Expelled from Paradise

ברוכים הבאים ל-DEVA. בבואכם למקום, אנא הקפידו להשיל נעליכם טרם הכניסה. מיד לאחר מכן עליכם לחתום על טופס ויתור זכויות קנין גשמי ורוחני – החל מגופכם הפרטי ועד הזיכרונות שלכם. חתמתם? מצוין. כעת אתם שייכים לנו. DEVA תחליט עבורכם מה חשוב לכם לזכור ולדעת, זאת בתמורה לחיים נטולי מגבלות: לא תחושו עייפות, מחלות או צורך בשינה. המוח שלכם הוא דיגיטלי ועל כן תזכו להיות חלק מהשלב האבולוציוני הבא. כמובן, בדומה לכל אוטופיה מיסתורית, מוטב יהיה אם לא תשאלו שאלות. חבל על הפרצוף (הווירטואלי) היפה שלכם.

אין לי מושג איזה בן-אדם שפוי יהיה מעוניין לקחת חלק בחיים שכאלה, אך הדקות הראשונות של Expelled from Paradise מתארות את DEVA כהתפתחות טבעית של האנושות. 98% מבני האדם מתגוררים בקומונת החלל המתקדמת הזאת. מה עם שני האחוז שנותרו? הם תקועים באיזה חור מדברי שנקרא “כדור הארץ”, חור מלא בפשע, עוני ומפלצות חול מסוכנות (וטעימות, מסתבר). אף אחד לא שיער לעצמו כי מתוך כדור האבק הזה צמח אחד האיומים המסוכנים לקיומה של DEVA: האקר בשם ‘Frontier Setter’ שפורץ דרך קבע למערכות של DEVA על מנת להפיץ את הבשורה שלו. לאחר שמאסו ראשי DEVA בפריצות, נשלחת אל כדור הארץ אנג’לה בלזאק – סוכנת של DEVA – לשים סוף לטירוף. היא מקבלת גוף אורגני ומצוותת לדינגו; לא כלב מאוסטרליה, אלא סוכן מקומי שאת הוריו צריכים לתלות בעוון בחירת שמות גרועים לתינוקות. 

Expelled from Paradise הוא הפרויקט הקולנועי החדש של גן אורובוצ’י, התסריטאי עם תיק העבודות המגניב בתעשייה. מדובר בסרט הקולנועי המקורי הראשון פרי עטו, לכן אין פלא שהציפיות ממנו בשחקים. על כס הבמאי התיישב מישהו שמבין דבר או שניים באנימה: סייג’י מיזוּשימה, מי שביים – בין היתר – את הסדרה הראשונה של Fullmetal Alchemist (כולל הסרט) ו-Mobile Suit Gundam 00 (כולל הסרט), אך ייזכר לדורות כאיש עליו מבוססת דמות הבמאי בסדרת האנימה Shirobako.

שילוב שני היוצרים הללו מניב תוצאה מהנה ביותר: זהו אחד הסרטים הטובים שיצא לי לראות לאחרונה. המערכה הראשונה מוקדשת להיכרות של אנג’לה עם עולם זר לה: כדור הארץ החדש הוא לא מקום שמתאים למישהי שהורגלה לחיים בסביבה עם מערכת חוק. דינגו עושה כל שביכולתו כדי לעזור לה להתאקלם ובין השניים מתפתחת מערכת ידידות מחממת לב. סיפור המסגרת של הסרט, מציאת ההאקר, לוקח תפנית מפתיעה בשלב מוקדם יחסית. במידה ונדמה לכם שאתם בטוחים לאן הסרט הולך – אתם כנראה טועים.

קשה לומר היום על משהו שהוא 100% מקורי, כזה שלא ראינו קודם. אין לי מושג אם ההקבלות הללו מקריות בלבד או מכוונות, אך Expelled from Paradise מכיל אלמנטים מיצירות מד”ב כמו מטריקס [אישיות דיגיטלית], אליסיום [תחנת חלל מפותחת וכדור הארץ שנותר מוזנח] ופיירפליי [מערבון ומד”ב עושים ילד]. הדיון עתיק היומין בו אורובוצ’י אוהב לדון שב גם הוא אל הסרט: מקומו של האדם הקטן בחברה מפותחת. ראינו זאת ב-Psycho-Pass ובדרך הפוכה גם ב-Suisei no Gargantia. המסר שהסרט מנחיל הוא לא חדש או מהפכני, אך הוא בהחלט נותן חומר למחשבה ומעניק נקודת מבט מעניינת.

מה שאני אוהב במיוחד בסרט זו ההתמקדות שלו בשני גיבורים בלבד. כמעט כל דמות אחרת לא מופיעה ליותר מסצנה או שתיים. Expelled from Paradise מודע היטב לתפקידו כסרט ולכן הוא אינו מכיל קאסט מפלצתי של דמויות, זאת בשונה מסדרות האנימה של אורובוצ’י (וזו הסיבה שהרגע פיתחתי לעצמי חשש בנוגע לסרט הקרב ובא של Psycho Pass. יופי רם). כיאה לסרט הרפתקאות, תמצאו את עצמכם חוזים במרדפים ראוותניים וקרבות ‘גאנדמיים’ מרשימים, זאת לצד סצנות הומוריסטיות וקומץ רגעים מרגשים.

מבחינתי, זהו אחד מסרטי האנימה היפים שיש, אך הוא יכול היה להיראות טוב יותר. בשונה מגל ה-CGI ששטף אותנו לאחרונה, הסרט הזה כן שומר על כבוד לאנימציה דו-ממדית בכל הקשור לסביבה; אלא שעיצוב הדמויות דומה יותר לסרט אנימה ‘רגיל’ שעבר ניתוח פלסטי קל ולא הכרחי. ובכל זאת, זה לא כזה נורא: בנקודה הזו אני יכול להעיד בביטחון כי נגמרו הימים בהם פרצופים ב-CGI נראים כמו בובות חסרות נשמה; אנג’לה בלזאק ודינגו הם גיבורים מלאי חיים. אם תעשיית האנימה בדרכה לעידן האנימציה הממוחשבת, אני יכול להישאר רגוע.

חוץ מ-CGI, היפנים האלה גם יודעים לעשות פנסרביס. זו הנקודה היחידה שהיא יתרון וגם חיסרון: יתרון כי, ובכן, אנג’לה בלזאק היא כוכבת פלייבוי – חזה בולט ובגדים צמודים שלא מותירים הרבה מקום לדמיון. התחת שלה הוא ללא ספק דמות שצריכה לקבל מקום נפרד ברשימת הדמויות של הסרט: דקות המסך שלו מתעלות על כל השאר. קשה להישאר מרוכזים בעלילה כשאנג’לה בסביבה.

זו הסיבה שזה גם חיסרון שפוגע בהצלחת הסרט: לולא החזה והטוסיק של אנג’לה, עשוי היה Expelled from Paradise להיכנס לטריטוריה השמורה לסרטים כמו Ghost in the Shell, Akira או Appleseed. כן, המגרש של הגדולים: סרטי אנימה שגם מי שלא רואה אנימה מכיר. הרי למה לא? העלילה מספיק חכמה, האקשן מצוין והדמויות אדירות. אז נכון שיש עירום גם ב-Ghost in the Shell ו-Akira, אך הוא בעיקר אמנותי או חלק מהרקע, ודאי לא אלמנט שמסיח את הדעת. אתם יכולים להראות את אחד הסרטים הללו לחברים מחוץ לקהילה (או לסבא) בלי לחשוש. לעומת זאת, על Expelled from Paradise תיאלצו להתנצל, והרבה. אנג’לה בלזאק כובלת את הסרט הנהדר הזה לפלח קטן של צופים, וחבל.

אך אנחנו לא שאר העולם. אתם ראויים ויכולים לצפות בסרט בלי להתבייש, וההנאה מובטחת: הוא לא מביא בשורה מהפכנית, אך הוא עושה הכול נכון. אפילו בא לי לצפות בו פעם נוספת, לא משהו שאני יכול להעיד על הרבה סרטי אנימה (גם כאלה שאהבתי). אורובוצ’י, עבודה יפה. לך תעשה עוד סרט.


הטוב: מהנה; עלילה אינטליגנטית; דמויות חביבות; אקשן מוצלח; פנסרביס.
הרע: אם אתם לא אוהבים פנסרביס אז באסה לכם.
והמכוער: אין בסרט שרקנים. מה זו החוצפה הזאת?

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס

[Expelled from Paradise [Rakuen Tsuihou | יפן, 2014 | 103 דקות | סטודיו Toei Animation, Graphinica | מד”ב, Mecha, אקשן, Baby Got Back | ריאה קוגומייה [אלפונס אלריק מ-“Fullmetal Alchemist”, קאגוּרה מ-“Gintama”], מיקי שיניצ’ירוֹ [רוי מ-“Fullmetal Alchemist: Brotherhood”], הירוֹשי קאמייה [לוי מ-“Attack on Titan”] | תסריט: גן אורובוצ’י [Fate/zero] | במאי: סייג’י מיזושימה [“Exodus!”, “The Third Aerial Girls Squad”]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם