קוד גיאס: ציפיות וחששות מהעונה החדשה

טור דעה מאת המשתמש הוותיק Remnant.

“Code Geass”. הצופן המקולל. המרד של לולוש. המשפטים הללו ועוד היו לא יותר מפסיפס קטוע של זיכרונות עד לפני כחודש, עת צפיתי מחדש בסדרה הנחשבת בעיניי לאבירה האפלה של מדיום האנימה. לראשונה מזה זמן רב התרגשתי מסדרת אנימה; התרגשתי כי היא עצבנה אותי, כי היא שימחה אותי וכי היא גרמה לי לבכות. התחושות היו חבויות בתוכי, חיפשו מפלט והזדמנות להתפרץ. ומי אם לא ללולוש מגיעה הזכות לפרוע את שערי וללחוש באוזניי שהכול בסדר, וכי עצם היותי לוזר ובודד לא פוגעת מאומה באהבה שרכשתי ל-Code Geass. כאשר הוביל אותי המסע אל פרקיה האחרונים של הסדרה, ועמו הידיעה שתם ונחתם הרומן שלי עמה, הפתיע אולפן Sunrise והכריז על עונה חדשה.

למען אלו שטרם צפו בסדרה מסיבה לא ברורה, בציר זמן אלטרנטיבי שלוש מעצמות שולטות בעולם: אימפריית בריטניה הקדושה (אמריקה), האיחוד האירופי (אפריקה ואירופה) והפדרציה הסינית (אסיה). הסיפור מתרחש ביפן ששטחה נכבש על-ידי אימפריית בריטניה בתוך פחות מחודש, וזאת באמצעות רובוטים דמויי אדם בשם ״נייטמר פריים" [Knightmare Frame]. מדינת האיים איבדה את עצמאותה ושמה שוּנה ל־"אזור 11". תושבי יפן, המכונים ״Elevens״, נאלצים לשרוד בגטאות מבודדים, בעוד הכובשים הבריטים לקחו לעצמם את כל השאר.

במציאות עגומה זו גר לולוּש ווי בריטניה, נסיך בריטניה בדימוס ותלמיד תיכון בהווה. לאחר שאביו, קיסר בריטניה, לא פעל כדי ללכוד את הטרוריסטים שרצחו את אמו והותירו את אחותו נכה ועיוורת מהטראומה, ויתר לולוש על טענתו לכס ונשבע להרוס את הממלכה. שבע שנים לאחר מכן, בעודו מתגורר במסווה כתלמיד באזור 11, פוגש לולוש נערה מסתורית המעניקה לו את כוח הגיאס [Geass] ועמו ״יכולת המלך" – כוח המקנה למשתמש אפשרות לכפות את רצונותיו על אחרים. באמצעות יכולת זו מקבל לולוש את התמריץ לו הוא זקוק על מנת להשיג נקמה על מות אמו, ולבנות עולם בו תזכה אחותו לחיות בשלווה.

פירוש המונח ״ללכוד ברק בבקבוק״ הוא לצלוח במטלה הנחשבת כה קשה עד שהצלחה בה היא פוּקס של פעם בחיים. לפני כמעט עשור לכד הבמאי גוֹרו טאניגוצ'י ‏ברק משלו. הוא יצר סדרת אנימה שרִעננה את ז'אנר המֶכָּה הפופולרי, הנחילה סגנון ייחודי והציגה דמויות בעלות רבדים רבים  וכל זאת באמצעות 25 פרקים שהצליחו ביקורתית וכלכלית. לאחר מכן הוטל עליו ללכוד ברק נוסף; על אף שמדובר במלאכה כמעט בלתי אפשרית, טאניגוצ'י עשה זאת שוב. עונתה השנייה של Code Geass, שיצאה כעבור מספר חודשים, העלתה את הרף של עצמה.

רק כעבור 4 שנים חזרה Code Geass למסכים, הפעם כסרטי ספין אוף בעלי קשר רופף למקור. אתחיל מהסוף – אני לא אוהב אותם. אני לא אוהב אותם בכלל. חמשת הסרטים אמנם יפים ויזואלית אך הם נופלים בכל הקשור לפיתוח דמויות ועלילה. הבמאי התורן אקאנה קאזוקי הפך את Code Geass למטחנה של דיאלוגים עבשים וטוויסטים המעליבים את האינטליגנציה. אתם יכולים לשכוח מתסריט אמביציוזי ופילוסופי שיאתגר את הבנתכם במישור הלוגי. הסרטים הללו חסרים את ההבנה של הבסיס שהפך את Code Geass לכה מוצלחת. בד בבד לוּבּוּ חששותיי בדבר עונה נוספת: האם הסוף הנהדר של העונה השנייה ראוי בכלל להמשך? הרי המסך נסגר על הדמויות באופן מורכב ויצירתי.

הקול ההגיוני שבי אומר לא, אין סיכוי, אי אפשר לבצע שינויים בלי להתחיל שרשרת חרטות. עלי לקבל את הידיעה כי לא משנה מה גוֹרו טאניגוצ'י יעשה כדי להפתיע אותנו, את הברק הוא לא ילכוד בפעם השלישית. אך על אפנו וחמתנו העונה השלישית תשודר בקרוב, ובמקום להזעיף, החלטתי למנות את הסיבות להישאר אופטימיים. מי יודע, אולי העונה תפתיע לטובה?

הקדימונים, הראיונות ושמה של העונה (״לולוש של התחייה״) מאששים תיאוריה ישנה: הגיבור חוזר. אם אצטרך למנות סיבה אחת שבזכותה הצליחה הסדרה מלכתחילה, לולוש זו התשובה.

אחרי סיפור הבריאה מתאר התנ"ך את אדם וחווה שגרים בגן-עדן, מקום פסטורלי בו נמצא עץ הדעת שאכילה מפרותיו אסורה. אולם גיבורינו לא עומדים בפיתוי שהציב בפניהם הנחש – המגלם את הרוע – ומיד אחרי כן הופכים לפיקחים. אלוהים מעניש ובועט אותם אל העולם שבחוץ, אבל מבטיח כי ביום מן הימים יבוא "האחד" גיבור שיביס את הרוע וישכין שלום בין צאצאיהם של בני האדם, כפי שאמור היה לקרות לולא התערבות הנחש.

לולוש, במידה מסוימת, מזכיר לי את הגיבור הזה.

עם "חזרתו לחיים" מנצח לולוש את המוות, הרוע המוחלט, "הנחש", ובכך משלים את הפיכתו למושיע בנרטיב. שלוש עונות עשויות לסמל את מסלול חייו של לולוש: החל מגיבור ש-"נולד" ברגע שקיבל את כוחותיו, דרך היותו מושיע המשטה בכולם על מנת להביס את אויביו, וכעת חזרתו לחיים כמשיח שהביס את הרוע וגבר על המוות. קיימת מחזוריות ברורה של לידה, מוות וחזרה לחיים בדומה לגיבור ידוע אחר. עם זאת אני לא יודע באיזו דרך ישוב לולוש לסיפור, ואני סבור כי עונה חדשה מעידה על היתכנותו של רוע חדש. על כן לא מן הנמנע שלולוש ימשיך לשטות ולשכנע שהוא הרשע היחיד שחייבים להתנגד לו. בדומה לסיפור אדם וחווה, תמימות בני האדם לבסוף תיעלם, והפיקחות בעקבותיה תחזיר את הרוע למחוז. הזדמנות קלאסית לזמן שנית את הגיבור.

מרבית הצוות המקורי שב, כמו לולוש, לסיבוב נוסף: החל מנשות CLAMP שאמונות על עיצוב הדמויות, לוכד הברקים גורו טאניגוצ'י וכמובן המדבבים האהובים. משמע לכל הפחות נזכה לעונה המזכירה באופייה את Code Geass הקלאסית. הטיזר אולי אינו חושף הרבה, אך ניתן לראות בו דגמי מֶכָּה שונים מאלו שהופיעו בעבר, ובהם דגם ה-״לאנסלוט״ [Lancelot] של סוזאקו, דגם שנצבע בצבעיו של זירו. לא מן הנמנע שנקבל דגמים יפים נוספים, וכאחד שאוהב את העיצובים של Code Geass בז'אנר המֶכָּה, כולי שקיקה לראות מה Sunrise מכינים עבורנו.

השכל הישר אומר שהפתעות מיוחדות לא מחכות לנו ב-"קוד גיאס: לולוש של התחייה", אך אני מאמין גדול בסימבוליזם, וייתכן כי דווקא מהמעמד בו נמצאת הסדרה נקבל עונה שאינה נופלת מקודמיה, הן בנרטיב והן בהיבט הפילוסופי. אמצעים בידוריים בכלל וסדרות אנימה בפרט הם עבורי אסקפיזם, ואולי זו הסיבה אשר בגינה אני מצודד בקיומה של סדרת ההמשך. כך או כך, הדמויות האהובות ישובו בעוד כשנה למסכי הקולנוע: טרילוגיית סרטים תזכיר לנו מה הלך ב־50 הפרקים הקודמים, זאת עם דיבוב קטעי אנימציה חדשים. הרובוטים האימתניים ינופפו לנו לשלום, ואני, רפה שכלכם הנאמן, יכין פופקורן וייהנה משובם של חבריי האהובים.

לקריאה נוספת

התגובות נעלות