(Ghost in the Shell (2017 | הרוח במעטפת

יכול היה להיות גרוע יותר.

לא זוכר בן כמה הייתי כשצפיתי לראשונה ב-Ghost in the Shell, אך זה לא היה בגיל בו הפנמתי את אשר ראיתי. יצאתי בעיקר מבולבל; זכרתי כוראוגרפיות נהדרות וסטייל שנדף מכל פינה (וכמובן את שיר הפתיחה הצורם-מדי לאוזניים של ילד), וזהו בערך. אלה אותם אלמנטים שכל חובב קולנוע משנן כמו מנטרה “איזו השפעה עצומה יש לסרט הזה על המטריקס” ואז הוא טופח לעצמו על השכם. שנים אחר כך התיישבתי לצפייה נוספת, וגיליתי סרט שיש לו מה להציע מעבר לאסתטיקה (גם את השיר למדתי לאהוב) – לא הפתעה גדולה בהתחשב במעמדו. אולם בחלוף תקופה הבחנתי כי העלילה, טובה ככל שתהיה, לא נדבקה אליי כמו האקשן במטרופולין המורבידי. או בקיצור, שוב אני זוכר את הסטייל לפני הכל.

וסטייל זה (בעיקר) מה שהגרסה ההוליוודית החדשה מספקת.

סקרלט ג’והנסון היא מוטוקו קוסאנאגי מירה קיליאן, מפקדת צוות ביחידת מודיעין מסווגת בה נלחמים בטרור סייבר. כפי שכתוביות הפתיחה המיותרות טורחות להסביר, העלילה מתרחשת בעתיד בו בני-אדם יכולים לשדרג את עצמם מודולרית: רוצים עיניים ביוניות? לכו על זה. מה לגבי כבד עמיד באלכוהול? חסכו קצת כסף והוא שלכם (אני יכול רק לדמיין איך תעשיית הסרטים הכחולים נראית בעולם הזה). אך קיליאן שלנו מיוחדת, משום שהיא הראשונה להפוך לסייבורג; חוץ מהמוח, כל דבר בה ביוני. היא בן אדם בגוף של רובוט. או, במילים אחרות, רוח במעטפת (אלגוריה שהסרט אוהב לחזור על עצמה כמה וכמה פעמים).

כאשר האקר מסתורי פורץ לתוך רובוטים ובאמצעותם הורג חפים מפשע, קיליאן וצוותה דולקים בעקבותיו. וכמצופה מסרט העוסק בבני-אדם שמשחקים אותה זאוס, מגוון שאלות מוסריות עולות במהלכו; היכן עובר הקו בין אדם למכונה? מה משמעותם של זיכרונות? והאם אפשר היה ליצור את הסרט בלי לדחוף שאלות פילוסופיות עם כפית לגרון?

הסרט החדש לא שמע על ניואנסיםכל דילמה חייבת להישאל בקול, ולעלילה יש איזו אובססיה עם זיכרונות שאני לא זוכר (כמה אירוני) אם בכלל הייתה במקור. בעוד שהסרט מ-95′ הוא אטי, מלא ברגעי שקט ודיאלוגים רק כשצריך, GiTS מודל 2017 לא מסוגל לתת לצופיו לחשוב לבד. ‘תנו לי לחשוב בשבילכם’ הוא אומר. אם זו הגרסה שהייתי צופה בה אי אז כשהייתי קטן, מבולבל בטוח לא הייתי יוצא ממנו. אולי נעלב.

אז מה כן מציע הסרט?
הסיבה שאני עושה השוואה למקור זה בגלל שהסרט עצמו מסרב להרפות ממנו. על אף שעלילות שני הסרטים לא הולכת יד ביד, הסרט החדש מחקה סצנות שלמות כמעט אחד-לאחד: מהזינוק של מוטוקו מגורד שחקים, דרך קרב-על-המים ועד רובוט-עכביש מסוים. מישהו שם את סרט האנימה על מצב “השתק” וצפה בו 50 פעמים, וכך נוצרה הגרסה החדשה והמרהיבה ויזואלית (אך חלולה בתסריט).

העולם העתידני מרהיב, ואין דקה שתשכיח מכם שאתם נמצאים בעתיד: הרחובות הומים בבני-אדם משודרגים קיברנטית, והולוגרמות (חלקן גבוהות כגורדי שחקים) מעטרות כל פינה. מנגד, שכונות עוני הונג-קונגיות הן חלק נכבד מהנוף המטרופוליני, ובנייני הדירות המוזנחים מהפנטים ומעוררי חלחלה בו זמנית. רק חבל כי הרבה מהדמויות נראות כמו תחפושת לא משכנעת של המקור, וחלקן אינן שייכות לסביבה (דמותו של טקאשי קיטאנו למשל, ועוד בתפקידו הראשון בסרט אמריקאי מאז 1995). אך שני הגיבורים, קיליאן ושותפה באטו, משתלבים נהדר בעולם הלייב אקשן. סקארלט ג’והנסון, שאני חושד כי חתמה על עסקה האוסרת עליה לגלם דמויות אנושיות רגילות, מוכיחה בכל סצנת אקשן מדוע היא בחירה נהדרת לתפקידים שכאלה. עם זאת, אני לא בטוח מה הסיפור לגבי השפות והמגוון האתני בעולם שהיא נמצאת בו (אנגלית-יפנית בכל מקום), אך בגלל שזה העתיד אני מזכה את העניין מחמת הספק.

Ghost in the Shell אינה פרה קדושה עבורי (אני יותר טיפוס של Appleseed), לכן הסרט לא ירק על תקופת ילדותי או גרם לאיזו טראומה. עבור מה שהוא, מדובר בחוויה מהנה ונעימה לעין, ואפילו הסיפור – על אף ההאכלה בכפית – אינטליגנטי מההיצע החודשי בבתי הקולנוע. אם לצפות בו, עדיף בהחלט על מסך גדול. העיבוד אולי אינו יצירת מופת, אך חובבי המקור יזכו לראות סצנות מפתח קלסיות בגרסה חדשה, ולכל השאר ממתינה הרפתקת מד”ב לא מזיקה. חלקכם אף עשוי ליהנות.


Ghost in the Shell (הרוח במעטפת) | ארה”ב, 2017 | 106 דקות | מד”ב, אקשן, הולוגרמות | Paramount Pictures | סקארלט ג’והנסון, טקאשי קיטנו, מיכאל פיט, פילו אסבק, פיטר פרדיננדו | תסריט: ג’יימי מוס, וויליאם ווילר, אהרן קרוגר | במאי: רופרט סנדרס | יוצרים מקוריים: מאסאמונה שירו [מנגה], מאמורו אושי [סרט, 1995]

לקריאה נוספת
1 תגובה
  1. היסוקה אומר/ת

    “מישהו שם את סרט האנימה על מצב “השתק” וצפה בו 50 פעמים, וכך נוצרה הגרסה החדשה והמרהיבה ויזואלית אך חלולה בתסריט”

    פשוט תיאור מושלם, אני הולך להשתמש בו בכל שיחה שאי פעם תהיה לי על הסרט הזה (בלי לתת קרדיט לעולם כמובן)

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם