עונת אפריל 2015 – חלק ב'
חלק ב' של עונת אפריל פה, מה שאומר כי אנחנו בחצי הדרך. ואני חייב להודות שהדרך הזאת נראית בינתיים לא רע.
בכתבה זו:
• The Disappearance of Nagato Yuki-chan
• °Gintama
• Hibike! Euphonium
• !!Ore Monogatari
• Arslan Senki
• Denpa Kyoushi
• Kekkai Sensen
• Punchline
• Triage X
The Disappearance of Nagato Yuki-chan
על מה זה: נאגאטו יוּקי היא תלמידה צעירה וביישנית, חברה במועדון הסִפרוּת של בית הספר בו היא דלוקה על קיוֹן – עמית לכיתה, והחבר היחיד במועדון מלבדה. הסדרה מתארת את חיי היומיום והחוויות המשעשעות שהם עוברים.
איך זה: ביקום מקביל, יקום בו הסדרה "The Melancholy of Haruhi Suzumiya" לא הייתה קיימת, כנראה לא הייתי טורח לצפות ב-Nagato Yuki-chan. אבל לצערי, Haruhi קיימת. ולצערי, אני אוהב את הסדרה ההיא מאוד. עד היום אני זוכר ל-Haruhi חסד נעורים, וגם בצפייה החוזרת ב-2009 גיליתי מחדש שהאהבה שלי אליה אינה נוסטלגית בלבד: היא באמת סדרה טובה. פילוסופית, מצחיקה, נראית טוב, והכי חשוב – מקורית. אך את Nagato Yuki-chan אני לא אוהב.
מי שקצת מבולבל מהקטע של 'Yuki-chan', הסיפור הוא כזה: זוכרים את הסרט של Haruhi? בטח שכן, הוא מושלם. אז ב-2009 יצאה מנגת ספין-אוף שמתרחשת כולה ביקום המקביל של הסרט. יקום בו הארוהי לומדת בבית ספר אחר ולאף אחת מהדמויות אין יכולות על-טבעיות. המנגה הזו ממשיכה עד היום, מה שאומר כי היא (משום מה) מצליחה. וכמו כל מנגה מצליחה, חייבים לעשות לה גרסת אנימה. וכך קיבלנו את יצור הכלאיים הזה: עונה חדשה של Haruhi שהיא לא באמת עונה חדשה של Haruhi.
על מנת להוסיף חטא על פשע, סטודיו KyoAni הוחלף ב-Satelight. חובבי הארוהי יאלצו להתרגל לעיצוב דמויות חדש, בנוסף לאנימציה בינונית. כלומר, אנימציה טובה ביחס לשאר סדרות העונה – אבל בינונית ביחס למה ש-Haruhi הרגילה אותנו אליו.
גיבורי הסדרה בגרסתם החדשה איבדו את הפלפל שלהם: קיוֹן אינו ציניקן חד לשון, אלא תלמיד רגיל וחייכן. עדיין יוצא לנו לשמוע את המחשבות שלו, אבל עיקר הסדרה מתוארת מנקודת מבטה ומחשבתה של יוקי – ויוקי, רבותי, לא מעניינת כמו קיון מודל 2006, או אפילו כמו יוקי מודל 2006. אפילו מבלי להשוות ל-Haruhi, זו סדרה עם ביצועים בינוניים במקרה הטוב; הפרק הראשון מנסה להצחיק אבל לא מצליח. הסיפור לא מעניין כי הוא לא ממש קיים, והדמויות – למען האמת – מעיקות.
להמשיך או לא: אם לא ראיתם בחייכם פרק של Haruhi, אין לכם מה לחפש פה. אני, לצערי הרב, תקוע עם הסדרה הזו. בתור הארוהיסט, אני לא מסוגל לא לצפות בסדרה שקשורה אליה בדרך זו או אחרת. אפילו אם היא בינונית.
°Gintama
על מה זה: נו, זה Gintama. לא באמת מתארים את העלילה של Gintama.
איך זה: סדרת האנימה המצחיקה בכל הזמנים חוזרת בעונה חדשה. האם היא תימשך 201 פרקים? 64? פחות? אף אחד לא יודע, אבל זו בהחלט תקופה מוצלחת לטומוקאזו סוגיטה שבאפריל 2015 מדבב שתי דמויות אייקוניות שהוא דיבב גם ב-2006. רק שבניגוד לקיון, זהו אותו גינטוקי שאנחנו מכירים ואוהבים.
העונה החדשה נפתחת בסגה קצרה שצוחקת על Steins;Gate ומסעות בזמן: גינטוקי מתעורר בבוקר ומגלה שהעולם עצר מלכת. תרתי משמע. כל דבר חי ודומם פשוט לא זז, חוץ מגינטוקי ושני שותפיו. קוראי המנגה ישמחו לספר לכם שרצף של ארקים רציניים ואפלים נמצאים ממש מעבר לפינה, מה שבהחלט יתבל את העונה אף יותר. כמו עם Yuki-chan, גם Gintama החליפה סטודיו – אך לא באופן קיצוני. BN Pictures הוא סטודיו השייך ל-Bandai Namco, ממש כמו Sunrise, ורוב צוות ההפקה המוכר והטוב עדיין בסביבה.
להמשיך או לא: ברור. מבחינתי זו סדרת העונה. אם עוד לא ראיתם Gintama, זה הזמן להתחיל.
Hibike! Euphonium
[Sound! Euphonium]
על מה זה: בחטיבת הביניים השתייכה קוּמִיקוֹ לתזמורת כלי הנשיפה בית הספר, תזמורת שכמעט העפילה לתחרות ארצית. כאשר עלתה קומיקו לתיכון היא בחרה להתרחק מהעולם התובעני של כלי נשיפה. בכיתתה החדשה היא מתיידדת עם שתי חברות חדשות, אמָמַה – השתיים רוצות להצטרף לתזמורת (הגרועה) של התיכון.
איך זה: משהו טוב עובר על KyoAni. אחרי שנים שלא צלחתי סדרה אחת של הסטודיו, זו כבר הסדרה השנייה שלהם ברצף שאני מתאהב בה מהפרק הראשון. בעוד ש-Amagi Brilliant Park הצליחה להצחיק אותי, הקסם של Hibike! Euphonium הוא בסטייל: הסדרה הזו מתנהגת כמו סרט. אם יש סטודיו אחד שמסוגל לכך, אלה KyoAni והתקציבים הלא קונבנציונליים שלהם. Hibike! Euphonium נראית נהדר והדמות הראשית מפגינה בגרות שלרוב לא רואים בסדרה של הסטודיו.
כמובן שסדרה נוספת על מוזיקה זה אף פעם לא דבר רע. נכון, קל לצעוק "הי, זה K-ON", אבל ההבדל בין שתי הסדרות מהותי: K-ON זו סדרה על מועדון חובבני, והעיסוק של הסדרה ההיא במוזיקה הוא מינורי. Hibike! Euphonium לעומת זאת היא כולה על טהרת התווים. איך אני בטוח בכך? הגיבורה מנגנת על אופוניום. לפני הסדרה, הייתי בטוח שזה שם של סם הרדמה.
האנימה מבוססת על רומן מ-2013. לא סדרה של לייט נובל או מנגה (אם כי אחת כזו גם קיימת). זאת אומרת שסיכוי גבוה כי העלילה תתחיל ותסתיים בעונה בודדת, וזה מבחינתי מעניק לה נקודות זכות.
להמשיך או לא: אני לא יכול להבטיח שכולכם תאהבו אותה, אך מבחינתי זו אחת הסדרות המוצלחות יותר של העונה (ואני מדבר עמכם מהעתיד, ניסיתי כבר את רוב הסדרות). תנו הזדמנות לפרק הראשון ותרוצו להתלהב שאתם יודעים מה זה אופוניום.
!!Ore Monogatari
[!!My Love Story]
על מה זה: גוֹאוּדָה טָאקְאוׂ הוא תלמיד גדול ממדים ובעל חזוּת מרתיעה. אוּלם במציאות הוא איש טוב לב, אופטימי, מלטף חתלתולים ושר שירים של דיסני (לא ראינו דבר מזה בפרק הראשון, אבל זה נראה ככה). שותפו לספסל הלימודים, חברו הקרוב ביותר ושכנו הוא סוּנָאקָאוָוה מאקוֹטוֹ, תלמיד חתיך שהבנות (כל הבנות) נדלקות עליו בקלות. הבעיה: סונאקווה דוחה כל בת שמפצירה על אהבתה כלפיו. למעשה, גואודה הוא היחיד שמצליח להצחיק אותו. כאשר עולים השניים לתיכון, מציל גואודה נערה שמוטרדת על-ידי אלמוני ברכבת. הנערה, רינקו, היא פרח עדין שגואודה מתאהב בה מיד. האם העובדה שחברו הטוב ביותר של גואודה הוא אל יווני תהווה עבורו מכשול?
איך זה: זו אחת הסדרות הללו שאני יודע שאצפה בה עוד לפני שקראתי את תקציר העלילה. לא רק העובדה שסטודיו Madhouse מעורב בהפקה, אלא גם אחד הבמאים הגדולים של הסטודיו: מוריו אסאקה, הגאון מאחורי NANA, Chobits, סאקורה לוכדת הקלפים (סתמו. סדרה טובה) ולאחרונה גם Chihayafuru. בשלב הזה אני בטוח שאתם מדמיינים איך הסדרה נראית ויזואלית: צבעים בהירים ושלכת של עלים ורודים.
האמת שגם אחרי שצפיתי בפרק הראשון, עוד אין לי מושג מה בדיוק העלילה הכללית. הפרק עוסק בסיטואציה בין שלוש דמויות. אני לא בטוח אם הסיטואציה הזו תישאר לאורך 24 פרקי הסדרה, אבל אני שם מבטחי במוריו אוסקה. הסדרה עצמה מצחיקה. לא היסטרית, אבל בהחלט מעלה חיוך. אני מחבב את כל שלושת הגיבורים, ואני חייב לתת ציון לשבח למגומי האן – בחיים לא הייתי מאמין שהמדבבת של גון פריקס מ-Hunter x Hunter יכולה לדבב דמות של תלמידת תיכון עם קול צייצני. ללא ספק היא המדבבת עם המנעד הרחב בתעשייה.
להמשיך או לא: אם יש לכם נשמה, צפו בסדרה הזו.
Arslan Senki
[The Heroic Legend of Arslan]
על מה זה: ממלכת פָּארס היא ממלכה עשירה, הרבה מכך בזכות המלך הבלתי מנוצח (והמאוד מפחיד) אנדרגורס. ארסלן הוא יורש העצר של הממלכה, הבעיה היא שחסר לו הכרומוזום המלכותי הזה שהופך אדם למנהיג; ארסלן הוא ילד צנוע ונחמד. הייתי משחק אתו בפלייסטיישן בכיף, אבל בטח לא הייתי נותן לו להנהיג ממלכה. איזה מזל שזה לא יקרה בקרוב…
איך זה: דברים טובים שמעתי על Arslan. אם הם קיימים, הפרק הראשון עושה עבודה טובה בלהסתיר אותם. חכו חכו, אל תדלגו לסדרה הבאה: Arslan Senki נראית כמו אנימה שעשויה להפתיע. אני בהחלט מחבב את האופי של הממלכה (לה ההשראה נלקחה ממלכת פָּרָס), נעשתה עבודה יסודית בתיאור חיי היומיום של התושבים, עיצוב עיר הבירה ויחסי הכוחות הפוליטיים בין פארס לממלכות השכנות. ישנם אף רמזים לקיום אלמנטים על טבעיים.
סך-הכול הרי מדובר בפרק הראשון מתוך אנימה המבוססת על סדרה של 14 ספרים (and counting). למעשה, זהו לא העיבוד הראשון ל-Arslan Senki: סדרת OVA ראתה אור בשנות ה-90, כמו גם מנגה בת 13 ווליומים שהסתיימה ב-1996. האנימה הנוכחית מבוססת על עיבוד מנגה חדש שהחל להתפרסם ב-2013, עיבוד שכותבת הירומו ארקאווה – היוצרת של Fullmetal Alchemist ומישהי שמבינה דבר או שניים בעולמות פנטזיים (ומתוסבכים פוליטית). עיצוב הדמויות של ארקאווה ניכר היטב גם בסדרה הזו, ולאור מגוון העיבודים לסדרת ספרים שרצה כמעט 30 שנה – כן, כנראה שיש ב-Arslan Senki יותר בשר ממה שהפרק הראשון מציג.
להמשיך או לא: אני נשאר איתה רק כדי לדעת על מה המהומה. אם לא בוער לכם לצפות בה, יש מגוון של סדרות טובות אחרות בעונה הזו.
Denpa Kyoushi
[Ultimate Otaku Teacher]
על מה זה: קאגאמי היה עילוי בפיזיקה כשהיה צעיר: מאמרים שלו התפרסמו בירחוני מדע, וחייו נראו זוהרים. אוּלם אחרי האוניברסיטה, איבד קאגאמי כל עניין במדע, וכיום הוא מעדיף להשקיע את מרבית זמנו בטיפוח בלוג אנימה (פחח, איזה לוזר). מי שלא מוכנה לקבל יותר את סגנון חייו זו אחותו, שמכריחה אותו לעבוד כמורה בתיכון מקומי.
איך זה: ניסיתי, באמת שניסיתי. אבל זו לא סדרה טובה כל-כך. הנחת יסוד דומה ראינו ב-Great Teacher Onizuka, ועם כל הכבוד: עבריין שנהפך למורה זה קונספט מעניין יותר מאוטאקו-מדען שנהפך למורה. ובעוד ש-GTO בוגרת, אפלה ובעלת הומור למבוגרים, Denpe Kyoushi היא אנימה ילדותית. אף בדיחה בפרק הראשון לא מצחיקה, וקאגאמי מוצג כטיפוס שמסוגל לפתור כל בעיה, על אף האישיות המרירה שלו.
לקראת סוף הפרק, מוסר ההשכל שמנחיל קאגאמי הוא משפט שלקוח מערוץ הופ. זה כבר לא חיקוי של GTO, זו סטירה בפרצוף. פה ידעתי שאת הסדרה הזו אני לא אמשיך.
להמשיך או לא: לא יכול לחשוב על הרבה סיבות לצפות באנימה הזו.
Kekkai Sensen
[Blood Blockade Battlefront]
על מה זה: הסדרה מתרחשת בירושלים. סתם, לא באמת. היא מתרחשת בניו-יורק, רק שהיא נקראת היום Jerusalem's Lot, זאת לאחר שנפתח פורטל מממד אחר שאִכלס את העיר ביצורים על טבעיים ממגוון סוגים. שנים ספורות אחרי התקרית, חיים תושבי העיר עם השכנים החדשים בשלום. לאונרד ווץ' הוא צעיר שמגיע לעיר ומצטרף לליבּרה, ארגון שמטרתו לשמור על הסטטוס קוו.
איך זה: קבלו את הילד הרע של העונה. Kekkai Sensen היא סדרה עם הרבה סטייל: כל דבר בה הוא או מגניב או ממש מגניב. ניו-יורק, סליחה – ירושלים, מעוצבת בסגנון ראליסטי, רק שבמקרה יש גם מפלצות בכל מקום. האווירה האפרורית מעניקה תחושת ניכור מיוחדת לעיר, והאקשן חסר מעצורים: כבר בפרק הראשון יש קרב שמתפרס על פני שכונות שלמות, קרב שיוצר כאוס רב. ובחיי שזה מרהיב.
רק חבל שהסיפור לא משהו.
טוב, אי אפשר לקבל גם מנה הגונה של אקשן וגם סיפור סוחף בתוך 20 דקות. בהמשך הסדרה נקבל תשובות לשאלות חשובות כמו ההיסטוריה של ליברה, ההיסטוריה של לאונרד ווץ', מה בדיוק הוביל לפתיחת הפורטל, ומה הסיפור שהסדרה רוצה לספר? אני לא יודע אם התשובות הללו ישפרו את העלילה או לא, אבל אם Fate/stay night לא מספיקה לכם ואתם רוצים עוד מנה שבועית של אקשן איכותי – Kekkai Sensen עושה יופי של עבודה.
להמשיך או לא: אני שם אותה בצד. צברתי מספיק סדרות בינתיים. במידה ואשמע ביקורות מהללות על הסדרה, אמרתן אותה מהר ואשוב לספר לכם על כך. אך אם לכם יש חסך בסדרות, תנו לה הזדמנות.
Punchline
על מה זה: זו בעיקרון סדרת אקשן על תחתונים.
איך זה: זו סדרת אקשן מאוד יפה שעוסקת בתחתונים.
להמשיך או לא: רק אם אתם ממש אוהבים תחתונים ואקשן.
Triage X
על מה זה: Black Label הוא ארגון צללים שמסמן אנשים מושחתים שצריך להיפטר מהעולם. או בקיצור: זה ארגון של מתנקשים. אבל מתנקשים טובים. ועם ציצים גדולים.
איך זה: זוכרים את Highschool of the Dead? אז חצי מהצמד שעשה את המנגה של יצירת המופת ההיא אחראי גם על מנגת המופת Triage X. ועכשיו אנחנו זוכים לראות גם את המסטרפיס הזו באנימציה!
באתי בראש פתוח, אך יש בעיה אחת עם Triage X: היא לא יודעת שהיא סדרת זבל. היא מנסה לספר סיפור קודר על מהות האדם, אך קשה לשמור על חזות רצינית כשמטרת הסדרה היא להפגין כישורי ירי של צעירות בביקיני.
Highschool of the Dead לפחות ידעה היטב מה היא, ולכן גם היום זו אחת מסדרות האצ'י והטראש הטובות שנוצרו. אני לא רואה את זה קורה עם Triage X, שיש בה הרבה אצ'י אבל הוא לא מנוהל באופן מקורי כמו ב-HotD (מזכיר לכם את הסצנה הזו). תוסיפו לכך את העובדה שהשידור הטלוויזיוני מצונזר, וקיבלתם מנה תפלה למדי.
להמשיך או לא: כאילו… כמובן שלא… כי… אנחנו יותר טובים מזה. נכון? *שורק לתומי*
עד כאן חלק ב'. בהחלט חלק מעניין, עם הרבה סדרות טובות, כמה בינוניות וכמה ש… ובכן… תחליטו בעצמכם איזה סוג של חולי מין אתם. נותרנו עם חלק אחד אחרון בפתח, ואז אני חופשי! חופשי!!
התגובות נעלות