°Gintama

לא יודע איך, אבל הצלחתי איכשהו להימנע מספוילרים לעונה הזו ולעונות הקודמות.


alt

קשה לקרוא ל-°Gintama ‘העונה הטובה ביותר’ כאשר כל עונה היא ‘העונה הטובה ביותר’. כיצד זה הגיוני? כי מדובר בסדרת אנימה כמו Gintama, בה ההיגיון מושלך אל צד הדרך וסמוראים שעברו שינוי מגדרי נלחמים נגד חייזרים. אז לכן גם °Gintama היא ‘העונה הטובה ביותר’, ואתם לא צריכים אותי כדי לספר לכם זאת. אם אתם לא מכירים את Gintama, ודאי שלא תתחילו בעקבות קריאה של ביקורת על פרקים 266 ומעלה. ומי מכם שצופה ואוהב אותה, ודאי כבר סיים את הפרק האחרון בשעה בה יצא (מקווה לטובתכם שלא הייתם בעבודה או משהו. פדיחות).

alt

לפני שאדוּן בחלק החשוב של העונה, חייבים לזכור שהייתה גם קומדיה שני שליש מהזמן. באחד הפרקים הראשונים עוזר גינטוקי לשינפאצ’י להסתיר את אוסף הפורנו שלו. בסגה אחרת מחליפות כל הדמויות את מינן: הבנים הופכים לבנות ולהפך. וזוכרים כשגינטוקי והיג’יקטה החליפו גופים? וכאשר השוגון איבד את הזיכרון והצטרף למחתרת? הייתי על הרצפה.

הצד הסיטקומי של Ginama סיפק כמו תמיד את הסחורה באמצעות הומור ביזארי, וולגרי, חסר פשרות והכי חשוב: מצחיק. חלק מהפרקים הללו ניסו להביא איזו אמירה, חלק אחר התבדח לשם הצחוק בלבד. וכשזה עבד, זה עבד היטב. אין שום דבר בעונה הזו שמצחיק פחות מהעונות הקודמות.

alt

חוץ מהשליש האחרון.
עננה שחורה ריחפה מעל ראשה של הסדרה עוד מימי הפרק הראשון: העננה של ההיסטוריה. Gintama מבוססת (באופן חופשי. מאוד חופשי) על מאורעות אמיתיים שהתרחשו ביפן. במקום הצי של מ’תיו פרי שהגיע לחופי האי וכפה על המדינה את פתיחת שעריה, היו אלה חייזרים מגזע האמאנטו שזרעו הרס רב. עד לסדרה שהסתיימה זה עתה, נזכרה Gintama רק מדי פעם בשורשיה האפלים. אבל הסוף הוא בלתי נמנע, והסוף הזה הוא מלחמת בושין, מלחמה שעתידה לטרוף את הקלפים. אם אתם לא רוצים לדעת מה יהיה גורלם של גיבורינו (ובפרט קאטסורה, שינפאצ’י, טאקאסוגי והשינסנגומי) – אל תעיינו בספרי ההיסטוריה. הם מלאים בספוילרים (איזה חוסר התחשבות מצד ההיסטוריונים האלה).

מלחמת בושין הייתה צריכה להגיע בסופו של דבר גם אל Gintama. אני לא בטוח האם המלחמה אכן החלה בעונה הזו, או שזה רק הפרומו (ואם כן, אז Holy Shit), אבל הרבה חרא עף ברוח. היופי בסדרה הוא לא רק בהומור, אלא גם בָרצינות – כאשר Gintama רוצה להיות מורבידית היא תסחט מכם כל דמעה בגוף. פרקים 35 עד 51 (או 300 עד 316, תלוי איך אתם סופרים) הם חומר השונן האיכותי ביותר שראיתי מזה שנים. כן, כולל Hunter x Hunter. לא רק שהעונה הזו שינתה את הסטטוס קוו בהווה הסדרה, אפילו העבר – אותו חשבנו שהכרנו – השתנה ללא היכר. במהלך 16 הפרקים האחרונים (ועל קצה המזלג גם לפני כן) Gintama חקרה את המיתולוגיה של עצמה, ומה שפתחה תיבת הפנדורה הזו היה צריך להישאר בתוכה.

alt

איכויות שכאלה דורשות טיפול מסור, וסטודיו חדש לקח את המושכות של הסדרה בשנה האחרונה: Bandai Namco Pictures (או BNP). אך בתכלס היא נשארה תחת אותה קורת גג, כיוון ש-BNP ו-Sunrise הם פחות או יותר תאומים סיאמים. מי שהורגל לסגנון הטוב והישן של Gintama ימצא אותו גם בעונה הזו. הקרבות החשובים ביותר זכו לאנימציה מהשורה הראשונה, אם כי קרבות חשובים פחות נאלצו להסתפק בטכניקה עצלנית שכבר ראינו בעונה הראשונה, אבל דעכו בעונה השנייה ובעיקר בשלישית (ובסרט) שפינקו אותנו באנימציה פר אקסלנס – וקצת התאכזבתי שלא כל 16 הפרקים האחרונים זכו לטיפול דומה.


זו לא תהיה העונה האחרונה של הסדרה – המנגה קרובה לסיום והאנימה קרובה למנגה, אז אי אפשר לעצור כאן. אך בעידן בו סדרת אנימה נמדדת בכמות עותקי ה-DVD, עתידה של Gintama לא נראה ורוד במיוחד. אם זו אכן סוף דרכה של האנימה, לפחות היא הסתיימה נהדר. וכנראה שעוד לא חזרתי על זה מספיק, אבל צפו בסדרה הזו עכשיו אם טרם עשיתם כן.


הטוב: Good ol Gintama… and then some.
הרע: אם אתם פה נטו בשביל הקומדיה, היכונו להתאכזב.
והמכוער: אין מצב שלא תהיה עוד עונה, נכון?

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס פלוס

°Gintama | יפן, 2015-16 | 51 פרקים | קומדיה, אקשן, דרמה, אין מספיק האסגאווה | סטודיו BNP Sunrise | טומוקאזו סוּגיטה [קיון מ-“Haruhi”], איה היראנו [הארוהי מ-“Haruhi”], ריאה קוגומייה [אלפונס אלריק מ-“Fullmetal Alchemist”], דאיסוּקה סאקאגוצ’י [סוּנוֹהארה מ-“Clannad”] | במאית: צ’יזוּרוּ מיָאוָואקי | יוצר מקורי: הידאקי סוֹראצ’י


לקריאה נוספת:

• Gintama [סקירה כללית של עונות 1-3]
• Gintama: The Final Chapter – Be Forever Yorozuya [ביקורת על הסרט]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם