עונת אפריל 2016 – חלק ב’

ממשיכים (או טכנית מתחילים).

מצטער על הפעם שעברה. אני לא אכנס לסיבות בגינן חלק א’ היה קצר ברמה טרולית, אבל אגיד שעצלנות לא הייתה הסיבה היחידה (וגם כי חשבתי שזה מצחיק). אבל הנה אנחנו בעיצומה של עונת השידור, וכפי שהתחייבתי – צפיתי בהרבה דברים ואני כאן בכדי לשתף בממצאים המחרידים. קריאה מהנה.

בכתבה זו:
♦ !!Bakuon
 Sousei no Onmyouji
♦ Hundred
 Endride
 Boku no Hero Academia
 Ace Attorney
 Bungou Stray Dogs
 JoJo’s Bizarre Adventure: Diamond Is Unbreakable
 Joker Game
 Kuma Miko
 Mayoiga
 ?Netoge no Yome wa Onnanoko ja Nai to Omotta


!!Bakuon

על מה זה: K-ON על אופנוע.

איך זה: כפי ששותפי לצפייה, שהוא במקרה גם אחי, אמר לי בסיום הפרק: אין נושא בעולם שאין עליו אנימה בכיכובן של 4 תלמידות בית-ספר חמודות. הקרייז הנוכחי הוא אופנועים – כלי רכב שהידע שלי בהם מסתכם ב-‘הם עושים וְרוּווום וְרוּווום’.

אין ב-Bakuon הרבה חדש מבחינה תסריטאית: תלמידות בבית ספר שמצטרפות למועדון על הנושא החביב עליהן, ומנסות לגייס כמה שיותר חברים. על הדרך הן עושות שטויות, נוגעות אחת לשניה בחזה ומדברות על אהבתן לאופנועים. להגנתה של הסדרה ייאמר שרכיבה על אופנוע הוא לא תירוץ להראות חצאיות מתנדפות ברוח (או לא רק), אלא זהו באמת ובתמים תחום שהגיבורות אוהבות ומתמחות בו. הז’רגון המקצועי בפרק הראשון נשמע עבור נוב ורוווום-ורוווומים שכמוני בערך כמו שמכניקת הקוונטים נשמעת עבור חתול (או למה להרחיק לכת? כמו שמכניקת הקוונטים נשמעת גם עבורי).

אם אתם אוהבים אופנועים זו סדרה שתדבר אליכם מאוד… עד גבול מסוים, אני מנחש. אני למשל נהנה להכין שקשוקה, ולוּ הייתה סדרה על 4 בנות שמכינות שקשוקה… בשלב מסוים הייתי נכנע (והולך להכין שקשוקה). כזו היא !!Bakuon; היא לא תשנה את דעתכם במידה ומיציתם את הז’אנר ה-K-ONניסטי הזה. היא אינה גרועה יותר מקודמותיה, אבל אין בה ערך מוסף שדורש שתקדישו לה את זמנכם.

להמשיך או לא: אני מניח שיש ביניכם כאלה שעדיין נהנים מקומדיות כאלה, ו-!!Bakuon היא לא פתרון רע למי שרוצה לשרוף זמן. אבל יש פתרונות טובים יותר.


Sousei no Onmyouji
[Twin Star Exorcists]

על מה זה: איזה נער אחד שייך למשפחה של מגרשי שדים, אך כשיגדל הוא מעדיף לפנות לתחום שונה, כמו כדורגל או מנהל בית לוויה לחיות מחמד (מה? זה לא חלום של כל ילד?). ואז קורים דברים ו… בום, הוא נהיה מגרש שדים. איזו הפתעה.

איך זה: גנרי להחריד. לא הייתי מכנה אותה “סדרה רעה”, כי היא ממש לא. ערכי ההפקה שלה גבוהים, הקרבות יפים מאוד, ויש אפילו מידה של ברוטליות שסיפקה את הסדיסט שבתוכי (אני אוהב לקרוא לו ‘רם האפל’. רם האפל לא מוריד את מכסה האסלה ופעם הוא השאיר רק 8% טיפ). Sousei no Onmyouji מבאסת פשוט כי היא בזבוז של משאבים טובים. הרי מה שווה האנימציה החלקה אם הסיפור הוא קופי-פייסט של עשרות סדרות אחרות שראינו רק בשנים האחרונות?

כבר על הפרק הראשון תראו נערה מסתורית שנופלת מהשמיים והגיבור תופס אותה. כמה כבר ניתן לראות את הקלישאה הזו? זה לא היה קורה אם היו בונים רשת בשמיים שתכסה את כל מטרופולין טוקיו. מיד לאחר מכן המשיך הפרק בסדרה של אקספוזיציות שנדחפות לגרון, כאילו שאי פעם זה קנה מישהו: ‘אוי, הסדרה הזו השתמשה עכשיו בחמישים מונחים-פנימיים שהיא המציאה ושהם לא אומרים לי כלום. תנו לי עוד פרק!’. לא, לא קרה אף פעם.

להמשיך או לא: אם אתם אנשים שטחיים שאוהבים דברים שטחיים, אז, אתם יודעים, לכו על זה.


Hundred

על מה זה: מישהו ניגב את התחת עם דף A4 והגיש את זה כתסריט שעלה לשידור.

איך זה: הצילו! העיניים! אני לא רואה! אוי, רגע… הנה, הראייה חזרה אלי. איזה מזל. חוש הראיה הגן עלי מהנשק הלא קונבנציונלי הזה שמישהו קרא לו ‘סדרת אנימה לגיטימית’.

למי שלא הצליח לקרוא בין השורות: האבומינציה הזו לא צריכה להתקיים. זה אפילו לא “כל-כך רע שזה טוב”. לא, זה פשוט רע. האיכות הגרפית שלה היא הדבר הכי טוב שיש ל-Hundred להציע, ואם תביטו בתמונות תבחינו שגם היא נוראית. אם כך אתם יכולים לנחש את הרמה של שאר הפרמטרים, שמסתכמים ב-‘קלישאות שנעשות באופן הגרוע ביותר’.

נניח שבכל זאת מעניינת אתכם העלילה (“עלילה”), היא עוסקת באיזה אחד שמגיע לבית ספר חדש, עתידני כזה, שהוא בעצם מיליציה שצריכה להילחם נגד מעניין לי ת’תחת. הגיבור נתפס כנערץ על-ידי כל התלמידים (בעיקר התלמידות) אך ראש מועצת התלמידים — שם ביפן זה תפקיד עם כח כמו של רמטכ”ל — מזמנת אותו לדו-קרב בגלל… בגלל… לא בטוח מה הסיבה, ולא בטוח מה הדו-קרב אמור לפתור בדיוק. ואז קורים דברים, כאשר על הדרך (חזיתי מראש שזה יקרה) הוא נכנס לחדרו ובחורה חצי עירומה שיצאה מהמקלחת זורקת עליו דברים, ונראה לי בנקודה הזו איבדתי את ההכרה.

להמשיך או לא: הסדרה הזו צריכה להיכלל באמנת ז’נבה בתור כלי-עינוי לא הומני. 


Endride

על מה זה: לא יודע. לא רוצה לדעת.

איך זה: אחרי שהתאוששתי מ-Hundred, זו הייתה הסדרה הבאה ברשימה. 5 דקות לתוכה והבנתי שעבודת קודש או לא – יש גבול למה שאני מוכן לסבול; היא נראית רע, מתנהגת רע ולסיים את הפרק הראשון היה רק מקרב אותי צעד נוסף לאברבנאל.

להמשיך או לא: חחחחחח לא. 


Boku no Hero Academia
[My Hero Academia]

על מה זה: חייו של איזוקו אינם פשוטים. בעולם בו כמעט לכל אחד יש יכולות על-אנושיים, איזוקו שלנו נולד אדם רגיל. הסטטוס הלא-שגרתי הזה הוביל להקנטות מצד חבריו לכיתה, ולמרות זאת לא איבד איזוקו את החלום להפוך לגיבור-על. חייו משתנים יום אחד כשקורה משהו שעדיף שתגלו לבד.

איך זה: הללויה! סדרה טובה!
אתם ודאי שמעתם על Boku no Hero Academia בצורה זו או אחרת, כיוון שזו מנגה פופולרית למדי מבית שונן ג’אמפ. לא קראתי את המנגה, אבל הפרק הראשון של האנימה הוכיח לי את הסיבה לפופולריות. האנימה הזו היא סוג-של הומאז’ לקומיקסים אמריקאים, ולי היא הזכירה מספר סדרות אנימה, ובהן One-Punch Man, Tiger & Bunny ו-Heroman (זוכרים את Heroman?).

למרות שזו סדרה עם גיבורי-על ואנשים מיוחדים בכל פינה, האקשן בה הוא לא בומבסטי ובטח שלא העיקר; על אף ההומאז’, ניכר שזו סדרה של שונאן ג’אמפ. ילד דחוי חברתית שאף אחד לא מאמין בו אוזר כוחות כדי להפוך לגיבור גדול מהחיים – זה שונן ג’אמפ ללא ספק. עוד לא קרו דברים בפרק הראשון שישמיטו למישהו מכם את הלסת, אבל זה דבר טוב כיוון שאנחנו מקבלים פה עיבוד נאמן למקור שלוקח את הזמן שלו.

להמשיך או לא: הסדרה הראשונה העונה שהרמתי לצפייה מבלי להרגיש רע אחרי זה. נסו גם אתם אם עוד לא נתתם לה הזדמנות. 


Ace Attorney

על מה זה: שקט בבית המשפט!

איך זה: אני לא באמת צריך להסביר מה זה Ace Attorney, נכון? גם מי שלא שיחק באחד המשחקים ידקלם מיד “OBJECTION” וירגיש טוב עם עצמו. לראשונה סדרת המשחקים הפופולרית הזו זכתה לאנימה משלה, והתוצאה קצת… מיותרת.

אני אוהב את העיבודים שלי נאמנים למקור, אבל זה כבר מגוחך: הפרק הראשון נראה כמו המשחק עצמו, החל מעיצוב הדמויות וכלה בתפריטים. למה לעזאזל סדרת אנימה צריכה תפריטים? האנימה נאמנה למשחק הראשון עד לרמה שהבמאי הוא למעשה טכנאי שממיר משחק וידאו לסוג של walkthrough עם דיבוב. קהל חדש צריך פשוט לשחק ב-Ace Attorney, כי הכיף הוא לחפש רמזים בעצמך. קהל וותיק שרוצה להיזכר מה הלך בה, כנראה יתרפק על הנוסטלגיה. אבל אם הפרקים הבאים לא ישכילו להיות מקוריים יותר, אין כל-כך מה לחפש פה.

להמשיך או לא: להמשיך, בוודאי… על קונסולה של נינטנדו. 


Bungou Stray Dogs

על מה זה: נאקאג’ימה ברח מבית היתומים וכעת הוא גווע ברעב. כאשר הוא מבין שסופו קרב, הוא פוגש אדם טובע – דאזאיי – החבר האקסצנטרי ביותר בסוכנות בילוש סודית בה לכל עובדיה יש כוחות-על. 

איך זה: לא עפתי.
הסדרה נראית נהדר, נתחיל בזה. לא דומה לאף אנימה אחרת שעלתה בעונה הזו. אך הסיפור בנלי והדמויות הצליחו לעצבן אותי במהרה. Bungou Stray Dogs היא סדרה על גברים בישים, וזה לכשעצמו בסדר. אבל למה הגיבורים הם בעלי אופי כל-כך שטחי? לא הכרנו לעומק את כולם בפרק הראשון, אבל דאזאיי הוא טיפוס שרלוק-הולמסי כזה שזורק משפטים חכמים, מתנהג כמו שוטה, והוא ממש חתיך וחזק. ושותפו הוא טיפוס קשוח, כועס על כל מה שדאזאיי עושה, ולמרות זאת זורם עם השטויות שלו. וואו, מקורי כמו צחצוח שיניים.

סדרות שמיועדות לנשים יכולות להיות חכמות יותר מזה, ויש הרבה סדרות עם בישים מהן נהניתי. אבל ברירת המחדל במקרה הזה הם טיפוסים קלישאתיים, והפרק הראשון גרם לי לגלגל עיניים יותר מפעם אחת.

להמשיך או לא: כיוון שהיא הסדרה היחידה מסוגה בעונה הזו, וכיוון שהיא מבוימת נהדר, לא הייתי ממהר לשלול אותה. אבל היא פשוט לא כוס התה שלי. קחו רק בחשבון שזה לא יהיה מסע קצר: עונה שניה (או טכנית המשך הראשונה) תעלה כבר בסתיו.


JoJo’s Bizarre Adventure: Diamond Is Unbreakable

על מה זה: סדרת האנימה השלישית של JoJo (מבוססת על החלק הרביעי במנגה). הג’וג’ו התורן הוא ג’וֹסוּקה היקאשיקָטה, ג’וג’ו נחמד לשם שינוי… עד שמדברים סרה על השיער שלו. ואז הוא מאבד את זה.

איך זה: אני אוהב את זה שהסדרה החדשה הולכת בסגנון עיצובי שונה, ובכל זאת אי אפשר לטעות: זו סדרה של JoJo בכל רמ”ח איבריה. האלימות המופרכת, ההתנהגות המוקצנת, הגבריוּת… את כל אלה ראינו בפרק הראשון, וניכר שהסדרה הזו תהיה מלאה באדרנלין כמו קודמותיה. אני רק מקווה שפחות כלבים ימותו הפעם.

להמשיך או לא: אורה! אורה! אורה! אורה! אורה! 


Joker Game

על מה זה: יפן, 1937. יחידה מיוחדת של מרגלים מוקמת כדי שהמדינה לא תשתרך אסטרטגית מאחורי יריבותיה. חברי היחידה מתאמנים באמנויות התמרון, דוברים מספר שפות ובקיאים בתחומי מדע רבים. הסדרה עוקבת אחר ג’ירו, מגויס טרי שאינו שבע רצון מדרך ההתנהלות המניפולטיבית של חברי היחידה.

איך זה: הסדרה האיכותית של העונה. יש אחת כזו כמעט כל רבעון; סדרת אנימה שהיא ‘אנימה’ רק במקרה, ויכלה באותה קלות להיות דרמת טלוויזיה או סרט קולנועי (זה האחרון אגב קיים). Joker Game הוא מותחן ריגול המבוסס על ספר שעיקר המטרה בו היא לוודא שאנחנו לא יודעים כלום. יש הרבה דמויות בפרק הראשון, אבל רק אחת שבאמת חשובה כרגע: ג’ירו, שבדיוק כמונו הוא לא ממש מבין לאן נכנס.

אהבתי כל דקה מהפרק (למעט הקטעים באנגלית. קטסטרופה כמו תמיד); Production I.G השקיעו מאמצים כדי שטוקיו תיראה כמו שהיא נראתה ב-1937, ומבחינה ויזואלית זו אחת מפניני העונה. לא מתרחש אירוע משמעותי בפרק הראשון, אך כמו כל מותחן ריגול איכותי, רק צריך לתת לסדרה זמן להבשיל. אין בסדרות כאלה נקודת מפנה כבר בהתחלה.

להמשיך או לא: אתם יכולים לוותר עליה ולראות כל סדרה אחרת בעונה הזו שכנראה תהיה טובה פחות מ-Joker Game. אבל אני אשפוט אתכם בלב. 


Kuma Miko
[Girl Meets Bear]

על מה זה: מערכת יחסים לא אופיינית בין נערה צעירה לדב מדבר.

איך זה: איפה הסדרה הזו הייתה כל חיי?
סתם, היא לא כזו טובה. אבל זאת אנימה שתפסה אותי לא מוכן; במרכז הקומדיה עומדת מאצ’י, נערה צעירה שגדלה כל חייה עם דב בעיירה פרברית קטנה, וכעת היא חולמת לעבור לעיר הגדולה. נאטסו, הדב, הוא ההורה המודאג שלא מוכן לאבד את הגורה היחידה שלו.

על זה הסדרה, ואני בסדר עם זה.

אני אוהב קומדיות שמתרחשות בעיירות נידחות, ועד עכשיו לא ידעתי שמה שהיה חסר בהן זה דב. Kuma Miko היא מצחיקה, קצת חצופה, מעט סקסית ועשויה לגרום לאי נוחות קלה – כמו שאני אוהב.

להמשיך או לא: הומור זה דבר סובייקטיבי, אבל בחייאת תנו לה הזדמנות. 


Mayoiga
[The Lost Village]

על מה זה: קבוצה של 30 איש נוסעים בלילה גשום באוטובוס אל עבר כפר מסתורי שקיומו תלוי בספק.

איך זה: Mayoiga היא סדרת אנימה מוזרה: יש בה המון דמויות לעכל על ההתחלה, חלקן מתנהגות בקיצוניות מטרידה, ואין לי שום מושג לאיזה כיוון היא תפנה. כל הפרק הראשון מתרחש בנסיעה הלילית שמרגישה כמו טיול שנתי: שרים, משחקים ולומדים להכיר אחד את השני. כולם באו למסע עקב סיבות אישיות, אבל מה יקרה כאשר הם יגיעו לכפר? בהתחלה חשבתי שזו תהיה אנימה בסגנון Battle Royale ובה הם יתחילו להרוג אחד את השני (האווירה בהחלט נראית כמתאימה), אבל כרגע אני מהמר על כך שהם יגיעו לכפר ויתחילו למות בדרכים מסתוריות.

להגיד לכם שלא סוקרנתי? סוקרנתי, אבל אני מרגיש שלא משנה מה ממתין להם בכפר ההוא, הביצוע המוזר של הפרק הראשון יימשך גם אל הפרקים הבאים, וקשה יהיה ליהנות ממה שקורה באנימה. אני אחכה לשמוע אם הביקורות יעידו אחרת.

להמשיך או לא: החלטתי לעצור, אבל אולי אתם תאהבו.


?Netoge no Yome wa Onnanoko ja Nai to Omotta
[?And you thought there is never a girl online]

על מה זה: קבוצה של גיבורים בעולם פנטזיה יוצאים יחדיו להרפתקאות. כמעט נרדמתי כשחשבתי שזה מה שמצפה לי, אבל לא עולם פנטזיה ולא דרקונים: גיימרים שמשחקים באותה הקבוצה במשחק MMORPG. הם ביחד כבר הרבה זמן, ולראשונה החליטו להיפגש במציאוּת.

איך זה: שמעו, זה לא רע. 
כן, יש פאנסרביס זול, אבל סך-הכל זו סדרה שנעשתה בחן והפרק הראשון מבוצע היטב – ההומור זורם, הדמויות משעשעות, והיא מצליחה ללכוד היטב את הניואנסים הקטנים של אוטאקואים בעולם האמיתי. אם הסדרה הזו הזכירה לי משהו, זה את Oreimo (העונה הראשונה), רק שפה אין יחסים מטרידים בין אח לאחות – תחליטו אתם אם זה טוב או רע.

זו לא סדרה איכותית כל-כך, אבל אם אתם מחפשים משהו קליל ובמקרה יש לכם פחד מדובים – זו אנימה טובה מספיק להעביר איתה את הזמן.

להמשיך או לא: אני אמשיך איתה בינתיים, אבל אולי הסטנדרטים שלי היו נמוכים באותן 20 הדקות. 


תם ונשלם חלק ב’.
נותר רק עוד חלק אחד רווי בכל מה שנשאר (או לפחות בכאלה שאני מוכן לסבול).

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם