Q & A עם צוות הכנס הכי ספורטיבי בסביבה

כמה קשה זה להרים כנס (יותר משחשבתם), מה הלקחים שהופקו מאז פורים (הרבה) ומה חדש בכנס הקרוב (הרבה מאוד)? הושבתי את חברי הנהלת כנס כאמ”י 2014 לשיחה על כנסים בישראל, ספורט ולוגיסטיקה.


קרוב לוודאי שקוראי שורות אלו מתורגלים בחוויית הכנסים בצורה זו או אחרת – מההתרגשות ליל אמש, הנסיעה ברכבת, התור, השיטוט בין הדוכנים, ההרצאות, ההקרנות, הפאנלים, התחרויות, הפוזות לצלמים, וה-“טוב אני זז, היה נחמד להכיר”, “וואלה בכיף, תוסיף אותי לפייסבוק”, “בכיף גבר, איך קוראים לך?”, “חפש ‘‘Kuroneko-baka-chan“, “…”.

בשנה הבאה תציין הקהילה עשור רווי בכנסים (מרגישים זקנים?). נדמה כי רובנו לוקחים את הימים המיוחדים האלה כמובן מאליו; אנו לא נוטים להקדיש מחשבה אודות ההשקעה הסיזיפית אותה עשרות מתנדבים עברו בכדי לשמר את החוויה שכולכם מכירים ואוהבים – ועל הדרך גם להתפתח ולחדש.

על הנייר, כנס כאמ”י 2014 הוא עוד כנס אנימה ישראלי “רגיל”. אלא שהפעם, ביום חמישי הקרוב, ה-21 באוגוסט, בואו נגיע למרכז הקונגרסים בחיפה ונעריך קצת יותר את הצוותים שעומלים קשה על מנת שלכם תהיה חוויה בלתי נשכחת.

כולם נוכחים? מעולה, אז מתחילים.

♦ לאחר 4 שנים של היעדרות, מה גרם לכם לחזור לחיפה?

כולם: הארוקון.

אורי מרקוביץ’, מנהל הכנס: האמת היא שלא רצינו להתרחק מהמרכז. בוא לא נדבר על זה שלפני 4 שנים היה לנו ניסיון לא מאוד מוצלח עם הכנס ההוא. זה היה הכנס הראשון שלנו שלא היה רווחי.

אבל היינו צריכים לחשוב אחרי ההארוקון הקודם, גם אחרי שבכנסים קודמים רבים לא יכלו להיכנס לאירוע המרכזי – תחרות הקוספליי – בשל הביקוש הרב. אחת מנקודות המיקוד שלנו הייתה למצוא מקום שהאולם הראשי שלו הוא גדול מספיק. לאחר שמספר אופציות ירדו מהפרק, נשארנו עם חיפה כאפשרות הריאלית ביותר: יש במרכז הקונגרסים אפשרות להרים שלושה חדרי תוכן בעוד שהאולם הראשי מסוגל להכיל כ-2100 איש – פי 2 מהאולם שהיה בראשון לציון. רק בקונגרסים מצאנו מקום בו אפשר להרים כנס ברמה שאנחנו מחפשים.

 כאשר תרתם אחר מקום חדש בשביל כנס – מה בדיוק היו הדרישות שלכם מאותו המקום?

איליה לזבניק, מלווה מטעם הועד: הצבנו שני פרמטרים עיקריים. ראשית, תקציב X ממנו אי אפשר לחרוג. שנית, מספר האנשים שניתן להכניס הן למתחם והן לאולם הראשי. בדקנו מקומות רבים במרכז כגון גני התערוכה, אך מבחינת תקציב זה לא התאפשר.

דני פייגלמן, א. מנהלה: אמא”י בּוּנקרים מהבחינה הזו. הם יעשו הכול רק שמחירי הכרטיסים לא יעלו.

יניב לוין, ע. מנהלה: בדיוק. בשל הרצון של אמא”י והנהלת הכנס לאפשר קיומו של כנס נגיש כלכלית, השתדלנו לא לחרוג מהמסגרת התקציבית שתהיה בעיה עבור רבים.
הצלחנו לאורך השנים לשמור על מחיר קבוע באופן יחסי. זה מעיד לדעתי על חוסן וצבירת ניסיון שהצטבר, מה שעוזר לנו לייעל ולשפר. אין ספק שפניה למרכז הקונגרסים דורשת אומץ ואתגר, אך אני מאמין שהקהילה שלנו יכולה ללכת למקומות רחוקים יותר מהמרכז.

♦ קיים חשש כי מרכז הקונגרסים – שהוסב בחלקו הגדול לקניון – לא מתאים למסת האנשים שצפויה להגיע. מילה בנושא?

אורי: הקומה התחתונה אכן הוסבה לקניון. מבחינת גודל, ישנן שתי רחבות גדולות – לא כולל האולם הראשי – ועוד ארבעה מתחמים בהם אנשים יכולים להסתובב. לא אמורה להיות שום בעיה מבחינת כמות האנשים. כמו שכבר הכרזנו באתר הכנס, אנחנו מתכננים להגדיל את כמות הכרטיסים ל-2500. בכל רגע נתון האולם מסוגל להכיל 2100 איש – אם נראה כי אנחנו קרובים לסגירת הכרטיסים, נחפש אחר דרכים להרחיב את המתחם כדי שלא נגיע למצב שאנשים לא יוכלו להיכנס.

♦ “ספורט” כנושא לכנס זה בהחלט מעניין – ובאופן אישי זהו ז’אנר אהוב עלי – אך הוא לא קצת שולי מדי בקהילה?

אורי: כדאי לזכור שלכנסי הקיץ שלנו היה מאז 2010 נושא. אפילו להארוקון יש נושא שלרוב מקבל חשיבות עיצובית: משחקים, אוכל ותרבות יפן העתיקה. גם לפני זה היו נושאים כגון בית-ספר. הכיוון שלנו זה לתת ייצוג שישתלב בתכנים של הכנס. בכאמ”י 2014 אף הגדלנו את המאמץ ולכן יש קטגוריה בשם “רוח הכנס” שמטרתו היא לתת פרס לקוספליי הספורט המוצלח ביותר. כפי שאנשים ודאי שמו לב, גם הפרסומים שלנו הם ברוח הכנס. הרי אם יש באפשרותנו לשלב את הנושא בתכנים, מה רע? בינתיים זה צובר באז חיובי.

♦ בואו נעלה קצת שלדים מהארון: כנס הארוקון. ידוע כי הכנס האחרון שלכם נתקל בשורה של בעיות לוגיסטיות. מה הלקחים שהופקו מאז פורים?

דני: ובכן, אחד הלקחים שהפקנו הוא להחליף מקום. בטח שלא להשאיר את זה למזל ולקוות כי מספר האנשים שיבוא יהיה נמוך יותר. לכן בחרנו הפעם מקום הרבה יותר גדול.
גם יעלנו תהליכים. הבאנו את יניב למשל, מהנדס במקצועו, כדי שיעזור לנו עם הפקת הלקחים והלוגיסטיקה. בלי שיטת ה-‘יהיה בסדר’ שהתפוצצה לנו בפרצוף בפורים.

איליה: בעקבות ביטול כאמ”י אשתקד בשל חסך באנשי צוות, אנחנו כעת במגמה של הבאת יותר עזרה מבחוץ – בדומה ליניב – ולא רק קידום מתוך המתנדבים.

♦ בהנחה שהקהילה תמשיך לגדול, אילו סוגי דברים תרצו ליישם בכנסים עתידיים שעוד לא נראו בארץ (או בכלל)?

דני: ליד הקונגרסים יש מרכז אקסטרים. אם מישהו רוצה, יש שם קיר טיפוס.

אורי: זה שלמשל אנחנו עושים את הכנס הנוכחי בחיפה לא אומר שנישאר בחיפה. בגלל התרחבות הקהילה, המטרה שלנו היא להגדיל כמה שיותר. אני יכול למשל לספר לך שבזמן שהיה את ‘יום יפן’ לא מזמן – אליו אגב באו פחות אנשים משקיווינו – עברנו דיונים בנוגע לפתרון המצב בו האולם הראשי קטן מכדי להכיל את כולם. הנושאים האלה הם דברים שאנחנו חושבים עליהם זמן רב. בעתיד יגיע היום שנצטרך את הפתרון המדובר, ואולי כבר בכנס הבא או זה שאחריו ניישם שיטות טיפול.

רון ליקבורניק, ע.מנהל: הכנס הראשון שלי היה אותו כנס קודם בחיפה לפני ארבע שנים. בארבע השנים האחרונות הרגשתי בשינוי משמעותי בדרך בה הכנסים עלו רמה. הגענו למצב שכנסים – בין אם של אמא”י או באופן כללי – הם ברמה גבוהה מבחינת תוכן ומבחינת עבודה. מבקרי הכנס מקבלים את התמורה המלאה לכספם. תמיד יש לאן לשאוף ולהשתפר, ומיקום יהוה אישיו קבוע, אבל אני די מרוצה לאן שהגענו.

♦ אילו דברים חדשים מציע הכנס הקרוב?

אורי: יש לנו שיתוף פעולה עם השגרירות (שגרירות יפן מי שתהה. לא אינדונזיה – ר.ק( ו-איל”י, האגודה הישראלית ללימודי יפן. אם שמעת על בחינת הבקיאות בשפה היפנית, סידרנו כך שבכנס עצמו יהיה דוכן הרשמה. זהו שיתוף פעולה מסוג חדש. עד כה, כדי להירשם היה עליך להגיע לאוניברסיטה כזו או אחרת. עכשיו זה פשוט יותר.

♦ אין הקרנות של סרטים. למה? (שאלתי לפני שפורסם כי דווקא יהיו הקרנות).

אורי: תהיה האמת רצועת הקרנות של מאקוטו שינקאי, סרטיו הארוכים והקצרים. הם יוצגו באולמות קטנים כיוון שהאולם הראשי מלא עד אפס מקום – מחזמר שמוצג פעמיים, הופעה של סייגן קומפלקס, תחרות הקוספליי וכמובן אירוע הפתיחה שאורכו שעה וחצי.

באופן אישי לקחתי על עצמי יעד של הבאת סרטים שאי אפשר להשיג בארץ. בדקנו אופציות כמו “Saint Seiya” החדש ודברים דומים. כולי תקווה ששיתוף הפעולה כמו שיש לנו עם האולפן של מאקוטו שינקאי יניב בעתיד פירות רבים.

♦ ישנם דיבורים על כך שהקהילה מוכנה לכנס בן יותר מיום אחד. מה דעתכם על כך?

אורי: בסרטון האחרון שהוציא הארגון בו חברי הועד עונים על שאלות, נגענו גם בסוגיה הזו. יש לנו סיבה אחת מרכזית מדוע זה לא יקרה: הקהילה הזו לא מוכנה מבחינת תוכן. זו הסיבה שאנחנו בתור אמא”י אפילו לא שוקלים את זה. עד היום, מספר האנשים שקיבלו סירוב להרצות בכנס הוא מאוד נמוך. אם נעשה כנס של יומיים, מה שיהיה לנו תכלס זו תכנייה חצי-ריקה. לכן עדיף שלא. קיימים שיקולים נוספים, אך זה המרכזי.

דני: ישנה תפיסה שגויה לגבי ‘מה זה אמא”י’. רבים חושבים שזהו ארגון מבוסס עם משרדים ואנשים שעובדים עבורו. אמא”י זהו בעצם ארגון שמורכב מאנשים שנפגשים פעם בכמה זמן ובודקים מה הם יכולים לקדם. המתנדבים הם אנשים שנותנים מעצמם. ברגע שאנשים יבואו לכנס, הם יבינו שהם יכולים להיכנס בקלות למעגל העברת התוכן – רק צריך רצון ויוזמה.

♦ תקוות אישיות שלכם לגבי יום חמישי?

רון: שכולם יתחילו לעשות ספורט אחרי הכנס.
אני אאחל גם שלסגל יהיה כנס מוצלח ושכולם ייהנו ויפיקו מהחוויה רק דברים טובים.

איליה: מסכים עם רון. אני בהחלט מאחל לסגל כנס כמה שיותר קל, כי זהו מאמץ פיזי ונפשי לכל המעורבים. הלוואי שכל דבר רע שיכול לקרות פשוט לא יקרה.

יניב: שתהיה לנו סך הכול חוויה, ושנרגיש שהשגנו משהו ברמה האישית. כי להפיק אירוע מאפס הוא לא דבר מובן מאליו, בייחוד שלא לכל אחד יש רקע בהפקה וניהול.

דני: ושהאפטר-פארטי יהיה מוצלח.

אורי: אני מקווה שכל מי שיגיע לכנס ימצא מה לעשות. וכל מי שיבחר שלא להגיע – יצטער על כך אחרי שיראה את התמונות. כמו כן, מקווה לראות את כולם בהארוקון 2015 שיבוא עלינו לטובה.


נשמע מעניין? אותי הם קנו.
אבל חכו, לא סיימנו פה. עבור כל מי שרוצה לדעת מה זה אומר להיות מתנדב, או להכיר לעומק את הנפשות הפועלות – בואו ניכנס לעולמם האישי של חלק מאנשי הסגל וההנהלה של כנס כאמ”י 2014.

♦ אורי מרקוביץ’, מנהל הכנס ועובד היי-טק.
אנימה אהובה:
Fullmetal Alchemist: Brotherhood.
הגעתי לסגל כאחד ממקימי הארגון. עזרתי בזמנו לאנימה-הוליק בכנסים, ואז כשהוקם אמא”י זה היה רק טבעי שיהיה ארגון אחד שמרכז את פעילויות הקהילה בארץ. כך יצא שהייתי חבר סגל בכל כנסי הארגון. טוב, למעט אחד.

♦ דני פייגלמן, א. מנהלה וסטודנט להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב.
אנימה אהובה:
Genshiken.
האמת שנכנסתי לקהילת האנימה בגיל יחסית מאוחר. התחלתי כמו הרבה חבר’ה בתיכון, אבל לא נכנסתי לקהילה עד אחרי הצבא בגיל 21. זה היה ב-2011. ראיתי שיש כנס, רק שכל החברים שלי הם בקטע של “מה סרטים מצוירים עכשיו?”, לכן באתי להתנדב. והייתי חרא מתנדב אגב. אחרי זה הייתי עוזר טכני ואז א. טכני. הייתה תקופה שנשארתי כיועץ ואחראי מחשוב. כעת אני מתקדם יותר לכיוון ההנהלה, בינתיים כאחראי אדמיניסטרציה.

♦ יניב לוין, ע. מנהלה ומהנדס.
אנימה אהובה:
Steins;gate.
אני זקן השבט. בן 29. חובב אנימה מזדקן – נחשפתי לתחום בגיל מאוחר. הכנס הראשון שלי היה ההארוקון בפורים האחרון. באופן אישי ראיתי שיש פה קהילה עם המון פוטנציאל, והיה לי מאוד חבל שתקלה כמו שהייתה תפיל בסופו של דבר את כל העבודה והמאמצים שהארגון השקיע לאורך השנים. אני יכול לתת דוגמה לחשש שלי: עד לפני כעשר שנים התקיים פסטיבל שקראו לו “מטאליסט”, והוא נערך בקביעות במשך 3-4 שנים. הוא התעצם משנה לשנה עד שהיה פיאסקו גדול כאשר מגהדת’ הגיעו פעם שניה לארץ והקהל הפיל את המחסום הקדמי בין הבמה אליהם. לא היה פסטיבל גדול של מטאל לאחר המקרה הזה במשך הרבה מאוד זמן. מה שקרה בהארוקון הזכיר לי זאת, היה לי חבל שמקרה כזה יחזור על עצמו – הצעתי להם את העזרה שלי בחקר התקלה והתחקיר בתור היותי מהנדס, זאת כדי שהארגון יוכל להפיק לקחים ולהשתפר. המטרה היא שגם אם לא יהיו אותם האנשים בעוד מספר שנים, חברי הארגון בעתיד יוכלו ליישם את הדברים שנלמדים עכשיו.

♦ רון ליקבורניק, ע. מנהל כנס וסטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה העברית.
אנימה אהובה:
Fullmetal Alchemist: Brotherhood.
לפני התיכון, כבר בחטיבה, התחלתי לצפות באנימה. לא באופן שיטתי, אבל בקטנה, בדומה לרוב האנשים. לא הגעתי לכנסים עד לפני כארבע שנים בחיפה. חבר מהצבא שהיה בסגל הכיר לי את מנהלת הכנס בזמנו, והיא שאלה אותי אם אני רוצה לעשות תפקיד ולהכיר את התחום. היום היא א. לוגיסטיקה שלנו ותכף תכיר אותה. היא הייתה המנהלת בזמנו ואני התחלתי בתפקיד הראשון – מישהו היה צריך להיות א. הסעות, וזו הפעם הראשונה שראיתי מה זה להיות חלק מכנס. השנה זו סוג של סגירת מעגל עבורי לחזור לחיפה. אחרי התפקיד הקטן שהיה לי אז, עברתי להתעסק עם מתנדבים. רוב השנים הייתי יועץ ועסקתי רבות עם כוח אדם כי זה משהו שאני מאוד אוהב. לאחר מספר שנים, בכנס הקרב ובא, זו פעם ראשונה שאני משנה פאזה והולך להנהלה. התרחקתי מהבית החם שלי אל משהו עם יותר אחריות, יותר כללי, מעניין ושונה.

♦ איליה לזבניק, מלווה מטעם הועד וכרגע חייל.
אנימה אהובה:
Gintama.
אני הכי צעיר, צוציק בן 21. נכנסתי לתחום לפני שנים: קורא, רואה ומה שמשתמע מכך. ב-2011 התחלתי להתנדב כאשר פגשתי בתואר בחור שראה שיש לי סיכה של סדרה, והוא הציע לי לבוא להתנדב. מפה לשם התקדמתי להיות א. טכני וכרגע מצאתי את עצמי בוועד ומעורב בכל ענייני הכנס.

♦ גל קפון, צוות תכנים.
אנימה אהובה: כרגע
Major.
אני בכנס כחלק מצוות תוכן המורכב משלוש בנות. זהו צוות שכולל גם קוספליי וקריוקי. אנחנו עובדות גם על גיוס  תוכן, אירוע פתיחה וכל מה שיש בכנס: להפיק, לבדוק שהיחס מול המרצים תקין וכו’. רוב העבודה שלנו לא זוהרת. אני בצוות הזה זו לא פעם הראשונה: הגעתי להתנדבות דרך כנסי פנטזיה לפני תקופה ארוכה, הייתי בתפאורה זמן רב ועכשיו, כאמור, אני בתוכן.

♦ קריסטינה מרטיננקו, א. מתנדבים.
אנימה אהובה:
Fullmetal Alchemist: Brotherhood.
אני כריסטינה, עוד מעט בת ,18 מירושלים. לקראת גיוס.
רוב הילדות שלי ראיתי אנימה. לאחר מכן התחלתי לראות דברים יותר רציניים, ואז נכנסתי לתחום הקוספליי. סתם כי אני אדם שאוהב לעשות את זה. אם אני לא מתנדבת אז ריק לי טיפה. בגלל שאמא”י לא יכלו להרים את הכאמ”י שנה שעברה, אני וידיד ארגנו את נאטסו-קון, ומשם לקחו אותי לסגל באמא”י. בהארוקון הייתי ע. מתנדבים וכעת אני א. מתנדבים.

בתור מתנדב בכנס אתה נכנס חינם ומביאים לך ארוחה, אבל אנחנו לא מציינים את זה בטופס כי אנחנו רוצים שאנשים שיגיעו יתנו מעצמם כמה שיותר. אנשים שבאים בשביל הכניסה חינם לא יעשו את העבודה שלהם כמו שצריך. הרבה מתנדבים חוזרים אחר-כך ומבקשים להתנדב גם בעתיד. זו קהילה מאוד אוהבת ותומכת, לכן זה פשוט מאוד עבורנו למצוא מתנדבים שמעוניינים לתרום.

♦ כנען בן-חור, א. לוגיסטיקה.
אנימה אהובה:
Neon Genesis Evangelion.
הגעתי לאנימה דרך הטלוויזיה. הייתי בת 15 או 16 כשזה התחיל. ראיתי כל מיני סדרות בערוץ הילדים בשעות המאוחרות, כמו Inuyasha. לכן התחלתי לחפש על הנושא בפורומים. הלכתי לכמה כנסים, רק שאז גיליתי שיש יותר מאחד שקשור בפנטזיה וגיליתי את “אייקון” ו-“עולמות”, אלו היו הראשונים בהם התנדבתי בתור פותחת דלתות וסדרנית. התחלתי להתנדב בכנסים לאט לאט. לקחתי חלק בקהילת הקוספליי, הרחבתי את העניין שלי במנגה, ומעגל החברים שלי גדל באותה תקופה. אני חושבת שזה היה ברגע שהשתחררתי שהציעו לי לנהל את הכנס הקודם בחיפה, אותו ניהלתי אותו יחד עם אורי. לפני כן הייתי בסגל. הכנס ההוא לא הלך כמצופה, אבל יצאנו ממנו עם הרבה ניסיון. הייתי א. מנדבים ו-ע. מנהל הארוקון. ובין לבין הגעתי למסקנה שאני רוצה ללמוד באוניברסיטה והמעורבות שלי דעכה… והנני כאן. באופן פחות אינטנסיבי אבל עם המון אהבה לנושא. עכשיו אני א. לוגיסטיקה. תחתיי סמדר דניאל, יחדיו אנחנו “צוות הקמה ולוגיסטיקה”.

♦ ברק אלבז, א. טכני.
אנימה אהובה:
Major.
אני ברק, בן 22 מנס ציונה. התחלתי לראות אנימה בגיל 13 או 14. אני בא קבוע לכנסים מאז 2007. הגעתי לתחום דרך היותי מתנדב, וכנס אחרי זה כבר הייתי ע. לוגיסטיקה ולאחר מספר כנסים עליתי לע. טכני. בכנס הזה אני לראשונה א. טכני.
אני בעצם מארגן את העניינים הטכניים בכנס עוד לפני שהוא מתקיים. אני לוקח את הציוד הטכני שהצוותים השונים צריכים. יש מתחתיי את הע. הטכני, יוני, ויש את הא. מחשוב תמר. במהלך הכנס אנחנו יחדיו מקימים את כל חדרי התוכן למיניהם. אנחנו גם מוודאים שכל המתנדבים מגיעים למקום שהם צריכים להגיע אליהם. אם יש תקלות, אנחנו פותרים אותן. או בקיצור – שהכול יעבור על הצד הטוב ביותר.

“סך הכול ישנם 36 חברי צוות” מספר אורי. “כל אחד מהם בא על מנת לקדם את התחום, ואנחנו גאים בכולם”.


קישורים רלוונטים:

 ראיון עם צוות Pandora שיעלו עם המחזמר שלהם בכנס.

האתר הרשמי של כנס כאמ”י 2014

עמוד הפייסבוק הרשמי של כנס כאמ”י 2014.

אתר האינטרנט הרשמי של אמא”י.

מידע על מבחן הבקיאות בשפה היפנית.

סרטון אינטרנט חמוד.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם