Fullmetal Alchemist Brotherhood: Simple People


בחיי שאין לי כוח לשבת פה, בשביל מה אני בכלל טורח? רציתי לכתוב על משהו גדול באמת. אתם יודעים – כמו הסדרה המלאה של “Fullmetal Alchemist: Brotherhood” שכל מוצץ אצבע שני נהנה להתרברב עד כמה שהיא גאונית. הבעיה היא שאי אפשר, אתם יודעים, כי היא עדיין משודרת. ואז זו לא תהיה ביקורת מלאה, אלא חלקית. אבל פרק הבונוס החדש – “Simple People” – לפחות מאפשר לי להרוג שתי ציפורים במכה: גם כתיבה על הסדרה הפופולרית בשכונה בלי באמת להגיד עליה משהו, וגם להמשיך את החוק הבלתי כתוב לפיו לעולם לא יהיה הפרש של יותר משבוע בין עדכון לעדכון.

בניגוד ל-“Blind Alchemist” (פרק הבונוס הקודם), הדגש בפרק הזה הוא על יחסים ורגשות. אדוארד אלריק הורס בפעם המי-יודע-כמה את היד הביונית שלו, ומפחד מתגובתה של ווינרי בעניין, שמנגד צריכה לקחת רטלין ודחוף. הוא ואחיו האוטיסט מחליטים לקנות לה מתנה – עגילים, ובצורה שוביניסטית משהו מקבלת ווינרי את המתנה, ונרגעת.

אלא שבעת קרב מול איש אכזר שלא מסבירים לנו מי הוא ומה הוא עשה, שוב נהרסה ידו של אדוארד. פלא שהצוציק עדיין חי, בן ה-15 הזה ממשיך לנצח גברים חסונים ומנוסים ממנו. בכל אופן, איך לדעתכם יצננו האחים אלריק את הרוחות? כמובן – עוד עגילים, ולא תאמינו: זה מצליח! ואפילו מעבר למצופה כשמסתבר שבמקום להחליף את העגילים הישנים, הוסיפה ווינרי חורים נוספים. הסיבה המטומטמת שלה היא העובדה שזו מתנה משני האחים, ולכן היא רוצה לענוד אותם (אם זו לא זעקת “אוי אדוארד אני אוהבת אותך, תתחתן איתי ותעשה לי שמונה-עשרה ילדים ודוריטוס” אז אני לא יודע מה כן).

על הדרך מספרת ווינרי שהיא הושפעה מריזה הוק, הבּייבּ הצבאית שמוכיחה שרוי מוסטנג הוא גיי בכל פעם שהוא אדיש כלפיה. בסוף הפרק (עד כמה ש-12 דקות נחשבים בכלל לפרק) מגלה ריזה את הסיבה מדוע היא בחרה לגדל שיער ארוך (אני אתן לכם 3 שניות לנחש). מוסר ההשכל שמתקבל בסוף הפרק, ושמסביר את הטייטל הלא מגניב בעליל שלו, היא שהחלטות נובעות מסיבות פשוטות. ותכל’ס, נכון. ההחלטה שלי לכתוב היא כי אני נרקסיסט לדוגמא.

הפרק הזה הוא כמובן דרך נוספת של היוצרים להכניס עוד כסף, וסיבה לקנות את גרסת הבּלוּ ריי של האנימה. כמובן שאנחנו לא ביפן, ואנחנו כמו ילדים טובים מורידים הכל, ועדיין מתלוננים. הפרק קצר מהרגיל, ואני יכול להישבע שגם איכות הציור והגרפיקה נמוכה משמעותית מהסדרה הרגילה (יחס הפוך בניגוד למה שהורגלנו בסדרות אנימה והאובות שלהן). רוצים סיבה לצפות בפרק? אתם אוהבים Fullmetal Alchemist, ותראו אותו בסופו של דבר (חוץ ממי שלא). כמובן ש-1080p זה לא משהו שכל מחשב יכול להתמודד מולו, אפילו אם מדובר ב-12 דקות בלבד.

It ain’t over ’til the fat lady sings. אולי הגברת השמנה לא שרה ב-OVA, אבל היא לא סותמת את הפה בסדרת האנימה עצמה. עצה שלי: אתם לא מחמיצים כלום בפרק הבונוס הזה, שכל תכליתו היא כשמו: להיות בונוס. הסדרה עצמה היא זירת האקשן המרכזית, ועדיף יהיה אם הסטודיו ישקיע קצת יותר בדברים מעניינים קצת יותר כדי לאתגר את הקהל; מאחורי הקלעים, ראיון עם צוות ההפקה או פרק בגרסא למבוגרים בלבד (אני יכול לחשוב על מספר שימושים נוספים ליד של אד). על הביקורת הזו אני בכל אופן יכול לסמן וי, או אחרי ש-Kindblade יגיב בכל אופן.


הטוב: סבבה כזה
הרע: לא משהו כזה
והמכוער: אני

ציון שלקח לי דקה לחשוב עליו ואתחרט עליו בקריאה חוזרת עוד חצי שנה: סביר

Fullmetal Alchemist Brotherhood: Simple People | אקשן, הרפתקאות, בגרות בכימיה | 12 דקות | 2010 | סטודיו BONES | רוֹמי פּאקוּ, ריאה קוּגוּמייה | במאי: יאסוהירו אירייה | יוצרת מקורית: הירומו ארקאווה

♣ לקריאה נוספת: Fullmetal Alchemist Brotherhood – Blind Alchemist

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם