Chaos;Child

וידוי: לפעמים אני שוכח להאכיל את החתול. לולא יכולתו המופלאה ליילל כנראה שריבי היה בין המתים. אם כך, בהתחשב בכך שלשמור על חתול שבע אני לא תמיד זוכר, מדוע דורשים ממני לזכור מה היה בסדרה שראיתי לפני 8 שנים?

על כן הייתי מוכרח לפנות לביקורת שאני עצמי כתבתי בזמנו כדי לדעת אם אהבתי את Chaos;Head. אנוכי מהעבר טוען כי הסדרה, לכל היותר, בסדר: לצד גיבורים רוויים בקלישאות, יש בה קרבות סוחפים ועלילה מעניינת, אך לא מעניינת מספיק כדי שאזכור אותה ב-2017. ולמרות זאת בחרתי לצפות בסדרת ההמשך שלה.

יש סיבות לבחירה המפוקפקת הזו, ואתם מכירים אותן בתור Steins;Gate, Occultic;Nine ושאר אחיותיהן מבית היוצר של 5pb, סדרות “Science Adventure” שנותנות טוויסט מדעי לכל מה שעל-טבעי (או בעצם טוויסט על-טבעי לכל מה שמדעי?). לכן, על אף שכל מה שאני זוכר מ-Chaos;Head הם המכנסיים של טאקומי, לוותר על Chaos; Child לא יכולתי. ‘מה אם זה יהיה טוב?’ אמרתי.

אמרתי, וטעיתי.

Chaos;Child מתרחשת בטוקיו שנים לאחר Chaos;Head ורעידת האדמה שהתרחשה ברובע שיבויה (אה רגע, ספוילר: יש רעידת אדמה ב-Chaos;Head). טאקורו היה רק ילד בזמן האסון, וכיום הוא עומד בראש מועדון בית-הספר שאחראי לכתיבת העיתון. אולם במקום לדווח על ארוחות בקפטריה, מעדיף טאקורו לחקור סדרה של מקרי רצח מזוויעים ומגלה כי הם מתוּארכים כמו הרציחות שהתרחשו ב-Chaos;Head (כנראה שהוא כן זוכר את הסדרה), וכך מנבא הנער מתי יתרחש הרצח הבא. 

אולי זה נשמע מעניין, אך מהנקודה הזו הופכת הסדרה לתאונת דרכים. זה לא שהפרק הראשון מופתי, אך האספקט הבלשי מעניין מספיק כדי לגרום לי להישאר. לצערי, בעוד האספקט הבלשי נותר על כנו, מתווספות לסדרה כמויות רבות של בולשיט.

קודם כל, אני כמעט בטוח שהמשטרה ב-Chaos;Child הוקמה לפני יומיים, כי ידע פורנזי מקצועי יותר ראיתי אצל פקיד מס הכנסה. שנית, טאקורו שורד פעם אחר פעם בזכות מזל. אין לו שום כישרון, וזה שכולם חושבים שהוא מיוחד לא הופך אותו לכזה (לוּ הייתה הסדרה נאמנה למציאות הוא היה מת ב-5 הדקות הראשונות).

והדמויות, אוי הדמויות: פלקט מהלך תהיה מחמאה עבורן.

הייתי ביקורתי פחות לו הייתה האנימה נראית טוב, כי חלק מהכיף בסדרות המדע של 5pb זה הסטייל; אני אולי לא זוכר את הסיפור ב-Chaos;Head, אך אלמנטים ויזואליים מתוכה (והמכנסיים של טאקומי) מסרבים להרפות ממני. וזו לא הפתעה, כיאה לסדרה של סטודיו Madhouse. לעומתה, Chaos;Child מופקת על-ידי Silver Link (העובדה הזו לבדה היא נורת אזהרה). לכן לא רק ש-Chaos;Child נראית בינונית להחריד, אפילו פרק 0, פרק ריקאפ של ‘Head’ לטובת אלה ששכחו, עבר דימייק ונראה כמו גרסת מעריצים חיוורת של המקור. במקום לאכזב את הצופים עם האנימציה הנהדרת של פעם לעומת זו של עכשיו, בחרו ב-Silver Link להנמיך ציפיות כבר בתחילת הדרך.

‘Child’ מאכזבת בפרמטרים רבים: בפני עצמה, כסיקוול ובתור חלק ממשפחת “Science Adventure”. הייתי נותן לכם סיבות נוספות לא להתקרב לשיממון הזה, אבל הספקתי לשכוח אותן בחודש שחלף מאז הצפייה (אני די בטוח שאפילו את Chaos;Head אני זוכר כרגע יותר). רק לקראת הסוף היא תופסת תאוצה והופכת למשהו שמזכיר סדרה טובה, אולם זה קצת מדי ומאוחר מדי.


הטוב: מתחילה לא רע ומסתיימת לא רע.
הרע: כל מה שבאמצע.
והמכוער: לעזאזל, זה לא נגמר – פרק בונוס מתוכנן ליולי.

ציון במדד OK – סביר מינוס

Chaos;Child | יפן, 2017 | 12 פרקים | סטודיו Silver Link | אימה, מיסתורין, חתול רעב | יושיטסוגו מאטסוּאוֹקה [אָאוֹיָאגי מ-“Yowamushi Pedal”], שרה אמי ברידקוט [הירושי מ-“The Great Passage”], אסאמי סאנאדה [ג’וּן סאקוּראדה מ-“Rozen Maiden”], סומירה אוּסאקה [צ’וּצ’וּ מ-“!!Show By Rock] | במאי: מאסאטו ג’ינבּו | יוצר מקורי: צ’יוֹמארוּ שיקוּרה


לקריאה נוספת:
Chaos;Head [ביקורת]
♦ Steins;Gate [ביקורת]
♦ Occultic;Nine [ביקורת] 

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם