Gungrave
"חבר אמיתי תוקע לך סכין מקדימה" / אוסקר ויילד
Gungrave נפתחת רע. אני זוכר שחלפה תקופה ארוכה בטרם המשכתי את הסדרה בפרק השני, זאת לאחר תחנונים חוזרים ונשנים של אנשים מרחבי העולם הטוענים שהפרק הראשון אמור להיות מבלבל, והסדרה האמיתית מתחילה רק בפרק 2. הו, כמה שהם צודקים. אותה תקופה ארוכה שחלפה בין שני הפרקים הראשונים פיצתה על עצמה כאשר את 25 הפרקים הנותרים מרתנתי ביום יפהפה אחד.
סדרת האנימה מ-2003 מגוללת את הטיפוס לצמרת של שני חברי ילדות: הארי מק'דוול [Harry MacDowell] וברנדון היט [Brandon Heat]. בעוד ברנדון הוא החתיך השקט…המאוד שקט (בפרקים הראשונים הוא בקושי מוציא הגה), הארי הוא וומנייזר חלקלק בעל מוניטין. שניהם חיים את החיים – גונבים, מתקוטטים נגד כנופיות יריבות ולא מחזירים את משקפי התלת מימד בקולנוע. יום אחד השניים כמעט מוצאים את מותם בקרב מול סטריט-גנגסטר אכזרי, אך ניצלים הודות לארגון הפשע "מילניון" – ארגון החולש כמעט על כל תחום בעיר, ולו יש אפילו זרועות בממשלה.
מתרשם מאוד מחיי הפשע הזוהרים של "מילניון", מחליט הארי להצטרף לארגון. ברנדון, מבלי לחשוב פעמיים, הולך אחריו. אחרי הכל יש לו יותר מסיבהאחת: מריה [Maria], אהבת נעוריו, היא כעת בת-חסותו של "ביג דאדי" [Big Daddy] – יו"ר מילניון, האיש שהקים במו ידיו את הארגון מאפס, ולמרבה ההפתעה: איש נחמד מאוד (לא משהו שמצפים מאדם בעל כינוי של שוגר דאדי). המטרה הראשונה של שניהם היא להצטרף ל-'משפחה', כינוי למערך של 140 האנשים הקרובים ביותר לביג דאדי, וברנהארי יעשו הכל כדי להיות קרובים לצלחת.
עכשיו אתם ודאי שואלים, מה היה כה נורא בפרק הראשון? שום דבר, פשוט קצת קשה להבין משהו כשהוא מתרחש שנים רבות אחרי העלילה שסיפרתי לכם הרגע. שם בעתיד, ברנדון היט (המכונה "Beyond the Grave") חזר איכשהו לחיים ומסתובב עם רובה ענק וילדה בת 13, ויורה בזומבים בזמנו הפנוי. המטרה שלו? לחסל את הארי מקדוול כיוון שבגד בו. ומה הארי עושה באותו הזמן? יושב על כסא יו"ר מילניון, ומתכנן לעשות לבראנדון את אותו הדבר ו…מאותה הסיבה! נא לקחת בחשבון שזה מה שהציגו לנו הצופים מבלי שסופר משהו על שניהם. החל מהפרק השני הסיפור האמיתי מתחיל, כאשר ברקע כולנו יודעים שצמד החמד הזה יהפוך לאויב. לא רק שזה גורע מההנאה, זה תורם לה רבות – הציפיה הזו לדעת כיצד יגיעו למצב אליו הגיעו. אך מעולם לא שיערתי שאותם "פלאשבקים" יכסו את מרבית הפרקים, עד פרק 16.
מהרגע שהתפנית הז'אנרית מתרחשת, מפסיקה הסדרה להיות דרמת-אקשן העוסקת במאפיונרים, וחוזרת להיות סדרת מד"ב על נקמה. רע זה לא, והמשכתי להנות מ-"Gungrave" גם בפרקים הללו. אבל הסדרה משאירה את חותמה באותם 15 פרקים, שאולי לא הציגו סיפור שלא ראינו בעבר, אבל צורת ההצגה שלהם עושה בית-ספר לסדרות וסרטים דומים. וזה לא רק הארי וברנדון שעשו את הסדרה למה שהיא, אלא גם שלל הדמויות הצבעוניות סביבם: בְּר ווקן [Bear Walken] – מתנקש וותיק ובכיר במילניון, ומזכיר קצת את רייבן מטקן. בּונג'י [Bunji], מתנקש הנכנס לארגון אחרי ברנדון והארי, ונעשה חבר קרוב של ברנדון; ועוד רבים נוספים.
אחד הסיפורים הטובים בסדרה הוא של בראד וונג [Brad Wong]. וונג הוא מתנקש בכיר של ארגון מתחרה שהשתחרר מהכלא לאחר שנים, ועושה להם את המוות כאשר הוא מוציא לפועל פרוייקט סודי ומסוכן. מה שטוב בסיפור, שהגיע לשיאו בפרק 11, היה שלראשונה הוא הציג קונפליטק ההולך לטרוף את הקלפים, ומרמז לראשונה על אותו עתיד דיסטופי שעתיד להגיע.
ההפקה של "Gungrave" היא מורכבת אפילו ביחס לימינו. מי שישים לב יבחין בשוטים מורכבים ופרטים רבים בגרפיקה, שהן עבודה קולנועית משובחת ביותר, אך עליה מעיבה לפעמים אנימציה מעט מחופפת ודמויות שבסצינות פחות חשובות נראות…איך להגיד יפה…זוועה. את המוזיקה של הסדרה לעומת זאת קשה לתאר במילים, ואם תקשיבו טוב תזהו בין כלי המנגינה המלווים את הסדרה: חליל, כינור, סקסופון, טרומבון, בס, קלרינט, חצוצרה, פסנתר ופלוגהורן (כן, אתם בטח תוהים מה זה לעזאזל פסנתר).
על תסריט הסדרה מנצח יוסוקה קוּרוּדה, שאתם ודאי לא יודעים שתפקיד דומה הוא עשה בטריגאן [Trigun]. הקשר לטריגאן אגב לא נגמר פה, שכן היוצר המקורי של שניהם הוא אותו אחד. אלא שבעוד בטריגאן הוא כתב את סדרת המאנגה המקורית, בגאנגרייב הוא סיפק את עיצוב הדמויות למשחק עליו הסדרה מבוססת. כן, גאנגרייב מבוססת על משחק פלייסטיישן מ-2002. אבל אם לשפוט לפי העלילה והסרטונים מיוטיוב, הקשר בין הסדרה למשחק מתחיל ומסתיים בשם.
גאנגרייב היא לא פחות מיצירת מופת. היא מתחילה לא ברור, אך הבלבול הזה תורם רבות להנאה מההתחלה האמיתית של הסדרה. לעלילה זרועות רבות ונופך רב, כאשר הדגש העיקרי בה הוא דמויותיה הרבות – רובן ככולן עוברות מהפך נפשי. ישנם מספר פרקים בינוניים אחרי החלפת הז'אנר מפרק 16 ואילך, אך 2 פרקי הסיום הגרנדיוזיים הותירו אותי מסופק ביותר. חבר'ה, כבר לא עושים דברים כאלה.
הטוב: אף אחד. הם כולם מאפיונרים!
הרע: נו כמו שאמרתי, כולם.
והמכוער: "הארי", "ברנדון"…בברלי הילס הייתה ממש פופולרית ביפן, הא.
ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס
Gungrave | סיינן, פשע, מד"ב, בלאק לאגון, מונסטר וספיד גראפר יוצאים לבלות | 2003-04 | סטודיו MADHOUSE | במאי: טוֹשיוּקי טסוּרוּ | תסריט: יוסוקה קורודה [Trigun] | יוצר מקורי: יאסוּהירוֹ נייטו [Trigun]
התגובות נעלות