עונת אפריל 2017 – חלק א'
רק התחלתי וכבר אני רוצה שיגמר.
יש אגב עוד 3 ביקורות בדרך על סדרות אנימה שהסתיימו זה עתה, לא שכחתי אותן.
עונת שידורי האביב החלה, ובכנות? אני לא זוכר מתי פעם אחרונה קובצו כל-כך הרבה שמות בעונה אחת:
Attack on Titan שבה למסך, יש שיאמרו מאוחר מדי (3 שנים וחצי חלפו מאז העונה הראשונה); הסוס המת שהוא Naruto משיק סדרת-בת חדשה, יש שיאמרו מוקדם מדי (Naruto Shippuden הסתיימה רק לפני שבועיים); Berserk חוזרת אף היא, יש שיאמרו "שכחתי שזה בכלל קיים". ולפחות על Boku no Hero Academia אין תלונות.
חוץ מארבע הסדרות הללו, סדרת פריקוול של אסטרו בוי בשם "Atom: The Beginning" תשודר החל מסוף השבוע הבא, ואני אישית מתרגש לקראתה מאוד. מנגד, בכל הקשור לשמות חדשים, יהלומים עוד לא מצאתי. בעיקר פחם. אבל זו רק תחילת הדרך, אז את הרצון להטיח את הראש בקיר אשמור לחלק ג'.
בכתבה זו:
♦ Alice to Zouroku
♦ Shingeki no Kyojin: Season 2
♦ Boku no Hero Academia: Season 2
♦ Boruto: Naruto Next Generations
♦ Clockwork Planet
♦ Busou Shoujo Machiavellianism
♦ Frame Arms Girl
Alice to Zouroku
[Alice & Zouroku]
על מה זה: לוליטה עם כוחות על-טבעיים בורחת ממעבדת הניסויים בה גדלה, ופוגשת את זורוקו, זקן נרגן שעוזר לצעירה להסתגל לחיים בעולם הנורמלי.
איך זה: אני לא אוהב כשסדרות וסרטים נפתחים בסיקוונס אקשן גרנדיוזי עוד לפני שהכרנו ולוּ דמות אחת. לא עדיף להשקיע באקשן אחרי שפיתחנו דעה בנוגע למה שקורה? כאלה הן 10 הדקות הראשונות של "Alice to Zouroko", כאוס ובלבול בכל פינה: הסדרה לא טורחת להסביר מה אנו רואים, ואין מתח כי טרם הכרנו את הדמויות.
אולם מהרגע שפוגשת אליס (הלוליטה) את זורוקו, מראה הסדרה קצת חן: זו בעצם קומדיית אקשן, מי ידע? מערכת היחסים בין הקשיש הזועף לבין הילדה שמדברת שטויות היא גולת הכותרת פה, ונראה כי הידידוּת ביניהם תתפתח לכדי משהו מיוחד.
רק חבל שאני לא מתכנן להמשיך איתה. זה לא שסבלתי מפרק הפתיחה (הארוך, 45 דקות), אך כל דמות שהיא לא זורוקו היא קלישאה מהלכת, כולל אליס (לוליטה עם פה מלוכלך. איזו חדשנות מטורפת). כמו כן, אני לא טיפוס השופט סדרה על פי איכות ההפקה שלה, אבל השימוש האינטנסיבי ב-CGI בסצנות אקשן צורם לעין, בעיקר כי זה CGI זול. יש בפרק סצנת מרדף מכוניות עם כדור הריסה (מה ששמעתם) שנראית כאילו הופקה בשנת 2000. וחבל, כי שאר הפרק נראה (מבחינה ויזואלית) טוב.
לצפות או לא: היא אולי לא סדרה רעה במיוחד (חכו לסדרות בהמשך הכתבה), אך היא מרגישה כמו פוטנציאל מבוזבז.
Shingeki no Kyojin: Season 2
[Attack on Titan]
על מה זה: האנושות חיה במתחם של חומות-ענק כי טיטאנים אוכלי אדם שורצים שם בחוץ. צבא של בכיינים נלחם באותם ענקים (או לפחות מנסה) ומגלה שהאנושות אבודה.
איך זה: קשה להבין כיצד סדרה שזכתה לתהודה בינלאומית עד לאחרונה, מקבלת יחס פושר בעונתה החדשה. אבל מספיק לדבר על "המתים המהלכים", גם Attack on Titan חזרה.
זה מה ש-1280 ימי המתנה עושים להייפ – הורגים אותו לחלוטין. העונה הראשונה שטפה כמו צונאמי את החנויות והאינטרנט, אך מקבלי ההחלטות בסטודיו WIT סירבו להכות בברזל בעודו חם, וכך יצא שסדרת האנימה המדוברת של שנת 2013 היא אפילו לא הסדרה המדוברת של עונת אפריל 2017. ואם האגרוף בבטן לא חזק דיו, עונה 2 צפויה להיות בת 12 פרקים בלבד במקום 25 כמו קודמתה. אני לא מקנא במעריצי Attack on Titan, אם עוד נותרו כאלה.
כל זה מאחורי הקלעים. לפני הקלעים, יש לנו סדרת אקשן ברוטלית שממשיכה לעסוק בניסיון ההישרדות של בני האדם. בסוף העונה שעברה גילינו שהמלחמה אינה שחור-לבן כפי שנראתה בהתחלה, ויש עוד הרבה סודות לחשוף. הפרק הראשון הזכיר לי שאני משום מה נהנה לראות בני אדם נאכלים כמו נקניק, וגם כי (סך-הכול) זו סדרה מהנה. אה, ויש טיטאן חדש בשכונה, כזה שמשנה לחלוטין את המצב. האם ההייפ יחזור עד סוף העונה?
כנראה שלא. קראתי מה הולך במנגה.
לצפות או לא: שמעו, זו Attack on Titan. או שאתם כבר צופים בה (ובצדק), או שנשבעתם (גם בצדק) להתרחק ממנה כמה שיותר רחוק.
Boku no Hero Academia: Season 2
[My Hero Academia]
על מה זה: בעולם בו ל-80% מהאוכלוסייה יש כוחות מיוחדים, מידוריה הצעיר מצטרף לאקדמיה שמכשירה גיבורי-על, זאת על אף שהוא שייך ל-20% חסרי המזל.
איך זה: Boku no Hero Academia זכתה לפופולריות רבה אשתקד, זאת הודות לקרבות הנהדרים, מגוון הדמויות והעלילה שנאמנה למנגה באובססיביות.
העונה החדשה, שתהיה ארוכה כפליים, ממשיכה מהנקודה בה עצרנו: האקדמיה מתאוששת ממתקפת הפתע של נבלי-העל, אך אין להנהלה זמן להתעסק בזוטות שכאלה: פסטיבל הספורט הגדול קרב ובא, והתלמידים יוכלו להשוויץ ביכולותיהם לעיני כל… או להביך את עצמם.
לא מתרחשים בפרק הראשון דברים מעניינים במיוחד, ולמעשה אני די בטוח שאין בו ולוּ סצנת אקשן אחת. אך הוא בונה תשתית לקראת מה שנראה כמו סגה גדולה וכיפית (אין כמו טורניר טוב בשביל האדרנלין). אני לא יכול לחכות לראות מה יש לעונה החדשה להציע.
לצפות או לא: אם אהבתם את העונה הראשונה, אין סיבה לנטוש.
Boruto: Naruto Next Generations
על מה זה: זוכרים את נארוטו? ילד יתום שיש בתוכו מפלצת אימתנית ותושבי הכפר מחרימים אותו? אז קבלו סדרה על הבן שלו בורוטו: ילד לא-יתום שאין בו שום-מפלצת ויש לו המון חברים, ובכל זאת הוא מתנהג כמו דושבאג.
איך זה: דווקא לא רע.
Naruto הייתה צריכה להסתיים מזמן, אך האנימה היא מקור ההכנסה העיקרי של הערוץ בו משודרת, ולכן אף אחד לא ייתן לפרנצ'ייז למות. למעשה, ההחלטה ליצור סדרה על בורוטו ודאי לוותה בניגובי זיעה מהמצח. למזלם, הבמאי החדש הירויוקי יאמאשיטה הוא אחד האנשים המוכשרים בתעשייה – והפרק הראשון של "בורוטו" הוא המוצלח שראיתי עד כה בעונת השידור, לפחות מהיבט של אנימציה, אם כי גם עלילתית הופתעתי לטובה: הכרנו לעומק את בורוטו וגילינו כי מאחורי התדמית המעצבנת שהוא עוטה, יש לו תדמית מעצבנת פחות.
סדרת האנימה (בשונה לחלוטין מהמנגה החדשה) עוסקת בימיו של בורוטו באקדמיה לנינג'ות, תקופה שאפילו "נארוטו" לא נגעה בה למעט בפלאשבקים. מבט חטוף אל העתיד בתחילת הפרק מציג מלחמה עגומה שתשמיד לחלוטין את קונוהא (כן, שוב), כך ששמח בטוח יהיה.
לצפות או לא: למרות ההתחלה המבטיחה, הרשו לי לשאול אתכם – הייתם ממליצים על אתר נופש נהדר במיקום אקזוטי, בלי לספר שהסדרנים נוהגים לבעוט לאורחים במפשעה? בדיוק. אז אני מרגיש שזו החובה שלי להזהיר: "בורוטו" אולי נראית טוב, אבל… תיזהרו. פשוט תיזהרו.
(ומה הסיפור עם ה-"Next Generations" בכותרת? יהיה יותר מדור חדש אחד? הסדרה תגולל גם את סיפורו של הבן של בורוטו, סורוטו?)
Clockwork Planet
על מה זה: לא לגמרי בטוח, אני חושב שאיבדתי את ההכרה בשלב מסוים. יש איזה אחד שקיבל נערה רובוטית בתוך תיבה ואז הם הולכים למלון זול ויש מכות ויש עוד איזו אחת שנלחמת בדברים, והעולם כולו בנוי מקפיצים או משהו כזה.
איך זה: הלכתי פעם לקניות ביום גשום, ובדרך חזרה עם השקיות הכבדות החלקתי ונפצעתי בברך. ירד לי דם, הייתי ספוג מים והמצרכים הועפו על המדרכה. צלעתי כל הדרך הביתה כשאני רטוב לחלוטין. ואז כשחזרתי גיליתי שלא אספתי את כל המצרכים שנפלו. זו, ללא ספק, הייתה אחת החוויות הכי מעצבנות שאני זוכר.
מדוע אני מספר לכם את זה?
כי אני מעדיף לחוות זאת שוב מאשר לראות פרק נוסף של Clockwork Planet.
לצפות או לא: דמיינו שהיא לא קיימת ותמשיכו הלאה.
Busou Shoujo Machiavellianism
[Armed Girl's Machiavellism]
על מה זה: שימו לב, תקציר העלילה שלפניכם אינו מפוברק: אקדמיה יוקרתית לבנות פתחה שעריה גם לבנים. הבנות, שחששו לגורלן, ביקשו מההנהלה רשות להתחמש בנשק. עד מהרה החלו הבנים להגיע בבגדי נשים ואיפור בתקווה לא להיקלע לצרות. אולם נומורה, תלמיד חדש, לא מוכן להתיישר לפי הכללים – ולכן מתפתח דו-קרב בינו לבין רין, אחת הבנות שלא מוכנה לסבול את ההתנהגות החצופה שלו.
איך זה: הממ… הלכתי פעם לקניות ביום גשום, ובדרך חזרה…
קיצר הבנתם. זו אחת הסדרות האלה שאני לא מבין איך בכלל הגיעו לשידור. ל-Clockwork Planet יש לפחות שם מגניב, אבל "Armed Girl's Machiavellism" הוא אחד השמות המגוחכים שאי פעם קראתי. ואני אפילו לא בטוח אם זו סדרה מיזוגנית או מיזנדרית, כי שני המינים יוצאים כאן לא משהו.
לצפות או לא: אם הסדרה נשמעת לכם מעניינת, תנו לעצמכם אגרוף בפרצוף – החוויה אותה חוויה, אבל לפחות תחסכו 20 דקות.
Frame Arms Girl
על מה זה: תלמידת תיכון מקבלת מאביה חבילה ובה נערה רובוטית-מיניאטורית שיודעת להילחם.
למחרת היא מקבלת עוד שתי חבילות כאלה.
איך זה: מה הקטע של העונה הזו עם נערות חמושות?
בכל אופן, על אף שהסדרה הזו נשמעת כמו אחת שאני צריך לפתוח את הסקירה עליה עם סיפור על קניות ביום גשום, היא דווקא – למרבה ההפתעה – לא אסון קולוסאלי.
"Frame Arms Girl" היא בתכלס פרסומת בת 20 דקות שבועיות לליין אמתי של מודלים, כאלה שניתן לקנות ולהחליף להם נשקים (ואם זה מעצבן אתכם, זכרו כי פוקימון קיימת בגלל סיבה דומה). הפרק הראשון רווי בהומור חינני, האנימה לא לוקחת עצמה ברצינות ואף אחת מהדמויות לא הביאה לי חשק לתקוע לעצמי מזלג בעין. מי היה מאמין שזה עכשיו הסטנדרט?
לצפות או לא: אה, ברור שלא. זה עדיין זבל.
♦ ♦ ♦ ♦
עד כאן חלק א'.
החלק הבא יכיל פחות סדרות המשך ויותר דברים חדשים, ואם חלק א' הוא אינדיקציה לאיכות שנקבל – אז אנחנו בצרות.
התגובות נעלות