עונת אוקטובר 2017 – חלק ג'
סקירת עונת סתיו 2017 מגיעה לסיומה וחיי יכולים לשוב לסדרם!
ומה הפעם? לא תאמינו, עוד מאותו הדבר: סדרות אנימה שלא שווה לדבר עליהן (אבל אני מוכרח) ושתיים או שלוש סדרות שאינן נוראיות. כן, "לא נוראי" זה הסטנדרט.
אל תשכחו להתעדכן בחלק א' ובחלק ב' (אם תלַקטו את מיעוט הסדרות הטובות מכל שלוש החלקים תקבלו ליין אפ סביר). אה, ואני אומר זאת בתקווה שלא תגוללו ישר למטה: בסיום הכתבה ממתינה הודעה חשובה (אך לא מפתיעה). שנצא לדרך?
בכתבה זו:
♦ March Comes in like a Lion
♦ The Ancient Magus' Bride
♦ Children of the Whales
♦ Evil or Live
♦ Dies Irae
♦ Code: Realize − Guardian of Rebirth
♦ Konohana Kitan
♦ !!Ame-iro Cocoa Series: Ame-con
♦ Onyankopon
♦ Taishou Chicchai-san
♦ Love is Like a Cocktail
♦ .My Marriage Interview Partner is a Student, Strong, and a Problem Child
March Comes in like a Lion
[Sangatsu no Lion]
על מה זה: עונה שניה לדרמה הנהדרת של רשת NHK וסטודיו Shaft. הסדרה עוקבת אחר חיי היומיום של ריי, נער יתום ועילוי במשחק השוגי [שחמט יפני] שמתמודד עם עבר מדכא ועתיד מלחיץ.
איך זה: מי שטרם הרים את יצירת המופת הזו שיידע כי הזמן הכי טוב לעשות זאת הוא לפני 2 דקות. עונתה הראשונה של "מרץ בא כארי" הסתיימה (מה הסיכוי?) במרץ האחרון והיא עדיין אחת המתנות המוצלחות שהנפיקה תעשיית האנימה לצופיה; מדובר בממתק ויזואלי בעל סיפורים סוחפים, מרגשים ומצחיקים.
על-סמך הפרק הראשון נראה כי העונה החדשה תדבוק במגמה זו כאשר הפעם יינתן משקל רב לקריירת השוגי של ריי (בתקווה שהדבר לא יבוא על חשבון זמן המסך של האחיות לבית קאוואמוטו).
לצפות או לא: עכשיו זה כבר 3 דקות…
The Ancient Magus' Bride
[Mahoutsukai no Yome]
על מה זה: הייתה זו הבחירה של צ'יסה למכור עצמה למרבה במחיר. קשיים רבים עברו על היתומה בת ה-16 ואפשרותה היחידה לישון עם גג מעל הראש היא להימכר לאדון מפוקפק, אולם האדון שבוחר בה הוא אליאס – ישות מסתורית בדמות אדם עם קרניים של עז ושלד של כלב במקום ראש (לא מפוקפק בכלל. מה פתאום). אליאס הוא מכשף רב עוצמה שלוקח את צ'יסה תחת חסותו בלי לספר לה מיד על תכניותיו הנוספות עבורה (ספויילר: קראו שוב את שם הסדרה).
איך זה: The Ancient Magus' Bride היא סדרה על נערה שקורים לה דברים. דברים רעים, דברים טובים ודברים יפים – אך לאו דווקא מעניינים. אנשים טוענים כי זו אחת הסדרות המוצלחות של העונה (וללא ספק מהמדוברות שבהן) אבל – וסליחה מהמעריצים – יצאתי אדיש מהפרק הראשון. אני שם לב לפוטנציאל שיש בעולם המיסטי העשיר, אך כל מה שהתרחש בינתיים הוא רצף אקראי של אירועים, אירועים שאין לי מושג אם תהיה להם משמעות בהמשך.
למזלי צפיתי גם בשלושת פרקי ה-OVA מהשנה שעברה ובהם מתוארים חייה של צ'יסה לפני פגישתה עם אליאס. אמנם פרקי ה-OVA אינם יצירת מופת עילאית אך לפחות הם בונים תשתית יציבה לסדרה החדשה (משהו שהסדרה עצמה לא הצליחה לעשות).
אני חלילה לא רומז שהאנימה רעה, אלא פשוט הסקרנות שלי כלפיה טרם התפתחה – מה שבהחלט עשוי להשתנות בהמשך. חייבת הרי להיות סיבה מדוע המנגה זוכה לביקורות חיוביות.
לצפות או לא: אני אשאר בסביבה עוד קצת כדי שהמעריצים לא ישלחו לי ראש כרות של סוס.
Children of the Whales
[Kujira no Kora wa Sajou ni Utau]
על מה זה: בעולם רווי אוקיינוסים של חול (ואני מתכוון לכך באופן מילולי) מרחף האי המסתורי "Mud Whale". חלק מתושביו של האי הקטן ניחנו בכוח רב עצמה שמביא למותם בגיל 30 או לפני, בעוד שאר התושבים נולדים ללא יכולות יוצאות דופן אך לפחות הם יזכו להכיר את נכדיהם. גיבור הסדרה הוא צ'אקורו, נער בן 14 שלא יצטרך להפריש שקל לקרן הפנסיה אם אתם מבינים למה אני מתכוון. יום אחד פוגש צ'אקורו נערה מסתורית מאי ריק שריחף לאזורם, וחייו משתנים ללא היכר.
איך זה: נהדר. סדרת פנטזיה והרפתקאות המתרחשת בעולם עשיר ומסקרן, יש בה רעיונות נהדרים ויישום מוצלח של אותם רעיונות.
Children of Whales – שתעלה בשנה הבאה לנטפליקס – נראית כמו תוצר אהבה בין Shin Sekai Yori (כי ילדים עם כוחות-על בלי עתיד בעולם פוסט אפוקליפטי) לבין Suisei no Gargantia (כי ציוויליזציה קטנה ומבודדת בעולם שכולו אוקיינוס) ובינתיים אני אוהב את התוצאה. הסיפור מלא כיף ומסתורין, הדמויות לא מעצבנות והאנימציה לא רעה בכלל, מה שמפתיע בהתחשב בסטודיו, J.C Staff (אני מתחיל לפקפק בהיותו סטודיו נוראי כפי שעשיתי ממנו).
הדבר האחרון שאני רוצה לעשות הוא לפתח ציפיות, כי האפיל המרכזי בסדרה טמון בשאלה "מה באמת הולך פה?", שאלה שהתשובה שלה עשויה להתעכב כי המנגה המקורית עודנה רצה. אבל מי שלא תר אחר שיעור פיקטיבי בהיסטוריה וחפץ בסדרת אנימה מהנה וקלילה, מוזמן להצטרף למסע.
לצפות או לא: אני בפנים.
Evil or Live
על מה זה: בעולם זהה לשלנו מחלה חדשה תוקפת צעירים: התמכרות לאינטרנט. רגע, זה כן העולם שלנו?
בכל אופן, היביקי – נער המכור למשחקי רשת – מתעורר יום אחד במרכז גמילה. וכשאני אומר "מרכז גמילה" אני מתכוון למחנה עבודה; כל הצעירים הנשלחים למקום המרוחק בהרים חוטפים מכות על בסיס קבוע, עוברים התעללות נפשית ונמנעת מהם גישה לסמארטפון (הנבלות!).
איך זה: שמעו… לא סבלתי.
זו אולי אותה הנחת יסוד דבילית של Btooom והסדרה היא הפקה סינית (עם דיבוב יפני) – אך Evil or Live כל-כך חסרת בושה בנוגע לעצמה עד שמצאתי את עצמי נהנה. לצערי (או למזלי) אני לא מתכנן להמשיך אותה: הרי קשה לשמור על רמה כזו גבוהה של בולשיט, ובמקום להיות סדרה רעה שכיף לראות היא תהפוך לסדרה רעה שמשעמם לראות. אני מעדיף לפרוש כל עוד יש לי ממנה זיכרונות משעשעים.
(אבל רק בשביל הצחוקים לכו לראות פרק)
לצפות או לא: חחחחח
Dies Irae
על מה זה: משהו עם גרמנים ופנטזיה.
איך זה: סורי, הייתי אאוט בשלב הזה.
לרוב גם כשאני עייף אני מצליח להבין עלילה של סדרה, אבל Dies Irae מבוססת על משחק ויז'ואל נובל בן 60+ שעות, משחק שנדחס פה לתוך 11 פרקים (+פרק 0). אני בטוח שהמציאות האלטרנטיבית של 1945 עשירה בתככים ופוליטיקה – אך שום דבר מסלט הצבעים והאקשן שריצד על המסך שלי לא תפס את תשומת לבי.
מה שכן, המוזיקה נהדרת. אני לא רוצה לקבוע עובדות אבל זה ללא ספק פס הקול הכי טוב של העונה ומי שלא מסכים איתי הוא ביצה רקובה.
לצפות או לא: אני פורש. תבואו מרוכזים ואולי תיהנו.
Code: Realize − Guardian of Rebirth
[Code:Realize: Sousei no Himegimi]
על מה זה: ארסן לופן (המקורי, לא מי שאתם חושבים עליו), ואן הלסינג, ויקטור פרנקנשטיין, אימפיי ברביקיין (מ-"מהארץ לירח") והרוזן סן ז'רמן חוטפים צעירה.
איך זה: הייתי מצפה כי סדרה המאגדת שלל דמויות ידועות שכאלה תהיה מעניינת לכל הפחות, אך היא מבוססת על ויז'ואל נובל שמטרתו לגרום לנערות להתרגש. זו לא אנימה על דמויות ידועות, זו אנימה על גברים חתיכים וג'נטלמנים המסתובבים בחליפות ומחייכים ללא הרף; הקשר של כל אחד מהם למקורם הספרותי רופף יותר מהקשר שלי למהאטמה גנדי.
לצפות או לא: אם אתם לא נערה בת 13 אין לכם מה לחפש פה.
Konohana Kitan
על מה זה: אי שם בעבר באיזו עיירה קטנה גרים להם יוקאי: שדים חמודים בדמות בני-אדם. הסדרה עוקבת אחר קבוצה של יוקאי-שועלות שמנהלות אכסניית אונסן גדולה.
איך זה: חמוד. לא רק הסדרה אלא הכל: הדמויות חמודות. העלילה חמודה. המוזיקה חמודה. הדיבוב חמוד. הכל פה כל-כך חמוד עד שהקאתי קצת בפה… או לפחות רציתי. אבל דקות ספורות לתוך הפרק הראשון גיליתי כי החמידות אינה רעילה, והבדיחות בסדרה – על אף שאינן מתוחכמות – הצחיקו אותי פה ושם.
מי שמחפש אנימה על נערות שעובדות באונסן מוזמן לצפות ב-Hanasaku Iroha, אולם Konohana Kitan מסתמנת כאלטרנטיבה לא רעה (בעיקר לפורי'ז ביניכם).
לצפות או לא: לא יצירת מופת ואני אישית מוותר, אבל היא חמודה. אפשר לתת לה הזדמנות.
♦ ♦ ♦ ♦
קצרים.
[סקירה זריזה של סדרות אנימה בנות 3-5 דקות לפרק]
!!Ame-iro Cocoa Series: Ame-con
[!!Ameiro Cocoa Series: Amecon]
עונה חדשה לסדרה על בנים שמנהלים בית קפה, רק שהפעם יש כלב.
משעמם ודלוח כפי שזה נשמע.
Onyankopon
סדרת CGI על חתולה קוסמית שפותרת בעיות לאנשים באמצעות ריקוד.
חטפתי איידס.
Taishou Mebius Line
[Taishou Chicchai-san]
גברברי איסקאי חמודים עושים… דברים… אחד עם השני.
עלילה בנאלית ודמויות משעממות.
Love is Like a Cocktail
[Osake wa Fuufu ni Natte kara]
אשת קריירה רצינית ומוערכת הופכת לחמודה כשהיא שותה אלכוהול.
עלילה מוזרה אך לומדים על מתכוני קוקטייל ואני די נהנה. אל תשפטו אותי.
.Omiai Aite wa Oshiego, Tsuyoki na, Mondaiji
[.My Marriage Interview Partner is a Student, Strong, and a Problem Child]
מורָה מגלה כי הגבר אליו הסכימה להינשא בשידוך הוא התלמיד שלה.
זה הנטאי. לא אצ'י, הנטאי. אמנם עם עלילה, אבל הנטאי. לשיקולכם.
עד כאן חלק ג', החלק האחרון.
אי פעם.
די די, לא צריך לבכות (אני מקווה שזה לא מאוֹשר).
מאז אפריל 2009 אני מסקר בבלוג את עונות השידור הגדולות, או במילים אחרות: צופה בסדרות שאף נפש חיה לא צריכה לראות. מה שהחל כבונוס חביב לקוראים התפתח לפרויקט רב ממדים שגוזל ממני שעות רבות עבור כל חלק בנפרד; עד היום סיקרתי 21 עונות שידור על פני 63 כתבות – כלומר מאות שעות של לחץ. לחץ שאחמיץ סדרה חשובה, לחץ שלא אעמוד בזמנים שהצבתי לעצמי ולחץ לעשות פאוזה על תחביביי האחרים (זו הסיבה שחודשיים בשנה לא יכולתי להתחיל ספרים ולגעת בפלייסטיישן).
כאשר התחלתי את המיזם לפני 8 שנים וחצי לא היו הרבה אתרים שאִפשרו לגולשים לקרוא על סדרות חדשות וגם לקבל עליהן דעה, לא מחוץ לפורומים בכל אופן. המצב הזה אמנם עדיין תקף לקהילה הישראלית (תקנו אותי אם אני טועה) אבל מגוון פורטלים ידועים בחו"ל, גם כאלה שאינם עוסקים אקסקלוסיבית באנימה, החלו לסקר עונות שידור על בסיס קבוע (והם צריכים צוות שלם עבור כך, ואני פה לבד). כלומר לא תישארו עם ואקום. לכן, למען בריאות נפשי ולמען התחביב הזה שנקרא 'אנימה' כלפיו אני לא רוצה לפתח שנאה – החלטתי לפרוש מהסקירות המסיביות.
חלקכם כבר יודע זאת, אך מפברואר הקרוב עמיתכם הנאמן עומד להפוך לאבא לילדה קטנה (כן, כן. איך זה קרה?). בין החלפת חיתול אחת לאחרת אני לא רואה את עצמי עוצר הכל על מנת לראות ולכתוב על פרק ראשון של קומדיה סוג ז'. הבלוג כמובן ימשיך להתנהל כסדרו, על שלל הביקורות, הכתבות והחדשות שאתם (אני מקווה) אוהבים לקרוא. אך סקירה של עונות השידור הגדולות הוא משהו שאני לא יכול לעמוד בו יותר.
שום דבר ממה שאני אומר אינו סופי. אולי יגיע חודש אפריל ועמו פרץ פתאומי של אהבה להפקות סיניות זולות וקומדיות אצ'י. אך סביר יותר כי אעבור למתכונת מצומצמת. למשל, כתבה בת חלק בודד על פרקים ראשונים בהם אצפה כי ארצה לעשות זאת, ולא בגלל מחויבות לאינטרנט. כמובן שלא מדובר בהבטחה, אני רק משאיר אופציות פתוחות. ויש גם צד חיובי לעניין: כעת התפנה לי זמן להתעסק יותר בתוכן מקורי.
מי מכם שרוצה לשוחח עמי על סדרות עונתיות שראיתי וכאלה שלא ראיתי (ותכלס על כל נושא אחר) מוזמן לעשות זאת בצ'ט הקבוע בצד, בתגובות, בעמוד הפייסבוק הרשמי, במייל וכמובן בקבוצת הטלגרם שהפכה למפלצת שאני לא מסוגל להכיל (מי שמצטרף: אני מצטער מראש. על הכל).
אתם מוזמנים לשוב בימים הקרובים כי ביקורות חדשות ממתינות בקנה.
עד לפעם הבאה,
איש חופשי.
התגובות נעלות