Boku no Hero Academia 3

רם המבקר: עונתה השלישית של Boku no Hero Academia אינה מפרידה דיכוטומית בין טוב לרע, ומשתעשעת ברעיון ההֵרואיזם. האם אינטרסים אנוכיים מתנגשים עם אלטרואיזם? האם אפשר להיות גיבור ממניעים שהם לא צדק? ומנגד, האם נבל שפועל – בדרכו המפוקפקת – לטובת הכלל, הוא אכן נבל?

רם הצופה: הוליייי שיייייייט!! ALL MIGHT!! פאק יה… דְקווו!! 1%, 5%, 10%!! זה כזה אפי, פאקינג אפי!!

*אהמ*

סליחה.

כפי שאולי ניחשתם, זו העונה בה הבנתי את גדולתה של האנימה הזו. בעונה הראשונה הייתי ביקורתי כלפי הנחת היסוד של עצמה, והעונה השנייה הראתה פוטנציאל כביר, עם דגש על  פוטנציאל. אבל העונה השלישית היא Detroit Smash (סליחה – “!!DETROITO SUMASSHU”) לתוך הפרצוף המופתע שלכם.

…או לכל הפחות מחצית מהעונה היא כזו.

(תמיד חייב לבאס, הא?)

העונה נפתחת באופן סטנדרטי למדי (ואני מתעלם מפרק הבריכה הפילרי) עם ארק אימונים במעבה היער. טבעי, הרבה סדרות עושות זאת.

אבל אז מתרחשים דברים. דברים מפתיעים. דברים שספויילר. רק אגיד כי המצב מחמיר מהר יותר משלוקח לבאקוגו לצעוק “דקוווווו” (כלומר המצב מחמיר תוך לפחות שעה וחצי לתוך העונה).

עיקר הבעייתיות עם הסדרה טרם העונה נבעה מהנבלים שלה; הם אמנם קיימים בעונות 1 ו-2, אך את זמנם הם מבלים באותן עונות בדיבור גבוה, ואילו עיקר כאב הראש שהם מסבים הוא לסמנכ”ל התשתיות בעיריית מוסוטאפו (נכון ששכחתם איך קוראים לעיר שהסדרה מתרחשת בה?). אבל לא בעונה 3, לא ולא. הרעים פה כדי להיות רעים – והם טובים בזה. לעומת זאת, דקו וחבריו רעים בלהיות טובים. סתם, הם לא. פשוט רציתי לכתוב את זה כי זה נשמע מגניב. בכל אופן, גם דקו וחבריו נותנים פייט. ועוד איזה פייט: במחי פרקים בודדים מוכיחה BnHA מי סדרת השונן השנייה הכי טובה שרצה בימים אלה (איך אני נהנה לראות אתכם מזיעים ומנחשים).

הבומבסטיוּת שמאפיינת את תחילת העונה לא דועכת: מיד אחריה מתעלה האנימה על מה שהרגע ראינו ומביאה, מבחינה עובדתית לחלוטין, את פרק 49 ועמו אחד הקרבות המרהיבים, האפיים והאמוציונליים של השנה. לצערה של הסדרה, זו הייתה שנה נהדרת לקרבות שונן ולכן יש לקרב המדובר מתחרים: פרק 65 של “בורוטו” ו-360 של “גינטמה“. עם זאת, “בורוטו” מנצחת בגזרה הוויזואלית ובספקטקל, אך מפסידה כשזה נוגע לרגשות (כי התקציב נשפך על קרב שלאף אחד לא באמת אכפת ממנו) ואילו “גינטמה” מנצחת (אבואבואה מנצחת) בגזרת האמוציות בלבד (כי לסדרה יש תקציב של מנת פלאפל). אבל BnHA ניפקה קרב שגם יגרום לכם לייבב כמו ארנבון – בהנחה שארנבונים מייבבים – וגם יגרום לעיניים שלכם בסוף הפרק לשלוח מכתב תודה לעצמכם.

אבל אז מגיע חציה השני של העונה, והסדרה חוזרת להיות… בסדר כזה. דמויות חדשות נכנסות לתמונה וישנם רגעים טובים, אבל אין שמץ לגדוּלה שהפגינה האנימה מעט קודם לכן. וזה בסדר. פה זה לא “One Punch Man“. קרב-אפי-אחר-קרב-אפי הוא לא מהות הסדרה. אם BnHA הייתה כמו סדרות השונן האלה שרצות מסביב לשנה, איש לא היה מניד עפעף אודות 12-ומשהו פרקים רגועים באופיים; אולם משום שהיא בחרה במודל העונתי (ובשכל, יש לומר) – הרצף הבינוני של הפרקים בולט בנוף כמו שחקן פוקימון גו ב-2018.

כן אפשר לזקוף לרעתה את הפילרים, הנבלים האמיתיים בסביבה.
לראשונה בחייה, נופלת BnHA למחוזות הרוע, וממניעים תמוהים. פרק פתיחת העונה הוא כל-כך בלתי זכיר שאני לא זוכר אם בכלל צפיתי בו. אני מנחש שכן, אבל תחת איומי אקדח לא אזכור מה יש בו. מדובר בבחירה ביזרית לפתוח סאגה אפית עם פרק שלא רק מנמיך ציפיות, הוא בועט בהן בעודן על הרִצפה מתחננות לחייהן. רגע, אולי זה בכוונה? מישהו רצה לגרום לפרקים האפיים להיראות  יותר אפיים? שאפו בונז, שאפו. 

פרק הפילר השני מעצבן יותר. עלילתית הוא אמנם גרוע פחות מקודמו, אבל הוא מעיק בהרבה: הפרק מגיע באמצע סאגה, ועוד באחד החלקים המותחים שבה, והוא נועד, בלי בושה, לקדם את סרט הקולנוע שיצא לאנימה סמוך למועד השידור (ואם להוסיף חטא על פשע: הסרט כבר היה על המסכים מספר שבועות כאשר שודר הפרק). הסדרה לא רצה מסביב לשעון ואין פערים שצריך ליזום מול חומר המקור, ולכן הפילרים לא רצויים ונקווה שלא נצטרך לראות עוד כאלה בעונה הבאה.

לא ניתן לכל זה לגרוע מהטעם הנהדר שהותירה הסדרה בעונה שהסתיימה זה עתה (בעצם לפני שבועיים. סליחה על זה), ואם מגמת השיפור שהאנימה מציגה מעונה לעונה תימשך גם שנה הבאה – אני לא יכול לחכות ולראות מה יש לה להציע. בעידן בו מארבל ו-DC שולטות ביד רמה בתחום גיבורי-העל ומציגות אפס חידושים, אפס מקוריוּת ואפס רצון לשנות את הסטטוס קוו – טוב לדעת שקיים ביקוש למשהו שלא מפחד להעיז.


הטוב: אפית, אמוציונלית ונהדרת.
הרע: פילרים ומחצית שנייה אינטנסיבית פחות.
והמכוער: “מזכרת בתיה סמאש!”

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס

[Boku no Hero Academia 3 [My Hero Academia 3 | יפן, 2018| 25 פרקים | סטודיו Bones | אקשן, קומדיה, גיבורי-על, מד”ב, קומדיית מעונות | דאיקי יאמאשיטה [סאקאמיצ’י אונודרה מ-“Yowamushi Pedal”], נוֹבּוּהירוֹ אוקמוֹטו [קארמה מ-“Assassination Classroom”], איָנה סאקורה [הארו מ-“Nisekoi”], יוקי קאג’י [ארן מ-“Attack on Titan”], קאיטוֹ אישיקָאווה [קאגיָאמה מ-“!!Haikyuu”], קנְטה מִייָאקה [סקאר מ-“Fullmetal Alchemist: Brotherhood”], ג’וּניצ’י סוּוָאבּה [ווֹריק מ-“.Gangsta”] | במאי: קנג’י נאגאסאקי | יוצר מקורי: קוהיי הוריקוֹשי


לקריאה נוספת:
Boku no Hero Academia [ביקורת על העונה הראשונה]
Boku no Hero Academia [ביקורת על העונה השנייה]

לקריאה נוספת
2 תגובות
  1. להלהלה אומר/ת

    אני חיכיתי לביקורת הזאת מהרגע שהעונה הסתיימה
    והביקורת אכן יצאה ממש נעימה וכיפית לקריאה
    תודה רבה על כל הזמן והכוח שאתה משקיע 🙂

  2. אלז אומר/ת

    “מי סדרת השונן השנייה הכי טובה שרצה בימים אלה (איך אני נהנה לראות אתכם מזיעים ומנחשים).” מי הראשונה? ג’וג’ו?

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם