Dragonball Evolution

מכירים את הסרטים האלה שהם כל-כך רעים שהם טובים?

"דרגון בול: אבולוציה" הוא לא כזה.

מכירים את הסרטים האלה שהם כל-כך רעים שכיף לקטול אותם בביקורות?

"דרגון בול: אבולוציה" הוא לא כזה.

מה הוא כן? בעיקר בכיה לדורות. אולפני פוקס המאה ה-20 פספסו את מה שיכול היה להיות אחד הסרטים המסקרנים של השנה, אם לא העשור, לוּ רק היו מטפלים בסרט עם מינימום כבוד. מינימום! לא רק שהסרט קטסטרופה בתור עיבוד למנגה (והאנימה) הפופולארית, אלא הוא שואה הוליוודית עבור צופים שאינם מכירים את שורשיו היפניים.

כבר בדקות הראשונות ניתן לראות שקשר בין 'אבולוציה' לדרגון בול של אקירה טוריאמה זהה לקשר בין גבינה בולגרית למלחמת ויאטנם; זה גם השלב בו ויתרתי בחיפוש הקבלות בין הסרט לעלילת המקור, וניסיתי לבדוק איך עומד הסרט בפני עצמו. ובכן, הוא עומד כמו בן 95 עם רגל קטועה. הציפייה הייתה לראות סרט אקשן עתיר אפקטים ועם עלילה שכמובן אף אחד לא ציפה שתזכה באוסקר, אך העיקר שתעמוד בסטנדרטים של סרט קיץ. הסרט לא עמד בסטנדרטים גם האלה.

גוקו, במקום ילד בן 13 שחי בהרים, הוא תלמיד תיכון שבריוני בית הספר מציקים לו (חה חה, הם קראו לו "גיקו". מצחיק… זה לא) והוא מאוהב בסתר בצ'יצ'י. הוא מתאמן אצל סבא שלו, גוהאן, אשר השביע את גיקו לא להשתמש בכוח שלו כדי להחליט מכות בבית הספר (כי אתם יודעים, עם כוח גדול בא אגו גדול). באותו הזמן לורד פיקולו (ג'יימס מאסטרס, הו איך התדרדרת), חוצן בן אלפי שנים, מתחיל בחיפוש אחר כדורי הדרגון בול בזכותם הוא יוכל לנקום בכדור הארץ על מה שלא אכפת לנו שהוא עשה לו. הדבר גם יחזיר לעולם את אוזארו, שותפו לרשע.

גיבורי הסרט צל חיוור של גיבורי דרגון בול המקורית: גוקו, בולמה, יאמצ'ה, מאסטר רושי, סבא גוהאן וצ'יצ'י. בולמה למשל רוצה את כדורי הדרגון בול בשביל לספק אנרגיה לכדור-הארץ, יאמצ'ה בשביל כסף, רושי וגוקו בשביל להציל את האנושות וצ'יצ'י לא קשורה לכלום. סבא גוהאן, כמו זקן אסייתי טוב, צץ מהקבר מדי פעם על-מנת להצליף בכולם מוסר. עבור אלה שלא יודעים מה הולך, הם ימשיכו לא לדעת גם כשכתוביות הסיום יעלו (והם הדבר הכי טוב בסרט אגב, כי הם מעידים שהסרט נגמר). ההתחלה עצמה, על-אף שהיא דבילית, מזכירה במובן מסויים את ספיידרמן 1 יותר מאשר את דרגון בול, ואילו שאר הסרט מזכיר חצבת.

מערכות היחסים דביקות ומאולצות. גוקו וצ'יצ'י הם זוג טיפוסי בסרט אמריקאי קיטשי, אבל בולמה ויאמצ'ה למשל מתאימים כמו שמן וקולה: "בחיים לא חשבתי שאוכל לשוחח ככה עם גנב" אמרה בולמה, ופה בערך מתחיל ונגמר הפיתוח העמוק של הרומן ביניהם.

פס הקול של הסרט לא משהו ייחודי או זכור לטובה. יכול היה להיות נחמד אם היו משתמשים במנגינה מהסדרה המקורית מדי פעם, אבל לא זכור לי שזה קרה. האפקטים אולי מגניבים אבל המוזיקה בסרט עתיר תקציב כמו זה מאכזבת. האמת, גם האפקטים חובבניים לעתים; כאשר הגיבורים נוסעים באופנוע או רכב שטח, המסך הירוק ניכר והרקעים היחידים שנראים פחות מושקעים ממנו הם אלה שמופיעים בסיטקומים אמריקאים, והאיפור של פיקולו מושקע ברמה של תחפושת פורים; יש לו קרקפת ענקית וראש גדול, ותוסיפו לכך תפקיד גרוע שכולל להזיז את הידיים ולעשות "בום" – ותקבלו את אחד הדמויות היותר מעוררות רחמים על המסך.

בכל זאת אסיים בנימה אופטימית ואגיד שאני לא מרגיש כי הייתה זו שעה וחצי שלא תחזור: "צרת רבים חצי נחמה" מכירים? אז הנחמה פה הוא שמדובר בתענוג לסבול מהסרט הזה בקבוצת חברים. אפשר לרדת עליו ואפשר לצחוק מהתסריט הרדוד ולחשוב "אני הייתי עושה את זה טוב יותר" (לא אתם לא). זה הפלוס היחיד שיש ל-"דרגון בול: אבולוציה" להציע.


הטוב: איידס.
הרע: הסרט הזה.
והמכוער: קל מדי.

ציון במדד OK – סביר מינוס Face Palm

Dragon Ball Evolution | ארה"ב | 2009 | אקשן, בולשיט | 20th Century Fox | ג'סטין צ'אטיין, ג'יימס מארסטרס | במאי: חסר קריירה מעתה

לקריאה נוספת

התגובות נעלות