Bloodstained: Curse of the Moon

על פניו “Bloodstained: Curse of the Moon” אינו משחק ארוך; תוכלו, כמוני, לסיים את כל 8 שלביו בישיבה אחת, בהנחה שאתם רק רוצים לטעום מהחוויה. אולם אם אתם מהסוג האחר של גיימרים, אלה שמחפשים אדרנלין, כאב באגודל ומכת חשמל אמיתית עם כל פסילה – “Curse of the Moon” מספק (כמעט) את כל הדברים הללו.

תחילה, הסיפור: זאנגטסו הוא צייד שדים אשר חש בכח אימתני ויוצא למסע צלב כנגד עולם השדים ואחותו. המסע המדובר ייקח אותו אל רכבת מלאה מפלצות, עולם קרח מלא מפלצות, עולם חול מלא מפלצות, ספינה מלאה מפלצות וטירה מלאה ב(לא תאמינו) מפלצות. זאנגטסו אגב לא לבד, ובמהלך המסע מצטרפים אליו שלושה מלווים; מרים, לוחמת ללא חת עם חרב ארוכה; אלפרד האלכימאי, וגייבל. גייבל יודע להפוך לעטלף. גייבל נהדר. אמצו את גייבל.

ניתן להחליף בין הדמויות בלחיצת כפתור, ולכל אחת סט יכולות וחולשות. אלפרד, למשל – האלכימיה מאפשרת לו ליצור קסמים עֹצמתיים, אך בואו נגיד כי בגרות בספורט הוא לא היה עובר. מרים לעומתו נלחמת היטב, קופצת גבוה והיחידה בחבורה שיודעת להחליק, אולם בקטעי פלטפורמה שדורשים מיומנות ודיוק – עדיף לבחור מישהו אחר.

השלבים עצמם עתירי אפשרויות. אל הבוס של כל שלב ניתן להגיע במגוון רחב של דרכים, ופעמים רבות, כשנפסלתי, ניסיתי את מזלי ממקום אחר (בכל זאת נפסלתי, אבל זה כי אני שחקן גרוע). מי שירצה לראות את כל מה שיש לשלבים להציע יצטרך לשחק יותר מפעם או פעמיים. עם זאת, חרף האפשרויות, המפה לינארית; גם אם ממש תרצו לא תוכלו ללכת לאיבוד.

קרבות הבוס, גולת הכותרת של המשחק, נהדרים. כל בוס שונה מהאחר וידרוש גישה חדשה על מנת לנצח. כמו כן, הדינמיקה בקרבות הבוס לא מיטיבה עם שחקנים שידבקו בדמות אחת בלבד, ויש להחליף בין הדמויות השונות כדי לנצח ביעילות. אל תבואו רדומים.

“Curse of the Moon” הוא פריקוול בסגנון 8 ביט ל-“Bloodstained: Ritual of the Night”, משחק שייצא בהמשך השנה (מרים, אותה לוחמת מהרוסטר שלכם ב-‘Curse’, היא הגיבורה ב-‘Rirual’). מי שלא מכיר, שני המשחקים הם חלק מפרויקט מימון המונים שנחשב לשני הכי מצליח בקיקסטארטר (בתחום הגיימינג) ומאחוריו עומד קוג’י איגראשי – “איגה” בפי המעריצים – יוצר משחקים אשר ידוע בזכות תרומתו האדירה לסדרת “Castlevania”.

בניגוד לפרויקט מימון המונים אחר שהבטיח להחזיר עטרה ליושנה ובסוף ירק על אוטאקואים בערב נשף הסיום, לשחקני “Castlevania” צפויה חוויה נהדרת עם “Curse of the Moon”: המשחק נראה, מרגיש וכנראה מריח כמו חלק מהמשחקים הקלאסיים בסדרה. ההבדל היחיד הוא ש-‘Curse’ הרבה יותר קצר (וזה בסדר כי המחיר בהתאם).

סליחה. הוא קצר בהנחה שאתם מתכננים לעצור אחרי כתוביות הסיום בסוף שלב 8.

אולם, אם אתם רוצים לשחק ולדמם (במציאות) – מצב “Nightmare”, ייפתח בפניכם אחרי אותו סוף לכאורי (שקט, זאת כן מילה). מצב המשחק החדש מביא עמו לא רק מפלצות ובוסים קשים בהרבה – זאנגטסו, הגיבור, אינו חלק מהארסנל. כמו כן השלב האחרון אינו אותו אחד, ובהתאם – הבוס האחרון שונה וקשה בהרבה.

לאחר שתעברו (ביקום מקביל) את מצב “Nightmare”, ייפתח מצב “Ultimate” ובו זאנגטסו הוא הדמות היחידה עמה ניתן לשחק. מצבי המשחק השונים מביאים סיומים שונים לסיפור, והדרך היחידה לראות את כולם היא לשנס אגודלים ולסבול. 

או להיכנס ליוטיוב.

מיותר לציין כי עמיתכם הנאמן, כפי שניחשתם, עצלן; סיימתי את מצב המשחק הראשון אוּלם כמות הזיעה שהוצאתי על הבוס האחרון הרתיעה אותי מלנסות ולחשוב על מצבי משחק קשים יותר (כי לבכות זה לא כיף).

נהניתי כפי שלא נהניתי ממשחק כבר לפחות שבועיים. 3 שעות לקח לי לסיים את “Bloodstained: Curse of the Moon” (על קונסולת ה-PS Vita אשר עדיין מגרגרת אחרי 6 שנים) ובמהלך פרק הזמן המדובר חוויתי מגוון אזורים, אתגרים, פלטפורמות ובוסים. המשחק מיטיב הן עם שחקנים שמחפשים חוויה חד-פעמית והן עם חסרי מורא.

תארו, אם כך, מה מצפה לנו במשחק הראשי?


הטוב: חוויית 8 ביט קלאסית, עשויה היטב, תמציתית וממכרת.
הרע: לא לגרועים.
והמכוער: רואה, Mighty No. 9? כשרוצים, אפשר.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס


Bloodstained: Curse of the Moon | יפן, 2018 | אקשן, הרפתקאות, פחות מ-30 מגה בייט | פלייסטיישן 4, פלייסטיישן ויטה, PC, Xbox One, נינטנדו 3DS, נינטנדו סוויץ’, מיקרוגל | Inti Creates | קוג’י איגראשי

לקריאה נוספת
1 תגובה
  1. AVIC אומר/ת

    מסכים עם כל מילה! משחק מעולה! והוא תפס אותי ממש לא מוכן…
    Castlevania היא אחת הסדרות האהובות עלי ולא היה לי מושג שעושים משחק חדש/ישן בהשראתה. גיליתי אותו שבוע שעבר וישר חרשתי אותו, רק חבל שהוא כל כך קצר…

    מה שכן… מעניין אותי לדעת אם גם מי שלא גדל על המשחקים בסגנון הזה וחסר לו את מרכיב הנוסטלגיה, יכול ליהנות מהם…

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם