Ao no Exorcist – The Movie

מדוע הסדרה לא יכלה להיראות כך?

Ao no Exorcist, כזכור, לא נפרדה ממעריציה בלחיצת יד ונשיקה על הלחי; היא נפרדה בטריקת דלת בפרצופם ההמום של כלל צופיה. סדרת האנימה סטתה מהמנגה ב-90 מעלות שמאלה והתנגשה חזיתית בעץ. כך מתה אחת ההבטחות הגדולות של שנת 2011. מאז כולנו אכלנו כמויות מסחריות של גלידה, פלרטטנו עם סדרות נוספות, והספקנו להתגבר על מה שאהובתנו לשעבר Ao no Exorcist עוללה.

אבל היא לא שכחה מאיתנו. היא שבה לחיים – יפה ונחשקת יותר, מבקשת מאיתנו סטוץ חד פעמי. כזה שימשך 90 דקות בלבד. היא מבקשת מאיתנו הזדמנות אחת בלבד להשיב את הכבוד. מה, לא ניתן צ’אנס? יאללה, ניתן. כאלה אנחנו – חלשי אופי.

הסרט של Ao no Exorcist מתרחש בנקודת זמן… מסויימת. אולי אחרי הסדרה, אולי במהלכה. אין לי שמץ כי אני לא זוכר מהסדרה כלום. זה בסדר, אין צורך לזכור; הסרט לא מסתמך על אירועי הסדרה, ובדמויות שהספקתם לשכוח תיזָכרו במהלך הצפייה. רין אוקומורה (הוא הבן של השטן או משהו) מפשל במשימה. כעונש הוא מוכרח להישאר במעונות במשך ימים, ובזמן הזה הוא מתבקש לשמור על שד-ילד שאמורים לעשות לו טיהור, אלא שכולם עסוקים בפסטיבל שנערך פעם ב-11 שנים. האווירה בסרט חגיגית והפסטיבל מרהיב, מפורט ומלא צבעים עד שהוא נראה כאילו יצא מהסרט הידוע של סטושי קון, “פאפריקה”. מדובר לא רק בסרט יפה לסדרה יפה, אלא באחד מסרטי האנימה היפים שתראו.

במהלך הסרט מתפתחת מערכת היחסים בין רין לבין השד, אוֹסאמרוּ שמו. אוסאמרו איבד את ביטחונו בבני האדם, אך אתם מכירים את קלישאות הז’אנר: רין מחזיר לו את הביטחון, בדיוק בזמן בו הדברים נהיים מורכבים עבור רין וחבריו.

גיבורי הסדרה המוּכּרים לא עושים הרבה למעט פשוט להופיע. חבריו לכיתה מהווים אתנחתא קומית, שוּרה זוכָה לאיזה קרב או שניים איכותיים, אך רוב הזמן היא מסתובבת על תקן ‘הזאתי עם החזיה’. רק אחיו של רין, יוּקיאוֹ, עושה דברים חשובים באמת. כמו לכעוס על רין, לכעוס עוד קצת על רין ולבסוף להתאכזב מרין.

דמות חשובה חדשה בסרט היא זו של צ’נג-לונג לוּ, מגרש שדים מטיוואן (עובדה שכנראה תמנע את הפצת הסרט בסין. אבל סחתיין על הביצים) שמגיע העירה לכבוד הפסטיבל. הוא ללא ספק אחת הדמויות המגניבות שהפרנצ’ייז הזה ראה, ועל אף שנדמה תחילה כי הוא מנייק מושתן שבא לעשות צרות – הוא מתגלה (ואפילו לא בסוף הסרט) כחבוב בסדר גמור.

במהלך הצפייה חשבתי על זה מספר פעמים, ובסוף הגעתי למסקנה: סטודיו A-1 בכוונה הורידו את הרמה של הסדרה בשליש האחרון שלה, כדי שנבוא לסרט במינימום ציפיות. כך הוכפל אפקט ה-‘וואו’ של הסרט הנהדר כשלעצמו (ואף מומלץ להערכתי גם לכאלה שלא צפו בסדרה מעבר לשני פרקים). גיבוריו הראשיים של הסרט פשוט נהדרים, הכימייה ביניהם מושלמת ואפילו ההומור עלה מספר דרגות. זה סרט שונן אופטימלי, עדיף פי כמה מונים על הסרט של Hunter x Hunter בו צפיתי באותו יום.

בכל זאת, יש גם על מה לקטר: העלילה ארוכה מדי. סיפור הסרט מרגיש כאילו הגיע לידי מיצוי, וכי הסיום ודאי פה מעבר לפינה. אך אז הוא ממשיך עוד כעשרים דקות, עשרים דקות שבמהלכם מעלה הסרט הילוך ונהיה אף יותר בומבסטי – אך מיותר. ניתן להשוות את ההדרן אליו נכנסה העלילה לרגע בו האורחים הרצויים והמגניבים שבאו לבקר מחליטים להאריך עוד קצת את שהותם, אבל אתם רק רוצים ללכת לישון.

זו לא סיבה לא לצפות בסרט כמובן, שהוא נהדר כמעט לכל אורכו. יש בו את אחת מסצנות הפתיחה הגרנדיוזיות ביותר שתראו (כזו שתערער את הנסיעה הבאה שלכם ברכבת) וסיפור נהדר מלווה בדמויות נהדרות אף יותר. הסטוץ השתלם, ועל אף שעדיין אין לי חשק לצפות בעונה שנייה היפותטית, לפחות כעת אנו נפרדים כידידים.


הטוב: אחד מסרטי האנימה המרהיבים שתראו; מלא באקשן ואדרנלין; דמויות וסיפור איכותיים.
הרע: מעט ארוך ממה שהוא צריך להיות.
והמכוער: זה גם יכול היה להיות אחל’ה ספין-אוף של הארי פוטר. 

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס

(Ao no Exorcist Movie (Blue Exorcist | יפן, 2013 | אקשן, דרמה, על-טבעי, מד”ב, אורגזמה גרפית | 90 דקות | סטודיו A-1 Pictures | נוֹבּוּהיקוֹ אוֹקאמוֹטוֹ (ניזוּמה אייג’י מ-Bakuman), ג’וּן פוּקוּיָאמה (לולוש  מ-Code Geass), רינה סאטוֹאו (נגי ספרינגפילד מ-?!Negima), ריאה קוגומייה (אלפונס אלריק מ-Fullmetal Alchemist/Brotherhood), הידנוֹבּוּ קיאוּצ’י (רן מ-NANA) | במאי: אטסוּשי טאקאהשי (Rideback) | יוצרת מקורית: קאזוּאֵה קאטוֹאו


לקריאה נוספת:
• Ao no Exorcist (ביקורת על הסדרה)

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם