Digimon Adventure tri. 5: Kyousei

על הסרט הקודם בסדרת דיג'ימון המחודשת כתבתי שהוא מתחיל לזייף. הסרט החמישי לעומתו, Kyousei, לא רק שמזייף – הוא מנגן על כלי אחר לגמרי.

לא הרבה מתרחש בחציו הראשון של Kyousei; בני האדם עושים שיחות נפש עם הדיג'ימונים שלהם בזמן שהעולם – הן הדיגיטלי והן האמיתי – בכאוס מוחלט. אתם יודעים, הדברים הרגילים. כבר הייתי מוכן לסגמנטים ארוכים של דיג'ימונים מתפתחים וקרבות שנראים טוב, אולם אף לא אחד מהסרטים הקודמים הכין אותי לחציו  השני של Kyousei.

זוכרים את מייקומון, המקבילה הדיג'ימונית לקולה קריסטל? אז גוש הפרווה הזה הופך למסוכן. מאוד מסוכן. ראיתי בוסים-אחרונים ב-Persona יפים יותר מהדבר הזה שהיה פעם מייקומון. ואני אומר 'הדבר הזה' כי דיג'ימון זה לא; סדרת הסרטים החליטה לקחת השראה פתאומית מאבנגליון (ולא מהחלקים המהנים סטייל Evangelion 2.22, אלא יותר כמו Evangelion 3.33).

ואני בטוח שהייתי אוהב את זה יותר אם סדרת הסרטים הייתה מכינה אותי לקראת מה-שזה-לא-יהיה, אבל בכנות? כל מה שהתרחש עד כל פשוט לא רלוונטי, כולל הסרט השלישי הנהדר אשר נהרס על-ידי זה שבא אחריו והפך את הסוף של קודמו לתפל. וכעת כשסופה של כל הסדרה מעבר לפינה, ניכר כי Digimon Adventure tri צועדת עם מצפן שבור. לפעמים נעשית פניה נכונה אך רוב הזמן לא ברור לאן העסק הזה מתקדם.

עם יד על הלב, למישהו מכם אכפת ממייקו? הגעתי עם ראש פתוח, מוכן לתת הזדמנות לדיג'יגורלית חדשה, אך את זמן המסך שלה היא מעבירה בין פרצוף דואג לבין דמעות לבין פרצוף דואג עם דמעות. אין לה חוט שדרה, היא לא כריזמטית, לא קווירקית או מצחיקה, ובינינו? סחית לחלוטין.

אלמנט אחד שרציתי שייחקר לעומק בסרטים היא מערכת היחסים העכורה בין טאי למאט. עוד מהסרט הראשון שורר בין השניים דם רע והייתה זו שאלה של זמן עד שיגיע סרט שיחקור את הדינמיקה בין שני גיבורי האלפא האלה. ובכן, Kyousei קבר כל אפשרות שזה אי פעם יקרה. יתר הדמויות הרי התפתחו במהלך הסרטים והתגברו על קשיים פנימיים (למעט T.K וקארי. אבל הם מושלמים ולא צריכים להשתנות. רק שיהפכו כבר לזוג כדי שאוכל לישון בשקט), אז מדוע לרמוז לכך שיקרה משהו בין שני המנהיגים ובסוף לא לעשות עם זה כלום? אפילו אם יקרה נס והסרט האחרון יעסוק רק בהם, יהיה זה קצת מדי ומאוחר מדי, בשלב בו הסדרה איבדה את חוש הכיוון.

חבל, חבל שפרויקט מבטיח שכזה הפך למייגע; במקום לצפות בסרט מרצון עשיתי זאת כמעין מטלה שצריך לסיים איתה. הקרבות אמנם נהדרים ואת חוש ההומור של דיג'ימון אי אפשר לחקות, אבל הסדרה הפכה לצל חיוור של עצמה (ושל אבנגליון); הנבלים לא ברורים בעליל ויש יותר היגיון באכילת דייסה בתחנת אוטובוס מאשר במעשים של גיבורי הסיפור. בִּמְקום לבנות את הקליימקס לבנה אחר לבנה מטיח Kyousei את הלבנים בפרצוף שלנו ובורח. אולי חלקו המאוחר של הסרט גרנדיוזי, יפה ומרענן בסטנדרטים של "דיג'ימון" – אבל זה לא "דיג'ימון". 

במקום להמשיך ולהתעכב על בעיות נוספות של הסרט החמישי (והסדרה בכללותה) אתן לו לצאת מחמת הספק: יש הרי עוד סרט באופק, ואולי הבלגן תוכנן בקפידה כדי לתת סיום שיגרום לנו לצרוח מהתרגשות.

ואולי לא.

הטוב: Pretty Colors
הרע: what#
והמכוער: יו, אבנגליון, לפחות לדיג'ימון יש תאריך סיום.

ציון במדד OK – סביר

Digimon Adventure tri. 5: Kyousei | יפן, 2017 | 88 דקות / 4 פרקים (תלוי את מי שואלים) | Toei Animation | אקשן, הרפתקאות, קומדיה, נאון ג'נסיס דיג'ימון | נאטְסוּקי האנאה [הארוּאיִצ'י מ-"Ace of Diamond"], יוֹשימָאסָה הוֹסוֹיָה [הִיוּגה מ-"Kuroko's Basketball"], סוּזוּקוֹ מימוֹרי [הימיקוֹ מ-"!Btooom"], מאטסוּמי טאמוּרה [ג'ונה מ-"Jormungand"], היטוֹמי יוֹשידָה [מוּקוֹ מ-"Itoshi no Muco"], ג'וּנְיָה איקְדָה [אָטָארוּ מ-"Majestic Prince"], ג'וֹּנְיָה אנוֹקי [שוֹטָארוֹ מ-"Sakurako-san no Ashimoto ni wa Shitai ga Umatteiru"], מָאוֹ איצ'ימיצ'י [סוּסֶרי מ-"Isuca"], מיהוֹ ארקאווה [נארוּקוֹ מ-"Magica Wars"], צ'יקה סאקאמוֹטוֹ [מיי מ-"My Neighbor Totoro"], מיוּמי יאמאגוּצ'י [אנבי מ-"Fullmetal Alchemist"], ג'וּנְקוֹ טאקגוּצ'י [נארוטו מ-"Naruto"] | במאי: קייטרו מוֹטוֹנאגָה | יוצר מקורי: אקיוֹשי הוֹנְגוֹ

לקריאה נוספת:
♦ Digimon Adventure tri. 1: Saikai [ביקורת על הסרט הראשון]
♦ Digimon Adventure tri. 2: Ketsui [ביקורת על הסרט השני]
♦ Digimon Adventure tri. 3: Kokuhaku [ביקורת על הסרט השלישי]
♦ Digimon Adventure tri. 4: Soushitsu [ביקורת על הסרט הרביעי]