GeGeGe no Kitaro 2 (לייב אקשן)

 

GeGeGe no Kitaro 2
1,000 Year Old Cursed Song

קיטארו היא דמות שמלווה את היפנים כבר…ובכן…50 שנים בדיוק. היצור חד-העין החל את דרכו בסדרת מאנגה תחת השם “Hakabe Kitaro”, ואחרי ששינה את השם ל-“Gegege no Kitaro” והקונספט הותאם לילדים, הספיק קיטארו להחליף מגזינים רבים. אבל בואו נודה, את המאנגה אתם קראתם בדיוק כמו שאני צופה אדוק באלג’זירה. את שתי סדרות האנימה הראשונות ביים איסאהו טקהאטה, לימים הבמאי של “קבר הגחליליות” וקלאסיקות ג’יבלי נוספות. אולי זה השילוב בין הפולקלור היפני למציאות היומיומית, או אולי הדמויות הרבות והמשעשעות בסדרה, אבל מה שזה לא יהיה: לא פחות משש (!) סדרות אנימה רצו במהלך השנים, כשהאחרונה שיצאה נקראית “Hakabe Kitaro”, והיא חוזרת לשורשים של הסדרה.

סרט הלייב אקשן הראשון המבוסס על עולם הסדרה יצא ביפן ב-2007. כמו שכתבתי בביקורת שהיום לא קיימת, מדובר בסרט מהנה לכל המשפחה. יש בו אפקטים, דפקטים, מפלצות והרפתקאה גדולה. השאלה היא האם אחרי סרט טוב אחד, שאף גרף ערימה נעה של ג’ורג’ וושינגטונים, כדאי להסתכן בלעשות סרט נוסף? ברור שכן, המותג הרי בן 50 שנה, יש עוד כל-כך הרבה עלילות שאפשר להעביר למסך.

“GeGeGe no Kitaro 2: 1,000 Year Old Cursed Song” (בתרגום חופשי: גהגהגה נו קיטארו 2: שיר מקולל בן 1000 שנים”, בתרגום לגרמנית: “GeGeGe kein Kitaro 2: 1000 Einjahres verfluchtes Lied”) ממשיך בלי הרבה קשר לסרט הקודם. החברה האנושית של קיטארו בחרה לעזוב אותו כנראה, אולי לא שילמו לה מספיק, וקיטארו מדוכא. בדיוק אז נכנסת בחורה חדשה שעברה קללה וגורלה יהיה מוות תוך שעות ספורות, ועל קיטארו ובני משפחתו להציל אותה. אלא מה?

הסרט החדש לוקח כיוון יותר ממוקד, עם פחות דגש על קיטארו ויותר על הפריק-שואו בני משפחתו. כל אחד לוקח תפקיד משמעותי במסע, כשאת השינוי הגדול מכולם עברה נקו-מוסומה, נערת החתול שבצדק התלוננתי שלא קיבלה מספיק שורות בסרט הקודם. גם זוג הזקנים המטורפים עושים קאמבק, והפעם מראים שהם יודעים להילחם (ובעיקר הסבתא), מה שמוכיח שאסור להתעסק עם זקנים. את אור הזרקורים לוקח (שוב) אביו של קיטארו, והוא אפילו לא צריך לעשות הרבה. עצם העובדה שהוא עין מהלכת נותנת לו זכות קיום אוטומטית. קיטארו הפעם מתנהג קצת יותר אימו ופחות כמו שדון חביב, אבל זה בסדר – הוא עדיין יודע לריב מכות (גם אני הייתי עצבני אם אבא שלי היה עין מדברת).

 

הסיפור המרכזי סובב סביב בתולת-ים בת 1000 שנים שבעקבות בגידה של בני-האדם ולב שבור, בחרה לנקום בכל בני האדם (נו, הגיון של סרט). אבל עזבו, היא לא מעניינת, והאמת היא גם בתולת הים הכי מכוערת שאי פעם נתקלתי בה. ה-Bad Guy האמיתי של הסרט הוא שד-סמוראי עם חרב-גיטרה שלא מדבר הרבה, אבל כל סצינה איתו היא כמו יצירת אומנות. כל הופעה שלו מפצה על ה-50 דקות הראשונות הדי איטיות של הסרט, והייתי עצוב כמו ליצן (עצוב) בכל סצינה שלא ראו אותו.

בסרט הראשון, העיר הגדולה (כן, טוקיו) תפסה חלק משמעותי בסיפור, בעוד הפעם כמעט כל העלילה לוקחת חלק בעולם הקסום של השדים והמפלצות, מה שלדעתי הוא צעד חיובי ומבדיל לטובה את הסרט מאחיו הגדול. המעבר הזה השפיע גם על הסרט עצמו, שהרבה יותר בוגר ואפל מקודמו (אולי בגלל שאין הפעם ילד קטן ומעצבן בתפקיד ראשי). העניין הזה מוצג היטב בעיקר בסצינה בה הבחורה מנגנת על כלי נגינה מדבר, והוא מאידך מעביר היטב את המחשבות העוברות בראש של כל כלי נגינה שבחורה מנגנת עליו: “הו כן, זה טוב! כן!! כןן!! כןןןן!!!!”. בהחלט אחת הסצינות היותר מטרידות שיצא לי לראות ב-Kitaro, סרט עם מספיק סצינות מטרידות בפני עצמו.

חוץ מהסיפור והדמויות החדשות, “קיטארו 2” מלמד אותנו עוד קצת על עברו של קיטארו, ואפילו מרמז על סרט המשך שיתמקד במשפחה של החבוב עם הווסט המכוער. הדגש העיקרי הוא כמובן על אימו של קיטארו ואבות-אבותיו, שזוכים לאזכורים במהלך הסרט. אין לי כוונה לצפות באחת מסדרות האנימה בזמן הקרוב (איכסה, זה מצוייר), אז כדאי מאוד שיהיה סרט שיסגור את הטרילוגיה.

GGGnK:1000YOCS הוא הצלחה נוספת עבור תעשיית הקולנוע היפנית. הוא אינו טוב כמו הסרט הראשון, על אף השיפור הניכר באפקטים והקרבות היותר מגניבים, ובזה אשמה בעיקר ההתחלה הקצת איטית, אבל יש בו מספיק חן כדי להעביר איזה יום כיפור משעמם במיוחד. הפס קול מלא בגיטרות חשמליות וכלי נגינה יפניים מסורתיים שמשתלבים בצורה מושלמת עם העלילה, והופעות האורח של כל המי ומה בפולקלור היפני (המלך אמה מהגיהנום, יוקאי ועוד) מספקים את הסחורה.


 

הטוב: דמויות מוצלחות, קרבות מגניבים, מוזיקה טובה, אפקטים לא רעים.
הרע: מחצית ראשונה קצת איטית, נערת קיטארו החדשה פחות מוצלחת.
והמכוער: תכתבו “Gegege no Kitaro” ב
אתר הזה ותתרגמו מאנגלית לעברית. אנטישמיות מובטחת.

ציון במדד OK – סביר פלוס

GeGeGe no Kitaro 2: 1,000 Year Old Cursed Song | יפן, 2008 | פנטזיה, הרפתקאות, אקשן, דרמה, יצורים מכוערים | אייז’י וונז (חבר להקת WaT), קי קיטאנו, רנה טאנאקה | אולפני Shociko | יוצר מקורי: שיגרו מיזוקי | במאי: קאטסוהידה מוטוקי

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם