משאלת לב | דברים שארצה שיקרו (וכנראה שלא)
בתור אחד שעוסק בתחביב (אתם יודעים איזה) למעלה מעשור, צברתי רשימה (די קטנה באופן מפתיע) של דברים שאני מחכה להם בקוצר רוח ופשוט מסרבים לקרות. אני לא מתכוון לעונות המשך לסדרות אהובות, אחרת הכתבה הזו הייתה ארוכה פי 9. אני מדבר על דברים נקודתיים שיעשו הרבה טוב לכולנו (או בעיקר לי): משחק קלאסי שעוד לא קיבל טיפול אנימה ראוי, בלו ריי שלא קיים לאחת הסדרות האהובות אי פעם, רימייק לסדרת שונן מוצלחת וכו'.
קראו את הרשימה, ספרו לי עם מה אתם מסכימים ועם מה לא, ושתפו אודות הערכים שאתם הייתם מוסיפים.
1) סדרת אנימה ל-Chrono Trigger.
ב-1995 שחררו שלושה יוצרים דגולים את פאר היצירה של אותה שנה: Chrono Trigger.
הירוֹנוֹבּוּ סאקאגוּצ'י (יוצר Final Fantasy), יוּז'י הוֹריאי (יוצר Dragon Quest) ואקירה טוריאמה (יוצר אתם-יודעים-מה) קיבלו במהלך השנים את התואר 'Dream Team' בשל מעורבותם באחד ממשחקי ה-RPG המהנים ביותר שיש.
למי שלא מכיר, העלילה מתרחשת בממלכה פסטורלית. גיבור המשחק כרונו, יחד עם חברים נוספים שהוא אוסף על הדרך, יוצאים למסע בזמן – עתיד, עבר, מה שתרצו – כדי למנוע מהרוע להשתלט שוב על הממלכה. המשחק נחשב לחדשני (בזמנו) בשל מערכת הקרבות שבו, אך הוא זכור בזכות אלמנטים נוספים: פס קול מוצלח, עלילה מורכבת בעלת סופים רבים, מספר רב של גיבורים (ועלילות משנה לכל אחד מהם) והחשוב מכל: כיף. Chrono Trigger הוא אחד המשחקים המהנים ביותר שיש. הוא אינו דורך במקום ולוּ לרגע, תמיד קורה משהו מעניין ותמיד יש הפתעות בשרוול (מירוץ מכוניות, מרדף אחרי עכברוש וכו'). אפילו בימינו Chrono Trigger מהנה מספיק כדי לשמור על מידת רלוונטיות גבוהה.
בזמן שרבים מייחלים למשחק חדש בסדרה (או לרימייק של המקור), אני דווקא מחכה למה שכבר צריך היה לקרות מזמן: סדרת אנימה.
כן, אני מכיר את ה-OVA הקצר מ-96'. זה לא נחשב. אני מדבר על סדרת אנימה בת עשרים ומשהו פרקים שתכסה את העלילה הראשית ועלילות המשנה, מבלי לחפף כמובן. סדרות-אנימה-מבוססות-משחקים הן עסק הן עסק מסוכן ולא תמיד משתלם (תשאלו כל סדרת אנימה רביעית). ובכל זאת, ל-Chrono Trigger יש את כל המרכיבים הדרושים להכנת סדרה מצחיקה, מהנה וטובה. צריך יהיה לעבוד קשה כדי לחרב משהו כזה.
עוד שנה וחצי אגב יתקיימו חגיגות העשרים ל-Chrono Trigger *רמז* *רמז*. אם אתה במקרה סטודיו גדול ואיכותי ויש לך משאבים לפרויקט חדש, אתה יודע מה עליך לעשות.
2) Death Note ב-Blu ray.
השנה היא 2006 ועולם האנימה בתדהמה: סטודיו Madhouse מודיע על הפרויקט הבא שלו, Death Note. המנגה נחשבה באותן שנים לסדרת הדגל של שונן ג'אמפ, על אף חיי המדף הקצרים שלה: 108 פרקים בלבד. עד אותה שנה לא נגעו ב-Madhouse בסדרות שונן גנריות, אך פרויקט Death Note הביא עמו הצהרה כי מבחינתם זו לא עוד סדרת שונן סטנדרטית: זו מסטרפיס שראויה לגרסת אנימה טובה.
ואכן כך היה. שלושה מהמדבבים הטובים בתעשייה תרמו את קולם: מאמורו מייאנו, שבקשות 'תצחק-כמו-פסיכי' ילוו אותו עד הקבר; קאפיי יאמאגוּצ'י, שהחייה את ימי הזוהר שלו מאז סיומה (הראשון) של Inuyasha; ואיה היראנו, מי שרק חצי שנה קודם לכן פרצה לתודעת העולם בזכות Haruhi. כל המעורבים בפרויקט זכו בהמשך להצלחה רבה, כולל הבמאי שעשה השנה ניסים ונפלאות ב-Shingeki no Kyojin.
Death Note עדיין נותרה רלוונטית. כאשר רוצים להציג למישהו את מדיוּם האנימה, Death Note היא השם הראשון או השני שעולה. שבע שנים חלפו מאז שעלתה לשידור (רציני? ואוו) והיא עדיין מככבת בראש רשימת הסדרות הפופולריות ביותר של כל פורטל שעושה רשימה דבילית שכזו.
לכן מדוע אחת הסדרות הפופולריות אי פעם עוד לא קיבלה את הטיפול שהיא ראויה לו בעידן ה-Blu-ray?
היא אולי לא הסדרה הטובה בעולם, אך כרגע אין משהו שארצה לראות ב-High Definition יותר מאשר את הבלורית של L. לא הרבה סדרות זכו לשמור על רמת הפקה גבוהה לאורך 37 פרקים, אבל Death Note כן. הסיפור שלה הוא אחד המהנים שיש, ולכן לצפות בה שוב בגרסה טובה יותר היא לא בקשה מוגזמת במיוחד (ואתם תזכו לבהות בבייבידול של מיסה באיכות גבוהה. לא שווה?). דרגון בול קיבלה את טיפול ה-Blu ray מספר פעמים, ואפילו סדרות פחות פופולריות, כדוגמת Genshiken ו-Elfen Lied, יצאו מחדש במהדורות Blu ray נוצצות.
הסיבה הרשמית לכך שזה לא קרה היא בגלל שהסדרה הופקה באופן דיגיטלי ולא בפילם, מה שלא מאפשר את יישום הפרויקט. אך כפי שההיסטוריה הוכיחה, ניתן להתפשר על גרסאות 'Upscale' זולות: זה אולי לא High Definiton אמיתי, אך זה עדיף אפילו על האיכות הטובה ביותר שקיימת לסדרה כיום.
ולפני שמישהו מכם יעלה את הנושא – אם מעריצים ב-Youtube מסוגלים לכך, סימן שזה אפשרי.
3) Naruto: הגרסה הטובה.
שימות העולם, אני אוהב Naruto.
לא תמיד אהבתי את Naruto. בין 2005 ל-2007 (תקופת הפילרים הגדולה) שנאתי את Naruto. אך ברמה הכללית מדובר מבחינתי בסדרה מיוחדת: יש לה עולם עשיר, היסטוריה עמוקה, מיתולוגיה משלה, מגוון רחב של דמויות טובות וסיפור גדול מהחיים. לטובתו של קישימוטו (המנגקה) יאמר כי הוא לא שוכח שום פרט. בניגוד לסדרות שונן ארוכות-שנים אחרות, ל-Naruto יש כיוון ברור. נכון שלא הכל מתבצע על הצד הטוב ביותר, אך בסופו של דבר אזכור מהסדרה הזו רק דברים טובים.
וזו הסיבה שעכשיו, רגע לפני שהסדרה בדרכה לסיום (ואני בדרכי לכתוב את אם-כל-הביקורות), הגיע הזמן לעבוד על גרסה חדשה לאנימה: הגרסה הנקייה משטויות.
• קודם כל – HD מלא לכל הפרקים.
• דבר שני – נקיון הפילרים (אפשר להשאיר כמה פילרים טובים).
• דבר שלישי – קיצוץ מריחת הזמן.
אפילו בימיה הראשונים של הסדרה התעקשו הדמויות להסביר ארבע פעמים את המהלך הגאוני שהם הרגע ביצעו, או להראות את אותו פלשבק (נדנדה ארורה) 5 פעמים בפרק, שזה 5 יותר מדי.
• תיקוני אנימציה. רוב הפרקים נעים בטווח שבין ה-'סביר' ל-'וואוו', אבל לא חסרים פרקים שנראים ממש (אבל ממש) רע. באחד הפרקים שכחו לצייר לנארוטו את הראש, ובפרקים אחרים לסאקורה יש תסמונת דאון. אז כן, לא חסרה עבודת שיפוץ.
שילוב של ארבעת האלמנטים הללו יהפכו אותי לצופה מאושר מאוד, ואת Naruto לאחת מסדרות השונן הטובות על המסך.
4) סדרת אנימה ל-20th Century Boys.
נאוקי אורוסאווה הוא מהמנגקות הטובים בתעשייה, ובצדק: האיש יצר את Monster, Yawara!, Master Keaton ואחרים. רוב הסדרות שלו זכו לגרסת אנימה, אך דווקא הגדולה והמפורסמת שבמנגות שלו טרם ראתה אור על המסך הקטן.
קיימת שם בחוץ טרילוגיית לייב אקשן (לא רעה בכלל אגב) המבוססת על המנגה, אך כולנו יודעים שגרסת אנימה תעשה רק טוב.
הסיפור של המנגה הוא מורכב, מקורי, משעשע ורב שכבתי כאחד. העלילה מתפרסת על פני כמה עשרות שנים ולהסביר אותה בפסקה בודדת זה חטא. אבל אני אנסה בכל זאת: קבוצה של חברים ביפן של שנות ה-60 מעלים בכתב אסונות דמיוניים (פיגוע בנמל תעופה, וירוס באפריקה וכו') וקוברים את מה שכתבו עמוק באדמה. עשרות שנים לאחר מכן מגלה קנג'י – מנהיג הקבוצה בעבר ועובד סופרמרקט בהווה – כי אותם תרחישים דמיוניים יוצאים לפועל בזה אחר זה. התאבדותו של אחד מחברי הקבוצה ועלייתה לגדולה של כת מסתורית מובילים את קנג'י למסע של חייו כדי למנוע את השמדת העולם.
אם יש סטודיו אחד שאני יודע שהוא מסוגל לכך זה סטודיו MAPPA. הסגנון הוויזואלי של Kids on the Slope (ואלמנט המוזיקה הבולט) דומה מאוד לזה של 20th Century Boys, ותחת הבמאי הנכון (שיניצ'ירו וואטאנבי?) זו עשויה להיות אחת מסדרות האנימה האיכותיות והפופולריות אי פעם. בעצם לא אכפת לי מי, העיקר שמישהו יגרום לזה לקרות.
5) רימייק ל-Rurouni Kenshin.
זה כמעט קרה שנה שעברה, כאשר הכריזו באינטרנט על אנימה חדשה ל-Rurouni Kenshin שעושה את דרכה אלינו. בסוף התברר כי מדובר בספיישל OVA תמוה שאף אחד לא אוהב. אך מספיק לצפות בתגובות המעריצים טרם חשיפתה של האמת המאכזבת: צופי אנימה שכבר פרשו מהתחום נרשמו מחדש רק כדי שיוכלו להגיב בשמחה על פרויקט האנימה של קנשין.
זה אולי לא קרה בסוף, אבל הגיע הזמן שכן. האנימה המקורית נמצאת היום במקום השני ברשימת הסדרות האהובות עלי, וזה רק בזכות שני שליש ממנה. אפילו הפילרים שסיימו את הסדרה לא הורידו מהדעה החיובית שלי עליה. סאגת קיוטו כולה היא מבחינתי פסגת ז'אנר השונן; ככה, רבותי, מייצרים סיפור. אף סדרה אחרת לא הותירה אותי במתח כמו ש-Kenshin עשתה בפרקים הבודדים הללו.
רימייק למנגה, OVA, סרטי קולנוע חדשים: כל אלה מוכיחים ש-Kenshin עדיין רלוונטית. לכן רימייק לסדרת האנימה היא לא עניין מופרך במיוחד. מאז שהמנגה הסתיימה קיימת אפשרות לסדרת אנימה נטולת פילרים. ומי הראויים ביותר לקחת את הפרויקט לידיים? כמובן, Madhouse. הם הוכיחו שהם מסוגלים לייצר סדרת אנימה ארוכת-טווח למנגת שונן ג'אמפ ותיקה, ועכשיו כאשר האנימה של Hunter x Hunter בדרכה לסיום – Rurouni Kenshin עשויה (או צריכה) להיות סדרת הדגל הבאה שלהם.
זהו, עד כאן.
חמשת משאלות-הלב האלו הן כמובן לא היחידות שלי, אך הן הגדולות ביותר להן אני מייחל. אני בטוח שגם לכם יש רשימה דומה ואני אשמח לקרוא את דעתכם, וגם לקבל פידבקים על כמה מהשטויות שכתבתי פה.
התגובות נעלות