Drifters

רציתי לפרוש מ-Drifters: הסדרה לא בדיוק שיא האינטליגנציה, הכתיבה עצלנית והדמויות נוראיות (באופן מילולי, כל אחד מגיבורי הסדרה הוא בן-אדם איום ונורא). ולמרות זאת, הביצוע שלה כל-כך – אבל כל-כך – פאקינג כיף.

Drifters נבנית על בסיס הנחת יסוד מעניינת: קבוצה של לוחמים ואישים מקצוות ההיסטוריה נשלחים לעולם פנטזיה בו יש אלפים, גמדים ואולי גם סאורון מתחבא איפשהו. גיבור הסדרה הוא שימאזו טויוהיסה – סמוראי משבט שימאזו שמת בקרב סקיגהארה (קרב שביסס את שוגונות טוקגאווה הידועה) ולאחר מכן נשלח לאותו עולם מסתורי בו נמצא גם אודה נובונגה שנהרג שנים קודם לכן, ונאסו נו יואיצ’י שמת כבר 360 שנה, ועל הדריפטרים האלה – השם שניתן לאותה קבוצת לוחמים – להיאבק מול ה-Ends, קבוצה אחרת של אישים מההיסטוריה שנוטרת טינה למין האנושי ועל כן הם חפצים במלחמה, ובהם נמצאים ז’אן ד’ארק, הנסיכה אנסטסיה, רספוטין ועוד כמה פסיכים (כל זה משום מה לא רשום בספרי ההיסטוריה). החיכוך הפוליטי לא מסתכם רק בשני המחנות הללו, והמלחמה האפית כוללת אנשים כמו סן ז’רמן, בוץ’ קסידי ואף אדולף היטלר שזוכה לייצוג… מעניין, נקרא לזה ככה. המנגה המקורית עוד ממשיכה אז קיים סיכוי שנראה את משה דיין או טרומפלדור באיזו עונה עתידית.

אני בין אלה שאוהבים את Fate/stay night בגלל אותה תשתית בדיוק – לוחמים מקצוות ההיסטוריה משוסים אחד כנגד השני – אולם ב-‘Fate’ הרעיון אינו מנוצל עד תום, וגיבורי הסדרה הם בני האדם הבכיינים הרגילים. לעומתם, גיבורי Drifters הם אותם לוחמים ידועים שעד כה רק קראנו אודותיהם (ואודה נובונגה שהופיע ביותר סדרות אנימה מאשר בספרי היסטוריה). כאוס הוא הדבר היחיד שהם מכירים, ומשום כך כאוס הוא הדבר היחיד שרואים: הסדרה ברוטלית מכל דבר אחר ששודר בשנים האחרונות, אנימה או לא אנימה, והיא אינה חוסכת במראות גרפיים להחריד.

Drifters דוגלת בשיטה קבועה: חצי פרק מתכננים מה לעשות הלאה, ואז פרק וחצי מקבלים שפיכות דמים. הסטטוס קוו לא נשאר על כנו, וישנה תחושת סיפוק כאשר רואים כיצד טויוהיסה וחבריו הופכים מקבוצה קטנה ומבולבלת לצבא הרסני. כל זאת נעשה בחן ובהומור – כן, יש הומור – לצד צדדים מזוויעים כמו ביזה, אונס, עריפות ראש ושרפת אנשים. Hellsing, הסדרה הקודמת של אותו מנגקה, היא “הפוני הקטן שלי” לעומת Drifters.

ופה גם שורש הבעיה: המלחמה היא כל תכולתה, ולעתים זה בסדר (בעיקר כשטויוהיסה מוציא לפועל תכנית טקטית מתוחכמת) אך כשמגיעים לפרקים המאוחרים, נהית האנימה מופרכת ואלימה-לצורך-אלימות. נוסף על כך, קצב ההתרחשויות נעשה מהיר, וכמות הדמויות החדשות גבוה מכדי שנוכל לפתח סימפתיה או סלידה למישהו מהם – “Drifters” מסמנת וי על כמה שיותר שמות מהאנציקלופדיה וממשיכה הלאה. היחידים מהם אכפת לי זו השלישייה המקורית – טויוהיסה, נובונגה ונאסו נו יואיצ’י — וגם אבּה נו סיימיי, מיסטיקן-מדען מתקופת הייאן שבסדרה הזו מנהיג קוסמים. לא הייתי בטוח מדוע אני אוהב אותו, עד שהבנתי כי הוא מזכיר לי את לוי מ-“Attack on Titan“. אני אוהב את לוי מ-“Attack on Titan”. 

מי מכם שהיסטוריה לא מעניינת אותו אך פנטזיה דווקא כן, ישמח לשמוע כי Drifters בונה עולם פנטזי עשיר; דרקונים, מכשפים, ישויות כל-יכולות ואימפריות הן רק חלק קטן מהיקום הגדול שנבנה. מסתורין רב אופף את המקום, ושאלה כמו ‘למה משהו מכל מה שאנחנו רואים קורה בכלל?’ לא זוכה למענה, לא בעונה הראשונה בכל אופן. שאלות חדשות נפתחות אך מספר התשובות אינו עולה, מה שהותיר אותי בעיקר מבולבל.

זו לא סדרה לכולם, אבל מי שאוהב ברוטליות, פנטזיה, היסטוריה ואסקפיזם – Drifters מעניקה את כל אלה, and then some. ועל אף שאני משתייך לפלח הזה, קיוויתי לערך מוסף שבושש לבוא. למרות זאת, הסדרה מהנה בזכות מה שהיא, וסגנון האנימציה המיוחד שלה (שמזכיר קצת איך Berserk 2016 הייתה נראית לולא ה-Cel shading) מבדל אותה לטובה מסדרות אנימה אחרות. תנו לה הזדמנות (אם אין לכם לב רגיש), אולי תאהבו יותר ממני.


הטוב: הנחת יסוד מעניינת; אורגזמה לחובבי אלימות; פאן טהור.
הרע: יותר שאלות מתשובות; נהית רפטטיבית ומופרכת.
והמכוער: שאלה רצינית – נאסו נו יואיצ’י בגרסת Drifters… בן או בת?

ציון במדד OK – סביר פלוס

Drifters | יפן, 2016 | 12 פרקים | סטודיו Hoods Drifters Studio | אקשן, פנטזיה, קומדיה, יום רגיל אצלי בבית | יואיצ’י נאקאמורה [גריד מ-“Fullmetal Alchemist: Brotherhood”], נאויה אוצ’ידה [סויצ’ירו יאגאמי מ-“Death Note”], מיטסוקי סאיגה [מאקוטו קוהסקה מ-“Genshiken”], טאקהירו סאקוראי [גריפית’ מ-(Berserk” (2016″] | במאי: קניצ’י סוזוקי [“JoJo’s Bizarre Adventure”] | יוצר מקורי: קוטה היראנו [“Hellsing”]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם