מכרה האנימה של רם קיץ | ראיון לאיל"י
קיבלתי הבוקר לאינבוקס עותק PDF של "האגודה הישראלית ללימודי יפן – עלון מס' 30", מגזין חודשי של ה-AIJS. וזה אחלה מגזין: יש בו כתבות, מאמרים, חדשות וראיונות – ואחד מהם הוא עם עמיתכם הנאמן. בראיון אני מסביר קצת על עצמי, את דעותיי על הקהילה, התעשייה ועל העתיד לבוא. ביקשתי רשות להעלות את הגיליון כולו להנאתכם (כי הראיון עמי הוא הכי פחות מעניין מבין שלל האייטמים בו) אך נראה כי תצטרכו להיות באחת האוניברסיטאות כדי לעיין בו.
עם זאת, את הראיון לבדו תוכלו לקרוא במלואו בתוך הכתבה. שנה נהדרת, וקריאה מהנה.
קיבלתי הבוקר לאינבוקס עותק PDF של "האגודה הישראלית ללימודי יפן – עלון מס' 30", מגזין חודשי של ה-AIJS. וזה אחלה מגזין: יש בו כתבות, מאמרים, חדשות וראיונות – ואחד מהם הוא עם עמיתכם הנאמן. בראיון אני מסביר קצת על עצמי, את דעותיי על הקהילה, התעשייה ועל העתיד לבוא. ביקשתי רשות להעלות את הגיליון כולו להנאתכם (כי הראיון עמי הוא הכי פחות מעניין מבין שלל האייטמים בו) אך נראה כי תצטרכו להיות באחת האוניברסיטאות כדי לעיין בו.
עם זאת, את הראיון לבדו תוכלו לקרוא במלואו פה למטה. שנה נהדרת, וקריאה מהנה.
מכרה האנימה של רם קיץ
ליהיא לסלו / אוניברסיטת חיפה
הוא כותב באדיקות על אנימה, מנגה ומשחקים כבר יותר מעשור. את אשתו זכה להכיר דרך הקהילה שהתפתחה באתרים אותם ניהל. הוא אחד האנשים הכי מעודכנים בתחום שתמצאו בסביבה ומפרסם בבלוג שלו בקצב מטאורי, אבל מאמין שכמו כל דבר בחיים – אנימה חשוב לצרוך במינון בריא. נעים להכיר, רם קיץ.
רם קיץ, חיפאי בן 27, עובד בעולם המדיה (ביום) ובעל היסטוריה עשירה של כתיבה ועריכה באתרי אינטרנט של קהילת האנימה בארץ (בלילה. ובכל זמן, בעצם). הבלוג הנוכחי שלו, אשר לשמו התכנסנו, הוקם ב-15 בפברואר 2009. מדובר, למעשה, בהמשך של בלוג קודם אותו ניהל קיץ, 'אנימה בהילוך מהיר', אותו פתח בסוף 2005. לאחר שהבלוג נסגר ב-2008 היות ולא נמצא עבורו זמן מתאים, ניהל קיץ פורטל גדול בשם 'ישראטאקו', לכן לא מיהר לחזור לעולם הבלוגים.
אבל החיידק חזר לרדוף אותו במהרה. "לאחר שנה הרגשתי צורך לנהל פינה אינטרנטית שתהיה רק שלי" הוא מספר, "וכך פתחתי את 'AnimeOK' – בלוג שאני מטפח בהצלחה כבר 8 שנים, אם כי אני לא יודע אם 'בלוג' הוא המונח הראוי. 'אתר עצמאי' לדעתי מתאים יותר, כיוון שאין בו הגיגים אישיים, אלא בעיקר כתבות וביקורות, וכותבים-מבחוץ תמיד מוזמנים לכתוב בו. ב-'AnimeOK' ישנו צ'ט בו התפתחה קהילה קטנה (ממש קטנה) של אנשים נהדרים איתם אפשר לדבר על כל נושא שבעולם. נוסף על כך, בזכות הבלוג הקודם ו"ישראטאקו" הכרתי את מי שנכון לחודש שעבר היא אשתי."
באיזו דרך הבלוג תרם לך?
"הבלוג תרם לי מהיבטים רבים, ובראשונה – יכולת כתיבה והתנסחות. מבחינה חברתית הכרתי את קהילת האנימה לעומק, ובעקבותיה את קהילת הגיקים הישראלית. כמו כן, בזכות הבלוג אני שומר על הגחלת של האנימה והמנגה בחיי האישיים; הרצון לחומר כתיבה איכותי מוביל אותי לסדרות וסרטים שלא הייתי רואה לולא 'AnimeOK'."
האם קיבלת פניות מעניינות בעקבות הבלוג?
"בעיקר הצעות לשיתופי פעולה או בקשות פרסום. כמו כן פונים אלי שאראיין את מחזות הזמר הקהילתיים, מאז המחזמר ראשון שעלה בקהילה ('פולמטאל אלכמיסט' מ-2007).
מחזות הזמר הקהילתיים הם דבר ידוע בקהילה. כל שנה עולה מחזמר, לפעמים שניים, העוסקים באנימה. המחזות מופקים עצמאית ע"י הקהילה מאז 2007 – פעם כעיבוד לסדרות אנימה (כמו כאמור המחזמר של "Fullmetal Alchemist" ו-"Death Note") וכיום – בגלל זכויות יוצרים – כל המחזות מקוריים, אך מכילים אלמנטים והומאג'ים לסדרות אנימה. רובם ככולם הם אחלה דבר: הקלטות מקצועיות, אודישנים מפרכים, רקדנים מוכשרים ותפאורה… הם נהיו כה פופולריים עד שאותם מחזות הם גולת הכותרת של כנסי האנימה הישראליים."מתי ואיך התחיל החיבור שלך לאנימה?
"התשובה הרגילה והמשעממת שהיא 'ערוץ הילדים'. גדלתי על סדרות קלסיות כגון 'הלב' ו'האסופית', אך לא רבים ידעו את ארץ המקור של הסדרות הללו, סדרות עם אופי מערבי מובהק (כולן התבססו על ספרות מערבית קלסית). רק כשהגיעה לישראל סדרת הלהיט 'פוקימון' התחלתי לנבור במקור שלה, וכך גיליתי את עולם האנימה. התחלתי עם סדרות כגון "קאובוי ביבופ' ו-'רורוני קנשין' ולפני ששמתי לב, מצאתי את עצמי צורך סדרות אנימה בכמויות לא בריאות."
מה משך אותך בז'אנרים האלה?
"הסטייה מהנוסחתיות המערבית: סדרות אנימה ומנגה יכולות להיות על הכול. אני חוזר: על ה-כ-ל, בין אם זה על מישהו שאופה לחם, אחד שמנצח את כולם במכת אגרוף אחת, או דרמה קומית על מישהו שטועם תה למחייתו (זה האחרון לא קיים… בינתיים)."
אילו קשיים עומדים בפני האוטקו הישראלי/ת, בניגוד לעמיתו היפני, האמריקאי או האירופי?
"צריכה חוקית של סדרות, אם כי המכשול הזה רחוק מלהיות כאב הראש שהוא היה בעבר: 'נטפליקס' מציעה מספר סדרות אנימה, אך חשוב מכך – 'קראנצ'ירול' זמינה ופעילה בישראל עם ספריה עשירה יותר ממה שהאוטקו הישראלי הממוצע חושב."
האם היית מגדיר את האנימה כתחביב בלבד או כדרך חיים מסוימת?
"ישנה מימרה משעשעת בשם 'חוק סטרוגון' שקובעת כי 90% מכל דבר הוא זבל – והדבר תקף לדעתי גם לעולם האנימה. בכל עונת שידור גדולה (אביב וסתיו) אני מסקר – בסדרת כתבות בת שלושה חלקים – את כל הפרקים הראשונים של הסדרות החדשות שעלו, ולשם כך אני נאלץ גם לצפות בכל אותם פרקים. הרשי לי לומר שגם לאויב הגדול ביותר שלי לא הייתי מייחל לעבור את הגיהנום הזה: כל-כך הרבה סדרות נוראיות, גנריות וחסרות מעוף משודרות מדי יום. הסדרות אחריהן אני כן עוקב הן מיעוט הסדרות שלא הביאו לי מיגרנה.
אז לשאלתך… כן, זה תחביב. אין שום פקטור של 'דרך חיים' שניתן לייחס לעולם האנימה. ישנם אנשים שאנימה ויפן הם עיקר עיסוקם, ומוציאים את כספם על מרצ'נדייז (אם תבקרו פעם בביתו של אחי הצעיר אתם תמצאו מוזיאון-פיגרים), וזה בסדר-גמור כל עוד הדבר מסב לפלוני אלמוני אושר. אבל כמו עם כל דבר בחיים, יש לצרוך אנימה במינון בריא, ולהיפתח לדברים נהדרים נוספים שמציעים החיים. כמו ביסלי בצל. ביסלי בצל זה אחלה."
אתה רואה את תחום האנימה והמנגה בארץ מתפתח בשנים הקרובות?
"לא יודע אם יש עוד לאן להתפתח – הכנסים נהיים גדולים משנה לשנה ועבור הצרכן הישראלי נפתחים שערים רבים המאפשרים לו ליהנות מהתחביב באופן חוקי. אך דברים כמו ערוץ אנימה משלנו (כמו שפעם היה) או כנסי אנימה בני יותר מיממה, ובכן – אנחנו לא מדינה כזו גדולה, ויחסית לגודלנו, יש לאוטאקו הישראלי אפשרויות בשפע: שני כנסים ייעודיים גדולים בשנה, וייצוג בולט גם בכנסי מד"ב ופנטזיה דוגמת 'אייקון' ו-'עולמות'. אנחנו בתור הזהב של תחום האנימה והמנגה בישראל."
בבלוג אתה מתייחס לא פעם לעיבודי לייב אקשן קולנועיים. מהי לדעתך הבעייתיות במעבר בין הז'אנרים והפיכה של אנימה או מנגה לסרט קולנוע?
"אילוצי הפקה זו הבעיה הכבדה ביותר. לסדרות אנימה ומנגה יש אל הלוּק שלהן, לוּק אותו לא פשוט לתרגם למסך הגדול. לסדרות מנגה יש קונספט שאי אפשר לספר במסגרת של שעה וחצי, והן מכילות אלמנטים שלשחקנים בשר-ודם קשה לבצע בלי שזה ייראה מגוחך."
האם יש סרטים מסוימים שהצליחו להתגבר על המכשולים, ואיך זה מתבטא?
"יש שיפור ניכר בשנים האחרונות, והרבה סרטי לייב אקשן היום נראים נהדר. הרבה אוהבים לתת כדוגמה את טרילוגיית 'רורוני קנשין', שלושת הסרטים הללו עשו עם סמוראים מה ש'שודדי הקריביים' עשו בזמנו עם פיראטים. לצד זאת, קיימים סרטי לייב אקשן נהדרים נוספים, דוגמת 'ספינת החלל ימטו' מ-2010, או 'דטרויט מטאל סיטי', 'פרדייז קיס', 'ספייס בראדרס', 'אורה מונוגטרי', 'לופן השלישי' ורבים אחרים.
בחלקם זה מתבטא בתרגום נאמן של המקור, במידה והמקור לא מופרך-מדי עבור עיבוד אותנטי (כמו במקרה של 'אורה מונוגטרי' – סה"כ מדובר ברומן נעורים, ז'אנר ותיק וידוע), ולעתים זה מתבטא בטייק חדש ומקורי השומר על כבוד למקור (כמו הסרט הנהדר של 'ימטו' שהפך את סדרת הקאלט הידועה לסרט סטאר-טרק מהנה)."מה דעתך על עיבודי הלייב-אקשן ההוליוודיים הקרבים ('Death Note', 'Akira', 'Bleach', 'Ghost in the Shell', 'Naruto')?
הוליווד זו חיה אחרת. 'Ghost in the Shell' נראה, לפי הטריילר, לא רע. הם לא מפחדים "לשבור" את התסריט, ונראה שהעיבוד שלהם יתבסס בחלקו לא רק על הסרט המקורי, אלא גם על סדרת האנימה. 'Death Note' זה עיבוד שאני מחכה לו הרבה זמן, כיוון שהקונספט של 'מישהו הורג אנשים עם מחברת ואז יש מרדף מוחות בינו לבין בלש גאון' הוא לא משהו שחייב להיות יפני במהותו. אנשים כועסים על כך שלייט ו-L הם כעת אמריקאים, אבל מבחינתי מדובר בנרטיב בלשי סוחף הרבה לפני שהוא המיקום בו הוא מתרחש.
'Bleach', 'Naruto' ו-'Akira' נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים מאוד, ויתכן שאף אחד מהפרויקטים הללו לא יראה אור. קשה בינתיים לחוות דעה. אני יכול להגיד כי מבחינת רעיון הם 'יפנים' במהותם, וגרסה הוליוודית שלהם תהיה מלאה במכשולים. 'נרוטו' מכילה עולם של נינג'ות וחיות מיסטיות מהפולקלור היפני. גם 'בליץ" היא כזו, על עולם השיניגאמי שבה. ל'אקירא' אמנם אין אלמנטים מהמיתולוגיה היפנית, אך הוא מתרחש בניאו-טוקיו ומושפע מהצלקת בחברה היפנית של אחרי פצצות האטום – וסרט אמריקאי עשוי לאבד את המהות הזו. זה בערך כמו לעשות רימייק אמריקאי ל'גבעת חלפון': עלילתית אפשרי הדבר, אך זה יפספס את הנקודה."
מה אתה חושב גרם לגל ההתעניינות האמריקאי הנוכחי בסרטי אנימה?
"אנימה ומנגה היו פופולריים במערב כבר הרבה זמן, וזכינו לעיבודים הוליוודיים בעבר ('דרגון בול' הידוע לשמצה, 'ספיד רייסר', 'Blood: The Last Vampire') כך שזה לא דבר חדש. אך טבעי מצידה של הוליווד לחפש מקורות חדשים, בעיקר עכשיו כשסרטי קומיקס נמצאים בבועה שעתידה אולי להתפוצץ. עולם האנימה והמנגה הוא מכרה עשיר בתוכן, רק צריך לחצוב."
התגובות נעלות