נבחרי השנה 2017 של AnimeOK

נבחרי אנימה 2017

אוקי, בוחן פתע: יש לכם 2 שניות וחצי לומר לי האם "Hanasaku Iroha" היא אנימה של 2009 או 2010. מקווה שלא עניתם בביטחון כי התשובה היא 2011.

לא תמוה קצת שאנחנו מתרגשים מחלוקת פרסים על אף שחצי עשור מהיום לא נזכור איזו סדרה שודרה מתי? או שרק לי יש זיכרון של דג? בכל אופן, הגענו לטקס נבחרי שנת 2017 (מטעם עצמי) ולפני שאשכח מקיומה רק אגיד שהייתה זו שנה… בסדר, בסדר גמור אפילו; בגזרה הקולנועית זכינו לסרטים שהכו גלים אף מחוץ לקהילת הוויבים שאנחנו, עולם השונן פרח דרך סדרות מדוברות ואשכרה טובות (… ובלאק קלובר) ואפילו משחקי וידאו הביאו כבוד בזכות כותרים דוגמת "Persona 5".

לפני שאתחיל רק אזכיר כי אם סדרה שאהבתם לא מופיעה פה אין זה אומר שלא אהבתי אותה… אולי פשוט לא צפיתי בה (תתפלאו אבל יש כאלה). מיצינו? יופי, כעת בואו נראה למי הולך טוטורו הזהב.


סרטי האנימה הטובים ביותר של 2017


מקום שלישי: A Silent Voice.

אנשי סטודיו KyoAni הפתיעו את כולם עם האחד הזה: "A Silent Voice" הוא סרט עתיר רגשות שמטרתו היא לגרום לכם לצחוק בפרצוף בוכה. הסרט עצמו לא חף מבעיות – דמויות המשנה שלו מפותחות כמו הרכבת הקלה בת"א, ולעתים הנרטיב מתנהל כמו ריקאפ לסדרה שלא קיימת. אולם קשה לכעוס לנוכח הדינמיקה בין הדמויות הראשיות והשיאים אליהם מגיע הסיפור, סיפור שעוסק בנושאים כואבים ואישיים (בעיקר עבור מי שאי פעם היה נער).

[לקריאת הביקורת המלאה]


מקום שני: Your Name.

סליחה סליחה סליחה סליחה סליחה סלי… בעצם לא, יודעים מה? לא מתנצל. מקום שני הוא מכובד לכל הדעות, ובתכלס זה לא אומר דבר מלבד העובדה שאת הסרט במקום הראשון אני אוהב אוּן פוקיטו יותר. אחרי שנים בהן נשאר מאקוטו שינקאי בצללים הפך היוצר הצעיר לבמאי סרטי האנימה שכל העיניים נשואות אליו כיורש של מיאזאקי (אני עדיין תומך של הוסודה). "Your Name" הוא סרט מהפנט ויזואלית ומכיל סיפור אהבה חוצה ממדים (ובמידה מסוימת גם תרבויות) ובין אם אהבתם אותו או לא, קשה להישאר כלפיו אדישים.

[לקריאת הביקורת המלאה]


מקום ראשון: In This Corner of the World.

In This Corner of the World

לנו כאן בלבנט מוכרת (לא לטובה) הסיטואציה בה אנשים מרקעים שונים תקועים במקלט כשכל מה שמחבר בין כולם הוא רצון לחיות, ועל כן כשבאתי לצפות בסרט שמתרחש בהירושימה ב-1944 – ידעתי כי ממתינה לי חוויה, רק לא ציפיתי שהחוויה הזו תהיה (גם) מצחיקה. "בפינה זו של העולם" הוא כנראה סרט האנימה המלחמתי החשוב שיצא מאז "קבר הגחליליות", זאת על אף – או בזכות – העובדה שהוא מתרחש בעיירה פסטורלית (אך לא להרבה זמן) וגיבוריו הם אזרחים מהשורה שמנסים לשרוד. אולם  יום הדין הבלתי נמנע והדרך בה עוסק בו הסרט הם שהופכים אותו מצפייה מעניינת לצפייה שהיא חובה.

[לקריאת הביקורת המלאה]


סדרות האנימה הטובות ביותר של 2017


מקום חמישי: Inuyashiki.

יהיה זה אנדרסטייטמנט לומר ש-"אינויאשיקי" לא חפה מפגמים; הסטודיו שהביא את הפנינה הוויזואלית "בפינה זו של העולם" יצר סדרה שהאנימציה בה בינונית וה-CGI לא משתלב בכלום, בעוד קווי עלילה מסוימים אפשר להגדיר כמפוקפקים. אך החלקים מהם כן נהניתי הם שהביאו את הסדרה עד הלום: הסיפור סטייל "שובר שורות" שלוקח תפנית מפתיעה, הבנייה האטית של שני ניגודים שעתידים להתנגש, ובל נשכח את פרק 10 בו נשמטה לי הלסת. אין, קתרזיס במיטבו.

[לקריאת הביקורת המלאה]


מקום רביעי: Made in Abyss.

לצערי אני לא יכול להמליץ על הסדרה בגלל סצנות… מסוימות, אבל "Made in Abyss" נראית ממש טוב, יש בה עולם רווי מסתורין וסיפור מסע ז'ול-ורני שיקרוץ לכל אחד (או לפחות לכל אחד שאינו סולד מאלימות). ללא ספק אחת ההפתעות הנעימות של השנה, גם אם לוקחים בחשבון את הדמות הראשית המעצבנת.

[לקריאת הביקורת המלאה]


מקום שלישי: Shōwa Genroku Rakugo Shinjū: Sukeroku Futatabi-hen.

כן, הזוכה הגדולה של השנה שעברה תיאלץ להסתפק "רק" במקום השלישי, אך זה לא אומר שהעונה טובה פחות מקודמתה, ולמעשה הסדרה לא מעדה אפילו פעם אחת; העונה השנייה המשובחת מביאה לסיום מופתי את סיפורם של אמני הראקוגו הגדולים. אין לי דרך אחרת לתאר את שתי העונות חוץ מאשר "מאסטרפיס".

[לקריאת הביקורת המלאה]


מקום שני: Little Witch Academia.

Little Witch Academia היא מעבדה שמאפשרת ליוצריה להתנסות בניסויים והתוצאה היא כיף כפי שלא נראה זמן רב. אנשי סטודיו Trigger יצרו פה אנימה שמצעידה את המדיום קדימה אך בלי להתבייש במקורותיו. גמעתי פרקים בשקיקה בעוד הזכירה לי הסדרה ימים מופלאים כילד בבוקרי שבתות מול הטלוויזיה.

(הסדרה אגב זמינה במלואה בנטפליקס ועם תרגום לעברית).

[לקריאת הביקורת המלאה]


הן "Little Witch Academia" והן "Rakugo" ראויות למקום הראשון, ואני מרגיש צביטה בלב בגלל שהן לא שם. אולם הסדרה שבחרתי היא כזו שהשפיעה עלי באופן אישי וגרמה לי להעריך מחדש את התחביב לשמו התכנסנו. לכן טוטורו הזהב הולך ל…

.

.

.

.

.

.

מקום ראשון: March Comes in like a Lion.

אני לא יכול להתחיל לתאר לכם עד כמה אני אוהב את הסדרה. נכון שאני עדיין לא מבין כל-כך שוגי, אולם הגרסה היפנית של משחק המלכים היא ממש לא העיקר ביצירת המופת הזו, יצירה שעוסקת בעילוי צעיר ויתום שמתמודד מול כל מה שהעולם זורק לעברו. ארסנל הדמויות הנהדר וסימן ההיכר הסוראליסטי-לעתים של סטודיו Shaft הם זיווג משמיים וכמות הממחטות שנהרסו בגללה גבוהה ממה שאתם ודאי מתארים. "March Comes in like a Lion" עוסקת בקשרים ודיכאון כפי שאף סדרה אחרת לא עסקה בנושא לפניה, והיא עושה זאת בחן, הומור וללא כל מלודרמה.

[לקריאת הביקורת המלאה]


בונוס: קטגוריות משנה מומצאות


♦ פרס  לא מאמין שזה עבד להם של השנה: Ao no Exorcist: Kyoto Fujouou-hen.
♦ פרס  לא מאמין שזה נגמר של השנה: Naruto Shippuden.
♦ פרס  האקשן האפי והדרמה סוחטת הדמעות של השנה: Gintama.
♦ פרס  הקומדיה של השנה: Gintama.
♦ פרס  הבעיטה באשכים של השנה: Chaos;Child.
♦ פרס  הדגדוג באשכים של השנה: Kuzu no Honkai.
♦ פרס  זה שודר השנה? של השנה: !!All Out.
♦ פרס  העונש להפסד בהתערבות של השנה: Berserk.
♦ פרס  שכחתי שזה דווקא טוב של השנה: Attack on Titan 2.
♦ פרס  הייפ-לא-מוגזם-בכלל-מה-פתאום של השנה: Boku no Hero Academia 2.
♦ פרס  העבודה משחררת של השנה: Sakura Quest.
♦ פרס  רק שימו אזניות בבקשה של השנה #2: Kagekurui.
♦ פרס  רק שימו אזניות בבקשה של השנה #1: Shokugeki no Souma 3.
♦ פרס  הגילטי פלז'ר של השנה: Blend S.
♦ פרס  תשעים הדקות המיותרות של השנה: Kuroko no Basket: Last Game.
♦ פרס  זה אבנגליון של השנה: Digimon Adventure tri. 5.


עד כאן נבחרי שנת 2017.
יש בין 2 ל-4 ביקורות סוף עונה שאני עדיין חייב לכם (תלוי אם אחליט ש-"Gintama" ו-"Shokugeki" לא סיימו טכנית את עונתן) כמו גם כמה סרטים ששמעתי כי כדאי לשים עליהם עין. במילים אחרות, יהיה פה עמוס בימים הקרובים.

2017 הייתה שנה קריטית לבלוג עקב המעבר למערכת חדשה ויציבה אך עם זאת לא חפה מבעיות; רבים מהפוסטים הישנים טרם עברו אופטימיזציה לפורמט החדש (ובנוגע לאלפי התגובות שאבדו – מצטער, ניסיתי). כמו כן הפכה קבוצת הטלגרם שנפתחה באפריל – לעניות דעתי הלא משוחדת – לקהילת האנימה הנהדרת (והמטרידה) בארץ, ויודעים מה הכי טוב בה? מדי פעם מדברים שם על אנימה! כמו כן דף הפייסבוק הרשמי שפתחתי באיחור של עשור בלבד הוא דרך נהדרת להתעדכן במה שקורה פה וגם בעניינים נוספים עליהם אני לא מעדכן בבלוג.

נתראה ב-2018.

לקריאה נוספת
8 תגובות
  1. Archer אומר/ת

    אחלה של רשימה, מאוד נהנתי לקרוא.
    כועס על עצמי שוויתרתי על סאנגאטסו ועל ליטל וויטץ' אקדמיה לאחר שהפרקים הראשונים לא עשו עליי רושם, ושלא נתתי אפילו הזדמנות לראקוגו. מבין שיש לי השלמות לעשות.

    מאחל ששנת 2018 תהיה שנה מוצלחת אפילו יותר, גם לתחביב וגם לבלוג.

  2. ימ"ר אומר/ת

    שמחתי לראות את המקום הראשון לסדרות השנה

  3. גיל שבחים אומר/ת

    עדיין חושב שkimi no na wa N צריך לקבל 7, סרט שרק סוחף וויזואלית ועלילה עם פוטנצייל לא ממומש עם סתריה בלחי לצופה

    Overrated כזה עוד לא ראיתי

    1. שלגון אומר/ת

      לגיל – אולי לא ראית A Silent Voice. סרט עם עלילה שבורה מהיסוד ודמויות עשויות קרטון שאיךשיהו 95% מהצופים בו לא שמים לב לכך.

