שאלה: מה משותף בין נורמנדי, פרל הארבור, דנקרק, אוקינאווה ואיוו ג'ימה? אתם צודקים לחלוטין, כל אחד מהם כיכב באפוס הוליוודי משלו (ולעתים יותר).
סרטים אודות מלחמת העולם השנייה הופקו עוד לפני שנורה הכדור האחרון ומבחינת המפיקים בהוליווד אף פרה אינה קדושה – כלומר, למעט הירושימה ונגסאקי.
סרטים העוסקים בפיתוח הנשק שהביא להשמדתן יש בשפע, אבל הערים עצמן – הכוכבות המרכזיות של האירוע – הן לא יותר מחולצות אדומות, שתי ניצבות שתפקידן למות. אף לא סרט אחד טרח לשאול מי הן או מה ההיסטוריה שלהן. ויודעים מה? קשה להאשים כאן מישהו. הרי אין שום דבר רומנטי, הירואי או מעורר השראה בזריקת שתי פצצות על אוכלוסייה אזרחית תמימה.
מעבר לאוקיינוס, ביפן עצמה, הפיקה תעשיית הקולנוע המקומית סרטים על האנשים הפשוטים באזור הירושימה ("Benefoot Gen" עולה לראש במקרים האלה) אך רובם לא תפסו עניין מחוץ למדינת האיים. בכל זאת, נושא רגיש. כעת, עם ההצלחה לה זוכה של "בפינה זו של העולם", משתנים סדרי העולם.
בשנת 1944 מקבלת סוזו, צעירה בת 18 מהירושימה, הצעת נישואין מצעיר שהתאהב בה. סוזו נענית בחיוב ועוברת להתגורר בבית משפחתו בעיירה הסמוכה קוּרֵה.
חייה החדשים של סוזו החולמנית אינם פשוטים; עליה ללמוד עבודות משק בית, לעזור לחמותה החולה ולהסתדר עם גחמותיה של גיסתה. ואם זה לא מספיק, קורה היא בסיס למספנות הקיסר (כולל הימאטו המפורסמת) ועל כן היא יעד אסטרטגי להפצצות. לכן אין זה פלא שסוזו שלנו מתגעגעת לחייה הפסטורליים בהירושימה.
חרף זאת מצליחה הצעירה למצוא את הטוב שבעניין, גם אם זה לא תמיד הולך כפי שקיוותה. חשוב לציין כי "בפינה זו של העולם" הוא סרט די מצחיק בחציו הראשון, בדומה לסרטים אחרים העוסקים באנשים שנתלשו מסביבתם הטבעית. פעולות פשוטות אותן לומדת סוזו הופכות למיצג קומי, בין אם במטבח או בעת סיבוב קניות. באחד מאותם רגעים למשל מתיישבת סוזו לאייר את הנוף היפה של קורה, מה שלוכד את תשומת לבם של אנשי צבא שחושדים כי השלומיאלית הזו בעצם מרגלת.
מי שמצפה לדרמה מלנכולית מהדקה הראשונה, עותק של "קבר הגחליליות" לא עולה היום הרבה.
וזה היופי בסיפור, אותם רגעים קטנים (אני מתפתה לומר "מערכונים") מפתחים את סוזו וסביבתה הקרובה. אולם בכל סצנה קומית או מרגשת יש את הפיל בחדר שרק הצופים מודעים אליו; לא משנה כמה כיף, נחמד או מצחיק כרגע, שעון יום הדין מכה תכף חצות. קיימת טרגדיה רק מעצם אי-הידיעה של הדמויות לאסון שמתקרב. התהייה הקבועה היא "האם סוזו תהיה בהירושימה כשזה יקרה?" וכמו יתוש המחשבה מסרבת להרפות. הלב פועם חזק יותר ככל שמתקרבים לבוקר השישי באוגוסט 45', לכן – מבלי שהוא מתכוון לכך – מדובר באחד מסרטי המתח האפקטיביים שראיתי.
ובואו נדבר רגע על זה. "בפינה זו של העולם" יכול היה להסתיים בחמישי באוגוסט והייתי בסדר עם העניין – הרי קיבלנו דרמה קומית על חייהם של האנשים הפשוטים באזור מוכה מלחמה, ואין חובה להיכנס לתוך הכיעור, לשם כך יש סאבטקסט. אולם כאשר קרב רגע האמת לא יכולתי שלא להיזכר ב-"לינקולן" של סטיבן ספילברג, סרט שהסתיים כאשר הנשיא התשוש חובש את כובע הצילינדר ויוצא אל התאטרון, שם אתם ואני יודעים מי מחכה לו. אולם ספילברג בחר להמשיך מעבר לנקודת הסיום הנהדרת וקיבלנו סיום חדש ומוצלח פחות.
"בפינה זו של העולם" הולך באותו תלם ובוחר להציג ולהתייחס לאסון המפורסם, וכשזה אכן הגיע הבנתי עד כמה חשוב היה הדבר לנרטיב. הבמאי סונאו קאטאבוצ'י בחר להשתמש בניואנסים תוך התמקדות באלמנטים הרסניים של הפצצה. אף עין לא תישאר יבשה, זה בטוח. אולי זה לא מפתיע אתכם אך גם אני נשברתי בסופו של דבר, וזה קרה דווקא ברגע קטן ואינטימי לקראת הסוף, רגע שתפס אותי לא מוכן והוציא ממני (ומהיושבים באולם) פרץ של בכי ויבבות.
סטודיו Mappa עשה עבודה יוצאת דופן והאנימטורים אף ראיינו תושבי הירושימה מאותם הימים על מנת "לשחזר" את העיר בצורה נאמנה. אולם אותנטיות שכזו ניתן ליצור גם בלייב אקשן, ואלה נפלאות מדיום האנימציה אשר באות לידי ביטוי; ישנם רגעים סוראליסטיים פרי דמיונה של סוזו שמוסיפים לתחושת החלום-סיוט בו היא נמצאת, רק שאין כאן ממה להתעורר, הכל אמיתי.
אולי אשמע כמו קלישאה אך הקשיים היומיומיים עמן נאלצת סוזו להתמודד שמים באור חדש את הבעיות שלכם ושלי. מדיניות קיצוב האוכל למשל, אי זמינות הרופאים וכמובן העניין הפעוט הזה של הפצצות מהאוויר. זה סרט יפה אך בו זמנית מכוער, ועוד לפני ביקורו של "ילד קטן" חווה סוזו רגעים מטלטלים.
מעבר לנושא החשוב הוא הוא עוסק, "בפינה זו של העולם" הוא פשוט סרט טוב. יש בו דמויות אנושיות ולב, זאת למרות הרקע שלו שמותנע מהרוע האנושי. אם יש סרט אחד שאתם חייבים לעצמכם השנה – אתם כבר יודעים באיזו פינה של העולם לבקר.
בפינה זו של העולם ["In This Corner of the World". ביפנית: "Kono Sekai no Katasumi ni"] | יפן, 2016 | 128 דקות | סטודיו MAPPA | דרמה, מלחמה | במאי: סונאו קאטאבוצ'י ["Black Lagoon"] | יוצרת מקורית: פומיו קונו
הסרט עדיין זמין לצפייה ואם כן מה השם של בית הקלנוע, והעיר?
דרך אגב יש עדיין מספר ביקורות שלא ניתנות לפתיחה בבלוג החדש.
הסרט הוקרן למשך ימים ספורים בסינמטקים חודש שעבר, לא נראה לי יש דרך אחרת לצפות בו כרגע על המסך הגדול.
(ואילו ביקורות למשל? יש בעיה עם לינקים *פנימיים* בתוך הביקורות עצמן, כי הקישורים הישנים לא הותאמו לפורמט החדש. אבל אם נכנסים מהתפריט או החיפוש זה אמור להיות בסדר)
חבל תודה. אז אני מניח שהמתין שתצא הורדה לסרט בבלו ריי.
בנוגע לביקורות אני מניח שתיקנת את זה לפני לכן גם לא ציינתי את זה בצ'אט. אבל פרסונה 5 לא עבד דרך הדף הראשי ועוד ביקורת על אנימה. דרך אגב יש סיכוי שתשחזר את התמונות של הביקורות הישנות? חלק גדול מהן פשוט נמחק.
לא שאני מעודד את זה, אבל אולי כן ואולי לא הסרט זמין כבר זמן מה לצפייה באמצעים… "אלטרנטיביים"
סרט מקסים ומרגש. הוא כבד מאוד, וממש לא הולך להיות כוס התה של כל אחד, אבל אלה שכן הולכים להנות מסרט נהדר וחשוב.
אני לא בטוח אם הנשיא העכשיוי של המדינה המפציצה היה מסכים עם הסרט הזה….
אגב מסתבר שיש גרסת במאי… 30+ דקות נוספות, אף אחד לא יאשם אותכם אם תתלמו מעצתו של רם ותחכו חצי שנה
שמתי לעצמי דגש לצפות בזה + מכין ממחטה לקראת הסוף
סרט מדהים.
ביקורת קולעת !