Boku no Hero Academia

איזוּקוּ מידוֹריה נולד עם ביש מזל; בעולם בו למרבית האוכלוסייה יש כוחות על-טבעיים, איזוקו לא זכה אפילו בכוח של לא-להיות-נמוך. כל מגדת עתידות בשקל-תשעים תגיד לו שהוא עתיד לעבוד במקצוע משעמם כמו פקיד שומה או מגדל טווסים. לא שוטר או כבאי, ובטח לא גיבור-על. כן, אין מצב שהוא חולם להיות גיבור-על. הרי אין סיכוי שהוא באמת חושב שהוא יוכל… להיות… גיבו…

אוקי הוא רוצה להיות גיבור-על.
החלום הגיוני עבור איזוקו כמו הרצון שלי להיות נשיא פרגוואי: כן, זה לא 100% בלתי-אפשרי, אך עדיף להישאר עם הרגליים על הקרקע. איזוקו, לעומתי, לא מוותר לעצמו. הוא שומר מחברת ובה רשומים פרטים מדויקים על גיבורי-העל המפורסמים במדינה, בתקווה שיום אחד הוא ינצל את המידע כדי להיות סופר-הירו ללא כוחות, כמו באטמן. מישהו צריך אבל לספר לו שבאטמן, כאשר הוא לא באטמן, הוא מולטי מיליארדר… ובגובה סטנדרטי. שתי תכונות שחסרות לאיזוקו. 

דבר-מוביל-לדבר, ואיזוקו מתקבל לתיכון U.A היוקרתי שמכשיר גיבורי-על (זה קורה בערך בסוף פרק 4, אך אפילו הפתיח מספיילר זאת). אתם ודאי אומרים לעצמכם 'וואלה, אם איזוקו יכול, אז גם אתה, רם, יכול להיות נשיא פרגוואי'. ובכן, זה היה תקף לוּ איזוקו עבד קשה והתקבל לתיכון המדובר בזכות שכלו וסט כישוריו הרגילים. למרות שהוא אכן מתאמן כל יום, הסיבה מדוע לפתע הוא מצליח היא ההפך מהנחת-היסוד שפתחה את הסדרה; רוצה להיות גיבור-על? לשם כך צריך כוחות-על. וזה בדיוק מה שאיזוקו מקבל. על פי המסר הזה, חלומי להיות נשיא פרגוואי יתגשם רק אם אקבל טלפון מהנשיא המכהן שיגיד 'שומע? עקבתי אחריך בפייסבוק ואתה נראה סבבה. רוצה להחליף אותי?'.

אני יכול להתעכב על הבזבוז במסר של הסדרה. אני יכול לספר לכם שרציתי לצפות בבן-אדם רגיל המתעלה על מגבלותיו. אני יכול לספר שקיוויתי לראות כיצד באמצעות הבינה שלו הוא מתגבר על מכשול-מכשול. אני יכול – אבל אני לא. זאת מכיוון ש-Boku no Hero Academia לא עשתה משהו שסדרות שונן ג'אמפ לא עשו לפניה: נארוטו יכול להתגאות כמה שהוא רוצה בהיותו אחת השינובים החזקים בעולם, אך ללא הצ'אקרה של קיובי, אפילו את האקדמיה הוא לא היה צולח. אם תבחנו לעומק סדרות של ג'אמפ, תגלו שהגיבורים שלהם חולמים בגדול ועובדים קשה, רק שבלי דאוס אקס מכינה, הם לא היו מגיעים רחוק.

אין סיבה, אם כך, להפוך את Boku no Hero Academia לשעירה לעזאזל. בעיקר כי זו אנימה ממש טובה.

אחת הסדרות הפופולריות ביותר מהשנה שעברה היא One-Punch Man; גם היא אנימה שמאוכלסת בגיבורי-על בסגנון אמריקאי. Boku no Hero Academia היא, במובן מסוים, האנטיתזה של הסדרה ההיא. ההבדל הבולט ביותר הוא בקצב – זו הראשונה היא מוזיקת מטאל על סטרואידים, בעוד ש-'Academia' היא רוק אנד רול. שתיהן מצוינות, אך סביר שמ-'Academia' תצאו מותשים קצת פחות. הדגש בה הוא על הדמויות וההתפתחות שלהן, בעיקר של איזוקו – אך לא רק. אחד המכרים הוותיקים ביותר של איזוקו הוא חברו לכיתה קאטסוקי: נער עם כישרון רב שרוצה להיות גיבור-על, והיקום פורש שטיח אדום לכבודו. אך עם כישרון גדול מגיעה התנהגות של ילד קקה. קאטסוקי התעלל באיזוקו לאורך השנים, והרצון שלו ללבוש טייץ נובע מהרבה גורמים, אולם אף לא אחד מהם נולד מהצורך לשנות את העולם לטובה. אתם יכולים רק לדמיין כיצד קאטסוקי מקבל את העובדה שהוא לא התלמיד הראשון בחטיבת הביניים שלו שהתקבל לתיכון U.A היוקרתי, ואת אור הזרקורים הוא חייב לחלוק עם האדם החלשלוש בו התעלל.

יריבותם המרה היא החלק הארי של הסדרה. אפילו אם היא לא עיקר ההתמקדות בעונה הראשונה, ניכר שהשניים האלה עתידים להיות הגורם המשפיע ביותר בעולם גיבורי-העל. איזוקו וקאטסוקי הם כמובן לא התלמידים היחידים בכיתה: ישנן דמויות רבות שלא את כולן אני זוכר, אך בניגוד לסדרות אחרות, Boku no Hero Academia אינה מסתבכת עם ארסנל גדול מדי של גיבורים. כולם ביחד הופכים את הסדרה הזו לסוג-של "אקס-מן: האנימה" (אם מתעלמים מקיומה של האנימה האמתית של אקס-מן. ולטובת כולנו זה עדיף), רק בלי הקטע שהם מנודים מהחברה ועם כוחות מגוונים יותר, כמו נערת הצפרדע או ההוא שהופך לחזק יותר באמצעות סוכר. 

בכל מקום בו יש גיבורי-על, יש נבלי-על. העונה הראשונה לא מתמקדת בהם הרבה, אך מהמעט שראינו: הרעים הולכים לעשות הרבה צרות בעתיד. חבל לי שלא זכינו להכיר את האויבים כמו שצריך, אם כי אני שמח שגרסת האנימה מתקדמת לאט ובאופן נאמן למנגה. הבחירה הזו מאפשרת לנו היכרות עמוקה עם איזוקו וחבריו לפני שעתידים לקרות דברים ממש רעים, כנראה בעונה הבאה. סטודיו Bones כרגיל יודעים את העבודה. כשזה נוגע לאנשים עם כוחות-על וקרבות קצביים, ניתן לסמוך עליהם בעיניים עצומות. 


העונה הראשונה היא ללא ספק אחת הסדרות המהנות שיצאו השנה, וההכרזה המהירה על העונה הבאה היא אישור לכך שנזכה לראות אותה בתקופה הקרובה (אולי כבר באוקטובר). אין בה רגעים דלים, ההומור מוצלח, סצנות האקשן מרהיבות והעלילה נבנית לקראת Showdown אפי ואמוציונלי. נכון, הסדרה לא מספרת שניתן להצליח גם בלי כוחות, אך לפחות היא לא מורידה מהערך של עבודה קשה. מישהו יודע איך מקבלים אזרחות פרגוואית?


הטוב: דמויות מעניינות; אקשן נהדר; הנרטיב מתקדם בקצב אופטימלי.
הרע: אכזבה קלה מאופן הטיפול באיזוקו והחלום שלו; רב הנסתר על הגלוי בנוגע לרעים.
והמכוער: Boku no Pico Academia. כעת דמיינו את זה.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס

[Boku no Hero Academia [My Hero Academia | יפן, 2016 | 13 פרקים | סטודיו Bones | אקשן, קומדיה, גיבורי-על, מד"ב, טייץ | דאיקי יאמאשיטה [סאקאמיצ'י אונודרה מ-"Yowamushi Pedal". מה יש בו שמלהקים אותו לטייפ קאסט של חנון נמוך?], נוֹבּוּהירוֹ אוקמוֹטו [קארמה מ-"Assassination Classroom". מה יש בו שמלהקים אותו לטייפ קאסט של גאון דושבאג?], איָנה סאקורה [הארו מ-"Nisekoi". מה יש בה שמלהקים אותה רק לתפקידים של בנות?], יוקי קאג'י [ארן מ-"Attack on Titan". מה יש בו שמלהקים אותו לכל דבר?], קאיטוֹ אישיקָאווה [קאגיָאמה מ-"!!Haikyuu". מה יש בו?], קנְטה מִייָאקה [סקאר מ-"Fullmetal Alchemist: Brotherhood". מה יש?], ג'וּניצ'י סוּוָאבּה [ווֹריק מ-".Gangsta". מה?] | במאי: קנג'י נאגאסאקי | יוצר מקורי: קוהיי הוריקוֹשי, סטן לי (לא באמת, אבל אם תשאלו אותו הוא ייקח על זה קרדיט)

Boku no Hero AcademiaMy Hero Academiaאנימהבוקו נו הירו אקדמיהגיבורי עלמנגהסיקורסקירהשונן ג'אמפ