Bayonetta: Bloody Fate

גיליתי היום משהו מעניין: יש בעולם סרט לא משהו המבוסס על משחק.

קחו לכם דקה לעכל, אני יודע שזה לא פשוט. הרי כיצד יתכן שמשחק מוצלח וידוע יקבל עיבוד כושל? זה כמו להכין פיצה לפי המתכון ושהיא בכל זאת תצא לא טעימה. אבל הנה, מסתבר שאפשר: “Bayonetta: Bloody Fate” הוא פיצה רקובה.

סיפור הסרט (מוזמנים לתקן אותי אם טעיתי, לא באמת התרכזתי) עוקב אחר באיונטה, מכשפה בלבוש מינימלי המסוגלת לשנות צורה ולזמן שדים. נשמע אחל’ה של תסריט למשחק וידאו, וזה מה שהסרט מנסה לחקות: בדומה לאנימה של Blazblue, הסרט של Bayonetta הוא למעשה סדרה של קרבות בוס אחד אחרי השני. באמצע יש קצת עלילה, משהו על תחייתו של שד רב עוצמה. באיונטה, שהתעוררה לפני 20 שנה ללא זכרון אודות עברה, מגלה קשרים בין השד לבין שורשיה.

יופיו היחיד של הסרט הוא… יופיו. סטודיו GONZO (עד לפני שנים אחד האולפנים המזעזעים ביפן, היום אחד האולפנים המזעזעים-פחות ביפן) מעביר בפירוט רב את העיר האירופאית הדמיונית בה מתרחשת העלילה. הקתדרלות יפות כמעט כמו במציאות והאנימציה קולחת. סצנות האקשן – המרכיבות כ-90% מהסרט – הן גרנדיוזיות, סוראליסטיות, צבעוניות ומהנות מאוד… 

אבל.

90 דקות רוויות באקשן הן לא מה שצריכות להחזיק סרט שלם. בערך בנקודה בה מתנהל קרב עם אופנוע על גג של רכבת, מצליח “Bloody Fate” להמאיס את האקשן הראוותני שלו, זאת עד לנקודה בה הקרב האחרון בסרט (שמתנהל לאורך עשרים דקות) לא מצליח לעורר שום התרגשות. 


נקודת חולשה נוספת היא הדירוג המשפחתי. 
לא שיחקתי במשחק המקורי אבל אני יודע מספיק כדי לדעת שאף הורה לא מתכנן לשבת עם הילד בן ה-5 שלו לצפות בסרט הזה. הוא מיועד בעיקר לקהל בוגר יחסית של גיימרים ואוטקואים. לכן אין שום סיבה לצנזורה-העצמית שנכפית עלינו. בערך כטריליון כדורים (לא בהגזמה) יורה באיונטה על יריביה, ובערך כטריליון כדורים (טוב, קצת בהגזמה) היא חוטפת מהיריבים. מדד הדם הסופי במילימטרים? 0.00001.

באיונטה עצמה היא גיבורה בעלת נתוני גוף מרשימים, ביגוד מינימליסטי שנקרע לא-פעם ויש בכיכובה סצנת מקלחת. מדד העירום הסופי בסרט? חריץ בישבן.

במקום להיות סרט גרפי, בוטה, אלים, סקסי ולא מתנצל, “Bayonetta: Bloody Fate” הוא לא יותר מפיצ’ר ללא ערך מוסף המתהדר באקשן רב. לטובתו יאמר שהעלילה הממילא-לא-משהו שלו אינה ממהרת לשום מקום (בניגוד לסרטים-מבוססי-משחק אחרים). מי ששיחקו במקור יזכו לראות את מלוא העלילה הראשית, אבל אם הסרט הוא אינדיקציה למשחק… לא בטוח שזה דבר טוב



הטוב: איכות הפקה גבוהה.
הרע: העלילה.
והמכוער: BlazBlue עדיין יותר גרוע.

ציון במדד OK – סביר מינוס

Bayonetta: Bloody Fate | יפן, 2013 | 89 דקות | אקשן, על טבעי, חזה שנוגד את כוח המשיכה | סטודיו Gonzo | אטסוּקוֹ טאנאקה [קונאן מ-“Naruto Shippuden”],  וואטארוּ טאקאגי [טוֹבי מ-“Naruto Shippuden”], מיאה סוֹנוֹזאקי [יוּגיטוֹ מ-“Naruto Shippuden”], טשוֹ גנדה [קיוּבי מ-“Naruto” ו-“Naruto Shippuden”] | במאי: פוּמינוֹרי קיזאקי | יוצרים מקוריים: Platinum Games, Sega

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם