עונת אוקטובר 2014 – חלק א’

מה? לא…! לא שוב!! לא רוצה! לא בא לי לראות מלא סדרות דפוקות. לעזאזל עם עונת אוקטובר. לעזאזל עם אנימה. זה אפילו לא תחביב כזה מעניין. שמישהו אחר יכתוב על העונה הזו. זה סופי, אני מודיע על פריש…

*אהמ*

שלום וברוכים הבאים לסיקור של עונת אוקטובר 2014; עונה מלאה בחזון, ריגושים וכיף. עונה בה כל סדרה היא קופסה של הפתעות. עונה שמזכירה לנו מחדש מדוע כולנו אוהבים… אנימה… ו…. 

בואו נתחיל.


בכתבה זו:

 Fate Stay Night – Unlimited Blade Works

 Cross Ange

 Ookami Shoujo to Kuro Ouji

 Denki-gai no Honya-san

 Grisaia no Kajitsu


Fate Stay Night – Unlimited Blade Works

על מה זה: טורניר בין משפחות מאגי מתרחש אחת ל-70 שנה (מינוס חריגות) ובו כל משפחה שולחת נציג שבתורו מזמן “משרת” מההיסטוריה. זה יכול להיות כל אחד: מהרקולס ועד מדוזה. כולם נלחמים עבור הפרס הגדול, הגביע הקדוש. לא כי הוא יפה, אלא כי הוא יכול להגשים כל משאלה. טוב, אולי יש מי שנלחם עליו כי הוא יפה.

איך זה: התבכיינתי והתבכיינתי ובכל זאת בחרתי לפתוח את סדרת הכתבות עם הג’וקר של העונה. הסדרה החדשה של Fate/stay night מגיעה עשר שנים אחרי העיבוד הראשון לפני עשור (וארבע שנים אחרי הסרט), עיבוד שאני יכול להישבע שנהניתי ממנו אוּלם רבים טוענים שהוא הפריש צואה על המקור. מאז ש-Ufotable הפיקו את Fate/zero, הפריקוול שאין אחד ששנא, דרשו המעריצים מ-Ufotable לעשות צדק גם עם F/sn. דרשו, וקיבלו. 

מבחינה טכנית עוד אין פרק ראשון לסדרה, ובכל זאת כבר קיימים 40 דקות ממנה. ‘פרק 0’ שיצא הוא למעשה פרולוג בכיכובה של רין טוהסקה, נצר לשושלת טוהסקה, המזמנת לטורניר את ארצ’ר – משרת שלא זוכר בכלל איזה לוחם אגדי הוא אמור להיות. אבל הוא ממש מגניב ויש לו את הקול הסקסי של ג’וניצ’י סוּאָבּה.

רין עצמה תמיד הייתה חביבת לבי. אני כמעט בטוח שהיא ה-waifu הראשונה שלי מגיל 14. לכן תארו כמה שמח הייתי כשהבנתי שהפרולוג הוא למעשה בכיכובה. העובדה שרין היא גיבורת הפרק (ואולי הסדרה?) היא לא פחות מתענוג, כיוון שרין מודל 2014 היא מוֹאה שעשויה להביא להתקף לב אצל הקשוחים ביותר. זה, וגם כי Ufotable הם אמנים בלתי מעורערים בכל הקשור לטיזינג: אין ולוּ טיפה של אצ’י בכל הפרק, אוּלם יש כל-כך הרבה סצנות ‘כמעט’ שאני יכול להבין אם מישהו השליך נעל על המסך מרוב תסכול. והאקשן? ואוו, כל מילה שאכתוב תהיה מיותרת. צריך לראות כדי להבין.

הסדרה ממשיכה את הקו האסתטי שהחל ב-Fate/zero: להגיד על Fate/stat night החדשה שהיא “סדרה יפה” זה האמ-אמא של האנדרסטייטמנט. מי שחשב שפסגת האנימציה היא Fate/zero יופתע לגלות שזה לא נכון. Ufotable כבר כל-כך מרוצים מעצמם עד שכל הבעת פנים של ארצ’ר או רין היא פנסרביס למעריצים ולמעריצות. ואני לגמרי בסדר עם זה.

את המשפט הבא אני לא נהנה לכתוב, אבל כשאין ברירה אין ברירה: “Fate Stay Night – Unlimited Blade Works” היא מועדון שסגור בפני מי שלא מכיר את העולם בו היא פועלת. האנימה החדשה היא סדרת המשך לכל דבר ועניין. אין שום אקספוזיציה, הפרולוג מכניס את הצופה הישר לעניינים בידיעה שהוא מכיר את חוקי המשחק. זו הסיבה שאני ממליץ לחדשים להתרחק מהסדרה הזו עד שישלימו את Fate/zero; זה לא דבר רע, חלילה, כיוון שלצפות ב-Fate/zero זה לא שיעורי בית אלא זכות שכל אוטאקו חייב לממש.

תחושת בטן: ההפקה היקרה ביותר של שנת 2014, זו עובדה. ספק רב אם היא תיכשל ברף הגבוה שהציבה לעצמה. החדשות הרעות הן שכל אנימה אחרת מהעונה תחוויר בהשוואה אליה.


Cross Ange

על מה זה: הסדרה מתרחשת בעתיד אוּטוֹפי בו לכולם יש מאנה. יורשת העצר לבית המלוכה, הנסיכה אנג’ליזה, חוגגת Sweet Sixteen לעיני כל האוּמה, אלא שאז… קורים דברים ו… אונס אנאלי ו… דרקונים?

איך זה: מכירים את זה שאתם מקיאים ואתם יודעים שעדיף לכם לא להביט אל תוך האסלה, אבל אתם לא יכולים להתאפק ומביטים בכל זאת? אז Cross Ange. הפרק הראשון בסדרה הזו הוא כל-כך גרוע, ובכל זאת הייתי חייב לראות את הסוף כדי להבין דבר אחד – זה אמיתי הדבר הזה?

הסדרה זורקת אותנו לתוך עולם קיים ובלי צורך להסביר דברים. אולם בניגוד ל-Fate/stay night, אין ל-Cross Ange סדרת פריקוול: What you see is what you get. ואם זה לא מספיק, עונה שלמה של טלנובלה ארגנטינאית נדחסת לתוך פרק אחד. יש סצנה של הפיכה בארמון המלוכה שמתנהלת באותה קלות של קילוף בננה. אנג’ליזה נשלחת אחרי זה לכלא שם היא נאנסת בתחת כי זה מה שעושים בכלא. וכל זה בסדרה שלפי הפלאש פורוורד היא בעצם Mecha, רק שהאויבים הם דרקונים. למה? כובע.

מילא האנימציה הייתה סבבה, אבל לא. היא גרועה. לא עָזרה העובדה שצפיתי בפרק מיד אחרי Fate/stay night, מה שבעצם הוביל לעין השמאלית שלי לבצע התאבדות ולעין ימין ללכת לטיפול פסיכולוגי. כמובן שיש אצ’י (Duh) אבל אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה כדי לעבור מסכת עינויים שכזו.

תחושת בטן: הדרך היחידה שהסדרה הזו תוכל להציל את עצמה זה רק אם בפרק השני נגלה שהפרק הראשון הוא סיוט של דמות מסדרה טובה. כמו Haruhi למשל. ואוו, לגמרי: אם Cross Ange תתגלה בתור Haruhi, אני לגמרי אצפה בה. היא לא Haruhi? אז דמיינו שהיא לא קיימת.


Ookami Shoujo to Kuro Ouji
[Wolf Girl and Black Prince]

על מה זה: אריקה (זה שם יפני בכלל?) חרדה שהיא לא תכיר חברות בתיכון. על מנת שתוכל אריקה להתחבר עם זוג פקצות מהכיתה החדשה שלה, ממציאה הסתומה שיש לה חבר. השקר הולך ומסתבך כשאריקה נאלצת להביא הוכחה.

איך זה: למרבה הפלא – ויש הרבה פלא – לא רע. לסדרה קיים וייב קומי שמזכיר את Nozaki-kun, רק בלי האנימציה הטובה. אריקה כדמות ראשית מאוד מצחיקה, אולם זהו סאטה קויה שגונב את ההצגה: הפרטנר שלה לשקר, נסיך השכבה וסדיסט בארון, המתייחס לאריקה כמו לכלב בתמורה לשיתוף הפעולה שלו. הבחירה בטאקאהירו סאקוּראי כמדבב של קויה היא הברקת הליהוק של העונה. 

אני מודע לכך שזו כנראה לא האנימה הפמיניסטית של השנה, אוּלם היחסים הביזריים בין אריקה לקויה מורכבים יותר. ברור למעשה שיש משהו מעברו של קויה שהביא אותו להתנהגות הזו. בין אם הסדרה הזו תחקור זאת או לא, לא אכפת לי: היא משעשעת. אני ממליץ לתת לה הזדמנות אם יש לכם מחסור בקומדיות.

תחושת בטן: אם יש ברשותכם זמן פנוי לקומדיה קלילה ולא מזיקה, לכו על זה. 


Denki-gai no Honya-san
[The Electric Town’s Bookstore]

על מה זה: עובדים בחנות מנגה עושים שטויות.

איך זה: קבלו תיקון. אם יש לכם זמן פנוי לקומדיה אחת בעונה הזו, לכו על Denki-gai no Honya-san. יש בה קאסט סימפתי של גיבורים, כל אחד עם קווירק מיוחד. כבר על הפרק הראשון צחקתי בקול: הסדרה הזו נועדה לאוטאקואים, ואף מתייחסת לסוגיות רלוונטיות (כמו חוק מכירת המנגות הפדופיליות או איך שלא קוראים לו). החצי השני של הפרק הראשון אף מוכיח שיש לסדרה גם אלמנט חזק של דרמה, במידה ומישהו מכם מחפש ערך מוסף. אך לא צריך לחשוש מעודף חשיבות עצמית, הקומדיה תמיד נוכחת.

גיבור הסדרה, אוּמיאוֹ, הוא הנורמלי היחיד בצוות (סממן לסדרת קומדיה טובה). עמו עובדים מנגקה עצלנית בפוטנציה, צעירה חובבת BL בארון, מנג’ר סדיסט, מוכר עם כוח-על מאוד מיוחד ועוד ועוד.

אין לי מושג אילו הפתעות מכינים לנו בפרקים הבאים, אבל אני בהחלט ארצה לדעת יותר על הדמויות שעדיין לא התייחסו אליהן. 

תחושת בטן: חבל לפספס. זו עשויה להיות סדרת קומדיה שמביאה משהו אחר לעולם האנימה. אחר זה טוב.


Grisaia no Kajitsu
[The Fruit of the Grisaia]

על מה זה: יוז’י קאזאמי הוא שרירן חתיך אש בן 16, סוג-של-גאון אטוּם. יוז’י עובר לאקדמיית מיהאמה בה לומדות חמש תלמידות. כל אחת מהבנות מגיעה מרקע אחר, ולכולם – כולל יוז’י – יש סוד שהם יעדיפו לשכוח. כניסתו של יוז’י למיהאמה מציתה אי-נוחות אצל הבנות.

איך זה: זו אחת הסדרות האלה שאני לא לחלוטין בטוח מה לחשוב עליה. את רבע השעה הראשונה העברתי במבט מזלזל. איזו ברירה הייתה לי? הסדרה נראית כמו קומדיית הארם זולה. אלא שחמש הדקות האחרונות דווקא מוכיחות שיש לה שכבות של עומק. חמש הבנות שומרות על מעטה שובב וסקסי כלפי חוץ, אך מבפנים הן למעשה פסיכוטיות. לעומתן אני לא בטוח מה הסיפור של יוז’י: הוא מושלם מדי בתור פרוטגוניסט וככזה הוא גם משעמם.

בין אם יש לסדרה ערך מוסף ובין אם לא, החסרונות שלה ילכו איתה גם לפרקים הבאים: שימוש מוגזם באנימציה ממוחשבת הוא רק אחד הדברים שהפריעו לי במהלך הצפייה. הדיאלוגים דביקים ברמות מגוחכות ויש הרבה דברים שקשה לי לסספנד, כמו קיום של מוסד אקדמי רחב היקף עבור שישה תלמידים. זו סדרת אצ’י, לטוב ולרע (בעיקר לרע, היא מצונזרת) ויש פנסרביס גם לבנות. הזכרתי כבר שיוז’י נראה טוב ורואים אותו עירום?

תחושת בטן: הימור מוחלט. ממליץ לחכות להמלצות לכשהסדרה תסתיים על מנת להחליט. כן יש לה פוטנציאל והרעיון עצמו טוב, אבל כל מה שמסביב הוא תפל. 


עד כאן חלק א’.

אני יודע שיש עוד פרקים רבים שכבר יצאו, אבל סוכות מגיע עוד יומיים ואז אוכל להתפנות בקלות רבה יותר לשאר העונה. נראה לכם שאני נהנה להזניח את הפלייסטיישן 4 החדש שלי? 

Fate/stay tuned.

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם