Dante's Inferno: An Animated Epic

על ידי רם קיץ פורסם ב מרץ 14, 2011

שימו לב: מספר הודעות על סדר היום (רעידת-אדמה ועוד משהו) ניתן למצוא בהקדמה לפוסט בעמוד הראשי.

היה היה משורר תלת-מימדי בשם דאנטה אליגיירי שחי במאה ה-14 באיטליה. כיוון שבאותם ימים הדבר המעניין ביותר היה לראות כיצד רוגמים מישהו באבנים, כתב דאנטה פואמה ארוכה בה הוא הגיבור הראשי. לרבות הימים השפיעה הפואמה הלירית שלו – "הקומדיה האלוהית" שמה – על השפה האיטלקית המודרנית, והיא נהייתה היצירה החשובה ביותר בספרות האיטלקית, כשהיא הפכה לסוג של קאנון, ואף גדלה להיות אחת היצירות המשפיעות ביותר בספרות העולמית (אפילו יותר מ-"יומנו של חנון 2").

הסיפור המקורי מגולל את מסעו של דאנטה בגיהינום [Inferno], בכור-המצרף [Purgatorio] ולבסוף בגן-עדן [Gan-Edisimo]. כל אחד משלושת החלקים הללו הוא יצירה מורכבת בפני עצמה בה דאנטה מבקר במדורים שונים ונתקל בחטאי האנושות המקושרים עם יצורים אגדיים ודמויות מיתולוגיות; כך לדוגמה פוגש דאנטה את הסוס הטרויאני ומחשיב אותו לחטא כיוון שמדובר בתעלול זדוני, או את מורדרד, האביר האנגלי שתקף את הדוד שלו – המלך ארתור. יש לציין אגב שבמהלך מסעו דאנטה אינו הולך בדד, והוא מלווה בידי מדריכו (אף הוא מבוסס על דמות תלת-מימדית אמיתית) המשורר הרומי וירג'יליוס. כן, כמו שוירג'יל היה עבור מייטי מקס.

לא חשוב.
בכל אופן, 2010. אלקטרוניק ארטס משחררים משחק בשם "Dante's Inferno" המבוסס אחד לאחד על הרפתקאותיו של דאנטה בגיהינום, זאת עם שינויים קוסמטיים קלים (לא משהו רציני, דאנטה רק הפך לטמפלר צמא דם שנכנס לגיהינום כדי להציל את אהובתו ביאטריס מידיו של לוציפר), שינויים שאני בטוח היו גורמים לדאנטה אליגיירי האמיתי הרבה מאוד נחת. באותה שנה החליטו להפיק סרט אנימציה המבוסס על המשחק החינוכי הזה, זאת כמובן כדי לחנך עוד ילדים. לכן אלקטרוניק ארטס חתמו על הסכם עם רשת Starz, שבימים אלה מלמדת את כולנו מיתולוגיה וערכים עם הסדרה החדשה שלהם "ספארטקוס: דם וחול". מה יצא מההסכם הזה? סרט באורך מלא, כאשר את כל אחד מתשעת שערי הגיהינום בהם מבקר דאנטה עושה סטודיו אנימציה אחר תחת חזונו של במאי שונה. ו…פה (!) מגיע הקשר היפני שדרכו אני יכול לתרץ איך-לעזאזל-הדבר-הזה-הפך-לביקורת-בבלוג-אנימה. את החלקים של הלימבו והתשוקה עשו סטודיו Manglobe וביים שוּקוּ מוראסה, בעוד את הפינאלה הגדול ("בגידה") לקחו לידיהם Production I.G תחת שרביט הקסמים של יאסואומי אומטסו: הגאון מאחורי Kite ו-Kite Liberator. וכן, זה אלים באותה מידה!

לצערי הרב, כדי להגיע לחלקים הטובים תיאלצו לסבול קצת בדרך. את תחילתו של הסרט עשתה חברת האנימציה הקוריאנית Big Star שהעבודה האחרונה שלהם הייתה בכלל ב-1996. נראה שבזמן שדאנטה נכנס לגיהינום, החבר'ה האלה חזרו ממנו. אבל אין צורך לבכות הרבה, ממילא מדובר בחלק המשמים ביותר; דאנטה חוזר ממסע צלב. צעקה. דאנטה מוצא את אביו מת. צעקה. נשמת אשתו נלקחת על-ידי לוציפר לגיהינום. צעקה. דאנטה נשבע להשיב אותה ופוגש משורר מסתורי שמלווה אותו. צעקה. דאנטה נכנס לגיהינום. צעקה.

כן, סיפור זה לא הצד החזק של "התופת של דאנטה" גרסת האנימציה. אם חס וחלילה התבקשתם להגיש עבודת גמר ובחרתם את 'הקומדיה האלוהית', בבקשה תדירו רגליכם מהסרט או שהדבר הפואטי ביותר שתעשו בחייכם יהיה לכתוב ג'ינגלים לערוץ הופ. אין סיבה לצפות בסרט הזה בגלל הסיפור, מאותה הסיבה שמי שקנה את המשחק המקורי לא עשה זאת כדי לדעת אם יש הפּי אנד. האלימות ברוטאלית מהרגיל, וכל אחד מהבמאים רוצה שתראו את האינטרפרטציה שלו למעיים נשפכים. גם עירום לא חסר, אם כי הוא יותר אומנותי ממגרה, אז בואו נימנע מאמירות 'שוב אצ'י?'.

צריך לבוא בראש פתוח ועם קצת ידע מקדים על ההפקה של הסרט לפני שצופים בו (את התחום השני כבר כיסיתי עבורכם), כי מי שלא מבין שעל הסרט עבדו יוצרים שונים יתהה יותר מפעם אחת למה דאנטה משנה תסרוקות ומדוע אף אחד לא היה סגור על סגנון האנימציה? חוסר העקביות הזה לא נשאר רק ברצף העלילתי הרגיל (כך אפשר היה לתרץ את העניין ב-"כל שער בגיהינום מביא עימו משהו אחר"), אלא גם באותן הסצנות. במהלך הסרט דאנטה נזכר במאורעות שקרו לו בפלסטין בעת שהיה צלבן חסר רחמים. כאשר סטודיו אחר לוקח את המושכות לידיים, אותו הפלאשבק בדיוק ממשיך מנקודת מוצא אחרת לחלוטין. זה מבלבל מאוד, ולדעתי עדיף היה אם את כל סיפור מסע-הצלב היו משאירים בידי סטודיו בודד.

חלק מהקרבות המשובחים ביותר שראיתי הגיעו מתוך הסרט. כאשר דאנטה מתעמת עם אביו תעב-הבצע (בדיבובו של מארק האמיל, לנצח לוק סקייווקר), הסיפור – שהיה עד כה תלוש מהמציאות ומשעמם – הפך להיות תלוש מהמציאות ומעניין. וזה דווקא חלק שעשה סטודיו קוריאני. הסיפור נעשה טוב יותר ככל שממשיך דאנטה במסעו, בעיקר כשהוא פוגש את אמו שסבלה בחייה ואחרי מותה והוא זה שמעניק לה את החופש לו ייחלה. החלק המרכזי לאחר-מכן מגיע כאשר דאנטה נאלץ להתמודד מול פראנצ'סקו, חברו למסע הצלב ואחיה של ביאטריס. על-אף שבמהלך הצפייה המתנתי רק לחלק של Production I.G, היה זה הקרב הזה שגרם לי לתהות האם יש דרך להתעלות על זה?

בהחלט יש. לא אפרט הרבה על מה שהמתין לדאנטה בחלקו האחרון במסע, אך רק אגיד ש-Production I.G עשו בית-ספר לעמיתיהם האמריקאים, הקוריאנים ואפילו לחבריהם מהבית ביפן. עיני האנימה של דאנטה היו השינוי המינורי ביותר בקרב האפי שהתחולל בין דאנטה לשטן, ואם יש סיבה אחת (אחת!) לצפות בסרט הזה, אז זה הפיאסקו הגראפי בחלקו האחרון.

למזלי הרב, יש יותר מסיבה אחת. אם תמיד שאלתם את עצמכם כיצד סרט שאהבתם או שנאתם היה נראה לו מישהו אחר היה יוצר אותו, הפרויקט הזה מספק יותר מתשובה אחת. "התופת של דאנטה" הוא מסע מרתק ומעניין שאני בהחלט ממליץ לא לפסוח עליו, והקִרבה היפנית שלו אינו החלק הטוב היחיד בו (אם כי הוא כן הטוב ביותר). שפכו החוצה את הצד האינטלקטואלי שאתם חושבים שיש לכם ולכו לראות את מרחץ הדמים הזה.

הטוב: כמויות מסחריות של דם.
הרע: חלקים רבים בסרט בינוניים ומטה.
והמכוער: ספרו כמה פעמים נאמרה המילה 'גיהינום' בביקורת.

ציון במדד OK – סביר פלוס