(Gunnm (Battle Angel
עידו הוא רופא סייבורגים בעיר שכונות-הסלאמס 'Scrap Iron', מעוז של פשע, עוני ופרזיטים שמחזירים קרטון חלב ריק למקרר (תמותו!). רוב האנשים לא מוצאים משהו יקר ערך כשהם מחטטים באשפה — שעון רולקס מקולקל במקרה הטוב, גופה במקרה הרע — אך עידו גילה אוצר בעודו משוטט במזבלה: סייבורגית שעודנה בחיים. עידו לוקח אותה לביתו שם הוא מתקן אותה, ובהיעדר כל זיכרון מעברה הוא קורא לה 'גלי'.
(אני יודע שאני יכול לתרגם 'Ido' ל-'אידו' ו-'Gally' ל-'גאלי', אבל מה הכיף בזה?)
נוסף על היותו רופא סייבורגים – או טכנית מכונאי – עידו הוא גם לוחם-צייד, ובלילות הוא מבתר פושעים מבוקשים ומרוויח על זה כסף (מזכיר לי קייטנה שהייתי בה בכיתה ג'. היו זמנים). לאחר שגלי לומדת על התחביב השנוי-במחלוקת, היא מתעקשת, למורת רוחו, להתמקצע בתחום בעצמה. אי אפשר להאשים אותה כמובן; הדבר הכי מרגש שאפשר לעשות ב-Scrap Iron זה לגדל עכברוש. עידו לבסוף מתרצה, ובשילוב אמנות הלחימה שגלי משום מה יודעת, וכוחותיה כסייבורגית, היא הופכת לציידת-לוחמת החזקה בעיר.
אפילו אם לא צפיתם ב-OVA בן שני החלקים מהניינטיז, או קראתם את המנגה, קרוב לוודאי ששמעתם על Gunnm. בתור התחלה, אחת למספר שנים הבמאי ג'יימס קמרון מבטיח שהוא הולך לביים סרט עפ"י הפרנצ'ייז, הבטחה שהוא משמיע מאז שלטון העות'מאנים. שנית, לא צריך לצפות ב-Gunnm כדי להבחין בהשפעות שלה; אם צפיתם בטרילוגיית Mardock Scramble ותהיתם מהיכן הגיעה ההשראה לסרטים הללו, עכשיו אתם יודעים שזה לא מ-"מצער גידול בנות".
סדרת המנגה, על כל נגזרותיה, מכילה כמות מרשימה של דמויות ועלילות. כיוון שגרסת האנימה היא בת סך-הכול שעה, לא תזכו לראות את התוכן העשיר הזה (לא עד שג'יימס קמרון יתעורר). על אף זאת מדוּבר באחת מהרפתקאות המד"ב היותר-טובות שתוכלו למצוא.
אף על פי שהאנימה מכסה רק את שני הווליומים הראשונים מהמקור, יש לפרויקט התחלה, אמצע וסוף. לכן מרוּמים לא תרגישו. עלילת האנימה, לאחר שעוברים את החלק בו גלי מקבלת רישיון להרוג, מתרכזת במערכת היחסים שלה עם הוגו. הוגו הוא נער צעיר וחלש החולם גבוה, תרתי משמע; מעל עיר האשפתות בה חיים גיבורינו מרחפת זיילם, אוטופיה עתידנית המנותקת מהתושבים העניים למטה. את הוגו לא מעניינים האיסורים להגיע לזיילם, והוא יעשה הכול על-מנת לעזוב את החיים המרודים מאחוריו, ולשם כך הוא מוכן לעבור על החוק – זאת על אף כשהחברה הכי טובה שלו היא סייבורגית המרביצה לפושעים. זה כמו שג'ימי אולסן יחליט לשדוד בנק.
אני לא יכול לשים את האצבע על הקסם הזה של אנימציה טרום שנות ה-2000, אך 'Gunnm' עומדת בשורה אחת עם מיטב קלסיקות מד"ב כמו "Ghost in the Shell" ו-"The Wings of Honneamise". טוב, אולי היא נראית קצת פחות טוב מהסרטים שהזכרתי — זה בכל זאת רק OVA — אך אנשי סטודיו Madhouse ביצעו לא פחות מניסים ונפלאות תחת המסגרת התקציבית שניתנה להם; סצנות האקשן קצביות, אלימוֹת ועומדות במבחן הזמן; העיר הגדולה מחוספסת ומפורטת להפליא; וכל הדמויות סובלות מכיעור (מה? כולם היו מכוערים בניינטיז).
(למי שתוהה, לא, הסרט לא יצא בגרסת מסך-רחב. כל תמונה בביקורת מורכבת ממספר סקרינשוטים שחיברתי יחדיו. תוכלו למצוא את התפרים די בקלות [בבקשה אל תחפשו אותם. אני אתן לכם שקל]. אבל זה לא אומר שה-OVA נראה פחות טוב בפועל, רציתי פשוט לתמצת את יופיו הויזואלי. וגם כי משעמם לי).
אין כמעט רגעים דלים ב-Gunnm: הסיפור זורם היטב ויש בו איזון אופטימלי בין אקשן לדרמה. עשו לעצמכם טובה ופנו שעה מחייכם עבור פיסת היסטוריה בעולם האנימה (רק תוודאו שעברתם את גיל 14, זו לא בדיוק קלטת ילדים). ובוא נקווה שהפרויקט הבא של Madhouse – או כל סטודיו איכותי אחר – יהיה סדרת אנימה מלאה עפ"י "Battle Angel".
ותפסיקו לחכות לג'יימס קמרון, זה כבר לא יקרה.
(Gunnm (Battle Angel | יפן, 1993 | 2 פרקים (60 דקות סה"כ) | סייברפאנק, ברגים | סטודיו Madhouse | מיקי איטו [אנדרואיד 18 מ-"Dragon Ball Z". מעניין אם הליהוק מכוון], קאפיי יאמאגוצ'י [אינויאשה מ-"Inuyasha"] | במאי: הירוֹשי פוּקוּטוׁמי ["Suzuka"] | יוצר מקורי: יוּקיטוֹ קישינוֹ
התגובות נעלות