Blood: The Last Vampire (לייב אקשן)

בראשית ברא סטודיו Production I.G סרט אנימה בן 50 דקות בשם “Blood: The Last Vampire” (בלאד: הערפד האחרון). הסרט הקצר הזה הצליח בעולם, ובארה”ב בפרט, הרבה משהוא הצליח ביפן. ולמה לא בעצם? הרי יש לו את כל הסיבות להצליח: ערפדים? יש. נערה שעורפת את הראש לערפדים? יש. בני-נוער אמריקאים שהופכים לערפדים? יש ויש. הסרט גרר אחריו שורה של מאנגות, לייט נובל, משחקים וסדרת אנימה פופולרית. אך הנה כיום הגיע הלהיט האחרון בהיכל התהילה של המותג: סרט לייב אקשן דובר אנגלית.

“Blood 2009” לוקח אותנו אל בסיס אמריקאי ביפן פוסט מלחמת העולם השנייה. סאיה [Saya] עובדת עבור ארגון ממשלתי שצד שדים, שדיים וערפדים למיניהם. היא נשלחת לבית-ספר בו לומדים ילדיהם של משפחות הבסיס, כולם אמריקאים סטייל בברלי הילס (רק ששם לא היו ערפדים…וחבל). המטרה של סאיה היא לגלות מי מהם הינם ערפדים צמאי דם, ואז כמובן למלוק להם את הראש. או בקיצור: מה היה קורה לו דמדומים פגש את קיל ביל.

בעוד האנימה הקצרה כיסתה בעיקר קרבות ועוד קרבות בתוך שטח הבסיס, הסרט חייב הרי לכסות שעה וחצי לפחות כדי להצדיק את קיומו. זאת הסיבה ש-“Blood” זונח אי שם במחצית הראשונה את העלילה המקורית, ויוצא לדרך עצמאית משלו עם מגוון מטרות: להרוג ערפדים בפאב, להרוג ערפדים על גגות העיר, להרוג ערפדים בשדה ולהרוג ערפדים בבקתה. כל זאת עד שסאיה’לה תגשים את יעודה, והוא להרוג את האוניגן [Onigen]: הערפדית בדרגה הגבוהה ביותר. אל סאיה מצטרפת אליס [Alice], נערה אמריקאית טיפוסית שגידלה ביצים אחרי שאביה, גנרל הבסיס, נרצח.

מה שלא היה בסרט המקורי וכן התווסף בסרט הזה הוא השורשים של סאיה (ואני לא מתכוון לשורשים בשיער). סדרה של פלאשבקים חושפת בפנינו את עברה והסיבה שלה לנקום בכל ערפדי העולם ואחותו. אחת הסצינות המגניבות בסרט הוא הקרב בין קאטו [Kato], הזקן החכם התורן ומי שגידל את סאיה, לבין קבוצה של עשרות נינג’ות.

“Blood” מתנהל על עיקרון הכמה שיותר קרבות, ולמרות שיש בו קטעי דרמה (חלקם אפילו סבירים), לא הם הסיבה לצפות בסרט. היו בבלאד מספר רגעים מתים (בלי קשר לערפדים המתים), כי ככה זה כשמנסים בכוח למתוח 50 דקות לסיפור של שעה וחצי. מרבית הרעים חזקים אבל לא אכזריים בצורה שתגרום לכם לשנוא אותם, והרבה מהאפקטים של עריפת הראשים נראים לא יותר טוב מאלה שב-The Machine Girl. לטובת מחלקת האפקטים יאמר כי הפעלולים בקרבות וכל הקסמים הערפדיים נראים דווקא לא רע.

אליס, שותפתה האמריקאית של סאיה, מוסיפה לסרט את התבלין האחרון על-מנת שהוא יהיה טוב. היא משוחקת לא רע בתור טינייג’רית שגילתה כי חבריה לכיתה הם ערפדים, וארגון ממשלתי ניסה להתנקש בחייה. בניגוד למקבילות שלה בסרטי אימה, הצרחות והפחד נשמעים אמינים, ולמרות שאומץ הלב והעקשנות שלה להילחם מול מפלצות רק מתגבר (מה שכבר לא אמין בכלל) – יש לזכור שעדיין מדובר בסרט אקשן שלא מתיימר להיות חכם, אלא רק מהנה. חוץ מזה למי אכפת? היא כוסית חיננית גזרה. לי הזכירה אליס את שרה קונור מתוך “טרמינייטור 2”, האישה שפעם הייתה תמימה וחלשה הפכה לפייטרית אמיתית כדי להילחם בישויות שאף אחד לא מאמין לה שקיימות.

ג’יאנה, הקוריאנית שמשחקת את סאיה, דומה 2 טיפות מים לדמות המקורית מהאנימה. בתור דמות ראשית קשה להתחבר לעבר הטראגי שלה ועיקר ההנאה מסאיה הוא כאשר היא מוציאה חרב והעיניים שלה נהפכות לאדומות. בדיוק כמו הכלה מקיל ביל, לאף אחד לא אכפת מהשינוי שהיא עוברת; הכיף האמיתי הוא הנקמה שלה באלה שבגדו בה והרגו את מי שהיא אוהבת. הוסיפו לזה גם חרב אחת והרבה אסייתים מתים. זה אגב מוביל אותנו לפינה המסורתית החדשה שלא תחזור על עצמה – פרט טריוויה שלא מעניין אף אחד: Production I.G, המפיקים של סרט האנימה המקורי של בלאד, הפיקו את קטעי האנימה בווליום הראשון של קיל ביל. סוף פינה.

מי שהיה בטירונות יודע מה זה כור היתוך: רוסי, אתיופי, מרוקאי, חילוני ודתי חולקים את אותו האוהל בצבא. גם “Blood: The Last Vampire” הוא כור היתוך שכזה: מדובר בהפקה צרפתית והונג קונגית (נו, הונג קונג) בסרט דובר אנגלית ויפנית. אבל למרות כל זאת, השפה והמוצא של מרבית השחקנים הופך את ‘בלאד’ לסרט לייב אקשן מערבי שנכנס לפנתיאון עם “Dragonball Evolution” ו-“Speed Racer” בתור החלוץ של סרטי לייב אקשן מבוססי אנימה ומאנגה. למרות שהוא לא מושלם, מדובר לראשונה בסרט מהנה שלא יגרום לאף אחד מכם לבכות מרוב ייאוש. יש בו מספיק דם, אקשן, אימה ודמויות שנראות טוב כדי להצדיק לפחות צפיה אחת בו. כעת נשאר לחכות שגם הוליווד תלמד, ויש לנו עתיד מצוין וסרט טוב.


הטוב: ערפדים, דם, מכות ונערות צעירות במסגרת של שעה וחצי מהנים למדי.
הרע: האפקטים של עריפת הראשים תלושים מהמציאות, סיפור מעט קלישאתי ולא מקורי.
והמכוער: אמריקאים + ערפדים = כיעור לנצח ושימותו הקנאים.

ציון במדד OK – סביר פלוס

Blood: the Last Vampire | צרפת, הונג קונג | 92 דקות | 2009 | אנגלית, יפנית | אקשן, אימה, ערפדים, דם, דמדומים | תקציב: 35 מיליון דולר | ג’יאנה ג’וּן, אליסון מילר, קוֹיוּקי | במאי: כריס נאהון | סטודיו מקורי: Production I.G

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם