים עמה הרבה יותר מרגשים ממה שמתרחש בהווה. מה גם שסאטסוקי עצמה, כדמות, מעניינת פי אלף (טוב נו, פי מאה) מזו של בתהּ. סאטסוקי חולמת יותר בגדול, שלא לדבר על זה שהיא נראית (גם אז וגם היום) ממש טוב. אחת התעלומות הגדולות של הסדרה היא אותו עבר מסתורי של סאטסוקי, מה הביא אותה לטוקיו, ו… החשוב מכל… מי הוא אביה של אוהנה. 

אז קבלו: מדובר בצלם שהתארח בקיסוייסו ובו התאהבה סאטסוקי. הוא אדם שנסיבות חייו עדיין נשארות בגדר תעלומה, ולמרות שהסרט לא מציין זאת מפורשות – די ברור שהוא מת קצת אחרי לידתה של בתם המשותפת. על אף היותו פדופיל (ברצינות, סאטסוקי הייתה בת 16 בפגישתם הראשונה), בעלה הוא הדמות המעניינת ביותר בסרט. חייה הקשים בקיסוייסו וחייה הקשים-אף-יותר בטוקיו הם חומר לסרט אנימה זוכה אוסקר, ולצערי הרב: זו לא העלילה שתופסת את מרבית זמן המסך.

מתוך 67 דקות סרט, הדקות בכיכובה של סאטסוקי לוקחות אולי רבע שעה, וחבל. במקום זאת אנו מקבלים יותר רגעים בהן אוהנה מהרהרת על מהות חייה ועל היחסים שלה עם סבתה, חברתה נאקו שצריכה לגדל את שני אחיה הקטנים, יואינה שמתנהגת כמו… יואינה, ומינקו שמתנהגת מוזר ליד אהוב לבה טוֹרוּ. אין לי שום בעיה עם הסיפורים הללו, פשוט כבר ראינו מהם די והותר בסדרת האנימה (וכולם גם זכו לסגירת מעגל). מדוע דווקא הסיפור המעניין מכל (והיחיד שמחדש משהו) נדחק הצידה? 

אני לא בטוח אם הייתי מלין כל-כך הרבה על Home Sweet Home לוּ הייתי צופה בו מיד אחרי שצפיתי בסדרה (או אפילו במהלכה, שכן שם ציר הזמן שלו). סך הכל לא מדובר בסרט רע – הוא אינו שוחט אישיות של אף דמות וגם לא משתין על הצופים. Home Sweet Home הוא עוד מאותו הדבר שכה אהבתי – סיפור פשוט, מרגש וקצת מצחיק על אנשים פשוטים, מרגשים וקצת מצחיקים שגרים בעיירה פשוטה (לא מרגשת ולא מצחיקה. זו פאקינג עיירה). רק לאחר הצפייה בו הבנתי שמדובר בבונוס קטן למעריצי הסדרה, מעין פרק ספיישל ארוך במיוחד. מעריצי Hanasaku Iroha העתידיים, אלו שיצפו בסרט מיד אחרי הסדרה, ישמחו מאוד לדעת שיש עוד שעה שלמה של תוכן עם הגיבורים האהובים. מעריצי הסדרה הוותיקים, אל תעשו כמוני: תנמיכו ציפיות ותהיו מופתעים לטובה. 


הטוב: זה Hanasaku Iroha, לא פחות מזה…
הרע: אבל גם לא יותר.
והמכוער: בעלה של סבתה, מת. בעלה של אמא, מת. עתיד שחור צפוי למי שיהיה בעלה אוהנה.

ציון במדד OK – סביר פלוס

Hanasaku Iroha: Home Sweet Home | יפן, 2013 | 67 דקות | סטודיו P.A Works | דרמה, קומדיה, רומנטיקה, Slice of Life, בנות ששונאות את אמא | 26 פרקים | קאנֶאה איטוֹ (אלסי מ-"The World God Only Knows"), טאקאקוֹ הונקה (אנקו מ-"Naruto"), יוּקי קאג'י (ארן מ-"Shingeki no Kyojin"), ריוֹטה טוֹאיצ'י (דארוּי מ-"Naruto"), טאמייה קוּבּאטוֹ (שיזוּקי מ-"Hiiro no Kakera"), צ'יאקי אומיגאווה (מאקה מ-"Soul Eater"), אקי טויוסאקי (יואי מ-"!K-ON"), הארוקה טומאטסו (אנג'ו מ-"Ano Hana") | במאי: מאסאהירו אנדו | יוצרת הסדרה: מארי אוקדה


לקריאה נוספת:
 Hanasaku Iroha [ביקורת על הסדרה]

לקריאה נוספת

התגובות נעלות