Haikyuu!! 3rd Season

ספוילרים קשים לעונה השנייה.


עונתה החדשה של Haikyuu היא לא באמת עונתה השלישית; היא מכילה עשרה פרקים בלבד אשר מתרחשים כולם במסגרת משחק אחד (המתואר בטייטל היפני המספיילר: “Karasuno Koukou VS Shiratorizawa Gakuen Koukou”), וממשיכים בטבעיות את סוף העונה השנייה שהסתיימה סה”כ במרץ האחרון. במילים אחרות, “עונה 2.5” הוא טייטל הולם מעט יותר.

עם זאת, קצרה ככל שתהיה, העונה הזו אינטנסיבית מכל סדרת ספורט שראיתי בשנים האחרונות. 

(הא לך, יואל מרגוזי מ-ג’2 שאמר שאני חננה שלא רואה ספורט. היום אני רואה המון ספורט!)


מיד לאחר הניצחון שלהם על אאובּה ג’וסיי (ובפרט אויקאווה. מגיע לו), נאלצים חברי קאראסונו להתמודד מול היריבים החזקים ביותר שלהם עד כה: שיראטוריזאווה, קבוצת כדורעף בה הספורט הוא דת, ואם הספורט הוא דת – וואקאטוֹשי אוּשיג’ימה הוא האפיפיור. מטר תשעים גובהו, וכשהוא מזנק לגובה מופיעה נקודת ציון חדש במפות גוגל. הבולדוזר הזה שלומד בתיכון יגרום לכל שחקן לשקול הסבה מקצועית, והרי את אאובה ג’וסיי ניצחו קאראסונו בקושי רב — לכן איזה סיכוי יש להם מול שיראטוריזאווה (שמם נשמע מסובך, אך אחרי שתשמעו אותו 50 פעם בְפרק בגלל קריאות העידוד של הקהל, גם לכם הוא יתקע בראש)?

בסדרת ספורט כמו בסדרת ספורט – אין דבר כזה “לא אפשרי”. יש “לא מספיק פלשבקים”, והעונה הזו, בעיקר בחציה השני, מכילה כמות פלשבקים רבה משני צדי הרשת. בתור אחד שצרך כמות לא-בריאה של סדרות ספורט, אני יכול בפה מלא לומר כי בדומה לסטרואידים, פלשבקים חייבים לצאת מהחוק; פרץ האנרגיה הפתאומי שמקבל שחקן שהזריק לעצמו פלשבק מעניק יתרון לא הוגן על פני שחקנים שאין להם סיפור נוגע לב מְעָבָרם. אולם אין מה לחשוש במקרה של Haikyuu, אף פלשבק לא חורג מגבול 5 הדקות (לתשומת לבך, Yowamushi Pedal) וכולם – כן, כולם – מרגישים חלק מהפאזל.

הלוואי ויכולתי להגיד שחברי שיראטוריזאווה מעניינים אחד יותר מהשני, אך זה לא לגמרי נכון; ביחס לאאובה ג’וסיי או נקומה, חסר לשיראטוריזאווה הדבר הזה שהופך דמויות למעניינות: אופי. סליחה, טעיתי. יש להם אופי, הוא פשוט לא מעניין. לא הרגשתי אמביוולנטיות בנוגע לצד המנצח, ידעתי לאורך כל העונה שקאראסונו מוכרחים להביס אותם, ויהי מה. אף אחד בשיראטוריזאווה אינו דושבאג, אך ביחס לקבוצות הקודמות שהכרנו, המסר שהם מקרינים מתאים לסדרת ספורט סטנדרטית, ו-Haikyuu – יעיד כל מעריץ – אינה סדרת ספורט סטנדרטית. העדות הבולטת לכך טמונה בדמותו של סאטורי טנדו, האיוּם השני בחשיבותו אחרי אושיג’ימה. ובניגוד לאושיג’ימה קר הרוח, טנדו מתנהג כמו מישהו מ-Kuroko’s Basketball ונראה כמו מידוסוג’י מ-Yowamushi Pedal. השוואה מחמיאה זו לא, בעיקר עבור Haikyuu שעד כה שמרה על ראליזם. המזל הוא כי טנדו זוכה גם בתוך Haikyuu ליחס אנומלי של ‘פריק’, כמעין הצהרת “זה בסדר, גם בעולם הראליסטי של הסדרה הוא נחשב מוזר”, מה שלא מוריד מערך התחרות.

ואיזו תחרות זו, לא תאמינו. עשרה פרקים מורטי עצבים שכאלה לא ראיתי הרבה זמן. פרקים מסוימים מכסים כמעט סט שלם, בעוד אחרים עוסקים במאבק, סליחה – מלחמה (!) על הנקודות האחרונות של אותו סט. אין פרק אחד שנמרח או מרגיש מיותר, ורמת ההפקה עולה העונה הזו לשלב גבוה ומעורר השתאות. כל אימון, כל ריב, כל הפסד וניצחון בחמישים הפרקים שקדמו ל-Haikyuu 3, הכינו את קאראסומה למשחק הזה – משחק שהיה מותח פחות לולא המסע הארוך שהם עברו. כבר מהמכה הראשונה יודעים איזו דמות עשויה להגיע לאיזה כדור ומדוע היא פגעה בו כך ולא אחרת. אנחנו מכירים את קאראסומה לעומק, מה שהופך את המשחק להנאה צרופה עבור צופיה הנאמנים של הסדרה.

זה הזמן להזכיר את המדבב הנפלא קאזאנורי טאנאקה שדיבב את המאמן אוקאי, אך נפטר השנה בטרם עת, מה שסימן את Haikyuu כתפקידו האחרון. היסאטו אגאווה (קילר בי מ-Naruto) מחליף אותו החל מפרק 9, ועל אף שהוא עושה עבודה טובה – אוקאי כבר לא ישָמע אותו הדבר. אני ממליץ בחום לשים לב לסוף פרק 8 ולמילות העידוד של אוקאי עמם הוא נפרד מאתנו. לא אשקר – התרגשתי.


יש שיגידו כי עשרה פרקים זו כמות מוגזמת למשחק אחד, ואני אומר – זו כמות לא מוגזמת מספיק. אפילו שזו עונה בת שלוש שעות וחצי, חלקים קטנים מהמשחק עוברים במהירות מאכזבת קמעה, ופרק או שניים נוספים היו עושים רק טוב לעונה המצוינת הזו. כל אחד משחקניה של קאראסונו מקבל הזדמנות לפרוח, ואם יש דמות שאתם אוהבים יותר מאחרים – תהיו בטוחים שהיא תקבל את אור הזרקורים.

חצי העונה הזו הביאה את Haikyuu לשיא חדש, שיא עמו אני שלם עד שתבוא העונה הרביעית (מה שלא יקרה בקרוב: המנגה והאנימה קרובות זו לזו). גם אם אינכם חובבי ז’אנר הספורט, Haikyuu שונה מכל מה שהכרתם – וכעת זה זמן טוב מתמיד להתחיל אותה. לא תוכלו לעצור.


הטוב: משחק מותח לאורך כל העונה; איכות הפקה יוצאת דופן.
הרע: חברי שיראטוריזאווה מעניינים כמו פסטיבל המחולות בכרמיאל.
והמכוער: ביקורת שלמה ולא הזכרתי את שמו של גיבור הסדרה. אז הנה, זה בשבילך קיי.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס פלוס

Haikyuu!!: Karasuno Koukou VS Shiratorizawa Gakuen Koukou | יפן, 2016 | 10 פרקים | ספורט, דרמה, קומדיה, “Don’t Mind, Don’t Mind” | סטודיו Production I.G | איוּמוּ מוּראסה [שוּן מ-“Shinsekai Yori”], קאיטו אישיקאווה [שוּן מ-“Ace of Diamond”], קָאזוּנָארי טָאנָאקָה [האצ’ימאקי מ-“Planetes”. קולו יחסר לכולנו], נוֹבּוּהיקוֹ אוֹקאמוֹטוֹ [שוּן מ-“Saint Seiya: Legend of Sanctuary”], סוּמירְה מוֹרוֹהוֹשִי [לילי מ-“No.6”], מיוּ אירינוֹ [שוּן מ-“Children Who Chase Lost Voices”], סטושי הינוֹ [הייטוֹ שינקאי מ-“Yowamushi Pedal”], יוֹשימאסה הוֹסוֹיָה [ארָאטה מ-“Chihayafuru”], יוּ האיאשי [פיטר פן מ-“Kingdom Hearts”], קוֹקי אוּצ’יאָמה [The King מ-“Hunter x Hunter”] | במאי: סוּסוּמוּ מיטְסוּנאקה | יוצר מקורי: הארוּאיצ’י פוּרוּדאטְה


לקריאה נוספת: 
 !!Haikyuu [ביקורת על העונה הראשונה]
 Haikyuu!! Second Season Season [ביקורת על העונה השנייה]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם