עונת אפריל 2017 – חלק ב’

אנימה, אנימה בכל מקום.

לחלק א’ ]

אני מתנצל על הזמן שלוקח לי לסקר את העונה, פשוט הייתי לחוץ ולא יכולתי ל… אה, על מי אני עובד. סתם לא היה לי חשק.

בכתבה זו:

 (Berserk (2017
 Shingeki no Bahamut: Virgin Soul
 Granblue Fantasy The Animation
 Eromanga-sensei
 Fukumenkei Noise
 Hinako Note
 !Kabukibu
 Oushitsu Kyoushi Haine
 Sakura Quest


(Berserk (2017

על מה זה: באונסר של מועדון לילה תל-אביבי נקלע לעולם פנטזי ואפל בו כל מפלצת היא אלגוריה לפין.

איך זה: זו לא באמת עונה חדשה ל-Berserk אלא המשך העונה מ-2016 (ולכן טרם כתבתי עליה ביקורת), שהיא בעצמה המשך לטרילוגיית הסרטים אותה אהבתי מאוד. הסטודיו כנראה שמע את הביקורות נגד אנימציית ה-cel shading שגרמה לאנימה להיראות כמו משחק פלייסטיישן 2 (ולא מהסוג המושקע), ולכן Berserk שבה עם קצת פחות CGI וקצת יותר אנימציה מהסוג המוכר והאהוב, כשהדגש הוא על “קצת”. כלומר אם האנימציה בשנה שעברה גרמה לכם חלחלה – עזבו, לכו לראות משהו אחר. אבל אלו שרוצים עלילת פנטזיה גדולה מהחיים וברוטלית כמו פרק של סברי מרנן – Berserk היא הסדרה עבורכם (זאת בתנאי שתימנעו מהשוואה למנגה. חבל על העצבים).

חצי-העונה הקודמת היא יחסית מבולגנת; דמויות נמצאות במקומות שונים ועלילות מתרחשות במקביל, אך זו החדשה עושה סדר: הקבוצות מתאחדות, האויב סוף סוף מגלה את עצמו, ולשם שינוי – יש יעד ברור.

אפילו אם הוא אי שם באופק.

רחוק.

לצפות או לא: האנימה החדשה של Berserk היא מבחינתי סדרה טובה, והיא הייתה טובה גם כשהחלה ביולי האחרון. עם זאת, האינטרנט חולק על דעתי… ומסיבות מוצדקות. אך מי שמוכן להביט מעבר למגרעותיה, ימצא כאן אנימה ששווה להשקיע בה את הזמן.


Shingeki no Bahamut: Virgin Soul
[Rage of Bahamut: Virgin Soul]

על מה זה: מספר שנים אחרי סיומה של Shingeki no Bahamut: Genesis, אוספת האנושות את השברים מהאסון שפקד אותה. ההרמוניה בין השדים לבני האדם הוחלפה בשעבוד מלא של השדים, בעוד האלים איבדו מכוחם וסמכותם. נינה, צעירה אופטימית, מגיעה לעיר הבירה בתקווה להפוך לציידת ראשים מצליחה, אולם היא נקלעת למוקד סכסוך בין משמר המלוכה לבין רוצח מסתורי שפועל למען שחרור השדים.

איך זה: הסדרה הראשונה של Shingeki no Bahamut היא אחת מסדרות הפנטזיה היותר מוצלחות שעלו כאן בשנים האחרונות, או לפחות יכלה הייתה להיות אם רק היו לה יותר פרקים. ובכן, ב-Mappa שמעו את זעקותינו: Virgin Soul צפויה להכיל 24 פרקים (בניגוד גמור לסדרת פנטזיה אחרת בעונה הזו שמתחילה בשם ‘Shingeki’).

נינה היא הפנים החדשות של הסדרה, אך כל הגיבורים המוכרים צפויים לשוב, ובהם פאבארו (סליחה, “פאאאבאאארוווווווו”), קאייזר, ריטה ו… אמירה? טוב, בינתיים אמירה נעדרת, אבל אני בטוח ששומרים אותה בתור אס בשרוול. וזה בסדר, כי נינה היא תחליף נהדר: היא יודעת להילחם, אין לה סנטימנטים והיא חביבה. ולפני שאתם רצים אל הסדרה החדשה, אל תשכחו לצפות ב-“Shingeki no Bahamut: Genesis – Short Story”; שני פרקי ספיישל קצרים המגשרים את הפער בין Genesis ל-Virgin Soul, ומסבירים מדוע קאייזר נמצא היכן שהוא נמצא בתחילת הסדרה החדשה.

לצפות או לא: אחת מסדרות הפנטזיה האהובות עלי חוזרת בעונה חדשה וארוכה יותר, ואני הולך לגמוע כל פרק בשקיקה.


Granblue Fantasy The Animation

על מה זה: גראן, צעיר שגר באי פנטזי קסום, נתקל ביער בלירייה, נערה מסתורית שנפלה מהשמיים. לירייה ברחה מאימפריה מיליטנטית אכזרית, ולכן גראן, בעזרת הדרקון הננס שלו (זו לא לשון נקיה, באמת יש לו דרקון ננס), מחליט לעזור לה.

איך זה: אולי בעונה אחרת הייתי נותן לסדרה הזו את תשומת הלב שהיא ראויה לקבל, אך כמות סדרות הפנטזיה בניחוח אירופאי גדולה בימים אלו מהרגיל, מה שדוחק את ‘Granblue’ לפינה. ובכל זאת, במידה ו-Attack on Titan, Shingeki no Bahamut או Berserk הן “גדולות מהחיים” מדי עבורכם – ‘Granblue’ מסתמנת כבחירה בטוחה; זו פנטזיה קלסית, ללא טוויסט קודר והקרביים של אף אחד אינם נשפכים החוצה. הסדרה מבוססת על משחק RPG שפותח על ידי חבר’ה שעבדו על משחקי Final Fantasy, והיא בהחלט נראית ומרגישה כמו אדפטציה של משחק.

הפרק הראשון לא גירה אצלי סקרנות לגבי ההמשך; אני פחות או יותר יכול לנחש לאן הסדרה תתקדם. אבל אם אתם אוהבים את הז’אנר ומחפשים משהו חדש, אל תמהרו לפסול אותה.

לצפות או לא: רק אם אתם ממש אוהבים פנטזיה ואין לכם סטנדרטים גבוהים.


Eromanga-sensei

על מה זה: תלמיד יתום שמתפרנס ככותב ויז’ואל נובל מגלה כי המאיירת המסתורית איתה עובד היא אחותו החורגת.

איך זה: החבר’ה שאחראים על Oreimo מביאים סדרה חדשה שהיא בכלל לא חדשה: זה עדיין Oreimo, רק עם דמויות אחרות. Eromanga-sensei עוסקת באוטאקואים ומכוונת אל אוטאקואים, ואם אתם לא אוטאקואים – יש לכם מזל שאתם לא פלח השוק של התועבה הזו.

ובכל זאת, משהו בה עובד (להזכירכם, היא מבוססת על נוסחה שהצליחה). בין אם זה ההומור או הסקס אפיל, Eromanga-sensei מלהטטת בין קלישאות מוכרות, והיא עושה זו טוב יותר מאחרות. האחות הקטנה למשל סגורה בחדר ומאיירת לפרנסתה כי זה מה שחיבר בינה לבין אימהּ המנוחה. אחיה הבכור, לפחות בינתיים, לא גילה שום עניין מיני באחותו, ומבחינתו היא משפחה בה צריך לטפל. אז נכון שהסדרה עוסקת בנושאים שחוקים כמו קרש חיתוך משומש, אך מהיכרות עם Oreimo – מחכה לנו בהמשך סדרה על אנשים שבורים שמוצאים נחמה אחד בשני, ואולי בשביל זה שווה להשקיע בה זמן.

לצפות או לא: זו לא יצירת מופת ואני לא אשכנע אתכם לצפות בה, אך כדאי לתת לה הזדמנות.


Fukumenkei Noise
[Anonymous Noise]

על מה זה: סתומה בלחץ שלא יודעת לשיר מצטרפת למועדון רוק בתיכון בגלל איזה בן.

