סתיו 2019: סקירה מקוצרת

עונת שידורי סתיו 2019 הוציאה מתוכה סדרות אנימה חדשות שכדאי לשים עליהן עין (ואחת שלא). בואו נתחיל.


Babylon

סייזאקי, תובע מחוזי במחוז שיניקי בטוקיו (אל תריצו גוגל, המחוז לא קיים במציאות), פותח חקירה נגד ענקית תרופות שנטען כי זייפה מחקר קליני. החקירה מובילה אותו אל גופתו של רופא מרדים שנקשר בפרשה וגם למסמך מוכתם בדם, פיסות עור ושיער אנושי (לא חשוד בכלל מה פתאום). כעת על סייזאקי לתמרן עצמו במבוך של שחיתות, עניין לא פשוט כששלושה מועמדים לראשות העיר קשורים איכשהו לפרשה.

חובבי אנימה יכולים להתגאות סוף סוף בסדרה בלשית אותנטית שנראה כי יצאה מבית היוצר של "חוק וסדר" – רק שבעצם לא. עד סוף הפרק השלישי מבינים כי "בבילון" טומנת בחובה יותר מהנראה לעין: הסדרה מתחילה כחקירת שחיתות פשוטה שהופכת לחקירת רצח, אך מסתעפת לטורנדו רווי מניפולציה ורעיונות מגלומניים. ריקבון פוליטי שכזה לא ראיתי בטלוויזיה מזה זמן רב, ואם יש לכם סבלנות למסתורין שדורש ריכוז – "בבילון" היא הסדרה שלכם לעונה הזו.

קחו רק בחשבון כי האנימציה ועיצוב הדמויות מרשימים כמו ענן בדצמבר. סטודיו Revoroot חדש יחסית בתעשייה, ואמנם לא הייתי מגדיר אותה "מכוערת" – אך "בבילון" רושם ויזואלי לא תותיר בכם (מה שאני מנסה לומר הוא לא להסתכל בקנקן). מה שכן, מי שחסר סבלנות כמוני לשירי פתיחה בני דקה וחצי – ישמח לשמוע כי הפתיח של "בבילון" נמשך שניות בודדות (מי ייתן והיא תהיה חלוצה בתחומה).

האנימה עצמה מבוססת על סדרת ספרים אותה כתב התסריטאי של "KADO – The Right Answer" (זוכרים? היא קצת כמו "בבילון" כשחושבים על זה אבל עם חייזרים) ויש לי תחושה כי היא תהיה אחת הסדרות המדוברות של העונה. אבל אתם יודעים איך זה עם סדרות בלשיות – הפתרון בסוף הדרך הוא שמכתיב אם הדרך הייתה שווה את זה.

[זמינה לצפייה באמזון פריים סמוך לשידור ביפן]


No Guns Life

ג'וּזוּ הוא בלש פרטי אולד סקול (אחד המשפטים הראשונים שתשמעו אותו אומר זה "נשים ואלכוהול הם אותו דבר". יותר קלישאתי מזה אין). ג'וזו מסתובב עם מעיל גשם ומעשן כמו מקטרת, אבל מכיוון שזו אנימה חייב להיות איזה שטיק – והשטיק פה הוא שלג'וּזוּ יש אקדח במקום ראש. לא בקטע של "הוא חמום מוח" אלא מילולית, במקום ראש יש לו פאקינג אקדח; ג'וזו חי בעתיד בו חלק מבני-האדם הפכו לסייבורגים על-מנת לעזור במאמץ המלחמתי, אך משתמה המלחמה רבים מהסייבורגים פנו לחיי פשע. המומחיות של ג'וזו היא ב-"יישוב סכסוכים" בין סייבורגים שכאלה.

הסדרה מתחילה כש… לא יודע, הוא מסתבך באיזה מקרה בו חברת-ענק רודפת אחר ילד שברח ויש סצנת אקשן ארוכה מול נזירה  בלבוש חושפני וקיצר עזבו, סדרה בלשית היא לא.

הייתי סקרן לגבי "No Guns Life" טרם הצפייה, אך הפרק הראשון הבהיר לי כי מדובר באנימה גנרית עם רעיון מדליק אבל ביצוע לוקה (וחבל, כי אתם יודעים כמה אני מחבב את סטודיו Madhouse). היא כן  נראית טוב ומי שנפשו חפצה בסדרת אקשן ימצא בה מבוקשו. אולי בעונה אחרת הייתי נותן הזדמנות, אך "No Guns Life" מחווירה ביחס לסדרה הבלשית האחרת שעלתה העונה ועוסקת בחקירה מסועפת של חברת-ענק. נכון שאין סייבורגים ב-"בבילון", אבל אף אחת לא מושלמת.


Blade of the Immortal

את הטוב שמרתי לסוף. "Blade of the Immortal" היא אחת מסדרות המנגה הידועות בתעשייה, אך הצלחה בתחום העיבודים עוד לא הייתה לה: ב-2008 יצאה סדרה בת 13 פרקים שעשתה צדק עם המקור כמו שהחתול שלי עשה צדק לג'וק שנכנס אלי הביתה (מצאתי את הרגליים. עדיין מחפש את שאר הג'וק) ובנטפליקס תוכלו למצוא סרט לייב אקשן (תחת השם "בן-אלמוות") שהוא אמנם בסדר, אך מן הסתם לא מעביר כמו שצריך סיפור בן 30 כרכים.

כעת, ניסיון שלישי.

מאנג'י הוא סמוראי עם יתרון בולט: שום פצע לא יכול להרוג אותו. מאנג'י הרג בעבר 100 סמוראים ולכן קוּלל – עד שמאנג'י לא יהרוג אלף אנשים רעים הוא יישאר בן אלמוות (כי זה ידוע שכדי לכפר על מוות צריך עוד מוות). הסדרה נפתחת עם צעירה בת 16, רין, שאיבדה את משפחתה לקבוצה לא נחמדה במיוחד של אנשים. רין נשבעה לנקום, אך לעשות זאת לבד היא לא יכולה (כלומר היא יכולה  לנסות, אבל אז זו תהיה סדרה קצרה מאוד) ולכן היא פונה למאנג'י שלנו. יחדיו הם יוצאים להרפתקה חביבה של רצח, נקמה וגפיים כרותים.

את המקור לא קראתי, אבל ארבעת הפרקים הראשונים מסמנים אותה כאחת הסדרות המוצלחות של העונה. עזבו, של השנה! הדיאלוגים מושחזים כמו החרב של מאנג'י, ובניגוד, למשל, "דורורו" ששודרה השנה – גיבורי "Blade of the Immortal" חווים רצף של מזל רע ומפסידים לא מעט. מאנג'י הוא לא לוחם כל יכול שמנצח בקלות, ולולא קללת האלמוות שהוטלה עליו – הוא היה סוּפּר-מת כבר בפרק הראשון.

לא תמצאו פה חלוקה דיכוטומית לטובים ורעים. אז כן, שליחים לא סימפתיים הרגו את אבא של רין ואנסו את אימא שלה – אך הבוס הגדול, אנוטסו, הוא בן-אדם עם אידיאלים לא כאלה מופרכים (הוא רק צריך למצוא אנשים לא פסיכופתים להנהיג).

מבחינת אנימציה, "Blade of the Immortal" לא נראית כמו שום דבר אחר שעלה כאן בשנים האחרונות. האנימה החדשה הלכה חזק על סגנון הצ'אנברה (קולנוע סמוראים. המקבילה היפנית למערבונים) והתוצאה נראית נהדר. קחו רק בחשבון כי אם יש לכם רגישות לדם ואלימות – עדיף שתחפשו משהו אחר.

[זמינה לצפייה ב-"אמזון פריים"]


עונות חדשות:

העדפתי (מעצלנות? מה פתאום) לא לכתוב בנפרד על סדרות ההמשך הרבות שעלו בעונה הזו. הרי מי שצפה בשלוש עונותיה הקודמות של "My Hero Academia" יצפה ברביעית בלי קשר לְמה שאגיד, ומי ששרד עד כה את "Food Wars" – לא יפרוש עכשיו בעונה האחרונה.

אציין רק כי סדרת המופת "Chihayafuru" חזרה במפתיע לעונה שלישית (וזה לקח רק 6 שנים). אם אתם לא יודעים מדוע כדאי לצפות באחת מסדרות הספורט הטובות של העשור (אפילו שהספורט בה הוא משחק קלפים) הנה הביקורת. בינתיים ניתן להתרשם כי העונה השלישית צפויה להיות סוערת במיוחד.

סדרה נוספת שחזרה לעונה שלישית היא Psycho-Pass, ואין לכם מושג כמה אני מתרגש. העונה החדשה תהיה בת 8 פרקים בני 45 דקות, וכדאי (אך לא חובה) לצפות בטרילוגיית "Sinners of the System" שמקדימה את עלילת העונה (ביקורת נכתבת בימים אלה ממש). עונה 3 אגב נראית, נכון לפרק הראשון, מבטיחה למדי, והיא עוסקת בחקירת פשע על רקע גל מהגרים שפוקד את יפן. הדמויות רובן חדשות ולא לגמרי ברור מה קרה לגיבורים המקוריים, אך לפי שיר הפתיחה – נגלה הכל במורד הדרך (ואל תדלגו על סצנת פוסט-קרדיטים בפרק הראשון).


טוב, זו עונת הסתיו מנקודת המבט שלי. אתם מוזמנים לספר מה אתם אהבתם (או לא אהבתם) בעונת השידור. אנצל את ההזדמנות לשבח את אמזון פריים שמאז תחילת השנה משדרים אפוסים היסטוריים נהדרים ("דורורו", "Vinland Saga" שעדיין רצה וכעת "Blade of the Immortal") לצד סדרות מדוברות נוספות מהעונה הנוכחית – "Babylon" ו-"Psycho Pass 3". רואים נטפליקס? ככה עושים את זה.

2019babylonBlade of the ImmortalBoku no Hero AcademiaChihayafurufood warsMy Hero Academiano guns lifePsycho Passshokugeki no Soumaאוקטובראמזוןאנימהאקדמיית הגיבורים שליבבילוןמאנגהמנגהסתיועונת שידורצ'יהאייאפורוצ'יהאיפורו
Comments (2)
Add Comment
  • אני

    הסדרה היחידה שאני רואה בעונה הזו, נכון לכרגע, היא Super Shiro. והיא… שווה כל רגע.
    כן, סדרת ילדים של 5 דקות לפרק, שהיא בכלל ספינאוף לשין צ'אן (שלא ראיתי).
    נשמע מבטיח למדי, לא? אז זהו, שזו אחת הסדרות היותר טובות שעלו בשנים האחרונות.
    זוכרים את מסאקי יואסה? כן כן לא לא, אם ראיתם את tatami galaxy או devilman crybaby, אתם תבינו מה הבעייתיות שבלתת לו לביים סדרת ילדים. וזה לא שהסגנון שלו השתנה או התאים את עצמו, חס וחלילה חס ושלום טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה, זה נטו tatami galaxy, רק שהדמויות הן כלבים, אין תכנים בוטים וחוץ מזה – הכל אותו דבר. אותו בימוי ייחודי, פייסינג מהיר, דיבור שאמנם לא מהיר כמו בטאטאמי, אבל יותר מהיר מסדרת הילדים הממוצעת, ודמות ראשית שמתנהגת כמו dandy מspace dandy. אותן "זוויות צילום" יחודיות, אנימציה ייחודית, שימוש ברעיונות שונים כאלו ואחרים וכלב שאומר baby בתור כל מילה שנייה שלו.
    אם זה לא נשמע כמו הסדרה הכי טובה שאי פעם עלתה על המסך, אז מה כן?

  • NystriX

    וואו ממש נהנתי לקרוא, אתה כותב מעולה
    עשית לי חשק לצפות בבאבילון, שמעתי עלייה רק דברים טובים אבל אף פעם לא מצאתי זמן לצפות בה…