Flying Witch

פרויקט המכשפה מאאומרי.

דבר אחד ניתן לנכס למדיום כמו אנימה שאי אפשר לנכס לסדרות טלוויזיה שאינן מצוירות: ה-Slice of Life. זה לא שאין Slice of life במערב, אך היפנים שיכללו את הז’אנר לדרגה של אמנות. אמנות שקשה לחקות. מאז ומתמיד חיבבתי את הז’אנר, אולם ברבות השנים למדתי לא רק לאהוב אותו, אלא להתחבר אליו; אל הסנטימנטים הקטנים, לגינוני היומיום ולשיחות הסתם. מצחיק שדווקא המדיום הפחות ראליסטי לוכד באופן כל-כך משכנע את החיים שלנו. ומצחיק עוד יותר כשמדובר בסדרה על מכשפה.

Flying Witch (ה-‘Flying’ מיותר, לא? לעלות על מטאטא זו ברירת מחדל של כל מכשפה) מגוללת את סיפורה של מאקוטו, מכשפה צעירה שעוברת לפרבר במחוז הצפוני אָאוֹמָרי כדי להתגורר עם קרובי משפחה. מאקוטו היא מכשפה בהתלמדות, וההתלמדות שלה כוללת… כוללת… לגור קצת בצפון? טוב, בדיעבד מאקוטו לא עושה שום דבר מיוחד באאומרי מלבד אימונים מזדמנים בשיקויים, משהו שאפשר לעשות גם בטוקיו (כך אומרים). לעיירה הקטנה היא לא מגיעה בגפה; עמה עוברת החתולה השחורה בת ה-17 שלה, צ’יטו. צ’יטו אולי לא מדברת, אבל היא הטיפוס האינטליגנטי ביותר בסדרה.

הייתי רוצה להרחיב על העלילה ופחות על מנת משכל של חתול, אלא שבאמת אין הרבה על מה לדבר כשזה נוגע לאנימה כזו, אנימה שמורכבת מאנקדוטות אזוטריות בחיי היומיום של מאקוטו ובני דודיה. למרות זאת, ישנם פה ושם אלמנטים על טבעיים; יצורים אגדיים, חיות מיתולוגיות וצמחים קסומים מופיעים מעת לעת כדי להזכיר שיש פנטזיה, רק צריך לחפש. אלמנט הפנטזיה הוא משני, ונרמז לאורך הסדרה שהעולם המיתולוגי דומה ל-“המסע המופלא“. מיעוט היצורים שמאקוטו וחבריה פגשו מאששים את הטענה ש-Flying Witch במרחק פסיעה מלהפוך לסדרת פנטזיה אפית.

במקום זאת היא מעדיפה להיות סדרת Slice of Life (לא שזה רע. אני מכיר הרבה סדרות Slice of Life. יש לי אפילו ידיד שהוא סדרת Slice of Life). האווירה בסדרה שקטה, מלאה בהומור מעודן וסרקזם. לכל אחת מהדמויות יש אופי שונה, כאשר המכנה המשותף בין החברים זו מאקוטו, נערה שהיא, כאמור, מכשפה – עניין אותו לא טורחים לשמור בסוד (נדמה לי שמאקוטו אומרת באחד הפרקים ‘רק אל תגלו לאף אחד שאני מכשפה’, ופרק אחרי זה היא מתעופפת על מטאטא ברחבי העיר). על אף זאת, ישנו חוט דק המקשר בין הפרקים; דמויות מחכימות, אנשים זוכרים דברים שנאמרו פרקים קודם, והדבר הקרוב ביותר לסגה ארוכה זה גן הירקות שמאקוטו מגדלת. עד שתגיעו לפרק האחרון, החבר’ה האלה יהיו עבורכם כמו משפחה. או חברים טובים. או מכרים. או שכנים שאתם אומרים להם היי ואז יש שתיקה מביכה במעלית… כי אתם לא לובשים מכנסיים.

אני אוהב את יפן (תראו איזה מעבר חד). הנה, גיליתם את הסוד שלי. ויותר משאני אוהב את יפן, אני אוהב יותר את חלקיה הצפוניים. זה כי אני טיפוס של חורף, שלג, שוקו חם וכל הקלישאות ההפוכות משם המשפחה שלי אז דלגו הלאה כי אתם לא הראשונים שחשבו על זה. לצערי השלג היחיד בסדרה מופיע בפרק הראשון, אך אווירת עיירת-החורף השקטה מלווה את Flying Witch לכל אורכה. נדיר לבקר באותו המקום פעמיים, ואני יכול לשרטט מפה גסה של האזור אם תבקשו תשלמו. העיר הקטנה נראית נהדר, ובאופן יוצא דופן היא דמות בפני עצמה שנמצאת תמיד ברקע. 

מכשפה צעירה וחתול שעוברים לעיר פסטורלית כדי להתאמן – “שירות המשלוחים של קיקי” הוא אכן סרט נהדר, אך הקשר בינו לבין Flying Witch מתחיל ומסתיים במשפט הזה. זאת מכיוון שהסרט הקלאסי של מיאזאקי מכיל עלילה; יש לו התחלה, יש לו אמצע, יש לו עוד אמצע… ועוד אמצע… ואז יש לו סוף. Flying Witch לעומתו דומה יותר לטיול ללא מצפן בשמורת טבע. קשה לדעת תוביל הדרך, כנראה לשום מקום מיוחד, אך האווירה היא החשובה. לא היעד.

מי ש-“Slice of Life” הוא עבורו מונח נרדף לתרופת שינה, Flying Witch לא תשנה לו את הגישה. כן, למרות שיש בה כשפים (ועוד בעברית, שפת המיסטיקה ביפן Since 1995. תודה Evangelion). לחובבי הז’אנר, זוהי אחת הסדרות הטובות-יותר שיכולתם לבקש בתחום. אולם את נאמנותי אני שומר ל-Non Non Biyori כמלכת הז’אנר*. Flying Witch יכולה להיות הנסיכה.


הטוב: מרגיעה את הנפש; נראית נהדר.
הרע: לא תרעיד את עולמם של שונאי הז’אנר.
והמכוער: מישהו סיפר למאקוטו שנותרו לצ’יטו שנתיים לחיות?

ציון במדד OK – סביר פלוס

*כדאי שאבהיר: הכוונה לסדרות בהן ה-Slice of Life הוא הז’אנר הדומיננטי. קיימות סדרות רבות בהן יש Slice of Life, כמו Hibike! Euphonium, אך זהו סגנון בו הן משתמשות כדי להעביר סיפור. סיפור שקיים. הכוונה שלי היא ש-Non Non Biyori היא הטובה ביותר מבין הסדרות שהתסריט שלהן בגדר המלצה. וגם זה לא נכון כי בטח יש סדרה טובה יותר ששכחתי מקיומה בעת כתיבת שורות אלו.


Flying Witch | יפן, 2016 | 12 פרקים | Slice of Life, פנטזיה, מכשפות בית נואשות | סטודיו J.C Staff | מיראמי שינודה [תפקיד חשוב ראשון], שינוֹסוּקה סוּגאוָארה [תפקיד חשוב ראשון], קאנה אָאוֹי [תפקיד חשוב ראשון], מארי הינו [תפקיד חשוב ראש… טוב מה נסגר?], ארי סוּזוּקי [הו, סוף סוף: היקארי מ-“!Amanchu”. יאי?], שיאוֹרי מינאמי [אקארי מ-“Yuriyuri”. זו אשכרה המדבבת המנוסה ביותר בקאסט] | במאי: קאטְסוּשי סאקוּראבּי | יוצרת מקורית: צ’יהירו אישיזוּקה 

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם