מסתבר ש-Noragami היא סדרה אדירה שכדאי לכם לראות.
עדיף לקרוא קודם את הביקורת על העונה הראשונה. עדיף גם לא להביט בליקוי חמה ללא משקפיים ולשתות חלב מהבקבוק. ולמה שבכלל תשתו חלב בזמן שאתם מביטים בליקוי חמה?
ידעתם ש-Noragami היא סדרה טובה?
אני גם ידעתי את זה, אם להאמין למה שכתבתי לפני שנה וחצי. אוּלם מסתבר שזו סדרה ממש טובה.
עונתהּ הראשונה של מופע השונן של Bones לא שברה את האינטרנט או נהפכה לסנסציה, זאת למרות שיש לה את הכלים; איכות הפקה נהדרת, עולם שמוטמע בהיסטוריה וחוקים משלו, קרבות גדולים מהחיים, ודמויות משעשעות וטרגיות כאחד. אך טובה ככל שתהיה, '12' הוא לא מספר פרקים אידאלי עבור סדרה מהסוג הזה. דמיינו עולם בו ל-Hunter x Hunter יש 12 פרקים בלבד (בררר….); רגע לפני שהיינו מתחברים לדמויות והסיפור נהיה סוחף, בּוּם. זהו. אין המשך. תעברו למנגה. כל סדרת שונן המתוכננת לטווח ארוך חייבת מינימום של 24 פרקים על-מנת שהשיח עליה ימָשֵך גם בסיומה. זה מדוע Ao no Exorcist הצליחה קצת יותר מ-Noragami, וזה גם למה שכחתי להתרגש מהעונה החדשה של Noragami לפני שזו עלתה לאוויר.
את העלילה הבסיסית כמעט שכחתי. כן, אין לעונה הראשונה סיפור יוצא דופן שמצדיק מקום במערכה הלימבית. אבל העונה השנייה (שבעולם מתוקן הייתה נחשבת לחצי השני של העונה הראשונה) – וואו. זאת עונה שאני בהחלט אזכור להרבה זמן.
או לפחות שנתיים.
'Aragoto' מעבדת למסך שתי סגות מהמנגה, כשזו הראשונה מתמקדת ביריבות ("יריבות" זה אנדרסטייטמנט) בין יָאטוֹֹ, אל הכלומניקים וגיבור הסדרה, לבין בּישָאמוׁן, אלת הקרב שנראית הרבה יותר טוב מהאל היפני עליו היא מבוססת. יאטו לא מחבב אותה כי היא כלבה שרוצה במותו, והיא מאידך נוטרת לו טינה על שרצח את עשרות חברי השבט שלה. ג'יזס, עבר מלא זמן. תתגברי ותעברי הלאה!
במהלך ששת פרקי הסגה הראשונה ושבעת הפרקים של הסגה אחריה, מוכיחה Noragami לצופי האנימה מדוע המנגה כל-כך מצליחה. העונה הקודמת עושה טיזינג לעידן נעוריו של יאטו כרוצח בדם קר, מה שלא מסתדר עם הפרסונה שלו כיום: חמוד, שלומיאל, קצת דביל אבל אוהב את חבריו. הייתי שמח לוּ את בגדי הסמוראי המגניבים שהיו לו פעם הוא היה משאיר עליו, או לפחות מוותר על הטריינינג, אבל אף אחד לא מושלם.
איפה הייתי? אה כן, אז 'Aragoto' מפשפשת עמוק בנבכי נפשו של יאטו; לא תקבלו בעונה הזו הסבר מלא על ימיו בתור הִימוּרה בָּאטוֹסָאי. אוּלם יש התייחסות לגבי מי הוא היה פעם, מדוע הוא טבח את שבטה של בישה, ומה לעזאזל הסיפור עם נוֹרה – למי ששכח, הרֶגָלִיאָה הקודמת של יאטו ודמות שבכל פעם שהיא מופיעה, מצב הרוח הטוב שלי נמחק.
זוכרים את יוקינה? ילד הכפות של הסדרה? אז הוא עדיין פה, ולשם שינוי כבר לא ילד כפות… לפחות לא כל הזמן. השינוי הדרסטי ביותר בעונה הזו עובר יוקינה שלנו שסוף סוף משלים עם הגורל שלו ככלי-נשק של איזה לוזר, והוא הופך לעצמאי, חזק יותר, ובכיין פחות. הִיוֹרי, גיבורת הסדרה, עוברת גם היא התחבטויות עם עצמה בנוגע למערכת היחסים שלה עם העולם הזה של רוחות, שדים, אֵלים פסיכופתים ואֶלים חרמנים.
Noragami סוף סוף נלקחת רחוק. לא רק לעבר הרחוק, אם כי למחוזות שיכולנו רק לדמיין בעונה הקודמת; העולם התחתון (זה עם השדים, לא הזה עם המאפיונרים) וממלכת האלים. הסיפור נהיה הרבה יותר אפי, ולמרות שהפרקים הראשונים של כל אחת מהסגות אטיים מהרגיל, ברגע שהעלילה צוברת תאוצה – קשה לעצור. ומה אין פה? אתם יכולים לסמן וי על תככים, בגידות, מוות, אהבה, והכי חשוב: מכות. הרבה מכות.
חבל שאת ההמשך המדובר קיבלנו בחבילה נפרדת מהעונה הראשונה. אני בטוח שצופים ותיקים רבים יחששו להמשיך סדרה שהם לא זוכרים מה קרה בה. אבל אני יכול להרגיע; כל מה שחשוב שנזכור מקבל התייחסות ב-Aragoto. זו ללא ספק אחת מסדרות האקשן המגניבות שיצא לי לראות השנה, ועכשיו כש-Noragami סוף סוף שלמה (במובן מסוים), אני ממליץ לחובבי השונן לצפות בה. אפילו אם האנימה לא תקבל עונה שלישית, העונה השנייה לבדה מצדיקה השקעה מזמנכם.
הטוב: שיפור ניכר מהעונה הראשונה ועונה מצוינת בפני עצמה.
הרע: לשתי הסגות לוקח פרק-שניים להתניע.
והמכוער: בישה, לא קר לך?
ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס
Noragami | יפן, 2015 | 12 פרקים | סטודיו Bones | פנטזיה, קומדיה, אקשן, על-טבעי, רומנטיקה, רורוני קנשין | הירוֹשי קאמייה [נאטְסוּמה מ-"Natsume's Book of Friends"], מאיה אוּצ'ידָה [האג'ימה איצ'ינוֹסה מ-"Gatchaman Crowds"], יוּקי קאג'י [עלי באבא מ-"Magi"], מיוּקי סאוושירו [קוּרפיקָה מ-"Hunter x Hunter"], ג'וּן פוּקוּיאמה [קורו-סנסיי מ-"Assassination Classroom" | במאי: קוֹטארוֹ טאמוּרה | יוצר מקורי: אדהצ'יטוקה
• לקריאה נוספת: Noragami [ביקורת על העונה הראשונה]