!Wave, Listen to Me

מתי לאחרונה הפעלתם רדיו? אני לא מדבר על מתי  האזנתם לרדיו, כזה שמופעל לו בארומה או מתא נהג האוטובוס (אם כי עכשיו כשאני חושב על זה, הרבה זמן לא שמעתי נהג אוטובוס מפעיל רדיו) — אלא מתי, מיוזמתכם האישית, פתחתם רדיו במטרה להאזין לתכנית כזו או אחרת? הרי גם בנסיעות באוטו וגם במהלך ריצות, נעדיף לפתוח ספוטיפיי או להאזין לפודקאסט במְקום לתת אמון בתכנית רנדומלית בשידור חי (שכוללת לרוב פרסומות) ולקוות שאולי הפעם יהיה מעניין.

גם מינארה, צעירה בת 26 מהוקאידו, לא הפעילה רדיו מיוזמתה מזה תקופה ארוכה. אמנם במסעדה בה היא עובדת ישנו מכשיר רדיו להנאת הסועדים – אך מבחינתה (כמו מבחינת רוב העולם) מדובר בשריד של העידן הישן. לכן תארו לעצמכם את המבט המופתע שלה כאשר היא מקבלת הצעה להנחות תכנית משלה – ברדיו! הגיוני באותה מידה שיציעו לי להפוך לטועם יין מקצועי.

הייתי רוצה להסביר את הנסיבות שהביאו להצעת העבודה הלא-שגרתית הזו, אך אין טעם. באמת. אתם לא תגידו אחרי זה “אה אוקי, עכשיו זה הגיוני” כי גם בתוך הקונטקסט של הסדרה זה לא ממש הגיוני. שרשרת נסיבות ביזאריות אחת-אחרי-השנייה מובילה את מינארה אל הקריירה החדשה שלה מאחורי המיקרופון – אם כי “קריירה” זו מילה גדולה כשהשכר כל-כך נמוך שהיא עדיין נאלצת להתפרנס כמלצרית.

לפני שעלתה לשידור, !Wave, Listen to Me (מה הקטע של היפנים עם סימני קריאה?) עוררה את יצר הסקרנות שלי, לא משום שאני חובב רדיו – כי אני לא – אלא כי, לא יודע אם שמתם לב, אין הרבה סדרות אנימה למבוגרים בסביבה. סליחה סליחה נו, “סיינן”. סדרות סיינן יש לא מעט בעולם המנגה, אך כשמגיעה העת להחליט איזו מנגה תקבל גרסת אנימה – ז’אנר הסיינן נותר מאחור בגלל סיבות כלכליות: פלח שוק צופי האנימה המבוגר אינו פורה כמו זה הצעיר. המבוגרים ביפן הרי עסוקים. יש להם אולי זמן לקרוא מנגה בדרך לעבודה, אבל לראות אנימה? הצחקתם אותם.

לכן בכל עונת שידור, אני מסתכל ראשית על מעט הסדרות בכיכובם של חבר’ה שכבר סיימו תיכון (טכנית גם “דרגון בול זי” עונה על ההגדרה, אבל הבנתם לְמה אני מתכוון). אל תגידו לי “טוב רם, התבגרת” כי גם כשהייתי בתיכון בדקתי את סדרות הסיינן לפני הכל – קראו לי משעמם, אבל אני מעדיף את סדרות האנימה שלי עם פחות צרחות ומלודרמה.

שזה אירוני כי !Wave, Listen to Me היא לא בדיוק מופת של פסטורליות. מינארה היא חמומת מוח. היא מאלה שקודם מדברים ואחר-כך חושבים, וג’יזס קרייסט כמה שהיא מדברת. מעין גל צונאמי ורבלי. היא לא ממלמלת ויודעת מה היא רוצה לומר, גם אם היא עושה זאת באופן אסוציאטיבי: מינארה קופצת מנושא לנושא כראות עיניה, וזו אחת הסיבות שקיבלה את עבודתה החדשה, משום שלדבר באופן בו  היא מדברת זה דורש חתיכת כישרון. דמיינו מה היה קורה אם אן שירלי הייתה מתמכרת לאלכוהול ומפתחת נקודת מבט צינית על החיים.

לכן ‘Wave’ קמה ונופלת על איכות המדבבת הראשית שלה באופן שלא היה קרדינלי כל-כך מאז Shouwa Genroku Rakugo Shinjuu, כאשר לתפקיד הלא-פשוט של מינארה נבחרה ריהו סוגייאמה. זה בסדר, גם לי אין מושג מי זאת. היא די חדשה בתעשייה אבל תחושת הבטן שלי אומרת שעוד נשמע עליה (ואותה).

יחסית לסדרה שעוסקת בתעשיית הרדיו (ואף טורחת ללמד את כל ההיבטים הטכניים של המקצוע) !Wave, Listen to Me מאוד כאוטית, על גבול הביזארית הייתי אומר. ישנם מספר קווי עלילה נוספים מלבד מעלליה של מינארה ברדיו, ועם יד על הלב –  אני לא בטוח אם חלמתי אותם או לא. בין היתר, תמצאו פה סיפור חטיפה (עם איום ברצח), דריסה מסתורית שמערבת שני אחים נטולי בורג בראש, מעשיית רוחות שיוצאת משליטה (באופן מאוד גינטמה-אי) וכן פירורים אודות עברו הלא-ברור של המפיק של מינארה, בחור מקסים ומפוקפק בו זמנית (ובעל שפם של כוכב פורנו מהאייטיז). כל אלה מתנהלים כאילו הם בסדרות אנימה משל עצמם, סדרות שאנו זוכים לראות רק מהצד. זה נהדר כמו שזה נשמע.

השילוב בין דרמה ונושאים כבדים ומורבידיים (בין היתר אודות מציאת כיוון בחיים בגיל מאוחר ואהבות נכזבות) ובין הומור סרקסטי ורפרנסים לתרבות הפופ  (המון רפרנסים לתרבות הפופ) הופכים את ‘Wave’ לאחת הסדרות הפחות-קונבנציונליות בסביבה. אם ראיתם “בנות גילמור” אז זה בערך הסגנון, אבל בעוצמה מוכפלת. 

זו אנימה קצרה אמנם, 12 פרקים בלבד, אך שטף הדיבורים המהיר בה מעייף כמו ריצת 2000. אם תצליחו למרתן את האנימה כולה בישיבה אחת, אני מוריד בפניכם את הכובע. עונה שנייה לצערי לא נזכה לראות, כי סיום העונה מקורי וסוטה מהמנגה שעודנה רצה (ואותה כותב יוצר Blade of the Immortal, מכל האנשים בעולם) אך העובדה שסטודיו Sunrise הפיק אנימה שאינה חלק מהרפרטואר הקבוע של האולפן (קרי, רובוטים גדולים) – ובכן, זה לא עניין של מה בכך. גם אם אתם לא אוהבים סיינן, !Wave, Listen to Me היא חוויה שאתם מוכרחים להתנסות עמה. מבחינתי היא אחת הסדרות המוצלחות של השנה.


הטוב: מצחיקה, מרגשת, לא נראית כמו שום דבר שראיתם.
הרע: קחו כדור הרגעה לפני כל פרק.
והמכוער: פחחח, יצאתי מנקודת הנחה שמישהו מאיתנו עושה בכלל ריצות.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס פלוס 

[!Wave, Listen to Me [Nami yo Kiitekure | יפן, 2020 | 12 פרקים | סיינן, דרמה, קומדיה, רומנטיקה, דב | סטודיו Sunrise | ריהו סוגייאמה, שינשו פוג’י, מאנאקה איוואמי, קאזוהירו יאמאג’י | במאי: טטסומה מינאמיקאווה | יוצר מקורי: הירואקי סאמורה [Blade of the Immortal]

Nami yo Kiitekurewave listen to meאנימהביקורתבלוג אנימהמאנגהמנגהסיקורסקירהרדיו
Comments (2)
Add Comment
  • ghabis

    שמע, יש אנשים שיגיבו בהמשך על הביקורת של הסדרה, אבל אין לי ממש מה לומר על מה שכתבת כי קלעת לדעתי בול למה שאני חשבתי בזמן שצפיתי בה, והטעם שלנו לא כזה דומה, אז זה אומר הרבה על ההפקה של הסדרה.

    בזאת, נשאר לי רק לחזק את ההמלצה שלך ולומר שמי שקרא את הביקורת ומחפש לשמוע דעה נוספת, לגמרי לכו על זה.

  • Onigiri

    נורא נהנהתי מבסדרה.
    אכן נותנת וייב שונה מכל השאר וממלאת את החלל הריק שיש לסיינן .
    אם לא הייתי מכיר כמו הדמות הראשית (לוו דווקא בעלי אותה יכולות דיבור) הייתי חושב שחסר גם לה קצת בורג אבל בסופו של דבר נרא נהנתי מאיך שזה מבוצע.