      1. TsUNaMy WaVe אומר/ת

        חייבת להסכים לגבי צורתו של קול. באמת שלא מבינה מה כל כך התלהבו ממנו. גם YOUR NAME לא שווה את ההייפ לדעתי, אבל הוא כן יותר טוב מצורתו של קול.

  4. idom אומר/ת

    מי היה מאמין. עברה עוד שנה. לצערי לא השתמרו התגובות אז אני לא זוכר באיזה פורמט סיכמתי שנה שעברה (בסדר נו, אני יודע שניסית!) אז פשוט אתייחס לבחירות שלך ואוסיף כמה אישיות משלי.

    סרטים:
    זה היה קרב צמוד בין "צורתו של קול" ו"השם שלך". שניהם סרטים נפלאים, מרגשים ואנושיים (לא מבין את התגובות פה מעליי. צפינו באותם סרטים?). שניהם היו אמוציונליים מאוד, אבל כדי להכריע – אני חושב שאהבתי את "השם שלך" קצת יותר, והוא מבחינתי מאסטרפיס שתיכנס לחמשת הסרטים הטובים של השנה. אני יודע שיש בו בעיות; אבל הוא הביא אותי לשיאים רגשיים שמזמן לא חוויתי. כל הכבוד לשינקאי על יצירת המופת הזו והשיאים שהיא שברה.

    סדרות:
    היו הרבה סדרות טובות השנה. אמנם אני חושב שהשקעתי בתחביב פחות השנה (בעיקר בסוף השנה, כשהמחשב התקלקל. ארורה תהיה הטכנולוגיה), ובכל זאת הספקתי לראות לא מעט סדרות. הלאה לחמישייה:

    גיימרס – אחת הסדרות האהובות עליי השנה היא בכלל קומדיית מצבים ואי-הבנות אנדרייטד לחלוטין. אם לא הייתי לומד על קיומה מהמלצה (תודה, שרנב!) כנראה שאפילו לא הייתי טורח לנסות אותה. אבל כמה אני שמח שניסיתי. הסדרה לא מחדשת הרבה בתחומה, אבל הדמויות שלה יוצרות את האינטראקציות הכי מהנות ומשעשעות שראיתי על המסך השנה והתאהבתי בכולן. כל כך חבל לי שנגמר, ומצד שני זה מרגיש שקיבלנו בדיוק את המנה הנכונה (ואפילו בונוס עם הפרק האחרון D; )

    מייד אין אביס – יצירת מופת. שיוועתי לסדרת פנטזיה איכותית שתמלא את הריק הזה בי, הצימאון לסיפור רחוק מכבלי המציאות שרק מדיומים כמו אנימה יכולים ליצור בכזו אלגנטיות. ועוד עלילה אכזרית כזו, מוחבאת מאחורי מעטה הצ'יבי המתעתע. נהניתי מכל רגע מהמסע הזה, למרות הסבל, ואני מצפה לעונה השנייה בכיליון עיניים (וגם לסדרות פנטזיה נוספות של הסטודיו, שעומדים לעבד את אחת ממנגות האיסקאי האהובות עליי).

    בוקו נו הירו אקדמיה – מה כבר אפשר להגיד על השונאן הזה שלא נאמר? אדפטציה מושלמת לחומר המקור, שאפילו מתעלה עליו. לקחו את אחת המנגות האהובות עליי והמשיכו לעשות לה צדק. אני לא זוכר אם מצאתי לה מקום ברשימה של שנה שעברה, אבל הפעם היא פה כדי להישאר. שונאן מופתי.

    בולרום – סדרת הספורט הטובה ביותר שיצאה השנה, לפחות מאלה שהתחילו את עונתן הראשונה. לבולרום הגעתי עם הידע של חומר המקור, אותו בלעתי ביומיים כמה חודשים לפני הגעת האנימה (במקרה לגמרי, באופן מפתיע). האנימה הצליחה לעבד את המנגה באופן מצוין (והכפילה את אורך הצווארים, לדעתי!). המוזיקה, האנימציה, הם קלעו בהכל. סדרה נהדרת שבהחלט מגיע לה צ'אנס מכל חובבי הספורט.

    סאנגאטסו נו ליאון – נכנסת לפנתיאון שלי בתור סדרת הספורט האהובה עליי אי פעם. זהו. העונה השנייה מאסטרפיס כמו הראשונה. אני זוכר שהבטחת לי שתמצא לה מקום ברשימה של 2017 כששנה שעברה החלטת לחכות איתה, וההמתנה אכן השתלמה. מגיע לה מקום ראשון, לא פחות. סדרה שמזכירה לי את הכוח של המדיום ואת הסיבה שאני כל כך אוהב את התחביב. תודה לכם, סטודיו שאפט.

    פרסים קטנים:

    פרס השונאן הכי טוב שהוא לא בוקוהירו – שוקוגקי נו סומה. אדפטציה מוצלחת, עם פייסינג יותר טוב מהעונה הקודמת. מתי הרביעית מגיעה אמרנו?

    פרס הרומאנס הטוב של השנה – טסוקי גה קיריי. עשתה לי לחלוחית בעיניים כמה פעמים במהלך הצפייה. אולי אני סתם גבר רגיש, אבל זו סדרה מקסימה.

    פרס לרומאנס הקצר של השנה – צורהזורה צ'ילדרן. הייתי חייב למצוא לזה מקום כלשהו. סדרה זהב. קצרה כל כך שזה כואב ):

    פרס שיר הפתיחה הכי טוב של השנה – מהסדרה ACCA של מאדהאוס. בטח לא תכירו אותו כמו שאתם לא מכירים את הסדרה (היא טובה אגב. באמת טובה)

    פרס הקומדיה הטובה של השנה – קונוסובה. הצחיקה אפילו יותר מהעונה הראשונה.

    פרס הלולי האכזרית של השנה – טאניה המרושעת. דאמ לא ציפיתי לכזאת קשיחות מהבלונדה הקטנה הזאת.

    פרס הדיבוב האנגלי המצחיק ביותר של השנה – האג'ימטה נו גירל. הדיבוב לאנגלית זהב פשוט, כאילו לא אכפת להם (או שממש ממש התאמצו להיכשל).

    פרס "לא יכולתי להמשיך אחרי שקריינו עשר דקות על איש לטאה עם קוביות בבטן" – איסקאי שוקודו. ואני אפילו לא צוחק.

    פרס "נשכחה הכי מהר" של השנה – הסדרה על הכיתה עם הפתיח בלטינית, "כיתת האליט". מתעצל לחפש את השם הארוך להחריד שלה ביפנית. הפרוטגוניסט היה באדאס tho!

    פרס הפרק האחרון הכי פילוסופי של השנה – ג'וני טאיסן. לגמרי לא ראיתי את זה מגיע. כאילו, פאק.

    פרס "איך לא השלמתי את זה" של השנה – ליטל וויטץ' אקדמיה, אטאק און טיטאן 2, קאקגורוי, אינויאשיקי… אני אהיה עסוק לחודשים הקרובים.

    זהו. תמה לה עוד שנה. הבלוג עבר כמה שינויים, אבל אני שמח שהוא עדיין קיים. תמשיך לכתוב רם, ובהצלחה ב2018! ניפגש בטוטורו הזהב הבא (:

  5. אורח אומר/ת

    תודה רבה על כל הסיקורים. איכשהו פיספתי את March Comes in like a Lion ועכשיו התחלתי לצפות בסדרה. העונה הראשונה הייתה פשוט קסומה נהניתי מכל רגע.
    לצערי העונה השנייה לא מצליחה להגיעה לרמה של העונה הראשונה ומצפייה בפרקים הראשונים אני כמתחיל כבר להשתעמם. אני אראה עוד פרק או שתיים ולפי ההתקדמות כנראה יוותר על העונה השנייה.

  6. nem346715flebno אומר/ת

    mks346715errtbh qJ5M96P cPSf DSCpoXR

התגובות נעלות