Genshiken Nidaime

Genshiken היא אנחנו.

אלו מכם שצפו בעונות הראשונות של הסדרה הוותיקה מכירים כבר את קסמהּ המיוחד – זו לא אנימה על אוטאקואים יותר משזו אנימה עבור אוטאקואים. גיבוריה, בקצרה, הם חברי מועדון הסטודנטים ‘גנשיקן’ [Gendai Shikaku Bunka Kenkyūkai – ‘האגודה לחקר תרבות ויזואלית עכשווית’], והקבוצה מורכבת בעיקר מאנשים שדומים לנו או למישהו שאנו מכירים: אחד הוא גיימר חובב הנטאי; שני הוא אֹמן דוג’ינשי; שלישי תופר קוספליי ומייצר פיגרים; רביעי הוא הארדקור אוטאקו וחובב גאנדם; והחמישי (גיבור הסדרה) הוא “הרגיל” שמצטרף למועדון ומשלים עם הייצר האוטאקואי שבו. גם בימינו משמשות שתי עונותיה הראשונות (והקצרות-מדי לטעמי) כמדריך חובה לכל אוטאקו, כיוון שהסדרה לא מפחדת לגעת בנושאים שהם טאבו. אין מחלוקת אותה אוטאקואים נאלצו לחוות שגנשיקן לא ניתחה לעומק, זאת בעזרת הומור חינני ורפרנסים שכולנו אוהבים.

מה לעשות אבל שגם מדריכים צריך לעדכן, וקהילת האוטאקואים העולמית היא כבר לא אותה אחת שהייתה כאן לפני שנים. לכן ‘Genshiken Nidaime’ הגיחה לעולם כדי לעדכן את הקלסיקה-הרצה גם לדור האוטאקואים החדש.

אז במה שונה ‘Nidaime’ מקודמתה?
!GIRLS POWER.

המועדון אותו מועדון, אלא שכעת מנהלת אותו אוֹגיוֵוה, מי שהצטרפה למועדון של גנשיקן ב-OVA שבין העונה הראשונה לשנייה. היא לא השריד היחיד מהמועדון המקורי, ממשיכים איתה קוצ’יקי – סוטה המין הגדול בהיסטוריה – ואוהְנוֹ, הקוספליירית שזכורה לכל אישה וגבר בזכות הפרונט המרשים שלה. אה, וסוּ האמריקאית (שדמותה היא סטראוטיפ מהלך של מה שהיפנים חושבים עלינו).

בעיה קטנה היא שארבעה חברים הם בקושי מועדון, ולכן מכריזה אוגיווה על מסע גיוסים. בסוף הקמפיין מצטרפים למועדון שלוש חברות חדשות, הן אלו שלמעשה מייצגות את דור האוטאקואים העדכני. אז קבלו אותן:

· ריקה, פוּג’ושי חובבת יאוי שיודעת לאייר. היא רזה ובעלת שמחת חיים ולא מפחדת להחצין את התחביב שלה.

· מיריי, פוג’ישי חובבת יאוי שיודעת לאייר. בניגוד לריקה הדקיקה, מיריי היא בעלת…הממ…”מטבוליזם נמוך”, והיא גם צרת אופקים ולא פתוחה לאלמנטים ביזריים בחייה, כמו למשל…

· האטו, הגיבורה החדשה של הסדרה. האטו היא פוג’ושי יפהפייה, ביישנית וחובבת גדולה של יאוי. אלא שמהר מאוד מתגלה שהאטו היא למעשה…גבר! *ברקים*. על אף חיבּתו ליאוי, האטו הוא הטרוסקסואל שרק לא מכבר החל בתחביב הזה של גילוח הרגליים ולבישת פאה ושמלה.

אם השדים הפנימיים של סאסהארה, גיבור הסדרה הקודם, היו חיבתו הסודית לאנימה (מי ישמע), האטו הוא כבר דמות הרבה הרבה יותר מורכבת. כמו רוב גיבורי המועדון, הוא נושא עמו זכרון לא נעים מימי בית הספר, זכרון שהשפיע על האישיות שלו בהווה. הוא גבר חובב יאוי שאוהב להתלבש כמו בת, אך עדיין נמשך לבנות. רוב חברי המועדון מקבלים אותו כמו שהיא, למעט מיריי, שמתקשה לעכל גבר שמצליח להיות בת אלגנטית כל-כך. לכן, בניגוד לסאסהארה, האטו לא צריך רק ללמוד כיצד להשלים עם הטבע האמיתי שבתוכו, בנוסף עליו ללמד אחרים לקבל את עצמו (חברי המועדון הם השותפים היחידים לסוד. הבעיות צצות כאשר הבנים בקמפוס נדלקים על הבחורה המסתורית).

‘Nidaime’ שונה מהסדרה הקודמת מבחינות רבות. לא בגלל ה-Girls Power, אלא בשל הלך הרוח: ‘Nidaime’ יותר איטית, מלנכולית ודרמטית. ההומור המיוחד עדיין קיים, וגם הרפרנסים הרבים (כמו ל-Shingeki no Kyojin ו-Puella Magi Madoka Magica). אך הסדרה החדשה הינה גלגול נשמות יותר מאשר המשך, ולכן אני מאמין שהסדרה מתאימה גם עבור מי שלא צפו בזו הראשונה, או לכאלה שלא זוכרים ממנה הרבה (בכל זאת, עברו שש שנים). 

העונה הראשונה זכורה לטובה בזכות הדיבור המלוכלך שלה. תמיד תענוג לשמוע מדבבים איכותיים בתעשייה מדקלמים על חשיבותו של ההנטאי. לא אקרא לזה ‘פורץ דרך’, אך זה בהחלט היה משהו אמיץ. ‘Nidaime’ לוקחת את העסק רחוק יותר: הסדרה החדשה עושה צדק עם המין היפה, ולכן הנושא דרכו מועברת הפואנטה  היא יאוי. אין בת (או בן) במועדון שאינם שותפים לסגידת ז’אנר היאוי. כולם מאיירים יאוי או נהנים מיאוי. בדומה למדארמה וחבריו מהעונה הראשונה, הבנות לא מתנצלות על היותן מי שהן: רקובות מן היסוד.

ואם כבר הזכרתי את מדארמה, בתור היותו הדמות המורקבת המורכבת ביותר מהסדרה הראשונה – זה רק טבעי שהוא יגיח בתפקיד מרכזי גם בסדרה השנייה. מדארמה, באופן מסוים, לא באמת עזב את גנשיקן. הוא מצא עבודה משרדית כשכיר, אך מדי פעם הוא פוקד את חדר המועדון, והוא אפילו גר קרוב. ישנו יותר מפרק אחד שמתמקד בו ובחייו המסובכים, ולמעשה – אם יש לעונה הזו סגה מרכזית שמלווה את כולה – מדארמה הוא הנושא, והאטו גיבורנו הוא הנשוא. יחסי מדארמה-האטו מגיחים משום מקום: האטו מתחיל לפתח רגשות סימפתיים כלפי חיי האהבה הכושלים של מדארמה (תקציר: מדארמה דלוק על סאקי, בת זוגתו של חברו האוטאקו קוהסאקה) ולאט לאט נוצרת בין האטו למדארמה מערכת יחסים (אפלטונית…בינתיים?) מעוותת למדי, במסגרתן היאוי-דרייב ההרסני של האטו גורם לו לפתח פנטזיות על מדארמה עם אחרים. בסופו של דבר מדארמה זוכה לסגירת מעגל חשובה ביותר לה חיכינו עוד מהסדרה הקודמת, ושמחתי לגלות שהדמות שלו ממשיכה להיות נוכחת בסדרה גם אחרי אותה סגירת מעגל. 

אי אפשר להכחיש, Nidaime נראית נ-ה-ד-ר.
Production I.G, לא תאמינו, הוא הסטודיו הרביעי שאמוּן על הפקת הסדרה! נדמה שהסדרה מצאה סוף סוף את ביתה הראוי, וב-Production I.G לא התקמצנו על ין. סדרות אנימה רבות ביצעו בעברן פרק שמתרחש בכנס ה-Comiket הידוע, אך הגרסה של ‘Nidaime’ מתעלה ללא ספק על כולן: עשרות אלפי הניצבים שברקע הכנס נמצאים בתנועה מתמדת, מה שלמעשה מעניק לחווית ה-Comiket את האפקט הריאלי ביותר שניתן, שני אולי רק לסרט דוקומנטרי. הסטודיו גם לא חסך מהפרטים הקטנים ביותר, עד לכפתורים בשמלות הקוספליי או צבע העיניים הנכון בפיגרים.

