מיפן להוליווד: האנימות שחייבות להגר להוליווד

נראה אתכם מעבירים שבוע אחד מבלי שתמצאו ידיעה על סדרת אנימה/מנגה/לייט נובל שלא הוכרז לה סרט קולנוע נלווה. פעם מדיום הקולנוע עוד הלך ‘על בטוח’: עיבודים של סדרות שפשוט זועקות ‘תעשו לי סרט’: “מחברת המוות”, “ילדי המאה ה-20”, דברים כאלה. כיום הגענו למצב בו אין מגבלה. הרי אם אפילו Thermae Romae – מנגה על בתי מרחץ באימפריה הרומית – קיבלה סרט קולנוע (שהצליח מספיק דיו כדי להצדיק סרט המשך שיעלה שנה הבאה), אין מניעה שלא נראה כמה מהסדרות האהובות עלינו ביותר בקולנוע.

בניגוד ליפן, הוליווד עוד לא הפנימה לחלוטין את הפוטנציאל המלא של כמה מסדרות האנימה שם בחוץ. ולא רק בקולנוע, כמה מרשתות הטלוויזיה הגדולות ביותר עשויות להרוויח לוּ רק יעבדו יותר סדרות אנימה ופחות סדרות משטרה גנריות. למזלן, הם בכיוון הנכון” Monster בדרכה ל-HBO בניצוחו של גיירמו דל טורו, סם ריימי עובד על סדרה ל-Noir וג’יי ג’יי אברהמס עושה סרט של אבנגליון. סתם סתם, הפרט השלישי לא נכון…בינתיים.

כדי לחסוך התלבטות למפיקים ההוליוודים (כי הרי התלבטות שווה זמן, וזמן שווה כסף) החלטתי להיות שומרוני טוב ולהציג בפניכם את הרשימה הלא מלאה של סדרות שחייבות לקבל עיבוד למסך הגדול או למסך הקטן (או למסך הקטן יותר, אבל עוד לא שמעתי על סדרות בלעדיות לסמארטפונים).


Fate/zero


אין דבר שהקהל אוהב יותר מטורנירים. ראו למשל את ההצלחה של “משחקי הרעב” – אני מודה שהיא לא יצירת ספרותית מהמעלה הראשונה, אבל זה בטבע שלנו ליהנות מסבלם של אחרים, בעיקר כאשר האחרים הם שנלחמים על חייהם. הסיבה לכך נעוצה עמוק בשורשים שלנו, עוד מימי הגלדיאטורים. למה אתם חושבים שז’אנר הראליטי כל-כך פופולרי? לא רחוק העשור בו הז’אנר הזה יציב את חייהם של מתמודדים על כף המאזניים.

היפנים כבר הראו לעולם המערבי איך עושים את זה נכון כבר בתחילת העשור הקודם, עם באטל רויאל. כעת זה הזמן ללכת צעד אחד קדימה.

אם יש דבר אחד ש-“משחקי הכס” עשתה שלא עשתה אף סדרה לפניה – זה להביא את הפנטזיה להמונים. לכן הקהל המערבי מוכן, ואף רוצה, לראות את הדבר הגדול הבא שיביא אותם לסיפוק.

Fate/zero מתאימה לתפקיד כיוון שהיא עונה על הצורך הבסיסי של טורניר, אבל טורניר מהסוג הקטלני והמעניין. הטורניר אינו מוגבל לאי כלשהו, אלא העיר כולה היא הזירה. והמשתתפים? לא בני-נוער פוחזים שאוחזים בסכין, אם כי כמה מהגיבורים האהודים ביותר בהיסטוריה: אלכסנדר מוקדון, המלך ארתור, ז’יל דה רה, גילגמש ואפילו חסן בן אל-צבאח, מייסד כת החשישיון (לחובבי Assassin’s Creed מבינכם). על כל אחד מהפיגורות ההיסטוריות מפקד מכשף, בן למשפחה רמת מעלה, ופה “משחקי הכס” משחקת תפקיד חשוב בליגרום לנו לאהוב פוליטיקה פנטסית.

לכן אם יש אנימה כלשהי (נו בסדר, לייט נובל) שזקוקה בהקדם האפשרי לעיבוד רב-תקציב, בין אם זה לקולנוע או לטלוויזיה, Fate/zero צריכה להיות האופציה הראשונה.


Gungrave


כמה שנים חלפו מאז שהסתיימה הסופרנוס, שש? שבע? והנה עוד לא קמה היורשת. עזבו אתכם “שובר שורות” לרגע, אני מדבר איתכם על דרמת פשע שהיא נטו על אימפריית פשע. ולא, “הבורר” לא נחשבת. 

Gungrave עשויה מחומר איכותי, כזה שלא ברור איך עוד לא עשו לאנימה הזו סרט הוליוודי (רצוי בבימויו של דייוויד קרוננברג) או סדרה ב-HBO.  אין ל-Gungrave שום סממן ‘יפני’. סך-הכל סיפור על חברות בין שני חברי ילדות יתומים שאיבדו בדרך טרגית את כל חבריהם מהרחוב, ולאט לאט טיפסו בסולם הדרגות של תאגיד הפשע החזק במדינה, זאת עד שחילוקי דעות מציבים אותם בבעיה זה מול זה. 

Good all fashion American story.

אה כן, יכול להיות שהקטע של המפלצות והחזרה-לחיים וכל שאר הבולשיט הם שמעיבים על עיבוד ראליסטי. זו הסיבה שכאשר מדובר ב-Gungrave, אני מפציר בפני המפיקים היקרים: אתם יכולים, ואף מוזמנים, להתעלם מקיומה של המחצית השנייה של האנימה. יודעים מה? אין צורך להתעלם. ניתן להמשיך את קו העלילה של החצי הזה — שהוא כולו מד”ב — רק ללא אלמנט המד”ב. כן, זה ללא ספק ייצור את אחת מסדרות הפשע הטובות ביותר שקמו כאן מאז הסופרנוס.


Black Lagoon


רימיתי אני חייב להודות. לזרוק את “Black Lagoon” לרשימה של סדרות שחייבות עיבוד הוליוודי זה כמו להמליץ לישראלים להפיק סרט בורקס. Black Lagoon נוצרה מלכתחילה כהומאז’ לסרטי B-Movies אמריקאים – מרדפי מכוניות, קרבות אקדח, רשעים שפשוט לא קיימים במציאות וגיבורים אדישים ועייפים שרק רוצים לחזור הביתה. 

במקרה של Black Lagoon קרה משהו מדהים – ההומאז’ התעלה על המקור. אם זה מופרך מספיק, Black Lagoon תהיה מוכנה לעשות מזה סיפור: ספינות נאצים טרופות בלב-ים, סירות טורפידו שמתנגשות במסוקים, משרתת טרמינייטור וכו’. ובניגוד לסרטי ה-B Movies, הסוף של חלק מהסיפורים ב-Black Lagoon יותיר אתכם עם בטן לא שקטה. גיבורים ורעים כאחד לא מקבלים תמיד את הסוף שהם זכאים לו.

עיבוד ל-Black Lagoon מתבקש מאוד מצד אחד, אך מהצד השני הוא מסוכן: יש דברים שאפשר להראות רק באנימה, וסצנות האלימות בסדרה הזו עשויות לא להתאים לעיניים מערביות. ואני לא מדבר על המאפיונר שחותכים לו את הידיים ובועטים בו לברכת מים – כי זה דווקא מצחיק – אלא רצח מכוון של ילדים קטנים (אם כי לא כאלה תמימים). 

על מי אני עובד? הרי העובדה שאין משהו ב-Black Lagoon שהוא קל לעיכול זו הסיבה בגינה בחרתי אותה כסדרה שראויה לעיבוד. מי יודע, אעז אפילו לומר שהאיש המתאים לתפקיד הוא מייקל ביי. הוֹ כן, ללא ספק נשמע טוב.


Highschool [of the Dead] Musical


זומבים הם הדבר החם ביותר בזמן האחרון. על זה אין ויכוח.
יודעים מה עוד פופולרי? Glee. או כל הפרויקטים האלה של תלמידים ששרים בלי סיבה, כמו Pitch Perfect ו-Highschool Musical. 

הרעיון הוא פשוט: שילוב של שני הז’אנרים הפופולריים האלה, שקהל המעריצים של כל אחד מהם הוא אחר לחלוטין, ובכך ליצור סדרה עם בסיס מעריצים מטורף! תמיד היה לי חלום שאם אי פעם אצור מחזמר קהילתי, זה יהיה השילוב הזה, “Highschool [of The Dead] Musical” אקרא לו. כיוון שאני עצלן מהתחת ואני כבר לא אכתוב שום מחזמר, הנה אני נותן לכם, מפיקים הוליוודיים יקרים, את הרעיון המטורף (כל הזכויות שמורות ©).

זומבים המריירים פזמונים של ריהאנה. תלמיד תיכון מתאהב בזומבית אך זה לא מפריע לו לרקוד איתה ואלס בזמן שהיא מנסה לאכול אותו. Dance-off בין המתים לחיים למשמע שירים של מייקל ג’קסון. אין, אני גאון שאין לתאר (וצנוע. מאוד צנוע. אין יותר צנוע ממני בעולם).


Fullmetal Alchemist


חצי מכם רוצים ודאי לדקור לי את עין ימין והחצי השני רוצה ודאי לדקור את עין שמאל, ואני מבין אתכם לחלוטין. הרי בעצמי כתבתי פה לפני מספר שנים מאמר שכותרתו היא “מדוע סרט לייב אקשן של FMA הוא רעיון רע?” (הייתי נותן לינק, אבל פדיחות).

תנו לי רגע להגן על עצמי. המאמר ההוא מתייחס אך ורק לסרט לייב אקשן יפני. ליפנים אין לא את התקציב ולא את השחקנים שנראים אירופאים (אם כי Thermae Romae שינתה מעט את דעתי בעניין).

סרט לייב אקשן הוליוודי לעומת זאת? זה כבר סיפור אחר.
להפיק סרט שכזה הוא עניין לא זול: תפאורות של ראשית המאה ה-20, אלמנטים פנטסיים ונופים רבים ומגוונים, החל ממדבריות אישבל ועד מבצר בריגס הצפוני.

גיבוריה של Fullmetal Alchemist הם לא אסייתים, אם כי אירופאים. אלריק, מוסטנג, ארמסטרונג…אלו שמות המשפחה שמלווים את גיבורי הסדרה ולכולם אפיל מערבי. והסיפור עצמו מכיל שלל אלמנטים אופטימליים לגרסה הוליוודית. אם נניח בצד את הארי פוטר, אלכימיה היא עסק שהוליווד מיענה לחקור. אלא שהאלכימיה ב-“Fullmetal Alchemist” היא…בואו נודה…’אלכימיה להמונים’. הוקוס פוקוס שלא נראה שונה בהרבה מקסמים. והסדרה עוסקת ביחידה צבאית-ממשלתית של חבר’ה שכאלה שיוצאים לחקור קונספירציה בינלאומית שקשורה באלכימיה, וגיבוריה הם כל-כך אדירים ומלאי סקס אפיל שאי אפשר שלא לתהות איך תיראה גרסה אמריקאית.

אמרתי אמריקאית? קבלו תיקון. אם Fullmetal Alchemist תיפול לידיים מערביות, תנו לבריטניה לעשות את זה. הבריטים טובים בעסק הזה של פנטזיה טלוויזיונית (מישהו ראה “מרלין”?) ואין דבר שאתם רוצים לראות מאשר דו-שיח בין אדוארד לרוי במבטא בריטי. אני מקבל עור ברווז רק מלחשוב על זה.

זה לא שהאמריקאים לא יכולים לעשות טלוויזיה בריטית. הרי יש רק שחקן אמריקאי אחד בקאסט של “משחקי הכס”. אלא ש-Fullmetal Alchemist היא לא בדיוק הטייפקאסט של HBO ודומיה. זו לא סדרה על סקס ואלימות ואני בכנות לא רוצה לראות שחקנים בוגרים יותר לאד ואל, כי הרי זה מה שהאמריקאים יעשו. תנו את FMA ל-BBC וכולנו נהיה מאושרים.


Cowboy Bebop


קיאנו ריבס כבר ניסה ונכשל, אך אסור לנו לוותר על התקווה: סרט מד”ב איכותי ל-Cowboy Bebop עשוי לצאת לדרך.

אבל נתחיל מהתחלה: למה שמישהו יגע בפרה הקדושה הזו?
פשוט מאוד, כי מישהו צריך. הדיאלוגים בסדרה ציניים, לכל אחד מהגיבורים יש שריטה מהעבר שמגדירה את פועלו בהווה, לעתים תכופות מבקרים בכוכבי לכת ולוויינים שונים במערכת השמש, מתעמתים (בפורמט אפיסודי) מול איומים כאלה ואחרים, ומסיימים בדיוק בזמן כדי לישון עוד קצת. מדי פעם יש איום מתמשך והשדים מהעבר חוזרים לרדוף את הגיבורים. אין, Cowboy Bebop תפורה על ג’וס ווידון.

הסדרה הזו היא מאוד אמריקאית בנשמה. אפילו הפס-קול שלה מתבסס על ג’ז והעלילה מכילה רפרנסים לתרבות האמריקאית. יש לי הערכה גדולה מאוד כלפי האנימה וזו גם הסיבה שאני חושב שעיבוד אמריקאי יעשה איתה רק חסד. מי יודע, אולי עם כל ההייפ המחודש של “מלחמת הכוכבים” אחד האולפנים המתחרים לדיסני יחליט לקחת הימור עם Bebop? בואו נקווה.


רעיון שלא ייצא לפועל גם בעוד מיליון שנה:
יושבים? קבלו: סדרה בה הגיבורים משחקים קארוטה… בעודם רוכבים על אופנועים! יקראו לזה “Chihayafurururururu”.


הגענו לסוף הכתבה. ישנן עוד מספר סדרות עליהן הייתי רוצה לכתוב, Claymore לדוגמה, אלא שהסיבות של כולן לקבל סדרת אנימה זהות כבר למה שנכתב על הסדרות האחרות. חבל למחזר.

אתם מוזמנים כמובן לשתף אילו מנגות, סדרות אנימה, לייט נובל או אפילו משחקים אתם חושבים יראו טוב בידיים מערביות (קולנוע, טלוויזיה, אייפון, לא משנה).


לקריאה נוספת:
 אם זה רק היה אנימה
 אם זה רק היה אנימה: עלייתם של הסרטים

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם