Fullmetal Alchemist [ביקורת מנגה]

"To obtain, something of equal value must be lost". הפעם הראשונה בה נתקלתי במשפט המוּכּר, עבדכם הנאמן עוד היה נער צעיר שמגלה את עולם המנגה והאנימה (ועוד כמה דברים…). Fullmetal Alchemist עבורי היא אחת מסדרות המנגה הראשונות שקראתי, וביולי האחרון היא ציינה עשור וחצי לקיומה. אולם אחרי שלוש רבבות של פרקים חדלתי את הקריאה; סדרת האנימה (אז הייתה רק אחת) צברה מוניטין, ועל אף שלקח לי זמן להתרגל לקולו של אלפונס (אותו דמיינתי קודם כקול בס עמוק), את הרפתקאות האחים אלריק בחרתי לסיים בדיבוב ואנימציה. הבטחתי לעצמי שאת המנגה תכף אמשיך, רק אשטוף כלים או משהו. וכך, מבלי ששמתי לב, למעלה מעשר שנים חלפו (ועמן הרבה כוסות מלוכלכות).

בעת שהותי בחו"ל לפני תקופה, מצאתי בחנות ספרים כרך Three-in-One. בדומה לנעשה עם סדרות פופולריות, Viz Media שחררו את הסדרה מחדש במקבצים המכילים שלושה ווליומים תחת כל כריכה, סך-הכל 9 מגה-ווליומים שכאלה (מעניין מה היו עושים אם לסדרה לא היה מספר ווליומים שמתחלק ב-3?). כיוון שבחו"ל אני לא צריך לשטוף כלים, תירוץ לא היה לי הפעם; לכן רכשתי את 3 המגה-ווליומים הראשונים, היחידים שיצאו באותה תקופה, והתחלתי מחדש את אחת מסדרות המנגה הראשונות שלי… אך הפעם גם עם כוונה ברורה לסיים.

ואכן סיימתי.


טיפשי קצת לספר על העלילה של FMA בשלב זה של חייה (שלב די פורה: שנה הבאה ייצא סרט לייב אקשן. כבר לפני שש שנים כתבתי מדוע זה רעיון רע), אך לטובת מי שלא ערך היכרות, הסדרה מגוללת את סיפורם של שני האחים לבית אלריק; האח הבכור אדוארד (אד) והצעיר אלפונס (אל). אד ואל חיים בעולם אלטרנטיבי המזכיר את אירופה של תחילת המאה ה-20, למעט עניין האלכימיה. אלכימיה, ביקום FMA, היא ביג דיל, מהסיבה הפשוטה שהיא לא חרטא. באמצעות מעגל טרנספורמציה וחוק שימור החומר, אלכימאים יכולים ורשאים ליצור כל העולה על רוחם – למעט זהב, בני אדם וקוביות לגו. מעט לאחר שאביהם עזב את הבית, נפטרה אמם האהובה טרישה. אד הבכור, שהתנסה באלכימיה, החליט בעקבות כך לנסות משהו הנחשב לטאבו: תחיית המתים.

שני האחים עקבו אחר ההוראות ("קודם מטגנים בצל…") אך משהו השתבש; אד איבד את רגלו השמאלית ואילו אל איבד את כל גופו (איפה פה השוויון?). בניסיון להחזיר את נשמתו של אחיו, מקריב אד גם יד ימין, בעוד שאת נשמתו של אל הוא שותל בחליפת שריון סטייל ימי-הביניים שהייתה בסביבה. טרישה אלריק אגב חזרה מהמתים, אם כי… איך להגיד… מוטב היה שלא. אדוארד, האח שפישל, הופך שנה לאחר מכן לאלכימאי בשירות המדינה — תפקיד שאולי יאפשר לו למצוא את אבן החכמים, פריט אגדי ולו הכוח להחזיר את גופו של אלפונס. השניים מטיילים ברחבי המדינה, מחפשים רמזים ועוזרים לאנשים, ועל הדרך הם מוצאים את עצמם בלבה של קונספירציה.

מנקודת מבט של אדם מבוגר שכמותי, השותה שוקו עם כפית אחת של סוכר ולא שתיים, למדתי להעריך את הירומו ארקאווה כמספרת סיפורים. עד כמה שאני מעריך את שתי סדרות האנימה, המנגה של Fullmetal Alchemist היא אחידה בסגנון, בהומור, בדרמה ובאיכות האיור. עם כל דף ניכרת האהבה של ארקאווה לדמויות שיצרה. פרקי המנגה ארוכים, אך הסיפור לא דורך במקום והקורא מכיר דמויות חדשות גם בשלבים מאוחרים בעלילה. FMA היא בעלת הומור נהדר ודרמה סוחטת דמעות, אולם הסדרה לא מכילה הומור-שירותים או מלודרמה זולה. אתם תבכו ואתם תצחקו, אך במינון הנכון. כאשר היא לוקחת תפניות טרגיות, יודעת ארקאווה לרכך את המכה דרך רצועות Yonkoma [סטריפ קומיקס] נהדרות בין כל ווליום.

הפרקים הרבים עוסקים במגוון רחב של נושאים. תחת זכוכית המגדלת של ארקאווה נבדק, לדוגמה, קונספט הדתות והאמונות: הרפתקתם הראשונה של האלריקים מוצאת אותם מתמודדים מול מנהיג מסוכן של כת. עוד קודם לכן, כחלק מהאירועים שקדמו לסדרה, נרצח עם בגבול הדרומי של המדינה שהאמין באל אישבל, ובכך המונותאיזם מקבל ייצוג. אפילו רעיון האלכימיה, כפי שמצטייר בסדרה, הוא שיקוף של פנתאיזם – תפיסה לפיה הטבע והאל הם היינו הך. ניכר כי ארקאווה היא גם חובבת גדולה של היסטוריה, והמיצוב של Fullmetal Alchemist בתקופה וארץ בדיוניות מאפשר לה לשחק עם ההיסטוריה כאילו היא תצרף; ניתן למצוא במנגה השפעות מהמהפכה התעשייתית, האימפריה הפרסית, נאציזם, שואה, דיכוי הבסקים וקולוניאליזם. סתם, אין בסדרה קולוניאליזם. רק בחנתי את אלו שהנהנו אוטומטית בהסכמה על כל מה שאמרתי.

זיקתה של ארקאווה לפילוסופיה, היסטוריה ודת לא שווים הרבה ללא השקעתה באיור; המנגקה המוכשרת נוטה לאייר גם את הפרטים הקטנים ביותר. האקשן זורם ונראה נהדר, ושימו לב בעיקר לסצנות האקשן רבות-המשתתפים. כיוון שזו סדרת מסע במהותה, הקוראים זוכים לבקר במגוון חבלי ארץ שונים, החל מהמדבריות בדרום ועד הצפון המושלג, אך יותר מכולם אהבתי את המקומות בעלי הארכיטקטורה המדהימה, כמו מבצר בריגס בגבול הצפוני (החומה ב-"משחקי הכס" נראית לעומתו כמו חומת-חול שבנה ילד בן 5). עד סיומה של Fullmetal Alchemist תוכלו לעשות מבחן בגאוגרפיה ולקבל 100 (או 0 אם מדובר במבחן על גאוגרפיה אמיתית).

שמתי לב במהלך הקריאה עד כמה קל למרתן את הסדרה, או לפחות את גרסת המנגה. אפילו אם פרקים לא מסתיימים בקליף האנגר (ואין הרבה כאלה), הנרטיב הוא עקבי. הסדרה אינה פוסעת במקום או שוהה לא לצורך באיזה חור נידח פעמיים; סגה אחת מחליפה סגה אחרת, כל אחת אינטנסיבית מעט יותר מקודמתה. לפני שתשימו לב, בווליומים האחרונים תתקשו לקחת הפסקה. לכן מומלץ לוודא שאתם קוראים בשירותים ויש לידכם מים ואוכל (כן, דוחה אבל שווה את זה).

אין אספקט אחד ב-Fullmetal Alchemist שהתיישן, ואני בספק אם זה אי פעם יקרה, זאת כיוון שהנושאים בהם היא עוסקת הִנם מהסוג שההיסטוריה נוטה לחזור עליהם. כמו כן, זו אחת מסדרות השונן הפופולריות היחידות שידעו מתי לעצור; ארקאווה יכלה (ובטח קיבלה הצעות) לשלוח את האחים אלריק אל מדינות אחרות, לכתוב סיפורים נוספים ולהאריך בכפייה את חיי המדף של המגנום אופוס שלה. במקום זאת, היא בחרה להעביר סיפור אחד, אם כי דרך נקודות מבט רבות שמתחברות בסוף הדרך. אני מעריך את פועלם של סטודיו Bones שהעבירו למסך הקטן (וגם הגדול) את הרפתקאות האחים, אך המקור מתעלה על הכול.

יש בי צד שמתחרט על שלא קראתי את הפרקים בזמן אמת, אולם לפחות יצא לי לחוות את המנגה דרך "בליעה" של מספר ווליומים במכה ובהפרשי יציאה קטנים, מה שאיפשר לי להנות ממנה באופן שונה מהמקובל (ועוד בשירותים!). ודאי שמעתם את כל הסופרלטיבים האפשריים על הסדרה, אך הרשו לי לספר לכל מי שצפה בסדרות האנימה בלבד — המנגה היא חוויה זהה אך אחרת. אתם מוזמנים להתנסות בה בעצמכם, רק אל תמתינו 10 שנים כדי לסיים אותה.


Fullmetal Alchemist | יפן, 2001-2010 | 108 פרקים / 27 ווליומים / 9 מגה-ווליומים | אקשן, הרפתקאות, מדע-פנטזי, ילדה וכלב | Square Enix, Viz Media | מנגקה: הירומו ארקאווה

לקריאה נוספת

התגובות נעלות