Golgo 13

על ידי רם קיץ פורסם ב אוג 4, 2015

ודאי שמעתם על Golgo 13 בשלב כזה או אחר (או לפחות נתקלתם באחת הפרודיות). אי אפשר להימנע מכך, כיוון שהמנגה רצה מאז 1968. לוי אשכול עוד היה ראש ממשלה! זה הופך את 13 Golgo לסדרה הוותיקה ביותר שעדיין יוצאים לה פרקי מנגה חדשים. 177 הווליומים (and counting) מכרו, נכון להיום, יותר מ-200 מיליון עותקים – רק Naruto, One Piece ו-Dragon Ball מכרו יותר. רבים יגידו שזה בגלל הגיל ולא התרגיל, אבל עם המצב בפועל אי אפשר להתווכח: Golgo 13 הוא אחד הסמלים המוכרים ביפן, כזה שקשישים וצעירים כאחד יכולים לדבר עליו בערגה (הקשישים על העלילה, הצעירים על סצנות הסקס). אפילו ראש ממשלת יפן בכבודו ובעצמו נצפה כשהוא רוכש עותק של ווליום חדש. והיופי בכל הסיפור הוא שאתם יכולים להרים איזה פרק שבא לכם – ולהיכנס לעניינים.

סדרת האנימה מ-2008 לא שונה בהיבט הזה.

להוציא מקרה בודד וזניח בחשיבותו, אין דמות אחת ב-Golgo 13 שמופיעה בפרק נוסף, למעט גולגו 13, או בשמו (המזויף, כנראה) דְיוּק טוֹגוֹ. אף לא אחד יודע דבר וחצי דבר על דיוק טוגו: אומרים שהוא יפני אך עובדה זו מוטלת בספק. רק על דבר אחד כולם מסכימים, וזה שאין מתנקש מוכשר ממנו. תמורת סכום נאה של 3 מיליון דולר הוא ירה במי (או במה, תכף נגיע לזה) שרק תבקשו. הוא חסר עכבות ולכן יתקע כדור גם בראשם של חפים מפשע אם יידרש.

בעייתי להגיד כי דְיוּק טוגו הוא 'גיבור הסדרה'; הוא מופיע בכל פרק, זה נכון, אך מרבית הפרקים מתרחשים מנקודת מבטם של אחרים, בין אם כאלה שהזמינו התנקשות, כאלה שעומדים לקבל כדור בין העיניים או כאלה שעושים את טעותם האחרונה ורודפים אחר גולגו 13. דיוק טוגו עצמו לא פטפטן גדול, הוא אומר רק מה שצריך ואף פחות מכך (אני יכול להישבע שיש פרק בו לדיוק אין שורת דיאלוג אחת). במשך כל 50 פרקי הסדרה הוא לא משנה את הבעת פניו והמקסימום שתקבלו הן גבות מקומצות (וכן, זה גם הפרצוף שלו בזמן סקס). כי כזה הוא; המקצוען שבמקצוענים. גבר שבגברים. אם תשאירו אותו בחדר אחד עם סוכן 47 ואציו אודיטורה – שניהם לא יספיקו לצעוק 'אמא' לפני שגופותיהם יפלו על הרצפה.

אז מה מעניין כל-כך בסדרה על בן אדם שיורה באנשים אחרים ואף פעם (ברצינות, אף פעם) לא מחטיא?

גולגו 13 אולי אינו מחטיא, אך השאלה שנשאלת בסופו של יום היא לא האם הוא יצליח אלא כיצד? בפרק כלשהו, לדוגמה, מתנקש דיוק טוגו באיש עסקים מושחת השוהה בחדר בעל חלון משוריין. הוא ממקם את עצמו בבית מלון מספר קילומטרים משם ויורה בזכוכית, ואז יורה שוב בזכוכית באותה נקודה, ואז דרך החור הקטן שנוצר הוא תוקע ליעד שלו כדור בין העיניים. בפרק אחר הוא מתבקש להרוג טרוריסט בבית כלא שמור; על הגבעה ליד המתקן הוא לא מניד עפעף במשך 10 שעות רצופות, עד שהוא מוצא את עשירית השנייה לה הוא חיכה ובה שתי דלתות פלדה נפתחות במקביל, מה שמאפשר לו לבצע את הירייה המוצלחת. ולא רק בני אדם נמצאים על הכוונת שלו: מה לדעתכם קורה כשמשלמים לגולגו לירות במיתר של כינור באמצע הופעה של נגן מדופלם? כל זה דורש לא רק כישרון בירי, אלא יכולות חישוב מתמטיות, הבנה בפיזיקה ובמקרים מסוימים כימיה. ביקום מקביל, דיוק טוגו הוא חתן פרס נובל.

כיוון שכל פרק בסדרה עומד בפני עצמו, זוהי למעשה אנימה שזוכה להזדמנויות חדשות בכל פעם. אם לא נפלתם מהרגליים בפרק א', פרק ב' ייקח אתכם למקום אחר בגלובוס וינסה שוב. למעשה אני לא מכיר סדרה אחרת שמטיילת כל-כך הרבה בעולם; לא כולל ארה"ב, אנגליה וצרפת שבכל אחת alt מהן מבקר דיוק טוגו מספר פעמים, אנו זוכים לראות אותו תוקע לאנשים כדור בראש גם בקנדה, אירלנד, ברזיל, אלסקה, מרוקו, נורבגיה, סין ומדינות נוספות. האירוניה היא שדווקא אל יפן האנימה לא מגיעה, כך שאין צורך להיעלב מכך שדיוק טוגו לא מבקר בישראל (במנגה, לעומת זאת…).

חד וחלק, לא מכל הפרקים תצאו עם תחושה טובה. כבר אמרתי שגולגו 13 הורג גם חפים מפשע, אבל ביותר ממקרה אחד הוא מחזיר לבורא אדם חף מפשע לא כחלק ממשימה, אלא בגלל מִשנה זהירות. גולגו 13 חי על פי מערכת עצמית ונוקשה של חוקים: לא לקחת שתי עבודות במקביל; לא לעבוד עבור אותו אדם פעמיים; מותר להיפגש רק פעם אחת עם מזמין ההתנקשות; וכל גורם שעשוי לסכן את זהותו או עבודתו של גולגו – אפשר לומר עליו קדיש. כל אלו מבדילים את גולגו מרוב הגיבורים בטוקסידו שנושאים רובה צלפים. מה שכן, הוא רוחש כבוד לאנשים: בפרק שזכור לי היטב עובר דיוק טוגו ניתוח שמציל את ידו הימנית. בעת הניתוח לא ידע דיוק כי אביו של המנתח הוא מטרתו הבאה. דיוק, שמעולם לא ינטוש משימה, מבצע אותה בהצלחה – אך עם ידו השמאלית, זאת כדי שהמנתח לא ירגיש אשמה.

רוב פרקי הסדרה מתחלקים לשני סוגים: פרקים טובים אך האנימציה בינונית, או פרקים בינוניים עם אנימציה טובה. אולם יש קומץ פרקים (הרבה פחות ממה שקיוויתי לו) שזכו ליהנות משני העולמות, כשהבולט שבהם הוא פרק 21 – הידוע בכינויו 'גולגו נהיה רמבו באמזונס'. כל פרק בסדרה מביים מישהו אחר שמביא עמו את סגנונו הקבוע, ולא הופתעתי כשגיליתי שאת הפרק המדובר ביים אלמוני אחד, קניצ'י סוזוקי, מי שלימים יתפרסם כבמאי של JoJo's Bizarre Adventure. פרק אחר אותו אפשר להכתיר כמיוחד הוא פרק 49 – בפרק זה מתרסק דיוק טוגו לאי בו מתרחש ניסוי צבאי שמציב טרוריסטים מכל העולם נגד מה שללא ספק נראה כמו גרסה מוקטנת של רובוט גאנדם. הבמאי במקרה הזה הוא סתם מישהו, אבל הפרק עצמו – וואו.

אם בא לכם לערוך היכרות עם אחד האייקונים היפנים הגדולים בעולם אך לא בא לכם לצפות ב-50 פרקים בינוניים ברובם, אין שום בעיה אם תבחרו לצפות רק בפרקים הטובים (21, 49 וקומץ אחרים). אפשר – ומומלץ – לצפות בסרט האנימה מ-1983 אותו ביים אוֹסָאמוּ דזאקי המנוח [Air, The Rose of Versailles]. בסרט נרדף דיוק טוגו על-ידי ה-CIA, ה-FBI והצבא האמריקאי מבלי שהוא מבין את הסיבה (למרבה ההפתעה זה לא בגלל מאות האנשים שהוא רצח לאורך השנים). הסרט עצמו הוא הקרוב ביותר שתקבלו לגרסת אנימה של ג'יימס בונד (א לה רוג'ר מור יותר מאשר דניאל קרייג).

האם אחרי צפייה בסדרה – ובסרט – למדתי מדוע 'Golgo 13' כל-כך פופולרית ביפן? לא ממש, לא. אפילו שיש סיפורים מעניינים באנימה והתנקשויות שכיף לראות (כמו ירייה במסוק שכבר באוויר), היא שומרת באדיקות רבה מדי על פוליטיקלי קורקט; במנגה, דיוּק טוגו פוגש נאצים וניאו-נאצים והוא קשור במותה של הנסיכה דיאנה, כמו גם באירועים פוליטיים אחרים שהפכו את המנגה לאקטואלית. אפילו המשימות שהוא לוקח על עצמו במנגה מופרכות ומהנות יותר מאשר באנימה, כמו לדוגמה, המשימה בה הוא יורה בלוויין מחוץ לאטמוספרה [עוד על המנגה לאורך השנים: כתבתו של ג'ייסון תומפסון על Golgo 13 ב-House of 1000 Manga].

Golgo 13 היא לא אנימה רעה להעביר איתה את הזמן, בעיקר כי אתם יכולים לצפות בה בקצב של פרק לשנה ועדיין להישאר בעניינים. עבורנו, מהמערב, זו גם הדרך הטובה ביותר להכיר את המתנקש המוכשר בהיסטוריה. רק אל תעמדו מאחוריו.

הטוב: אפיסודית + דמות קבועה אחת = קל לעקוב; קומץ פרקים איכותיים.
הרע: הקומץ שאינו איכותי.
והמכוער: 3 מיליון דולר לכל התנקשות… במנגה הוא כבר מולטי מיליארדר. למה הוא עדיין עובד?

ציון במדד OK – סביר