הקריינות בקדימונים (נו, מה שאחרי שיר הסיום) הם המוצלחים ביותר שיצא לי לשמוע מאז Gintama, לא רק כי הם מצחיקים, אלא כי הם כנים: באחד הקדימונים “מתבלבלים” מדבבי הסדרה בנוגע למספר העונה שהם נמצאים בה (“למה ה-‘Nidaime’ אם זו העונה השלישית? רגע, וה-OVA נחשבת לעונה נפרדת?”), באחד אחר הם צוחקים על זכויות היוצרים שמונעות מהסטודיו לייחס עוד רפרנסים, באחד אחר הם מבטיחים פנסרביס בפרק הבא, ולקראת סוף העונה הם מפרסמים את הבלו-ריי של הסדרה הקודמת ומאיימים שהמשך האנימה תלוי במכירות המארז.

צוות המדבבים כולו הוחלף. חבל לי על כמה מהמדבבים המוכשרים של הסדרה הקודמת, אך השינוי כמעט שאינו מורגש והקאסט החדש עושה עבודה מוצלחת (מי יותר מי פחות). ליהוק אחד דווקא כן שינה לחלוטין דמות דומיננטית: קולו העמוק של קוהסאקה, אותו דיבבה מיטסוקי סאיגה, הוחלף בקולה הצפצפני-יחסית של אוהרה מומוקו. לצופה הממוצע זה נשמע כאילו קוהסאקה עבר כריתת אשכים בין העונות. 

‘Nidaime’ עשויה להתפרש כשונה יותר מקודמתה, אך זה די הגיוני בהתחשב ברמות הטסטוסטרון ששלטו בסדרה הקודמת לעומת האסטרוגנים הרגועים יותר שהשתלטו על הסדרה החדשה. לא כל הפרקים העונה מעניינים, אך ישנם קווי עלילה מרגשים וסוחפים ואפילו מספר מועט של פרקי מופת שהותירו אותי על סף דמעות (כלומר…דמעות של גבר. כי אני גבר וכאלה. שתיתי בירה וליטפתי פנתר במהלך הצפייה). איכשהו הסדרה חלפה מתחת לרדאר והיא נחשבת כיום לנישה יותר מאשר מיינסטרים, ועדיף שכך – אחרת ‘Nidaime’ הייתה חוטפת מטח ביקורות על ה-Slice-of-Life או נושא המגדר שבולטים העונה יותר מתמיד. 

אם אתם אוהבים את האווירה בסדרות יותר מאשר העלילה, ואם אתם נותנים לסיפור להוביל אתכם, ואם אתם אוהבים דמויות עמוקות ולגעת בנושאים שהטלוויזיה בימינו מפחדת לעסוק בהם, ואם אתם אוהבים הומור פסיכי ודיאלוגים מהירים – אל תתנו ל-Genshiken להיות מוצר חולף. ‘Nidaime’ היא סדרה בפני עצמה שלוקחת באומץ את הגיבורים שלה לעידן חדש. 


הטוב: סדרה שעוסקת בנושאים שעוד לא נגעו בהם; איכות הפקה גבוהה; דמויות חדשות ומוצלחות.
הרע: חסר הקצב שאפיין את הסדרה הקודמת; קוהסאקה עבר סירוס. 
והמכוער: אם תהיה ל-‘Nidaime’ עונה שנייה, היא תיקרא ‘Genshiken Nidaime Nidaime’?

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס

Genshiken Nidaime [גנשיקן 2] | יפן, 2013 | דרמה, קומדיה, Slice-of-Life, קוספליי | 13 פרקים | Production I.G | קאזוּטוֹמי יאמאמוֹטוֹ, איי קאקוּמה, ג’וּן פוקוייאמה, נוֹזוֹמי יאמאמוטו, קאזוּיוּקי אוֹקיטְסוּ | במאי: טסוּטוֹמוּ מיזוּשימה | יוצר מקורי: שימוֹקוּ קיאוֹ

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם