עונת אפריל 2015 – חלק ג’

הייתה זו דרך ארוכה, אבל הגענו סוף סוף לחלק האחרון בסגת אפריל 2015. בהחלט עונה טובה, אם כי הרבה מכך בזכות סדרות-עבר שחזרו בפרקים חדשים. האם חלק ג’ ממשיך את המגמה? תחליטו אתם. 

בכתבה זו:

 Houkago no Pleiades
 Kyoukai no Rinne
 Mikagura Gakuen Kumikyoku
 :Nisekoi
 Yamada-kun to 7-nin no Majo
 Danna ga Nani wo Itteiru ka Wakaranai Ken 2
 Urawa no Usagi-chan
 Vampire Holmes
 Ame-iro Cocoa


Houkago no Pleiades

[Wish Upon the Pleiades]

על מה זה: נערה moe צעירה מגלה שחברתה ה-moe היא חלק מקבוצה של בנות moe שעושות דברים שנחשבים ל-moe.

איך זה: מאוד, ובכן, moe. ציפיתי לקצת יותר מסטודיו Gainax. אני יודע שתור הזהב הרחק מאחוריו, אך זה לא מצדיק את סיבת קיומה של Houkago no Pleiades; גם כאשר יש עלילה בתוך סבך ה-moe הזה, קשה לקחת אותה ברצינות. אם תינתן לי הבחירה לצפות בפרק הראשון שוב או לאכול 20 כפות סוכר, כנראה ש… אצפה בפרק שוב. מי הדביל שיבלע 20 כפות סוכר? אבל סמכו עלי שאתלבט לפני כן!

ממרומי גילי אני מבין שאינני קהל היעד של סדרות כאלה. אך בספק אם גם צעירים יותר ימצאו את האנימה הזו מהנה. לטובתה יאמר שהאנימציה יפה, אפילו ייחודית במקצת (הקסם של Gainax לא נעלם כליל). חבל רק שהסדרה לא משהו.

להמשיך או לא: לא.


Kyoukai no Rinne
[Rinne of the Boundary]

על מה זה: סאקוּרה היא תלמידת תיכון רגילה שמסוגלת לראות רוחות רפאים. חייה משתנים כאשר היא מתיידדת עם רוֹקוּדוֹ, תלמיד מוזר שמתגלה כשיניגמי שתפקידו ללוות רוחות אל העולם הבא.

איך זה: הסדרה השנייה בעונה הזו שעוסקת בתלמידת תיכון שרואה רוחות רפאים. אך בעוד ש-!Re-Kan היא קומדיה על-טבעית, הז’אנר של Kyoukai no Rinne הוא רומיקו טקהאשי. מי שלא מכיר, רומיקו טקהאשי היא היוצרת של סדרות פופולריות כמו Inuyasha ו-½ Ranma. הסדרה החדשה היא עיבוד למנגה הנוכחית שלה, ובשלב הזה אפשר בהחלט להגדיר את טקהאשי כז’אנר בפני עצמו: סדרות המנגה שלה, טובות ככל שיהיו, אינן נבדלות אחת מהשנייה.

אם אתם נמנים עם מעריציה האדוקים, תשמחו לשמוע ש-Kyoukai no Rinne היא בדיוק מה שניתן לצפות מסדרה של טקהאשי: יש כאן שני גיבורים צעירים, בן ובת. האחת היא בת אדם שקיבלה כוח על טבעי מיוחד והשני הוא יצור פנטזי. שניהם מזגזגים בין הרפתקאות במרחב המיתולוגי ובעולם המודרני כאחד. יש קצת קומדיה, דרמה ורומנטיקה. בקיצור, Inuyasha גרסה 2.0.  

אישית, אני לא חובב גדול של הסדרות של טקהאשי. הפרק הראשון של Kyoukai no Rinne חביב, אבל לא הותיר בי רצון לעוד. אם אתם כן מכירים את הסדרות של טקהאשי ואוהבים אותן, לא תתאכזבו מהיצירה החדשה שלה.

להמשיך או לא: תלוי במידת חיבתכם לאינויאשה.


Mikagura Gakuen Kumikyoku
[Mikagura School Suite]

על מה זה: סדרה קומית שמתרחשת באקדמיה יוקרתית ובה נציגים של מועדונים שונים נלחמים אחד בשני בעזרת כוחות-על.

איך זה: למרבה ההפתעה… לא רע.
זו בהחלט לא הסדרה המצחיקה של העונה, אך זו קומדיה שמבוצעת היטב. הגיבורה, ארנה, היא תלמידה חדשה בתיכון של מופרעים, אך גם היא עצמה לא נושאת תעודת שפיות. אין הרבה הגיון בפרק הראשון, וזה מה שמצחיק בו.

בדומה ל-Mekakucity Actors, הסדרה הזו מבוססת על שירי ווקלויד (כל הכבוד יפן. המצאתם ז’אנר), ולכן גם הפס קול של Migakura ישאיר אתכם בקצב. אם עד עכשיו לא הייתה אנימה שהצחיקה אתכם, ואין לכם כוח להשלים Gintama, תנו ל-Migakura הזו הזדמנות.

להמשיך או לא: אה, לי יש מספיק קומדיות העונה. אני לא ממשיך. אבל אל תקחו ממני דוגמה.


:Nisekoi

על מה זה: עונה שנייה (כי יש “:” בשם. לא מבלבל בכלל) לקומדיה הרומנטית של סטודיו Shaft. הסדרה עוקבת אחר יורש עצר למשפחת יאקוזה שנאלץ להעמיד פנים שהוא בן זוגהּ של יורשת העצר של כנופיה מתחרה, זאת כדי לשמור על שלום בין המשפחות.

איך זה: בכלל לא ידעתי שהתגעגעתי ל-Nisekoi עד שצפיתי בפרק הראשון של העונה. זו אולי סדרת הארם שטחית מבית שונן ג’אמפ, אבל היא יודעת לזגזג היטב בין קומדיה לדרמה. במקום לבזבז זמן ולהזכיר לנו מי מה ומו, הפרק הראשון מעדיף לספר סיפור פשוט: צ’יטוגה, החברה-לא-חברה של ראקו, רוצה שראקו ישים אליה לב, ולכן היא משנה בעצמה דברים קטנים. אלא שראקו being ראקו מצליח לעצבן אותה יותר.

האנימציה המיוחדת של סטודיו Shaft מוסיפה להנאה מ-Nisekoi. אני לא יודע אם דברים ישתנו בעונה הזו במאזן הרומנטי (הם כבר השתנו בסוף העונה שעברה, אם כי לא בהרבה), אך רק בזכות ההומור והאינטראקציה בין הגיבורים שווה לתת ל-Nisekoi צ’אנס.

להמשיך או לא: אם צפיתם בעונה הראשונה, אין כאן בכלל שאלה.


Yamada-kun to 7-nin no Majo
[Yamada-kun and the Seven Witches]

על מה זה: ריוּ הוא תלמיד עבריין שאינו מסתדר בתיכון האליטיסטי בו הוא לומד.
שיראישי היא תלמידה מצטיינת ומהממת.
יום אחד נופל ריו על שיראישי והשניים מחליפים גופים.

איך זה: חמוד.
הייתי בטוח שהקונספט של החלפת הגופים יעניק תירוץ מצד הסדרה לספק דרמה ורגעים משעשעים הקשורים בתקרית, אך הסדרה עושה 180 די מהר. לפי שעה, זו תהיה קומדיית בית-ספר רגילה לחלוטין, רק עם טוויסט שנלקח מסרט טיפוסי של אדם סנדלר.

באופן אישי, התחברתי לפרק הראשון יותר מקומדיות אחרות בעונה הזו. לא כי הסדרה מצחיקה יותר או חכמה, פשוט כי אני פראייר שאוהב את השטיק הזה של מישהו שמתעורר בגוף של מישהו אחר. לאן הסדרה תיקח את הקונספט הזה? לפי שיר הסיום – ולפי פרק ה-OVA שקיים כבר חצי שנה – ארסנל גדול של דמויות חדשות יתווסף לקאסט. פרק ה-OVA מוכיח שהסדרה מעניינת גם כאשר ישנן 20 אלף דמויות בסיפור, ואני לא רואה סיבה שסדרת האנימה עצמה לא תשמור על הגחלת.

להמשיך או לא: הפתעה! אני ממשיך איתה… בינתיים. מישהי הרי צריכה לתפוס את המשבצת ששמרתי לדיג’ימון.


סקירה זריזה של הסדרות הקצרות של העונה (בנות 2-4 דקות לפרק).


סיימתי? היתכן?
האח! הידד!
“עצור. שכחת כמה סדרות”.
לא נכון. השארתי אותן בכוונה בחוץ. בין אם אלה סדרות שלא ראיתי את עונתן הראשונה, או כאלה שמלכתחילה אינן ראויות להתייחסות. או Ninja Slayer. זו לא אשמתי שהחליטו לשדר אותה בחלק של אפריל שקרוב יותר לחודש מאי (ובכל זאת: צפו בה כשתשודר. אני אומר זאת בביטחון מלא).

סך הכול עונה חביבה, אני בטוח שכל אחד מאתנו מצא לפחות אנימה אחת או שתיים (או 14) שתספק את צרכיו מדי שבוע. אתם יותר ממוזמנים לשתף את דעתכם בתגובות ולספר לי שדעתי האישית שווה לתחת. 
נתראה בעונה הבאה*
רם.

*שיט. שכחתי שהבלוג מתפקד גם מחוץ לעונות השידור. אז נתראה בעוד כמה ימים.

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם