פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה | האספקט היפני

פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-29 בחיפה יכוון השנה אור זרקורים על אחד מבמאיה הגדולים של יפן, יאסוּג'ירוֹ אוֹזוּ (שבדצמבר הקרוב ימלאו 50 שנה למותו). בפסטיבל תוכלו להיות נוכחים בהקרנות של כמה מסרטיו החשובים ביותר, כולל סרטים עכשוויים הנושאים את רוחו של אוזו עימם. לפני שמישהו מכם יגיד 'סליחה, אבל בסוכות הקרוב אני באייקון' – הפסטיבל בחיפה נמשך יותר משבוע. אז הא לכם.


סיפור טוקיו [1953] הוא אחד מסרטיו המפורסמים של הבמאי, ומתאר באופן מהימן ומסקרן את החיים האורבניים בטוקיו שלאחר מלחמת העולם השנייה. העלילה מגוללת את ביקורם של זוג זקנים את ילדיהם במטרופולין, אלא שלצעירים אין זמן להיפגש עם זוג ההורים ומנהגיהם הוותיקים. אם הסרט הישן לא נשמע לכם מעניין מספיק, אולי יסקרן אתכם יותר הסרט משפחה מטוקיו [2013], עיבוד מחודש לסיפורי טוקיו אותו ביים יוז'י יאמדה, מי שהיה בזמנו עוזרו של אוזו. מיפן של פוסט מלחמת העולם השנייה עוברת העלילה בסרט החדש ליפן של פוסט רעידת האדמה ואסון פוקושימה.

נחזור לשנות ה-50. פרח השוויון [1958] הוא סרט קומדי מעודן שעוסק אף הוא בפער הדורות. גיבור הסרט הוא אב שלא מסוגל להבין את עקשנותם של הצעירים בעת בואם לבחור את בני זוגם ללא התערבות ההורים. כאשר מציגה בתו את בן זוגה החדש, מתקשה האב לקבל אותו בזרועות פתוחות. מדובר בסרט הראשון שביים אוזו בצבע, אם כי המעבר נבע מהתעקשות של האולפן יותר מאשר רצונו האישי. 

סרטו האחרון של אוזו שניתן למצוא בפסטיבל הוא גם סרטו האחרון אי פעם; אחר צהריים סתווי [1962] מגולל את סיפורו של שוהי היריאימאה
האלמן שחי בנוחות בצל בתו הצעירה, אלא שבעקבות לחץ מסביב הוא נאלץ לעודד אותה להינשא ולעזוב את הבית. הסרט (כמו גם הסרטים הישנים האחרים של אוזו שמוקרנים בפסטיבל) הוא עותק דיגיטלי משוחזר. 

הירוקאזו קורה-אדה נחשב בפי רבים כממשיך דרכו של אוזו,  החל מסגנון הבימוי ועד הנושאים בהם עוסקים סרטיו. בפסטיבל תוכלו לצפות בסרטו החדש Like Father, Like Son [שמוקרן בפסטיבל עוד לפני שהוא מוקרן ביפן. תעריכו].

מתוך אתר הפסטיבל: "ריוטה הוא ארכיטקט קר לב ומצליחן שחייו המושלמים מתוכננים עד לפרט האחרון, כולל הזמן שהוא מבלה עם אשתו ובנו בן ה-6, קייטה. הוא אומנם מאוכזב שקייטה החמוד אינו נמרץ ותחרותי יותר, אך עדיין המום כשהוא מקבל שיחת טלפון מבית החולים. מסתבר שבנם של ריוטה ואשתו מידורי הוחלף בטעות מיד אחרי הלידה". לא יודע מה לגביכם, אך לי זה נראה כמו הסרט המסקרן ביותר.

אם עד עכשיו הסרטים נשמעים לכם שמחים מדי לטעמכם האישי, אתם מוזמנים לצפות בדרמת-השוטים-הארוכים-והשתיקות-המייגעות קוּרוֹ [2013]. שם הסרט נושא את שם הגיבורה, קורו, צעירה שעובדת במאפייה אך מפוטרת בעקבות עצלנות. קורו פוגשת אז את גוֹ, במאי תאטרון שנעשה גם הוא מובטל לאחר שאיבד את הכוכבת הראשית שלו וההפקה בוטלה. השניים עולים למכונית ועוצרים בדרך טרמפיסט בשם איטוֹ שנפרד זה עתה מארוסתו. השלושה בדרכם לפונדק המשפחתי של איטו
שעומד נטוש על שפת הים. מדובר בסרט הביכורים של הבמאי דייסוּקה שימוֹטה, ו…ניחשתם נכון…גם הוא מומחה לא קטן לאוזו, ואף חקר את עבודתו באוניברסיטה. 

אנצל את הבמה הזו כדי לספר לכם שביום חמישי הקרוב יעלה לאקרנים בכל הארץ (יס פלאנט, רב חן, סינמה סיטי. You name it) סרט יפני חדש, לתפוס את אבא. סאווה היא אם חד הורית שמבשרת לשתי בנותיה כי אביהן – שנטש את המשפחה לפני שנים – גוסס. היא מבקשת מהן לקחת מצלמה ולנסוע אליו, כיוון שהיא רוצה תמונה שלו בעודו סובל. הבנות נענות לבקשה, אך כבר בתחילת המסע הן מחליפות לבגדי ים ומשנות את התכנית.

פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-29 בחיפה יערך (לא תאמינו) בחיפה, בין התאריכים 19.9-28.9. לרשימת הסרטים היפניים ולהזמנת כרטיסים (ניתן גם להזמין בקופות במקום האירוע) אתם מוזמנים להיכנס לכאן. ללא שום קשר, ישנם עוד סרטים שונים ומגוונים מעשרות מדינות ואני ממליץ לכם בחום לבדוק באתר הפסטיבל אילו סרטים נוספים עשויים לעניין אתכם. כל הסרטים מלווים בתרגום לעברית.

לקריאה נוספת

התגובות נעלות