Dokuro

היה היה צעיר יפה בלורית ותואר בשם רם שלא אהב משחקי חשיבה. הוא שנא להרכיב פזלים בני 20 חלקים או יותר, ומשחק השחמט דמה עבורו לעונש. משהפעיל הצעיר משחקי וידאו, בחר תמיד במשחקים בהם מחשבות הן מילה אסורה. ‘רק תנו לי ליהנות’ ביקש הצעיר, ‘לא רוצה לחשוב’. וכך היה במשך שנים רבות. הוא כמובן שיחק במשחקי חשיבה כאשר לא היה בנמצא אף שעשוע אחר, אך העדיף הצעיר להימנע מהם כמו שנמנעים משלולית מים בסמוך למכונית חולפת. והסיבה, ילדים וילדות, היא לא כי רם שנא משחקי חשיבה: הוא פשוט לא היה טוב בהם.

יום אחד בעת שרכב רם על סוסו בסמוך לטירת המלך בחיפה, נתקל בעותק של משחק חשיבה. ‘לא עוד אחד’ הרהר לעצמו, ופנה מיד ללכת. אך המשחק המשיך לעקוב אחריו לכל מקום אשר פנה, ובסופו של דבר הרים הצעיר את ידיו ונכנע. ‘הזדמנות אחת תקבל, ולא יותר’. הכניס הצעיר את המשחק לקונסולת הקסמים שהייתה בידיו, והחל לשחק. ולשחק. ולשחק.
לא חלפו ימים רבים בטרם סיים הצעיר את המשחק וחייך לעצמו חיוך רחב. הייתה זו תחילתה של ידידות מופלאה.



אני לא מכיר כמובן את גיבור הסיפור להלן, הוא בדיוני לחלוטין ואין לו שום קשר למציאות. אך כמו רם של הסיפור, גם לי לא היה רומן מי-יודע-מה עם משחקי פזלים. Dokuro למעשה הוא משחק הווידאו הראשון שכולו על טהרת המחשבה אותו צלחתי עד סופו, ובהצלחה יתרה יש לומר.

במשחק אתם נכנסים אל תוך עולם האופל, בו גר יצור דמוי-שלד המשרת בצבאו של הלורד האפל. יום אחד חוטף הלורד נסיכה יפה ומתכנן להינשא לה בכפייה. השלד, דוֹקוּרוֹ שמו, נמלא כולו חמלה והוא מחליט להציל את הדיווה.


המשחק מחולק ל-16 שלבים המתרחשים בחלקים שונים בטירתו של הלורד. כל שלב (למעט שניים) מחולק לעשרה פזלים שדוקורו מוכרח לפתור כדי להתקרב צעד נוסף לכיוון היציאה. הקשיים העיקריים הם היצורים המבחילים שרובצים בטירות, לכל אחד יש חולשות או חזקות משלו. ישנם שדים שניתן להביס במחי חרב, מפלצות שלא ניתן להרוג אלא רק לשתק או ענקים שנרתעים מאש. בסיומם של שניים-שלושה שלבים ימתין לכם בוס אכזרי שכדי להביסו צריך לגלות את נקודת התורפה שלו ואת הזמן הנכון להכות.

המפלצות כאן רק כדי להפריע, אין בהבסתם קושי רב. ישנם פזלים ללא יצור אחד. רק אתם וערימה של ארגזים שצריך להזיז, ידיות שפותחות וסוגרות דלתות, בורות מים וקוצים. הסוד הוא לחשוב באופן יצירתי. במשחקי חשיבה רגילים, יש פתרון אחד ורק צריך לחשוב חזק כדי למצוא אותו. מכירים את הרגע הזה כאשר אתם נהיים מיואשים אז אתם מתחילים לנסות כל מיני דרכים נואשות שכנראה לא יועילו? אז Dokuro מעודד את אופן החשיבה הנואש הזה. פה אתם צריכים לחשוב מחוץ לקופסה: הארגז הזה שבקצה החדר שנראה כאילו הוא שם כדי לכסות את ערימת הקוצים הקטלנית, צריך לשמש למעשה כמדרגה איתה אפשר יהיה לדחוף ארגז אחר שמוביל לידית שמפעילה את המעלית שאיתה אפשר יהיה לדחוף את הגלגל שבכלל לא קשור לסתימת בורות כמו שחשבתם, אלא הנסיכה צריכה לעלות עליו ועליכם לגלגל אותה. נשמע כיף? זה באמת כיף.


וכן, הנסיכה איתכם (כמעט) לכל אורך הדרך. תארו לכם שבכל משחק, דייזי הייתה מתלווה למריו. זה אומר לוודא שהיא לא תיפגע או תעשה שטויות. ובכן, ב-Dokuro אתם זוכים להיגרר עם אותה דייזי, ולא פעם זה מקשה על העניינים. תבינו, הנסיכה הזו אינה העיפרון הכי חד בקלמר. היא לא יכולה לקפוץ או לעלות במדרגות, היא לא יכולה לברוח מהר מאויבים או להיות כלי-עזר לדוקורו. היא יכולה לעשות רק דבר אחד: ללכת קדימה. אם היא נתקלת במחסום, קיר או מדרגה, שם היא תעצור. אך כאשר ישנו בור מלא קוצים או להבה שיוצאת מתוך האדמה, המטומטמת תמשיך לצעוד קדימה אל מותה.

דוקורו הוא אחד הגיבורים החביבים ביותר שיצא לי להפעיל. הוא שלד טוב-לב שהתאהב בנסיכה, וככל שמתקדמים בסיפור, אנו מגלים צדדים נוספים באישיותו הכובשת. דוקורו יכול גם להפוך לנסיך יפה תואר, לזמן מוגבל בלבד (לפחות בשלושת הרבעים הראשונים). בתור נסיך הוא יכול להילחם מול רוב היצורים, כאשר בגרסת השלד שלו הוא יכול רק להתחמק מהם. הוא אפילו יכול לסחוב את הנסיכה על שתי ידיו, אך אז הוא פגיע וחסר יכולת לקפוץ. למעשה, דוקורו השלד הרבה יותר דינמי מאשר הנסיך; הנסיך לא יכול לבצע קפיצה כפולה והוא מסורבל למדי (שוב, רק בשלושת הרבעים הראשונים במשחק). התמרון בין שתי הפרסונות של דוקורו מבלבל ומאתגר.


על אף השלבים הרבים, המשחק כמעט שלא חוזר על עצמו. הפזלים מגוונים, ואחרי שביליתם דקות ארוכות בפתרון פזל מסובך וקשה למדי, יגיע  פזל קצר שלא דורש שום דבר חוץ מטכניקה. סוג הפזלים שהפתרון שלהם כבר נמצא מולכם, אבל רק צריך לדעת כיצד להגיע אליו. הם לרוב מכילים אותכם (והנסיכה) כנגד סדרה של מסורים חשמליים או חיצים שצריך להתחמק מהם בתזמון הנכון, כל זאת בזמן שאתם על סרט נע.

בכל שלב ישנו מטבע שאפשר לאסוף. רוצים משחק מושלם? אספו את כולם. רוב הפעמים המטבע מונח במקום שהגישה אליו קלה. וחלק אחר מהפעמים צריך לקחת סיכון כדי לאסוף את המטבע. Dokuro הוא למעשה שני משחקי פזל שונים. אפשר כמובן לשחק בגרסה היחסית-קלה בה לא באמת אכפת לכם מאיסוף המטבעות, אלא רק מלהמשיך הלאה. ויש את Dokuro למתקדמים: כדי לאסוף את כל המטבעות בכל הפזלים, דרושה רמה אחרת לחלוטין של חשיבה ויכולת. זה גם אומר שיש פזלים בעלי יותר מדרך פתרון אחת, והקושי הוא למצוא את הדרך המהירה ביותר.

מלבד המשחקיות, Dokuro הוא פנינה שאסור להחמיץ בשל סיבה נוספת: הוא פשוט יפה.
המשחק מעוצב כולו כמו ספר ציורים לילדים (מעט אפל יחסית לספר ילדים, אם תשאלו אותי). במאי המשחק נוריאקי קאזאמה, שעבד בעברו ב-Team Ninja האלימים-בהרבה, סיפר שאחרי שנולד לו ילד גישתו לתחום משחקי הווידאו השתנתה מעט. הסיפור עצמו ב-Dokuro מקסים ביותר, ומועבר כולו בסגנון של ציור גיר. אחת לכמה פזלים נחשפת עוד מערכה בסיפורו של דוקורו, וסצנת הסיום שבאה אחרי שתביסו את הלורד האפל שווה לחלוטין את כל השעות שביליתי בחברת המשחק. אי אפשר שלא להתרשם מהסגנון הוויזואלי המרהיב ואופן הצגת הסיפור האפל, המשעשע והמתוק.

Dokuro הוא משחק שפשוט חבל להחמיץ. גם מי שגישתם למשחקי-חשיבה היא שלילית, ימצא את Dokuro כמשחק לא מזלזל עבור חדשים בתחום, אך הוא מאתגר ומספק דיו גם לגדולי המוחות. את העותק הפיזי שלי הזמנתי ישירות מיפן כדי לחסוך מקום בכרטיס הזיכרון (אין לכם מושג כמה הם יקרים), אבל המשחק זמין ב-PSN תמורת 70 ש”ח בלבד. התמורה שתקבלו תהיה שווה לא רק לכם, אלא תוכיח למפתחי המשחקים כי משתלם להשקיע גם במשחקי פלטפורמה מקוריים.

אולי לא אתחיל עכשיו לשחק רק במשחקי חשיבה, אבל בהחלט אקבל אותם בזרועות פתוחות יותר ואפסיק סוף סוף לפחד. בהחלט מומלץ לכל אחד ובכל גיל. 

Dokuro | יפן, 2012 | פלטפורמה, פזלים | (Game Arts (Grandia, Lunar | הפצה: (GungHo Online Entertainment (Ragnarok | יוצר: נוריאקי קאזאמה (מפתח ב-Dead or Alive ו-Ninja Gaiden) | אה כן, ל-PS Vita בלבד

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם