?Fireworks, Should We See It from the Side or the Bottom

אין דברים מעניינים לעשות בעיירת השוליים הפיקטיבית מוֹשִימוֹ, לכן פסטיבל הזיקוקים המקומי מרגש את נורימיצ’י וחבריו. הם מתכוונים ללכת בצוותא באותו ערב אוּלם תכניתו של נורימיצ’י משתנה כאשר נאזומה, מתלמידות בית הספר ומושא אהבתו הסודית, מתכננת לברוח מהבית – והיא לא מעוניינת לעשות זאת לבד.

“זיקוקים, לראות אותם מהצד או מלמטה?” (יודעים מה? בואו ניצמד ל-‘זיקוקים’) הוא סרט הקולנוע הראשון של סטודיו SHAFT אשר אינו מבוסס על אחת מסדרות האנימה שלהם. רובנו מכירים את המוניטין של SHAFT. על המסך הקטן הם הפיקו סדרות אשר קורות תיגר על מגבלות האנימציה, ואפילו תסריט בנלי הופך תחת ידם למצג ויזואלי מרהיב. לכן, תארו, מה הם מסוגלים לעשות על המסך הגדול?

לא הרבה, מסתבר.

‘זיקוקים’ הוא סרט שנראה… בסדר כזה. נופי העיירה  מרהיבים והאנימציה חלקה, אך ה-CGI משתלב בערך כמו קולה בחלב. יתרה מזאת, עיצוב הדמויות, סליחה על הבוטות, שלעכט און מיעס. קשה להתרכז בעלילה כאשר לחבורתו של נורימיצ’י יש תווי פנים שצייר ואן גוך כשהוא שיכור. 

מה שמוביל אותי לנקודה השנייה (דמיינו שהייתה נקודה ראשונה): אם תחום האנימציה – העוגן של הסטודיו – מאכזב, האם לפחות העלילה מצילה את הפרויקט?

כן, בהחלט… זה מה שהייתי אומר אם זה היה נכון. ‘זיקוקים’ הוא סרט התבגרות שמנסה בכוח לסמן וי על קלישאות הז’אנר. סליחה, קלישאת הז’אנר – חבורת צעירים הורמונליים שמדברים גסויות. חבריו של נורימיצ’י הם בעיקרון בנצי, מומו ויהודה’לה, עניין משעשע בדקות הראשונות אך הופך למאוס ככל שעובר הזמן. כן, הבנו, אתם אוהבים ציצים; אבל מה שהבנים מעוללים למורה הצעירה בכיתתם אמור, במדינה מתוקנת, להביא להשעייתם. עניין נוסף הוא חברו הקרוב של נורימיצ’י, אדם שקול והגיוני, כזה שאפשר לסמוך עליו, אשר מבצע פשע לקראת סוף הסרט – פשע מהסוג שאמור לשלוח אותו לכיסא החשמלי (והסיבה ממש לא תואמת את המעשה). חמור מכך, ‘זיקוקים’ מבליג על אותו מעשה כאילו היה עוד שטות של נער מתבגר.

מזל שחבריו של נורימיצ’י הם לא עיקר הסרט. ‘זיקוקים’ הוא על שני צעירים נגד העולם, אך לא ברורות הטענות שלהם על אותו עולם. נאזומה מצטיירת כנערה מסתורית שמדברת גבוה ובמשפטים פילוסופיים – עניין שנמשך רק עד שפוגשים את אימא שלה, ואז אנו מבינים כי נאזומה היא סך-הכל טינייג’רית שמושפעת בקלות מטאמבלר (או מה שזה לא יהיה שפופולרי כיום). בכלל, לא ברור לי איזו מטרה היא שואפת להשיג עם תכנית הבריחה.

זה לא שהסרט רע. יש בו רגעים מותחים ואף שיר רנדומלי דיסני-סטייל באמצע העלילה (לא איתרתי את הסצנה אבל זה השיר). העניין הוא שאין לסרט ערך מוסף, הביצוע לוקה בחסר ורבע השעה האחרונה נגררת ונגררת – אורכו של הסרט 90 דקות ובכל זאת הצצתי בשעון. ואם זה לא מספיק, עם עליית הקרדיטים תישארו עם יותר שאלות מתשובות. סליחה, בלי תשובות בכלל. רק שאלות. ידעתי שלא הייתי צריך לסמוך על סרט שיש בו מסע בזמן (אוי סליחה, שכחתי לציין שיש פה מסע בזמן?).


‘זיקוקים’ לא מספק את הסחורה לא בתחום הנעורים, לא בתחום הרומנטי וגם לא באלמנט הפנטזי אשר אינו מנוצל כראוי. אני לא מבין מי המפיק שבער לו הצורך לשפוך כסף על עיבוד אנימציה קולנועי לפרק של סדרת טלוויזיה מ-93′ (דמיינו את הגרסה היפנית של אזור הדמדומים), אך אני מקווה שהמקור מעניין יותר – כי גרסת האנימה לא.


(Fireworks, Should We See It from the Side or the Bottom? (Uchiage Hanabi, Shita Kara Miru ka? Yoko Kara Miru ka | יפן, 2017 | 90 דקות | סטודיו SHAFT | דרמה, רומנטיקה, סיינן, על טבעי, סטלה המגמרת | מאסאקי סודה [שינפאצ’י מהלייב אקשן של “Gintama”], סוּזוּ הירוסֶה [קא’אדה מ-“The Boy and the Beast”], קאנה הנזאווה [מאיורי מ-“Steins;Gate”], מאמורו מייאנו [רינטארו מ-“Steins;Gate”] תסריט: היטושי אונואה | בימוי: נובויוקי טאקגוצ’י, אקיוקי סימבו | יוצר מקורי: שונג’י איוואי [“The Case of Hana & Alice”]

לקריאה נוספת
2 תגובות
  1. קירא אומר/ת

    אחלה סיקור, לא נשמע כמו סרט ששווה לצפות בו חח

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) אומר/ת

    צפיתי בסרט הזה, זה לא סרט טוב, אבל לא מאוד גרוע, רק דבר אחד אני רוצה לשאול, מישהו הבין את הסיום ומוכן בבקשה להסביר לי?
    יצאתי מהסרט הזה בתחושה של “מה בדיוק ראיתי?” ולא בקטע טוב…

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם