את זמני הפנוי בימים אלה אני מנצל כדי לשחק (שוב) ב-Persona 4 Golden. הביקורת שלפניכם לא נכתבה מאהבה, אלא כדי לצאת ידי חובה. ראו הוזהרתם.
עד היום אני זוכר את התקופה בה עקבתי אחר מעללי הפאוור ריינג'רס. כבר אז ידעתי שהתכנית מגוחכת – אך מצאתי את עצמי דבוק כל צהריים למסך, מדמיין אותי כגיבור במכנסי ספנדקס שצועק מילים שמסתיימות ב-'זורד'. אלו היו ימים אחרים, ימים שכבר מאחורי. וממש כמו שלכם ולי יש את גיבורי הילדות שלנו, גם ליפנים יש את שלהם (והרבה מהם).
כאשר ילדי שנות ה-70 לא היו עסוקים בהתחפשות לדמות מקאמן ריידר או חיקוי משפטים מתוך סדרת סופר סנטאי – הם ישבו וצפו ב-Kagaku Ninjatai Gatchaman. סדרת האנימה של טאטסוּנוֹקוּ נעשתה ברוח התקופה, וקיבצה גיבורים שנלחמים בשם הצדק. זה הספיק ל-105 פרקים, שתי סדרות המשך ו-OVA. תלמידי שנות ה-80 ודאי זוכרים את הסדרה כשזאתי שודרה בערוץ הראשון תחת השם 'כֹח ג'י' (שום קשר ל-'כח ג'י' האחר, סרט הוליוודי מטומטם בכיכובם של שרקנים). הזמן לא הותיר על Gatchaman סימני זיקנה (כלומר, קמטים והרצון ללכת לים ב-5 בבוקר), והיפנים צמאים לעוד: השנה אף הופק סרט לייב אקשן המבוסס על הסדרה.
כדי לצפות ב-Gatchaman Crowds לא צריך להכיר את המקור. אך זה מומלץ – בתור אחד שאין לו מושג קלוש מה קורה בסדרה המקורית (So shoot me)
האג'ימה היא נערה בת 16 שלא. מפסיקה. לחייך. היא רואה את העולם בוורוד, לא חשוב כמה רוע מתחולל סביבה. האג'ימה שומרת על אופטימיות ויהי מה. הגיבורה שלנו היא החברה החדשה ב-G Crew, ומי שמקבל את האחריות עליה הוא סוּגאנה – נער עם הליכות של סמוראי שככל הנראה תקועה לו קטאנה בתחת. השניים הם רק חלק מארגז הכלים המשוגע הזה, ארגז שחבריו האחרים בו הם אנשים שבכל יום אחר הייתם מוצאים במוסד פסיכיאטרי.
הסדרה לא מבזבזת זמן רב באקספוזיציה, יש הרי רק 12 פרקים והרבה להספיק. הסדרה כולה היא מאבק מתמשך בין חברי ה-G Crew לבין חייזר מסתורי שמאיים להשמיד את העולם. כן, זו סדרה מהסוג הזה. לגיבורים יש כוחות מיוחדים, הם לא סתם לובשי-חליפות שיודעים קונג פו. כדי שהסדרה תישאר רלוונטית למאה ה-21, הטכנולוגיה היא כמעט דמות בפני עצמה. קבלו את ה-GALAX – רשת חברתית פופולרית שפוּתחה על-ידי… טוב, זה קצת ספויילר. אבל רשת ה-GALAX היא יותר מסתם פייסבוק, זו רשת חכמה שמנצלת את משתמשיה כדי לייצר עולם טוב יותר, למנוע מראש אסונות או לטפל בתאונות בצורה אופטימלית.
רשת שיודעת עלינו הכל ומחברת בינינו כדי להביא סדר עולמי? הו, אין סיכוי שזה יביא צרות. נכון?
טעות. הסדרה אינה מבקרת של טכנולוגיה, היא למעשה מאמצת אותה בחיבה אך מזהירה אותנו מהשלכותיה. זה שבמקרה חייזר פסיכי רב עוצמה מחליט להשתמש בכלי הזה כדי להשמיד את העולם, טוב – זה כבר לא אשמת אף אחד. נכון?
Gatchaman Crowds היא בעלת סגנון ויזואלי ייחודי, אבל ייחודי מהסוג שבזמן האחרון מפציע די הרבה; קייג'י נאקאמורה, במאי הסדרה, חובב גדול של צבעים חזקים וסוראליסטים, והוא יודע לשמור על פשטות בעיצוב הדמויות שלו. אפילו אם לא תאהבו את Gatchaman Crowds (או את סופה השנוי במחלוקת) – לפחות יש לכם ממתק לעיניים להתענג עליו.
זו כנראה לא הסדרה הכי טובה של 2013, אך היא בין הבולטות שבה. היא מאוד קצבית ותשאיר אתכם ערניים, יש בה צוות מוכשר של מדבבים אהובים (ו-איה היראנו) וגם סצנות אקשן מרהיבות. לטעמי היא מעט מבולגנת אי שם באמצע הדרך, אך היא בעלת 12 פרקים בלבד מה שמאפשר לכם לסמן עליה 'וי' תוך ארבע שעות בלבד (או פחות אם תצפו בה במהירות של פי 2. אבל למה שתעשו זאת?).
הטוב: סגנון ויזואלי מרהיב; קשת של גיבורים שאי אפשר לא לאהוב; יש לה סטייל גזעי.
הרע: סוף שנוי במחלוקת; הולכת לאיבוד באמצע הדרך אך מוצאת את דרכה חזרה.
והמכוער: הלכתי לאיבוד כשהייתי קטן. עד היום לא מצאו אותי.
ציון במדד OK – סביר פלוס
Gatchaman Crowds | יפן, 2013 | 12 פרקים | Tatsunoko Production | מאיה אוצ'ידה [ריאה סאנקה מ-"Sankarea"], ריוֹאוּטה אוֹאוּסאקה [מארקו מ-"Shingeki no Kyoijin], דייסוּקה נאמיקאווה [היסוקה מ-"(Hunter x Hunter (2011" | דייסוקה הוסומי [מיקוּמי מ-"C] – CONTROL] ]" | קוֹטוֹרי קוייוואי [רנגה מ-"Non Non Biyori"], איה היראנו [מיסה מ-"Death Note"], מאמורו מייאנו [לייט מ-"Death Note"], קאטסוג'י מוֹרי [קן מ-"Gatchaman" המקורית], איוּמי מוּראסה [שוּן מ-"Shin Sekai Yori"] | במאי: קנג'י נאקאמורה