Anime Comedy House
הסיפור הוא כזה.
מפאת חוסר זמן גיליתי לדאבוני שאבוי, אין לי עדכון מוכן לשבוע הזה! כבר הייתי מוכן להשלים עם עובדה מעוררת פלצות זו, ואפילו הכנתי הודעת-תירוץ מרגשת על כך שהבלוג בשקר כלשהו ויחזור בשבוע הבא. אך האפיפיור שבתוכי לא איפשר לי להשאיר את כל עשרות אלפי הקוראים הנאמנים בעודם בוכיים. לכן הרעיון היה לכתוב פוסט קצר וכל-כך גרוע שאין שום סיכוי שתתגעגעו אלי, ומה הדרך? בדיחות. כן, מהסוג של "רוסי, אמריקאי וגמל עולים על מטוס" רק עלינו האוטאקואים הפעם. אלא שבמקום בדיחה-שתיים, מצאתי את עצמי כותב חומר שהיה מספיק בכמותו ל…ובכן, פוסט רגיל. אופס.
Anime Comedy House
אדם אחד הולך על גשר כשלפתע הוא מבחין בצעיר הנעמד על קצהו ומתכנן לקפוץ לנהר.
"עצור" צועק האיש אל עבר הצעיר, "אל תעשה את זה".
"מדוע לא?" שואל הצעיר.
"ובכן, יש כל כך הרבה דברים לחיות עבורם".
"כמו מה…?"
"למשל, מה התחביבים שלך?"
"לא הרבה. אבל אני אוהב לראות טלוויזיה".
"גם אני!" אומר האיש. "מה אתה אוהב לראות?"
"סדרות אנימה" הודה הצעיר.
"גם אני!" אמר האיש, "מה הז'אנר האהוב עליך?"
"אני אוהב בעיקר סדרות סיינן".
"גם אני! מי היוצר האהוב עליך?"
"נאוקי אורוסאווה".
"גם עלי!" התלהב האיש, "ומה הסדרה הכי אהובה עליך?"
"מונסטר".
"גם עלי! ומי הדמות האהובה עליך?"
"יוהאן"
"גם עלי! ומה הסאגה האהובה עליך?"
"הסאגה בספרייה".
"ואוו, גם עלי! ומה הפרק האהוב עליך?"
פרק 39"
"גם עלי! מה הסצנה האהובה עליך?"
"סצנת הפתיחה כש…"
"כופר! תמות!!" צעק האיש ודחף את הצעיר מהגשר
(בדיחה של אמוֹ פיליפס במקור)
_________________________
איזה אחד מת ממנת יתר של סטרואידים.
כאשר הוא מגיע לגהנום, מקבל אותו אחד משליחי השטן ועורך לו סיור.
לקראת סוף הסיור מגיעים השניים להיכל ענק שעל קירותיו תלויים מיליוני שעונים.
שואל האיש לפשר הדבר, ועונה לו שליח השטן:
"לכל אדם חי יש שעון המייצג אותו. ככל שהבן-אדם לוקח יותר סטרואידים כך מחוגי השעון שלו נעים מהר יותר".
"וואלה?" אומר האוטאקו ומביט למעלה "…ולמה יש שעון אחד שתלוי על התקרה?".
"זה השעון של סון-גוקו, הוא משמש כמאוורר תיקרה"
_________________________
אוטאקו אחד נכנס לכלא ושואל את חבריו לתא בגין מה הם נכלאו.
"קיבלתי 20 שנה על רצח" אומר האסיר הראשון.
"קיבלתי חודשיים על אונס" מספר הנשיא קצב.
"קיבלתי 8 שנים על שוד בנק" מספר האסיר השלישי.
"ועל מה אתה פה?" שואלים האסירים את האוטאקו.
"עליתי עם קוספלי לאוטובוס" אמר, "אני אהיה פה 3 שנים".
"3 שנים על זה??" תוהים האסירים, "של מה הקוספלי?"
"של זה"
________________________
כמה חברים מישראטאקו צריך כדי להחליף נורה?
שניהם.
וכמה מנהלים מישראטאקו צריך כדי להחליף נורה?
אחד, אבל בלי לוגו של "AnimeOK" עליה הוא לא יהיה מוכן לעשות זאת.
*סטגיש*
כמה חברי אמא"י צריך כדי להחליף נורה?
אפס, בשביל מה יש מתנדבים?
כמה חברי מחזמר צריך להחליף נורה?
אחד, אבל הוא צריך למצוא את הנורה ששרה הכי טוב.
כמה נובים צריך כדי להחליף נורה?
אחד, אבל הוא ישאל מאתיים אנשים איך עושים זאת ומאיפה משיגים נורה טובה.
כמה חברי אנימנגה צריך כדי להחליף נורה?
לא יודע, אבל זה ייקח זמן.
כמה חברי צוות KaT צריך כדי להחליף נורה?
ביקשנו להפסיק לשאול!
_________________________
ערס אחד נכנס למסיבת ג'יירוק
_________________________
זוג אוטאקואים מקיימים שיחה גלויה.
"תגידי…" אומר הבן-זוג, "כמה פעמים בגדת בי?"
האישה מסיטה מבטה וממלמלת "פעמיים".
"עם מי?" שואל החבר.
"פעם אחת שכבתי עם הבמאי כדי להתקבל לתפקיד ראשי של מחזמר".
"ועם מי היתה הפעם השנייה?"
"עם כל הקאסט" אומרת האישה, "זה היה מחזמר של בייבל בלאק"
_________________________
בשיעור אחד מספרים התלמידים מה עושים הוריהם.
"אמא שלי רופאה" אומרת ילדה אחת.
"אבא שלי כבאי" אומר ילד אחר.
"אמא שלי ציירת" מספר עוד ילד, וכך עוברים על כולם מלבד ילד אחד ביישן שניסה להימנע מהשאלה.
"במה אבא שלך עוסק?" שואלת המורה, "אל תתבייש".
"ובכן…אבא שלי מתפשט, רוקד על במות במועדוני גייז ומקבל על זה כסף".
לאחר שמסתיים השיעור, ניגשת המורה לתלמיד ושואלת "תגיד, זה באמת מה שאבא שלך עושה?"
"האמת לא" אומר התלמיד "…הוא אוטאקו, אבל התביישתי להגיד את זה"
_____________________
צעיר אחד מת לעשות את צרכיו, אך השעה מאוחרת וכל בתי העסק סגורים.
הוא מחפש ומחפש עד שרואה חנות קטנה שעדיין פועלת.
הוא ניגש פנימה ורואה שמדובר בחנות מרצ'נדייז ומאנגות.
"אני יכול להשתמש בשירותים שלך?" שואל האיש את המוכר.
"מצטער, תצטרך לקנות מרצ'נדייז כלשהו כדי להשתמש בשירותים".
"אני לא אקנה משהו רק בשביל לחרבן" אומר האיש.
"נו מה אכפת לך? זוג אוזני חתול – רק חמישה שקלים!".
"לא" אומר האיש "…תן כבר להשתמש בשירותים".
"מצטער, לא יכול. אבל בדיוק עכשיו יש כנס אנימה במרחק 6 ק"מ מפה. תוכל להשתמש בשירותים שם".
בייאוש ועם בטן כואבת, דולק האיש לכיוון הכנס, אך אחרי שעה קלה הוא חוזר.
"מה קרה, לא מצאת את המקום?"
"מצאתי את המקום המקולל" אמר האיש, "אבל לא נתנו לי להיכנס בלי אוזני חתול"
___________________________________________
כעת אשאיר אתכם לנפשכם. אתם ודאי לא, אבל אני אשוב שבוע הבא.
עמכם הסליחה, ואתם מוזמנים לנסות בעצמכם.
התגובות נעלות