.Gangsta

כפי ששמתם לב, לא הרמתי סדרות רבות מעונת השידור האחרונה; הייתי חייב קצת מנוחה. מבין הסדרות החדשות שעלו בקיץ 2015, החלטתי לצפות ב-Gangsta וב-Prison School. את זו הראשונה בחרתי בקפידה לאחר מחשבה רבה. את השנייה ראיתי כי הייתי שתוי. בדיעבד, דווקא הסדרה שראיתי תחת השפעה של Lauder’s התבררה כבחירה הנבונה יותר. מסקנה: שתו ויסקי אם אתם מחפשים סדרה לראות.

Gangsta מתרחשת בארגסטוּלוּם, עיירה בדיונית בסגנון סיציליאני. אם אתם מתכננים להקים משפחה בעיר חדשה, עדיף לגור בתוך גורס אשפה, כיוון שארגסטולום שורצת במשפחות פשע, זונות, חוליגנים ומתנדבים של גרינפיס. הו, האימה! בתוך הכאוס הזה מנסים שני חבר’ה צעירים להתפרנס בכבוד: ווֹריק וניקולס, זוג הנדימן המוכנים לקחת כל עבודה בעבור המשטרה המקומית, המאפייה או סתם אזרחים. ווריק, המוח, הוא ג’יגולו. ניקולס, השרירים, הוא חירש מלידה. אליהם מצטרפת אלכס, זונה שווריק וניקולס חיסלו את המעביד שלה. 

זה לא שלא אהבתי את Gangsta. כנראה ציפיותיי ממנה היו גבוהות מדי. היא הבטיחה להיות Black Lagoon ו-!Bacanno בסביבה הדומה ל-Gunslinger Girl. בפועל, דומה Gangsta ל-Black Lagoon כמו ש-“הבורר” דומה ל-“הסנדק”: ניסיון יפה, אבל לא תודה. הסיבה לכך היא ש-Gangsta מתאמצת מדי לברוא יקום על פי החוקים שלה, העיקר לא להיראות כמו סדרות אחרות. העלילה אולי נשמעת פשוטה, עד שמבינים את המצב הסבוך בארגסטולום. ניק הוא לא סתם לוחם מיומן, הוא למעשה “Twilight”. ה-Twilight הם בני-אדם שחוזקו בעקבות סם בשם סלברר (לא מתחייב שכתבתי את זה נכון). ישנן דרגות שונות ל-Twilight, ורובם ככולם מסתובבים עם תליון על הצוואר ובו המידע עליהם. Twilight עובדים עבור מאפיונרים, או עצמאית, ויש ארגון שרוצה לחסל אותם, ויש שלום בית וריבים ופוליטיקה בין ארבע משפחות הפשע הגדולות וארגון שאחראי על ה-Twilight וקיצר בלגן.

אני לא מטומטם, עד פרק 6 כבר תבינו מי נגד מי, ואולי גם מדוע. הבעיה היא שהסדרה לא בונה את המתח כמו שצריך: קבוצה כזו או אחרת עשויה להופיע משום מקום, יש קרב, ואת השאלות החשובות שואלים אחרי שכבר מאוחר מדי. שאלות כמו ‘אני באמת חייב להילחם בו?’ או ‘מי זה בכלל?’. ואז… משום מקום… עוד עשר דמויות השייכות לקבוצה אחרת מגיחות ומשנות את מה שידענו.

מוזר לי שסדרה כל-כך דחוסה בדמויות ומונחים מתנהגת כאילו היא על ריטלין: העלילה מתקדמת לאט, בעוד שבזמנה הפנוי מתרכזת האנימה באווירה (הפסטורלית להחריד) של העיר. הרחובות שקטים, בעיקר כי ה-Twilight נמנעים להלך ברחובות ראשיים. רוב הסדרה מתרחשת בסמטאות ובפינות הנידחות של החור בו הם גרים. ובכל זאת, רוֹאנפוּאר היא לא. רואנפואר, למי ששכח, זו העיירה הבדיונית ב-Black Lagoon, והיא דוגמה לעיר פשע מסוכנת באמת: שם מרגישים את המתח באוויר, מרכז העיר שוקק חיים ויש תחושה של סכנה בכל מטר. לעומתה, ארגסטולום היא מעוז של שעמום; יחסית לעיר בה שולט הפשע המאורגן, ארגסטולום מרגישה כאילו היא בסיאסטה תמידית.

הסדרה מאיצה את קצב העלילה לקראת השליש האחרון, אז דברים נהיים מעניינים יותר. אני לא יודע אם זה קצת מדי ומאוחר מדי, אבל יש ל-Gangsta הרבה להציע גם בתחילת הדרך. הרי כן צפיתי בה עקב סיבה כלשהי. הסיבה שלי זו התעלומה סביב הגיבורים: רציתי לדעת יותר על העבר של ווריק וניקולס, ומהבחינה הזו Gangsta לא מאכזבת. הרי ברור שלג’יגולו צעיר ולג’אנקי חירש עם כוחות-על יש איזושהי היסטוריה טרגית, וכשהווילון מאחורי ההיסטוריה הזו מוסט – הולי שיט!

זו לא סדרה עם ערכי הפקה גבוהים במיוחד, אך היא מצטיינת בכל הקשור לאקשן: הקרבות, בעיקר אחד-על-אחד בין ה-Twilight, נראים נהדר, כמצופה מהבמאי של Ergo Proxy. רעים וטובים בסדרה הזו מזנקים לגבהים של עשרות מטרים ומבצעים פעלולי פארקור מנקר עיניים. זה לא די על מנת שאוכל להמליץ לכם על האנימה הזו בלב שלם. במידה ותחליטו ש-Gangsta אינה שווה את זמנכם, לא אצא להגנתה. לא חסרות סדרות מאפיה טובות בהרבה. אך בתור סדרה בת 12 פרקים בלבד, יש בה מגוון רב של רגעים שייחקקו לכם בזיכרון, ואפילו עלילה מוצלחת (…בסופו של דבר).


הטוב: סצנות אקשן משובחות; ההיסטוריה האלימה של ווריק וניקולס; הסיפור משתלם בסוף הדרך.
הרע: עלילה מבולגנת; כופה את החוקים של עצמה ללא אקספוזיציה; עשרות דמויות משנה צצות יש מאין.
והזווית המפתיעה: אנימה שופעת בטסטוסטרון והגיבורה הנשית היא זונה… ובכל זאת הסדרה פמיניסטית.

ציון במדד OK – סביר

.Gangsta | יפן, 2015 | 12 פרקים | סטודיו Manglobe (ז”ל) | אקשן, פשע, דרמה, אישה יפה | ג’וּניצ’י סוּוָאבּה [דאנדי מ-“Space Dandy”], קנג’ירוֹ טְסוּדה [סטו קאייבה מ-“!Yu-Gi-Oh”], מאמיקוֹ נוֹטוֹ [קיוֹקוֹ מ-“Tokyo Godfathrs”] | במאי: שוּקוֹאוּ מוּרָאסְה [“Ergo Proxy”] | יוצרת מקורית: Kohske

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם