Gosick
Gosick היא ללא צל של ספק סדרת האנימה הטובה ביותר שהמחצית הראשונה של 2011 ניפקה, ואם לשפוט בזריזות את מה שצפוי להגיע – התואר 'סדרת השנה' הוא במרחק פסיעה.
אני יכול להצביע על גורמים רבים מדוע הסדרה כבשה את לבי כבר מהתחלה, אבל הסיבה הגדולה מכולן היא 140 ס"מ של בלונד העונה לשם ויקטוריקה. 'עונה' זו בעצם הגדרה טריקית לאור העובדה שאף אחד לא קורא לה, הלוליטה הזו מתבודדת עם המקטרת שלה (ממנה מעולם לא יצא עשן, גרסת DVD – לטיפולך) בראש מגדל הספרייה של אקדמיית סיינט מרגרט ב-סַא'אוֹוִיל [Sauville]: ממלכה אירופאית דוברת צרפתית. אל תחפשו עליה בוויקיפדיה, סא'אוויל לא באמת קיימת (אם כי קיימות 2 ערים קטנות בצרפת הנושאות את השם). זה לא מונע מהמחיצה הפוליטית סביבה להיות אמיתית כמו ערוץ הילדים: צרפת נמצאת מעבר לגדהּ המערבית, שוויץ גובלת עימה בצפון ואיטליה במזרח. השנה היא 1924, אירופה בדיוק בין 2 מלחמות העולם, וכיוון שסא'אוויל לא הייתה בצד הנכון של המפה במלה"ע ה-I (אז היא עוד נקראה 'המלחמה הגדולה'. זוכר את זה כאילו זה היה אתמול), אינטריגות פוליטיות נהפכו לדבר שבשגרה בבירת המדינה סָא'אוֹבְּרִים [Saubrème].
אה כן, ויקטוריקה. נצר לשושלת רבת כוח בממשלה, ויקטוריקה בילתה את שנותיה הראשונות כלואה, וזה לא שהמצב שלה טוב יותר כעת – היא לא יורדת מראש מגדל הספרייה, ואת מרבית זמנה היא מבלה בקריאת ספרים. הפגישה הראשונה שלה עם קוג'ו, תלמיד חדש מיפן, לא מתחילה ברגל ימין; היא מקשרת אותו לרצח בכיר ממשל לו הוא היה עד. הכול מגיע על פתרונו בשלום כאשר מובא לידיה פרט נוסף שמנקה את קוג'ו מחשד. ככה זה עובד מעתה בתעלומות הבאות: את ויקטוריקה סובבים ספרים כדי להעשיר את הידע שלה, ואחיה [למחצה], הבלש גרוויל, משתמש בתובנות המפלצתיות שלה כדי לפתור תעלומות.
Gosick יוצאת מנקודת ההנחה כי מאחורי כל תופעה על-טבעית יש הסבר. קוג'ו ו-ויקטוריקה חוברים יחדיו כדי לפתור תעלומות הקשורות בהיסטוריה של סא'אוויל, אך כל פתרון אליו הם מגיעים הוא חלק נוסף בפאזל שנועד לחשוף את הקנוניה – או הקנוניות – בצמרת השלטון. על אף שהיא סדרה בלשית לכל דבר ועניין, התעלומות (והכמיהה לפתרון) הן דבר משני בהחלט. העלילה כולה מושתת על דמויות ומערכות יחסים. קוג'ו מתחבר אל ויקטוריקה, אף שמרבית הזמן הוא חוטף ממנה גידופים, מכות והשפלות (ונוסף על הכול היא עוד מכריחה אותו לקנות לה ממתקים). אבל המנטאליות היפנית המאופקת שהביא עמו קוג'ו למדינה הכול-כך אירופאית הזו היא המפתח ללִבה של ויקטוריקה. יש לי לא מעט תלונות על היותו של קוג'ו גיבור הסדרה, בראשן העובדה שגלגלי המוח שלו עובדים לאט יותר משל אחרים (או שזה רק נראה ככה כיוון שהוא מסתובב עם ויקטוריקה), ומי ששומרת על מרבית העניין בזכות אישיותה הביצ'ית הכובשת היא ויקטוריקה עצמה.
הסדרה נעה רבות בציר בין הקצה הקומי לזה הטראגי, כאשר הטרגדיה קשורה לרוב בעברה של ויקטוריקה, והיותה 'זאב אפור' – כינוי לאנשים שמוצאם בממלכת סָאִילוּן, החשודים בהיותם בעלי כוחות על-טבעיים. הם לא אהודים במיוחד. ויקטוריקה חיה כל יום עם אות קין גדול שמזכירה לה שהיא לא אדם חופשי, אם כי יצור שנברא בכפיה כדי לשרת מטרות נעלות. האווירה עצמה לעיתים מזכירה את Umineko (…נוֹ נָאקוֹ קורו וואטבר, אני יודע), בהקשר התעלומות עם הניחוח האירופאי של פעם, אך בעוד זאת האחרונה נוטה לכיוונים על טבעיים – Gosick נשארת על הקרקע. סדרה בלשית כבר אמרתי? לדוגמה, אחת התעלומות המרכזיות בסדרה היא זו של לוויתן – אלכימאי זר עוטה מסכה, שנאמר עליו כי יכול להשהות את המוות של עצמו. ויקטוריקה לוקחת על עצמה לחשוף את הקנוניה מאחורי המסכה, והתוצאות – מטלטלות. מאחורי הקלעים היה מעניין לא פחות בסיפור הזה, כיוון שהיה מעניין לחזות כיצד בסטודיו Bones – שהיצירה המפורסמת ביותר שלהם היא (מלבד 'הירומן' כמובן) "Fullmetal Alchemist" – מתמודדים עם תעלומה שהמילים 'אבן החכמים', 'הומונקלוס' ו-'אלכימיה' חוזרות על עצמן רבות בהקשר של דבר עילאי שבלתי ניתן להשגה.
מרבית התעלומות, הקשורות באגדות מקומיות, מרגישות כאילו לקוחות מהעולם האמיתי עד שבחלקן הייתי חייב ללכת לבדוק אם אין איזושהי אמת מאחורי האגדות האורבניות, התעלומות והסיפורים כמו זו של ה-"Queen Berry" (ספינת טרופה שיש אומרים שצצה מדי פעם לעשות שמח). אך בסופן ויקטוריקה לא מותירה מקום לספק, ומעניקה לכל דורש הסבר מפורט על התעלומות ללא שום דאוס אקס מכינה בהסברים. לעומת זאת בהרפתקאות עצמן של השניים יש הרבה 'התערבות עליונה': ויקטוריקה וקוג'ו ניצלים פעמים רבות בזכות הגורל יותר מאשר בזכות השכל.
Gosick יכולה להתהדר בעיצוב נהדר. הסדרה מתרחשת בסביבה אירופאית כמעט קלאסית. אם לא רכבות הקיטור, הייתי בטוח שהעלילה מתרחשת במאה ה-17. האדריכלות הגותית הצרפתית אוּיְרה בדייקנות כמעט מפחידה, עם מידה מסוימת של הקצנות (כמו מגדל הספרייה או מגדל בעל זבוב שמופיע לקראת סוף הסדרה), אך עם נאמנות לתקופה שמשרה אווירה קלאסית. היותה של הגיבורה לוליטה גותית אף מצדיק את הזמן והמקום בו היא חיה, ולראשונה דמות שמתלבשת כך לא מרגישה כאילו היא עטויה בקוספליי או שהיא בובה מהלכת, אלא כמו אחת שלבושה בהתאם להיכן שהיא נמצאת. נכון, גם ב-סא'אוויל עצמה ויקטוריקה נחשבת לפרסונה יוצאת דופן, מרהיבה ביופייה ובעלת תלבושות מגונדרות, אבל זה רק כי היא מוקפת במעמד הביניים. המסכנה.
מערכת היחסים בין קוג'ו לויקטוריקה הולכת ומתפתחת לכיוונים, יש להגיד, צפויים. אבל אי אפשר שלא להתרגש, בעיקר כי יש פיל בחדר שמעיק על תחושת השמחה: התקדמות הפרקים נעשית על רקע ה-'גל הגדול' – מלחמה עתירת קורבנות שעתידה לשנות את המפה הפוליטית, ושנאמר כי תשנה את הסטאטוס-קוו בין שני הגיבורים. התהייה הזו לגבי העתיד הבלתי נמנע פגה כאשר המאורעות הולכים ומסתבכים. מנגד, החוט המקשר בין הפרשיות השונות מתפרש יותר ויותר, ומרבית השאלות מקבלות מענה ולא מותירות דבר על כנו. על הסוף עצמו אגיד רק דבר אחד: קצת בכיתי. בעיקר כי מדובר באחד הסופים היפים ביותר שראיתי, כאשר שלושת הפרקים האחרונים של הסדרה משנים לחלוטין את האווירה שלה, המפה הפוליטית שבה, ואף מערערים את מעמדי הכוחות בין קוג'ו לויקטוריקה. ההמשכיות בין שלושת הפרקים עומדת בפני עצמה משארית הסדרה, ומעלה רבות את ערכה (בדומה לשלושת פרקי הסיום של Samurai Champloo, פרקים שיצרבו במוחי כפרקי הפינאלה הטובים ביותר שסדרה יכלה לבקש). התחושה שהתקבלה היא שמדובר יותר בסרט סיום בעל אווירה שונה, משהו שסטודיו Bones מתמחים בו לאור הסרט ההוא של Fullmetal Alchemist.
הלוואי ונראה יותר סדרות כדוגמת Gosick: סדרות חכמות בעלות מרקם עשיר משלהן, היסטוריה רחבה והתבססות שווה בין דמויות ועלילה. הסדרה עשתה דברים אמיצים לאורך 24 פרקיה, ולא פחדה לעסוק בנושאי טאבו, להראות גוויות מושחתות ולא להיכנע לתכתיבי הקיטש. דמות כמו ויקטוריקה תחסר רבות לעולם האנימה, וסדרה כמו Gosick, בים השטויות שמציפות את המסך גם בימים אלה, היא נכס שיש לשמר.
הטוב: אולי הסדרה הטובה ביותר של השנה.
הרע: מי שיגיד אחרת.
והדורש: קרוסאובק עם שרלוק הולמס (שחי באותם ימים).
ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס פלוס
Gosick | יפן, 2011 | 24 פרקים | סטודיו Bones | אָאוֹי יוּקי (מאדוקה מ-"Madoka"), טאקוּיה אְגוּצ'י (המוכר מ-"Sekai'ichi), הידנוּבּוּ קיאוּצ'י (רְן מ-"NANA) | במאי: היטוֹשי נאנְבּה | יוצר מקורי: קאזוּקי סאקוּראבּה
התגובות נעלות