איך זה: וואו, כמה זמן לא נתקלתי בסדרה מעצבנת כל-כך. 

גיבורת הסדרה מעצבנת, דמויות המשנה מעצבנות, העלילה מעצבנת ואפילו עיצוב הדמויות מעצבן. אף אחד לא רוצה לראות תלמידי תיכון שמסתובבים עם פרצוף פוסט-טראומה ללא סיבה (“אני ילד כאפות שזקוק לתשומת לב” זו לא סיבה, מצטער), והגיבורה – שאולי נראית כמו נערה עצמאית שלא שמה קצוץ על כללים סוציאליים – אובססיבית אל אחד מחברי הלהקה באופן מעורר סלידה, בעוד התלמיד עצמו משנה דעתו כלפיה כל שתי דקות: “עופי ממני. לא רגע, תישארי. יאללה יאללה לכי מפה. לא רגע, אני… מרגיש כלפייך משהו”. פור פאקס סייק, שמישהו יזרוק עליהם נעל. ובדיוק כשחשבתי שגרוע יותר זה לא יכול להיות, מתגלה בפנינו משולש אהבה.

לצפות או לא: אני מפציר בכם, בכל לשון של בקשה – אל. פשוט אל. 


Hinako Note

על מה זה: איזו אחת שחושבת שהיא דחליל מגיעה לעיר הגדולה כדי להצטרף למועדון דרמה בבית הספר.

איך זה: חמוד. חמוד מדי למעשה. הסדרה הזו היא המקבילה של עולם האנימה לכוס מילקשייק גדולה שהכניסו אליה 20 כפיות סוכר, צנצנת דבש, קינמון, עוגת שוקולד ומרשמלו. חשבתם ש-“פוקימון” סיכנה ילדים עם הפרק ההוא שגרם לאפילפסיה? Hinako Note יכולה לגרום לסכרת.

וזה לא שיש לה עלילה יוצאת מגדר הרגיל; זו סדרה על בנות חמודות שעושות דברים חמודים עם פרצופים חמודים. בערך פעמיים חשתי צורך להקיא.

לצפות או לא: אם עברתם את גיל 6 ואתם לא אוהבים לסבול, אין לכם מה לחפש כאן.


!Kabukibu

על מה זה: תלמיד תיכון שאוהב את אמנות הקבוקי היפנית רוצה לפתוח מועדון קבוקי בבית ספרו.

איך זה: לחלקיק שנייה חשבתי שהסדרה תמלא את החלל הריק שהותירה Shōwa Genroku Rakugo Shinjū, אך חוץ מהעובדה ששתי הסדרות עוסקות באמנות במה יפנית – אין ביניהן קשר.

למי שלא מכיר, קבוקי הוא סוגה של מחזה עם קאסט גברי בלבד (לא תמיד זה היה ככה) הכולל ריקודים מסורתיים ואיפור מיוחד, ושחקניו מופיעים על במה שבנויה – בחלקה – כמסלול מוּארך. על אף שהסדרה החדשה עוסקת באמנות זרה-יחסית לעולם האנימה, היא לא עושה עבודה טובה בהנחלת כבוד או הדגמה של הכיף בקבוקי.

גיבור הסדרה רוצה לפתוח מועדון בנושא ולצורך כך הוא מוכרח למצוא אנשים שיצטרפו, ובעוד שקו עלילה ראליסטי היה עוסק בניסיון ללמד מעריצים חדשים מה זה בכלל קבוקי, כמו ש-Chihayafuru עשתה עם קארוּטה, רוב חברי המועדון שהוא מגייס מתייחסים לקבוקי כמו לסמים מהם נגמלו (“קבוקי?? אל תזכיר לי את זה… הפסקתי עם החרא הזה מזמן”).

חבל, כי זו יכלה להיות סדרה טובה. עיצוב הדמויות של קלאמפ מתאים לרוח הקלסית שמביא הקבוקי, וההומור חינני למדי. אך אין כאן דמות אחת שקבוקי עבורה הוא כמו קבוקי עבורנו – וכשאין לה גישה שתגרום לנו לאהוב קבוקי, אין סיבה שנאהב את האנימה.

לצפות או לא: ותרו, פוטנציאל מבוזבז.


Oushitsu Kyoushi Haine
[The Royale Tutor]

על מה זה: גראנזרייך היא מדינה אירופאית קלאסית שאינה בטוחה אם היא אוסטריה, צרפת או אנגליה – לכן היא שלושתן יחדיו. האיינה הוא מחנך מדופלם צעיר שנענה לבקשת מלך גראנזרייך להיות המורה הפרטי של ארבעה מתוך חמשת ילדיו, אותם ארבעה שאינם צפויים להיות המלך הבא. כשהוא מגיע לחצר המלוכה, מוצא האיינה נסיכים מפונקים שיעשו הכול על מנת לגרום לו לעזוב. אך האיינה, בעזרת כוח האמונה או שיט כזה, יגרום להם לשנות את דרכם.

איך זה: נורא ואיום.

אין הרבה דברים טובים שאני יכול לומר עליה. הסדרה יכלה להיות Great Teacher Onizuka, רק באירופה הקלאסית במקום יפן המודרנית (או טאיוון). במקום זאת קיבלנו אנימה על ארבעה בישונאנים, ילדי שמנת שצריכים סטירה ולא מורה פרטי. האיינה עצמו הוא לא קשוח, הוא פשוט חכם מהרגיל וסבלני במיוחד. ובעוד Assassination Classroom מצחיקה ומותחת, Oushitsu Kyoushi Haine דלוחה מרוב בנליות. 

לצפות או לא: כבר שכחתי שהיא קיימת.


Sakura Quest

על מה זה: קוֹהָארוּ סיימה זה עתה את לימודיה האקדמיים, אך המצוד אחר עבודה נורמלית בטוקיו לא הולך כפי שקיוותה. יום אחד מקבלת קוהארו הצעה ממקום לא צפוי, מועצת התיירות של עיירה שכוחת אל בשם מָאנוֹיָאמָה. המועצה מעוניינת ליצור קמפיין תדמית במסגרתו תהפוך קוהארו ל-“מלכה” של העיירה למשך שנה, ותעזור לקדם את מאנויאמה מבחינה כלכלית ותרבותית.

איך זה: קטסטרופ… לא, רגע. טעות שלי. עניין של הרגל. זו סדרה נהדרת!

מדובר בסדרה השלישית של סטודיו P.A Works העוסקת בעולם העבודה, אחרי Hanasaku Iroha (מלונאות) ו-Shirobako (סטודיו אנימה). וזה לא שחיפשתי את הקשר הזה בכוח – P.A Works אמרו זאת בעצמם. ובדומה לשתי הסדרות הקודמות, Sakura Quest מעמידה גיבורה צעירה בעולם זר לחלוטין עבורה, וכמו אוהנה מ-Hanasaku Iroha, קוהארו בקושי רב נאלצת להסתגל לחיי הכפר.

וכפי שציפיתי, זו סדרה טובה, או לכל הפחות מראה סימנים לכך שתהיה כזו. Sakura Quest עוסקת במוּסר עבודה, יש בה אנסמבל גדול של דמויות והיא צפויה להימשך לפחות 24 פרקים (זה נדמה כאילו כל סדרה שנייה העונה החליטה לעשות דווקא ל-Attack on Titan). היא אולי לא מתניעה חזק במיוחד בפרק הראשון, וגם לא בשני, אך יש לה עוד כברת דרך לעבור. עד הפרק האחרון הדמויות הללו יהיו כמו משפחה עבורי.

לצפות או לא: עד שסוף סוף יש סדרה חדשה וטובה, ברור שכן.

♦ ♦ ♦ 


עד כאן חלק ב’.
סדרות הזבל עדיין כאן, אך המצב פחות רע משהיה בחלק א’. יש עוד חלק אחרון בדרך (בתקווה שיעלה בקרוב), ואם יש סדרה שאתם לא רוצים שתחמוק מעיניי, ספרו עליה בתגובות.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם